יש לחזור ליסודות: אני בעד אפס סובלנות כלפי טרור – גם אם מדובר במחבלים יהודים .
קשה לי להאמין שיש הרבה אזרחים במדינה, בוודאי במגזר הסרוג, שלא נחשפו, מי בהודעות וואטסאפ ומי בפייסבוק; מי בסיפורים מאוזן לאוזן ומי בידיעות בתפוצות נאט"ו בדואר האלקטרוני, לסיפורי הזוועה על העינויים שעברו העצורים החשודים במעשה הטרור הנפשע של שריפת משפחת דוואבשה בכפר דומא.
המילה 'טרור' אינה פליטת מקלדת. טרור, על-פי ההגדרה המשפטית, הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות, ניסיון לכפות על מדינות לשנות מדיניותן, ואף להפיל ולמוטט משטרים.
כל המרכיבים של ההגדרה הזו נמצאים באירוע של דומא, ובחבורה שלפי החשדות ביצעה לכאורה את הרצח. היה כאן מאבק אלים שהופנה כלפי אוכלוסייה אזרחית; היה רצון להשיג מטרות פוליטיות, לגרום למדינה לשנות את המדיניות שלה, ואפילו למוטט את המשטר ואולי את המדינה כולה.
הצתה בזדון
לפני כחצי שנה, ב-18 ביוני, לפנות בוקר, הוצת מבנה במתחם כנסיית 'הלחם והדגים' בטבחה שלחוף הכינרת, אחד האתרים הקדושים לנצרות בתחומי מדינת ישראל. על הקיר בזירת ההצתה רוססה הכתובת "והאלילים כרות יכרתון" – ציטוט מתפילת 'עלינו לשבח', המתייחס לביעור עבודה זרה. כתוצאה מההצתה נפצעו קל משאיפת עשן שניים מעובדי המתחם, ונזק כבד נגרם למבנה.
ממסמך ההקמה של תשתית הטרור היהודי שביצע את המעשה, שתפס השב"כ, אפשר להבין את המטרות של כל החבורות הללו. הם מדברים במפורש על מרד במדינה שנועד להפלתה: "הכוונה בהפלת המדינה היא, להפיל את המבנה של המדינה, ואת יכולת השליטה שלה, ולבנות ממסד חדש. בשביל זה צריך לפעול מחוץ לכלי הממסד אותם אנחנו רוצים להפיל…"; ובהמשך הם כותבים דברים קשים הרבה יותר:
הרעיון של המרד הוא מאד פשוט. למדינת ישראל יש המון 'נקודות תורפה' – נושאים שבהם מהלכים על קצות האצבעות, כדי לא לעורר מהומות. מה שאנחנו נעשה, זה פשוט 'להדליק' את כל חביות הנפץ הללו, את כל השאלות והסתירות בין היהדות לדמוקרטיה, בין הצביון היהודי לצביון החילוני, בלי לפחד מהתוצאות. ערעור יכולת השלטון במדינה… בסופו של דבר, המטרה היא ערעור יסודות המדינה עד למצב שבו היהודים מוכרחים להכריע אם הם חפצים במהפכה או בדיכוי המרד, כי לא יהיה אפשר להתעלם ממנו…
וזה מה שעשו אותם מחבלים, גם בכנסיית הלחם ויותר מכך בכפר דומא: הציתו את חביות הנפץ, כדי לערער את יסודות המדינה. בדיוק אותה מטרה של החמאס.
חוק אחד, דין אחד
אני בעד אפס סובלנות כלפי טרור – גם אם מדובר במחבלים יהודים.
במערכת הביטחון, ובעיקר בשב"כ, קיבלו החלטה עקרונית: להתייחס לאותם נערים כאל מחבלים לכל דבר, ולמעשיהם כאל מעשי טרור. כל מה שנעשה להם, נעשה בעבר כלפי מחבלים פלסטינים. ומי שתמך בהתנהלות השב"כ כלפי הטרור הפלסטיני, כמוני, לא יכול להתנגד לכך כשהדברים נעשים כלפי טרור יהודי. מי שהתנגד למעשים כאלו גם כלפי מחבלים פלסטינים, בידיעה שהמשמעות היא יותר הרוגים יהודים, רק לו יש את הזכות המוסרית לקבול על התנהלות השב"כ נגד החשודים בשריפה בדומא. וזאת כשברור שחלק גדול מהתיאורים על ה'עינויים' והסדיזם רחוקים מלהיות מדוייקים.
אחרי שיחות ארוכות שניהלתי עם גורמים רבים, יש לי יסוד סביר להאמין לדברים שאמרה שרת המשפטים איילת שקד לאחר שבחנה את הנושא לעומק עם היועץ המשפטי לממשלה ועם ראשי השב"כ: לא היו עינויים פיזיים. כל ההליך מתבצע בליווי צמוד של מערכת המשפט ובהתאם לחוק. כל חקירות השב"כ מצולמות, מתועדות, ועוברים אישור של ראש השב"כ עצמו. העצורים כבר ראו עורך דין, ומצבם הרפואי תקין. הם נבדקים בצורה סדירה על-ידי רופא. ובניגוד לטענות ולפרסומים, לא התבצע ניסיון התאבדות על-ידי אחד מהעצורים, אלא אם מישהו ייתן תשובה הגיונית איך עציר שנמצא תחת מעקב של 24 שעות ביממה השיג סכין לחתוך את ורידי עצמו.
חקירות אינן דבר סימפטי, וכאשר העצורים שומרים על זכות השתיקה, נאלץ השב"כ להשתמש בשיטות לא סימפטיות, כמו מניעת שינה. אבל זה רחוק מהתיאורים ששמענו מעורכי הדין, שבאופן טבעי עושים הכל בכל דרך למלא את חובתם להגן על מרשיהם.
אני מודע לכך שהשב"כ, לפני שני עשורים, קנה ביושר את חוסר האמון של הציבור, בעיקר שלנו. לשב"כ יש תדמית ותיקה של ארגון שפועל בשיטות בעייתיות כלפי עצורים מהימין, תוך כדי ניסיון להפליל אותם. אנחנו עוד זוכרים את הפרובוקטור אבישי רביב, ואת הסיפור של סגן אורן אדרי מימי אוסלו העליזים; סגן מפקד פלוגה מצטיין בלבנון, שהשב"כ האשים אותו בהאשמות הזויות, כאילו ביקש לפוצץ את האוריינט האוס, ולבסוף זוכה בבית המשפט מכל כוונה לפעילות חבלנית, ונותר עם הרשעה בנטילת תחמושת מצה"ל.
ולמרות זאת, היום אין ממשלה כמו בימי רבין, שכל מטרתה להכפיש את הימין; ובראש הארגון כבר לא עומדים אנשי השמאל הקיצוני כמו כרמי גילון, שכל תשוקתם הייתה לראות כמה שיותר אנשי ימין במעצר, רק כי הם אנשי ימין. יורם כהן איננו כרמי גילון, משום בחינה שהיא.
______
חגי הוברמן הוא עורך שבועון הציונות הדתית 'מצב הרוח'
המסמך של 'המרד' דומה לעקרונות ארגוני השמאל, רק שאצלם הלחץ על ישראל אמור להיות חיצוני ופנימי כאחד.
מענין אם השב"כ משתמש נגד ארגונים אלה כגוןמבצלם, הקרן ושות' באותן שיטות שהוא משתמש נגד נוער הגבעות.
בפעם האחרונה שמעתי שלבצלם היו תקני שירות לאומי.
ספק אם גם לנוער הגבעות יש תקנים כאלה…
עוד לא שמעתי שבצלם, הקרן ושות' שרפו אנשים
כל מי שלא מסכים עם מדיניות כלשהי של השלטון בוגד… אהבתי…
אנסה לחדד את הנקודה:
אם "ערעור יכולת השלטון במדינה" היא פעולה חתרנית (והיא כן), הדבר נכון גם כלפי מי שמנסה להביא כוחות מחוץ לישראל שיכפו על ממשלת ישראל לפעול לפי דעתם, או על הציבור בישראל להחליף ממשלה מתוך פחד מהלחץ החיצוני. דבר זה הופך את ארגוני השמאל לחתרנים לא פחות ממי שפרסם את מסמך ה"מרד".
דני שובבני – יש לך הוכחות? כי לשב"כ עדיין אין. אז אל תבלבל את המח. פעם היה כלל כזה שאדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. אצל מתלהמים זה לא תפס אף פעם.
אסף – אם אחד בוגד, השני שנוקט באותו סגנון גם הוא בוגד. לוגיקה פשוטה.
אם אכן נתפס מסמך כזה שמדבר על מרד הרי שהמצב חמור.
לדני שובבני-מה שבצלם עושה בעולם,ביחד עם שוברים שתיקה וארגוני הקרן,גורם להחרפת האנטישמיות בעולם..באופן הזה בצלם תוקף וידיו נקיות..שובבני,לא ראית תקיפות יהודים באיזורים בהם בצלם פועל? לך ובדוק.
בצלם הקרן החדשה ושות עם שוברי השתיקה טרם שרפו אנשים אבל הנזק והפורענות שיביאו על עם ישראל יעלה עשרות מונים מעל הנזק והפעולה של השריפה בדומה, שאני מגנה,ופועלם של מוציאי דיבה אלה על עם ישראל וצהל ישווה רק להסתה נאצית.,
בקטע על ה"מרד" הנסוח הבהילך משום שהוא בומבסטי(תרתי משמע)אבל אין בו הבעה של כוונה לאלימות אמתית. ערעור יסודות המדינה הוא דבר שכל מהפכן בעיני עצמו שואף אליו, הגם שאינו מתכוון להשיגו באלימות. הלקח מדבריך הוא שכבר הגענו לתמיכה בענויים בגלל פרשנות מחמירה של טקסט מתלהם, ואנחנו רק בתחילתו של המדרון החלקלק.
נתניהו מגן על שלטון החוק או על מפרי חוק?
|
נתניהו אמר:" כל פעילות השב"כ מתבצעת על פי חוק … בפיקוח … בתי המשפט".
מלות הרגעה אלה מסתירות ישראבלוף רב שנים.
לפי החוק אסור לחוקרי שב"כ לענות נחקרים.
לאחר שנים רבות שבמהלכן חוקרי השב"כ הפרו את החוק (רק כמה עשרות אלפי פעמים) פסק בג"ץ ב 9/1999 שהחוק ופרשנותו ישארו כמות שהם ואסור לשום גורם לתת התר מראש לעבור עליו, אבל בדיעבד, לאחר שהחוקרים יענו נחקר במצב של "פצצה מתקתקת", ורק במצב זה, הם יוכלו להפטר מהרשעה בטענה של "הגנת הצורך" (ס' 34יא לחוק העונשין) המאפשרת לכל אדם לעבור על כמעט כל סעיף בחק הפלילי בהתקים תנאים מסוימים (בעקר "מעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת … מ… פגיעה חמורה … ולא היתה לו דרך אחרת") . בפרקטיקה, פסיקה זאת השתלבה בהוראת חוק נוספת לפיה החלטה אם להעמיד לדין את החוקר אם לאו נתונה בידיו של היועמ"ש לממשלה ללא אפשרות מעשית לערער על החלטתו (כי בג"ץ הכריז מספר פעמים שרק במקרים נדירים יתערב בהחלטת היועמ"ש לפטור מהעמדה לדין), וכך היועמ"ש משמש מחסה בלתי חדיר לחוקרים שמענים בתאום אתו: הנוהג הוא שקודם לענוי מבקשים החוקרים מהיועמ"ש את הסכמתו מראש לפטור בדיעבד מהעמדה לדין, פטור שיוכר לפי פסיקת בג"ץ בדבר "הגנת הצורך" במקרה של "פצצה מתקתקת". הפטור לכל מעונה ספציפי מתבסס על הודעתם שמדובר ב"פצצה מתקתקת". הבסיס העובדתי להודעתם אינו נתון לאמות חיצוני.
בפרשת דומא השב"כ טען שהנחקרים הם בגדר "פצצה מתקתקת", זאת מעצם העובדה שבעבר הם גרמו הריגה או רצחו (כלומר על הפטור בדיעבד של בג"ץ למקרה "פצצה מתקתקת" הרכיבו השב"כניקים והיועמ"ש הנחה משלהם ש"פעם פושע- תמיד פושע" או אף "פעם גרם הריגה- תמיד ירצח") ומנין להם מה הדבר שהמועמדים לענוי עשו או לא עשו בעבר? זאת על פי הראיות המודיעיניות שבידיהם (הלשנות?), שהן ראיות שאינן נתנות לאמות, וכבר התבררו כשגויות בחלקן, גם בפרשה הנוכחית.
בפרשה זאת התקשורת גם הציגה בפני הצבור תמונה (לא בהכרח כוזבת) לפיה שופטים (שמתפקידם להגן על העצירים מפני התעללות לא חוקית) שמשו כחותמת גומי בפרשת דומא, ולא בררו את הבסיס לטענת "הפצצה המתקתקת", אם כן, השופטים, מן הסתם, המשיכו נוהג שהיה עליו קונצנזוס צבורי כשהיה מדובר במעונים פלסטינים ועתה השופטים אינם רוצים לנהוג אחרת כי אינם רוצים להרגיש "גזענים" , אבל, בסופו של דבר, זוהי מסורת משפטית שגורמת ענויים גם לחפים מפשע. האם השוויון בין ישראלים לפלסטינים הוא חזות הכל?
פגיעת שב"כ בדמוקרטיה עקב "טרור יהודי" תחולל קטסטרופה
|
התעללות בעצירים בעילה של "טרור יהודי" שוללת זכויות אזרח, חשובות ביותר, מכל היהודים הדתיים וקפוחם לעומת כל היהודים החלוניים, ואולי גם תחילתן של תגובות של מקופחים ע"י פעולות זעם שיובילו שוב לחקירות בשיטות לא דמוקרטיות לגלוי הטרוריסטים וחוזר חלילה במעגל רשע מתחזק והולך עד למלחמת אזרחים שתוביל אף לשואה למזה"ת כולו, ח"ו.
||
ראשית, אזכיר שהתעללות בעצירים שאשמתם לא הוכחה, תוצאתה ההכרחית היא שבמעוט המקרים ההתעללות תקריב קרבנות שהם חשודים חפים מפשע, מעוט מהחשודים הפלסטינים הם חפים וכן יהיו מעוט מהחשודים היהודים.
|
שנית, אזכיר שהתעללות בעציר פוגעת לא רק בו. כל האזרחים שנראים לצבור כחשודים בכח (דתיים, למשל, כמוסבר לקמן) נשללות מהם לפחות הזכות לבטחון אישי מפגיעה והזכות להגנה מגביית הודאות שוא מפלילות.
יתר על כן, הזכות למתוח בקורת על השלטון (היא הזכות שנותנת תקף מחיב לתוצאות הבחירות ועליה נאמר בבג"ץ שהיא חשובה מכל זכות אזרח אחרת) למרות חשיבותה המיוחדת, אף היא נשללת מהם, בעקבות הפרת האסור להתעלל בעצירים, שהרי אזרח חף מפשע שרוצה לחשוף עוולה שלטונית (כמו גם לנהל משפט נגד ידיד של שב"כניק), הדבר היחיד שאמור להבטיחו מפני נקמה שלטונית/שב"כית, בו או במקורבו, הוא האסור שחל על השב"כ להתעלל בחפים, שהוא, למעשה, האסור להתעלל בנחקר כלשהוא.
|
שלישית, אני מניח שהתעללות בעציר בעילה (גם אם מבוססת) של "טרור יהודי" אינה מאימת על חלוניים ואינה שוללת מהם זכויות אזרח כנ"ל, רק היהודים הדתיים יאלצו לחיות תחת שוט מונף זה.
זאת, בגלל שהחוקרים מודעים לכך שאם תתגלה חפותו של קרבן שהוא חלוני אז הצבור יחשוד שהמעצר נעשה כאמתלה לנקמה בחף מפשע, ממניעים זרים, ויופעל לחץ צבורי לחקור ולטפל בחוקרים,
לעומת זאת, אם הקרבן יהיה מן הדתיים (סטודנט למשפטים דתי מהרצליה, למשל) אז תהינה ידיהם של החוקרים המתעללים חפשיות, גם אם אינן נקיות, בגלל מודעותם לכך שגם כשישוחרר אותו דתי ללא אשום לא יתעורר חשד כזה ולא תתחולל סערה צבורית.
||
——— לדעתי, אסור לחצות את קו ההפרדה הנוכחי שמפלה בין חשודים ישראלים לבין חשודים זרים (פלסטינים) בענין התעללות בנחקרים (בהכרח גם בחפים, כאמור),
זאת בגלל שלש סבות ——-
||
סבה אחת היא האזון הנכון בין זכותם של בני אדם לבטחון מפני טרוריסטים לבין זכותם לבטחון מפני חוקרים:
בהיות הפלסטינים זרים לעמנו, חסרי קשר אישי ליהודים, אין מקום לחשוד באנשי השב"כ שהם מתעללים בפלסטינים מסבות של נקמנות אישית או כדי לנקום ביריבים אישיים של ידידים אישיים שלהם או ביריבים של פוליטיקאים, אלא סביר שכל מטרתה של ההתעללות בעציר היא להציל מפעולות טרור.
ודאי שסבה זו להתרת ההתעללות אינה תקפה כשמדובר באזרחים ישראלים, כיון שלהם יש קשר עם יהודים, ולכן יש לחשוד במניעים זרים כנ"ל של המתעללים בעצירים.
|
סבה שניה היא שמירת האמון של אזרחי המדינה בכך שהשלטון נבחר באופן דמוקרטי:
אין לתוצאות הבחירות תקף מחיב, מוסרית, אלא אם הבחירות היו חפשיות, כולל חפש המידע על מעשיהם של נבחרים ושל מועמדים; ממילא מתחיב החפש למתוח בקורת על פוליטיקאים ולחשוף עוולות שלטוניות, ובגלל זה מתחיב בטחון של כל אזרח מפני התעללות של אנשי שב"כ בחפים שלוקחים חלק בבקרת כלפי השלטון שמוצגים לצבור כאילו נחשדו מסבות מוצדקות.
גם סבה זאת תקפה רק להתעללות בנחקרים אשר להם זכות להשתתף בתהליך הדמוקרטי, ולא להתעללות בנחקרים זרים.
|
סבה שלישית היא מניעת קטסטרופה:
פגיעה בחפים פלסטינים אמנם גורמת לפלסטינים תחושות פחד וקפוח, אבל הן לא יגרמו לפתיחה במלחמה בינינו לבין הפלסטינים, שהרי המלחמה אתם קימת בין כך ובין כך,
לעומת זאת, מלחמת אזרחים בין היהודים החלוניים לבין היהודים הדתיים טרם נפתחה, ושלילת זכויות אזרח מהיהודים הדתיים לפני שנשללו גם מהיהודים החלוניים (כמוסבר לעיל) עשויה לעורר תחושות פחד וקפוח שבעקבותיהן תתחולל מלחמת אזרחים, לא בטווח הקצר, אלא בסופו של מעגל רשע של תגובות מרדניות ותגובות נגד של השלטון, בהסלמה מתמשכת.
מלחמת אזרחים תגרור החלשה של המדינה עד לשמוש ב"בררת שמשון" ושואה של המזה"ת כולו.
כך צפוי בפרט כשמבססים את שלילת זכויות האזרח מדתיים על הטעון ה"הומניסטי" שהאסור להפלות בין אדם לזולתו מחיב להשוות את מעמדם של היהודים הדתיים לזה של הפלסטינים, בני עם האויב, ולפגוע גם בזכויות האדם של הראשונים; לדעתי, אם מתיחסים לקבוצת אוכלוסייה כאל אויב אז צפוי שבמשך הזמן תחושת ההדרה תגרום לכך שהיא תגיב כאויב.
השב"כ טיפל טוב מאוד בהמון חילונים חשודים בחתרנות כמו אודי אדיב ,מרקוס קלינברג , נחום מנבר ועוד רבים …מה ההפליה פה מול דתיים ?
האם מישהו בשב"כ או בממשלה הכחיש את סיפורי העינויים?
אני לא שמעתי.
כל מה ששמעתי הוא, שראש השב"כ הרגיע את שרת המשפטים והבטיח לה שהכל נעשה לפי החוק.
לפחות שתי נקודות מדאיגות יש במשפט הזה:
1. האם הערוץ היחיד שבו שרת המשפטים יכולה לבקר את השב"כ עובר דרך עדות ראש השב"כ?
2. האם היו או לא היו עינויים פיזיים?
עינויים פיזיים מוצדקים, כאשר מדובר ב"פצצה מתקתקת". לא מישהו שכתב איזה מסמך מתוחכם, ולא מישהו שביצע פשע בעבר וחושב לבצע שוב בעתיד.
ודאי לא מישהו שרק נחשד בכל הנ"ל.
פצצה מתקתקת, כשמה כן היא. מישהו שידוע כבר שהניח פצצות, ויש להשיג ממנו במהירות את המידע שיאפשר את גילויין ונטרולן.
מלבד כל הנ"ל, אני חולק על הצורך בחקיקת חוק מיוחד נגד "טרור".
חוק נגד פעילות לחיסול המדינה הוא מוצדק.
ומי שחי במדינה הזו, וחשבתי שהוברמן כזה, יודע שערבים פועלים נגד המדינה קצת יותר מהחבורה הוירטואלית המכונה בתקשורת "נוער הגבעות".
ויודע גם שהרוצח הגדול ביותר של ערבים בארץ (או בעולם) הוא העם הערבי.
כך שאין שום הצדקה לטפל בחשודים בהצתה בדומא בשונה מבכל חשוד ברצח אחר.
אבנר, אני מניח שברור לך שאנחנו בשנת 2015 ולא בשנות ה-80', הפצצות כבר לא מתקתקות אלא מופעלות ע"י מחבל מתאבד (אם הן בכלל קיימות, והמחבל לא משתמש ברובה או סכין), ושעינויים מופעלים כל שנה על הרבה ערבים שקשורים להתארגנות טרור פעילה שאולי תכה בעוד יומיים, אולי בעוד שנה ואולי בכלל לא
אז אם מוצדק מוסרית לענות מחבל ערבי, מותר גם לענות מחבל יהודי.
מסמך ההקמה הוא מסמך מזעזע הבעיה העיקרית היא מי אמר שהוא אוטנטי ולא עוד איזה פרובוקציה של השב"כ
חגי הטענה שלך שלא היו עינויים מתבססת על כך שראש השבכ אמר שלא היו .כלומר מצד אחד ארבע אנשים שאמרים שהיו ומראים ראיות של פגיעה בהם ,ומצד שני מישהו שאמרו לו (כן אני יוצא מנקודת הנחה שהוא לא היה בחקירות) שלא היו ,ואתה וחר להאמין למי שאמר שלא היו ? איילת שקד תגיד שהיא ראתה את הסרטים של החקירה ולא היו אני יאמין אבל להגיד שהוא אמר שלא היו אין לי סיבה להאמין לו יותר מאשר לארבע אחרים שגם מראים ראיות.
מה בובת הקש הזו עושה כאן?
הדיון הוא על שיטות החקירה.
מאיפה המסמך הקמה הזה,נראה מומצא?
המאמר לא עונה לטענות עיקריות:
1. עינויים לצורך פיענוח פשע אינם חוקיים בישראל.
2. השב"כ לא הכחיש עינויים (אבל רץ להכחיש נסיון התאבדות) ולכן כנראה היו.
3. ערבים לא עונו במקרים דומים אלה רק כדי למנוע פשע עתידי ספציפי וודאי (מה שנקרא פצצה מתקתקת).
מקריאה של תגובות רבות לנושא העינויים לכאורה של נערים יהודים, הרושם שנוצר אצלי הוא שבנימין נתניהו יתקשה מאד להגיע לראשות ממשלת ישראל בבחירות הבאות.
הציבור מסכים בשתיקה להתנהגות נתניהו בפרשות שונות (מתוה הגז, הטרור הערבי שנשמר על אש קטנה, הטענות כנגד הגב' שרה נתניהו, וכו'), משום שנתניהו נחשב, ולדעתי בצדק, למנהיג היחידי שיש למדינת ישראל כיום, ולמנהיג הטוב ביותר ששומר ויכול לשמור על מדינת ישראל. עם זאת, עקב שתיקת נתניהו בשבועות האחרונים בכל הקשור לטענות על העינויים, ראש הממשלה מפגין הסכמה שבשתיקה למעשי השב"כ, בין אם אכן הנערים עונו ובין אם לאו. אלא שראש הממשלה לא מכחיש שהיו (ואולי ישנם עדיין) עינויים. ובכך ראש ממשלת ישראל נכשל כשלון חרוץ. הציבור לא שכח כיצד השמאל, באמצעות השב"כ שהונהג ע"י השמאל הקיצוני, רדף וחשד בכל יהודי עם כיפה, קל וחומר יהודי עם פאות. וכעת הציבור רואה ששוב השב"כ, על אף שכעת הוא מונהג ע"י יהודי דתי כביכול, רודף יהודים דתיים, ובעיקר את אלו שיש להם פאות, ואפילו לכאורה מענה אותם.
ההנחה שלי – עניין החשדות (בין אם מבוססים ואמיתיים ובין אם לאו) נופח ע"י השמאל, ייתכן בדחיפת גורם זר. הסיבה לכך היא פוליטית – השמאל בישראל, ושונאי ישראל בעולם, הבינו שלא ניתן להפיל את נתניהו משמאל, ואף לא ע"י חשדות לשחיתות (חשדות שאפילו גורמות לחיזוק תמיכת הציבור בנתניהו), ולכן השמאל ושונאי ישראל בעולם פשוט איגפו את נתניהו מימין, והשתמשו בימין הישראלי כדי לערער את התמיכה בנתניהו. עצם העובדה שאיתמר בן גביר עושה יד אחת עם ה"ועד נגד עינויים" בכדי למחות על העינויים לכאורה שחווים עצירי דומא, מראה שהשמאל הצליח בתוכניתו להשתמש בימין בכדי להזיק לנתניהו.
—————-
אינני יודע אם אכן עצורי דומא חוו עינויים או לא, ואם אכן חוו עינויים – לא ברור עד לאיזו דרגה העינויים הגיעו.
מה שברור לי הוא שמכיון שהשב"כ תכליתו "בתחבולות תעשה לך מלחמה", הרי שמבחינתי הוא ארגון שכל כולו שקר, ולכן הסיכוי שאאמין לדברי השב"כ נמוכים הרבה יותר מהסיכוי שאאמין לטענות העצורים (שלאחר הריאיון בטלביזיה אין לי כל כך נטיה לקבל את דבריהם כתורה מסיני). כלומר – מבחינתי אלו גם אלו אינם אמינים במיוחד, רק שלדעתי השב"כ שקרן הרבה יותר גדול.
—————
ולכותב המאמר – כל יהודי שמתפלל שמונה עשרה מייחל לביטולה של מדינת ישראל משום שכל עוד מדינת ישראל קיימת בית המקדש לא ייבנה.
האם השב"כ צריך לעצור את כותב המאמר?
האם השב"כ צריך לעצור ולחקור את ראשי העדה החרדית (לא החרדים אלא "העדה החרדית" שהם זרם בתוך החרדים) שפועלים נגד שלטון המדינה?
האם השב"כ עצר וחקר (בעינויים לכאורה) את משה פרידמן על ביקוריו באירן?
—————-
האם מישהו מהקוראים יודע או זוכר את ההתעללות שחוו שבויי מלחמת יום הכיפורים מאת חוקרי השב"כ, לאחר שחזרו מהשבי? כבר אז השב"כ הוכיח את עצמו לא כארגון ביטחון אלא כאירגון שאנשיו מתעללים ביהודים עפ"י הוראות מהנהגת המדינה. פדויי שבי היו צריכים לחוות עינויים נפשיים בכדי לגלות האם ומה הם גילו לשוביהם (כאילו שזה ישנה משהו), כשאת הנזק הגדול גרמו דוקא ראש הממשלה ושר הביטחון – 2700 הרוגים, 10,000 פצועים ועשרות אלפי משפחות הרוסות.
—————-
ולגבי הטענה שהשב"כ קיים את החקירות "בהתאם לחוק", לפי התגובה של השב"כ הקונוטציה היחידה שעולה לי הינה שגם הגסטפו קיים חקירות "בהתאם לחוק".
בשב"כ אמורים להיות אנשים חכמים שלא צריכים ליפול במלכודת הזו. הטענה מראה בצורה פשוטה כי השב"כ טופל את האשמה על העינויים לכאורה על כתפי היועץ המשפטי לממשלה ו/או פרקליטות המדינה. משמע – השב"כ מודה כביכול שאכן היו עינויים, רק שיש לשב"כ גיבוי משפטי מאת היועץ המשפטי לממשלה ו/או פרקליטות המדינה.
—————-
ולמען הסר ספק, אין לי דרך לדעת אם היו עינויים ואם כן – באיזו דרגת חומרה. אבל בין כך ובין כך, השב"כ נראה מאד לא טוב, והנהגת המדינה נראית כאילו מישהו זר משחק בה.
טוקבק מעניין ואינטליגנטי להפליא. הרבה יותר מהכתבה. תודה
א. הבעיה במינוח "טרור" היא שהוא משחק לידי אלה המנסים בכל הכח לאזן את המשוואה מול הטרור הערבי.
ב. המאמר לא מתיחס למעצר של בלתי מעורבים כאמצעי לחץ על הנחקרים, מה שמעמיד כל אחד מאתנו בסכנה של אבדן חרותו בנימוקים של בטחון המדינה.
ג. כמו שהעירו לפני, אמצעים מיוחדים מותרים רק במקרי פצצה מתקתקת, הגדרה שודאי לא מתקימת כאן.
לכן להשקפתי המאמר חסר ערך ונועד להשמיע "קול שפוי". בהצלחה
האירוניה היא מדהימה. אנשים שכועסים כל כך על מערכת המשפט כאשר היא מגבילה את הלחימה בטרור הערבי, פתאום רצים לזרועותיה כשמדובר בטרור יהודי. אפשר לומר שמערכת המשפט הפכה לכלי משמעותי ורב עוצמה בידיהם של תומכי טרור. מימין ומשמאל.
בעז, אני לא תומך טרור, אבל גם לא תומך אנטי-טרור.
המסר שלי: טרור הוא כלי. בדיוק כמו M16.
אני תומך במדינת ישראל יהודית, ושולל קבוצות לאומיות חזקות שמנסות להשמיד אותה, בדרך זו או אחרת.
מה המשמעות של "לא תומך אנטי טרור"? אז מותר או אסור לשרוף משפחה? לפוצץ אוטובוס מלא באזרחים?
לאחר שצפיתי בסרטון הריקודים בחתונה, אני מודה שאכן יש טרור יהודי במדינת ישראל.
הטרור היהודי מגיע ממוסדות השלטון במדינה, באמצעות שליחים להרע בתקשורת, כלפי יהודים שהם המיטב של עם ישראל, וכל זה ע"י שימוש במעשים של טפשים/משוגעים בודדים (אין לי דרך לדעת האם השימוש הזה מכוון ומאורגן או לא, ע"ע אבישי רביב).
————–
השיר בחתונה הינו פסוק מספר שופטים. האם השב"כ יעצור כל מי שקורא (שלא לדבר על מי שרוכש) בתנ"ך?
הפסוק מדבר על שמשון, שמבקש מהאלוהים (כן, אותו אחד שראש השב"כ כביכול מתפלל אליו, משמע צריך לעצור את ראש השב"כ) שיזכור אותו ויתן לו כח לבצע פעולה אחת שיש בה כמה דברים – סיום חייו (לא נראה לי שמישהו מהקיצוניים ביותר בימין רוצה להתאבד כמו שמשון), ונקמה, אפילו במידה פחותה יחסית, באויבי עם ישראל שבאו לרקוד על דמו ולהתעלל בו. הפסוק אינו מדבר על פגיעה במוסדות השלטון של היהודים, או איזשהו נסיון להבעיר את כל העולם או את האזור. האם השב"כ יעצור מעתה כל יהודי אשר שמו שמשון, בחשד (סביר יש לומר, לאור המניפולציה שעורכים מנהיגי המדינה בבסיס היחידי לקיומה – התנ"ך) שהוא קשור/עוסק בטרור כלפי הערבים?
השיר עצמו הולחן לפני כמה וכמה שנים, והמוזיקה אכן שמחה. האם יש משהו רע בכך שיהודים מבקשים קצת שמחה בתוך כל הצרות שנשפכות עליהם מכל כיוון ובכל זמן? להפוך את השמעת השיר למשהו שהוא לא, זהו מעשה נבלה.
ישנם שירים רבים כיום, המדברים על בית המקדש. אני מניח שכעת השב"כ יעצור את כל מי ששר שירים כאלו, בחשד לנסיון לפגוע במדינה ובמוסדותיה (מה לעשות ובית המקדש יקום רק לאחר ביטולה של מדינת ישראל, ולא זו בלבד אלא שהמסגרת שתקום לאחר מדינת ישראל הינה מלכות, כלומר דיקטטורה).
בחתונה רוקדים יהודים רבים, ואילו מי שמחזיק בתמונה (שלא ברור מה יש בה בכלל) נמצא בקצה, ולא נראה שרוב הרוקדים בכלל מודעים לאותו אחד ולמעשיו. לפי ההגיון שבמניפולציה התקשורתית הזו, כל תל אביבי חשוד בקשר ישיר בסיוע ואהדה למה שהתרחש במועדון אלנבי 40, וכל ירושלמי אשם בפרשת הולילנד.
בחתונה מראים נשק שמונף ע"י צעירים. לא ברור שזהו אכן נשק אמיתי (כפי שכל ילד המתחפש בפורים לחייל צריך להיעצר על אחזקת נשק), ובכלל, בצוק איתן התפרסמו סירטונים רבים של חיילים שרוקדים עם נשק בשטחי כינוס. האם השב"כ צריך לעצור את כל אחד מהחיילים שרקדו עם נשק בצוק איתן?
התקשורת מדברת על בקבוק תבערה שהופיע בריקוד בחתונה, אולם במבט מקרוב התמונה מראה שהבקבוק הינה בקבוק בירה פשוט עם מפית, כזה שנמצא כמעט בכל ארוע. אני מצפה שהשב"כ יופיע בכל ארוע ויעצור את הנוכחים בו באשמת הסתה לרצח ערבים באמצעות בקבוק תבערה. אין זה משנה שגם בארועים של השמאל יש בקבוקים כאלו. גם את השמאלנים צריך לעצור, לפחות בשם השיויון.
בילדותי היינו שורפים בל"ג בעומר בובות שנכתב עליהן עראפאת והיטלר. אלו שגרמו לרצח כל כך הרבה יהודים, מה לעשות והיינו שמחים לראות אותם נשרפים (רבים מחברי בילדות הם דור שני לשואה, וחלקם דור ראשון לטרור ולמלחמות)? ידוע לי על ילדים רבים, מכל גווני הקשת האידאלוגית, שנוהגים כך בל"ג בעומר. גם כיום. אז? מדוע השב"כ לא עוצר אותם ואת הוריהם?
————–
יש כאלו הטוענים שהשב"כ עושה מאמצים מעל ומעבר בכדי למנוע פיגועים של ערבים ביהודים. זו טעות. הסיבה היחידה שיהודים לא נפגעים ופיגועים לא יוצאים לפועל היא לא בזכות השב"כ, אלא בגלל השגחה פרטית ולהבדיל – הטמטום של אויבינו. גל הטרור הנוכחי מוכיח קבל עם ועולם שלשב"כ אין יכולת להתמודד מולו ואין דרך לעצור את הטרור הזה לפני שהוא קורה. העובדה היא שהטרור הזה מתחיל בהסתה והתססה ע"י מואזינים ודרשנים מוסלמים, והשב"כ (או המשטרה לצורך העניין) לא מפסיקים זאת.
אתמול בבוקר הייתי במקום ובסיטואציה שבה יכול היה להתבצע פיגוע טרור מזויע, שמדינת ישראל לא יכולה להתגונן מולו מראש, בשום דרך שהיא. אדרבא, נסיון של המדינה להגן על אזרחיה מפני פעולת טרור שכזו דוקא תיצור הרבה יותר נזק. אין לי עניין להסביר מהו המקום ומהי הסיטואציה בה הייתי, בכדי שלא לתת רעיונות לאויבי ישראל. שום חוקר שב"כ ושום שוטר לא יכולים למנוע פיגוע שכזה. זהו נס שבכל פעם שהסיטואציה הזו מתרחשת (כמה מאות פעמים ביום) ולא מתבצע פיגוע. אז תסלחו לי אבל הקרדיט היחידי שאני מוכן לתת לשב"כ הוא ביחסי ציבור, לא במניעת פיגועי טרור.
————–
אני חוזר על מה שכתבתי אתמול – ההנחה שלי היא שכל עניין עצורי דומא, והטרור שמדביקים להם ולחבריהם ולקרובי משפחותיהם, הינו פעולה של השמאל בישראל ושונאי העם מהעולם, לאיגוף מימין של ראש הממשלה וליצירת תשתית להפלתו.
הפסוק הוא "ואינקמה נקם אחת משתי עיני בפלישתים" הרבה שרים "בפלסטין". שרו את זה באירוע שתועד בהתלהבות, עם כלי נשק מונפים. גם אני לא ראיתי את התמונה, אבל למה הייתה נעוצה בה סכין? אפילו איתמר בן גביר התנצל בראיון איתו וסיפר שכעס וצעק על הנערים.
מה נסגר איתך?!
אני לא מכיר ומעולם לא שמעתי את הנוסח שכתבת עליו. אני יודע שאת השיר עצמו (עם הפסוק מקורי) שרים בהתלהבות, כי זוהי מטרתו של הלחן – הלהבת הציבור היהודי וגרימת שמחה. בטוחני שמי שהלחין את הפסוק והפך אותו לשיר לא התכוון כלל להלהיב יהודים למעשי זוועה, אלא לשמחה פשוטה. אגב, אני הייתי מאד כועס על מי שהיה שר לידי "בפלסטין" משום שלדעתי זו הסכמה למשהו שאינו קיים והסכמה זו גורמת ותגרום לשפיכת דם יהודי. ואי אפשר לנקום במשהו שלא קיים.
לגבי נשק, אין לי מושג אם מה שהניפו הוא נשק אמיתי או רק דמוי, מכיון שלא הייתי בארוע ולא בדקתי מה החזיקו. אולם משום שהשב"כ נתפס כל כך הרבה פעמים בשקר ומניפולציות (כמו זו למשל), אז מבחינתי מה שהניפו בחתונה הינם נשקים לא אמיתיים, כל עוד לא הוכח אחרת.
ולגבי הסכין, אין לי מושג מדוע היתה נעוצה בה סכין, זהו אינו מעשה שהוא או משמעותו מוכרים לי. רק שאינני יודע אם מי או מה שהופיע בתמונה זה אכן התינוק מדומא. שוב, חוסר האמון שלי בעניין זה נובע מחוסר האמון שאני רוכש לשב"כ.
בסקאלה של 1 עד 10, האמינות של העצורים ועורכי דינם ניראית לי 4 או 5.
בסקאלה של 1 עד 10, האמינות של השב"כ הינה מינוס מאה.
השב"כ צריך להוכיח מעל לכל צל של ספק (אפילו אם זה ספק שאינו סביר) בכדי שאאמין לו, והאמון שלי יהיה רק לגבי אותו טיעון ורק באותה נקודת זמן. לו הייתי שופט בבית משפט ישראלי, הייתי שולח את נציגי השב"כ והפרקליטות למעצר בעוון בזיון בית המשפט לו היו עושים תרגיל יח"צ שכזה. אמנם לא הייתי משחרר במהירות את הנערים העצורים, אולם הייתי מבהיר לנציגי השב"כ שאבדוק כל פסיק ונקודה במה שהם אומרים ועושים, ואם הייתי מוצא משהו שלא לפי החוק (גם אם זה מאושר בדיעבד ע"י היועץ המשפטי לממשלה) השיחרור היה מתבצע מיידית, וכל שניה באיחור מהוה בזיון בית המשפט. זו הדרך היחידה לדעתי שבה אפשר לכפות על השלטון ונציגיו לשמור על החוק.
מה ההגדרה של הכותב למונח "טרור".
בסופו של יום הזחילה על גחון של מה שמכונה "הציונות הדתית" תצוץ באיזו דרך. הכותב הוא דוגמא מאלפת לתובנה הזו, ופייגלין הוא דוגמא הפוכה הוא אכן לא מגדיר עצמו ציוני דתי לכן לא תמצא אותו לעולם זוחל על גחון. ההגדרה של טירור הינה על פי ויקיפדיה: טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות[1]. מטרה נוספת של הטרור היא הניסיון לגרום למדינות לשנות מדיניות, ואף להפיל ולמוטט משטרים .ע"כ. מה המטרה הפוליטית של אלה שמייחסים להם טרור יהודי? המטרה שלהם פשוטה בתכלית, אם אמנם מדובר בקבוצה מאורגנת, להביא לקץ הטרור הערבי. זו מטרה קדושה כמטרה ולא מטרה פוליטית. כדי לגרד איזו מטרה פוליטית, הומצא מסמך ילדותי, המתכוון להזין את דמיון הקורא כאילו ישנה חבורת נערים ששמה לה למטרה להפיל את המדינה, זה אפילו לא בדיחה מי שמאמין שזה מה שמתרחש מול עינינו יכול אכן להיות חבר נאמן ב"ציונות הדתית". איך אמר בנט היום? בן גביר אינו שייך לציונות הדתית. אמת! :
שרפו כנסיה מישהו נפגע בשריפה? אף אחד. בונים על כך תילי תילים של פרשנות, העיקר כדי ליצור איזו השוואה בין יהודים לערבים. יהודים נרצחים יום יום, נרצחים ממש, מתים! והכותב מתעסק בניפוח ההשוואה בין יהודים לערבים. תמיד היו כאלה שניסו להטיל דופי ביהודים, בנוסח של גם אתם כאלה! היו כאלה שהשוו את היהודים לנאצים, עוד היום, הברברים מהשמאל הרי מכנים יהודים פשיסטים! חגי הוברמן לא רחוק מהנוסח הזה. הוא יאמר, חס ושלום להשוות יהודים לנאצים, אבל להשוות מעשי יהודים שבאו בתגובה, אם באו בכלל, לטרור הערבי להשוות לטרור הערבי, את הקו האדום הזה הוא כבר עבר, לא רחוק היום ואולי זה כבר מתרחש עכשיו, שישוו את המעשים למעשי הנאצים. ולך תסביר את ההבדל!!
מעניין מדוע לא עוצרים את הבחור שרקד עם תמונת התינוק ממשפחת דוובשה.
יתכן ודברי יקוממו רבים, אך אני חשה צורך להכניס את להט הדיון לפרופורציות
א. הטרור הערבי בשנים האחרונות אינו באמת משמעותי. ברור שחיי כל אדם הם חשובים, אבל סיכויי אדם למות מהטרור נמוך משמעותית מהסיכוי שלו להיפגע בתאונת דרכים או מהשלכות הבריאותיות של זיהום האוויר. הרעש התקשורתי סביב כל אירוע רק מספק רוח גבית לטרוריסטים. יש ברית לא קדושה בין טרוריסטים לבין תקשורת ההמונים
ב. הטרור היהודי בטל בשישים בהשוואה לטרור הערבי. יש לאנשים יותר אצבעות
מאשר כל מעשי הטרור היהודי מאז הקמת המדינה. גם כאן, הרעש התקשורתי מקדם את מטרות הטרוריסטים. לו התקשורת הייתה מתעלמת ממעשיהם הם היו נאלצים לחשוב על טקטיקות אחרות
ג. השאלה האם העצורים עונו, ואם כן מה הייתה חומרת העינויים, מקבלת משקל יתר. סביר יותר שאזרחי ישראל יפגעו מאוזלת ידה של המשטרה ורשויות הביטחון ומחדליהם מאשר מפעילות יתר שלהם. ובכל מקרה – לא מדובר על עינויי האינקוויזיציה הספרדית או כוחות הביטחון הסורים
לקמיליה, חלק מדברייך נכונים מאד.
דבר אחד אני מבקש להוסיף, ודוקא לסעיף שרשמת לגבי התקשורת.
אותם נערים שנעצרו ונחקרים במרתפי השב"כ, אלו נערים שלא מסוגלים להיות במסגרת חינוכית רגילה. בתוככי הקו הירוק היו מטפלים בהם במסגרת החינוך המיוחד. אני בטוח שרוב הנערים שחשודים היום, לו היו מטופלים במסגרת ובאופנים שמתאימים להם יותר, היו גדלים להיות אזרחים למופת.
במקרה שלהם, רבים מדי במערכת המשטרתית והבטחונית משתמשים בנערים הללו, לרעתם של הנערים ולטובתם האישית הצינית של המשתשמים.
לו הטיפול בנערים כאלו היה באחריות שר החינוך, ולא באחריות שר הביטחון (שאינו הטיפוס הכי מעודן בעולם), סביר להניח שלא היו מגיעים למצב בו השב"כ צריך לחקור אותם.
המדינה נכשלת בכל יום ובכל רגע בטיפול בנערים כאלו, ולא רק שהיא נכשלת וזונחת אותם להסתדר לבדם בעולם שלא יודע להכיל אותם, המדינה (במקרה הזה מערכת הבטחון) עוד פוגעת בהם ומשתמשת בהם לרעה.
במקרה הזה ישנה ברית מכוערת בין מערכת הביטחון ובין התקשורת, כל אחד לצרכים הציניים שלו, כשמי שמשלם את מחיר הברית הזו הם הנערים ובני משפחותיהם.
לגבי הסעיף האחרון, בנוגע לאזלת ידה של המשטרה, למשטרה לא מגייסים שוטרים מחנכים (לדאבוני), אלא שוטרים שידעו להתמודד עם אלימות, ולכן הטיפול שנעשה כולל אלימות. ישנם לא מעט שוטרים (אם כי מעט מדי) שזיהו נערים חריגים בעלי פוטנציאל, כאלו שהמערכת לא מסוגלת להכיל באופן רגיל ולכן היא דוחה אותם, וגורמת להם לפנות לאורח חיים עברייני, ולאחר שלקחו את הנערים/נערות הללו תחת חסותם וסיפקו להם כלים להתמודד טוב יותר עם העולם, אותם נערים/נערות הפכו לאזרחים טובים ומועילים. אלא שרוב השוטרים לא יודעים ולא יכולים לזהות פוטנציאל שכזה וגם לא יכולים לתמוך בו, ולכן נערים ונערות רבים שנפלטו מהחינוך הרגיל זוכים בפעלתנות יתר של המשטרה/כוחות הביטחון. אזרח רגיל ממילא כמעט ולא נתקל במשטרה/שב"כ ולכן הסעיף שציינת לא כל כך רלוונטי.
ולגבי רמת העינויים, אם תבדקי את המאפיינים האישיותיים של החוקרים ושל אנשי האינקויזיציה והחוקרים בכלא הסורי תגלי מהר מאד שאלו וגם אלו בעלי הפרעות אישיות מסוימות המופיעות בתנאים של חקירת עציר/שבוי, רק שהראשונים מודעים למגבלות שמוטלות עליהם ונזהרים שלא לעבור את הגבול (ולא תמיד מצליחים). באינקויזיצה ובכלא הסורי לא היו מגבלות, נהפוך הוא – כל המרבה הרי זה "משובח". אדם שמתעלל בחסר ישע (חזק ככל שיהיה, הוא עדיין לא במצב שהוא יכול להגן על עצמו), הוא אדם חולה, ולא משנה הסיבה שלשמה הוא מבצע את ההתעללות.
לראות בפיגוע בדומא + פגיעה ברכוש איום קיומי על המדינה זוהי היסטריה מוגזמת וחסרת כל קשר למציאות. באותה מידה אפשר להסתכל על ארגוני הפשיעה כאיום קיומי ולהתחיל לענות אותם ולמנוע מהם מפגשים עם עורכי דין.
ההתייחסות לחבורה השולית הזו, שהצליחה לבצע פיגוע אחד מאז היווצרותה, מראה על בלבול יוצרות ומסוכן לדמוקרטיה. למשטרה החשאית, הלא זה השב"כ, ניתנה אפשרות לענות במקרה של פצצה מתקתקת. כשיש סכנה ברורה מיידית ומוחשית לביטחון הלאומי. לא כל פעם שנוער שוליים זורק בקבוק תבערה.
א) עדיין לא בטוח שיהודים ביצעו את השריפה בדומא, יש המון תהיות לגבי האפשרות שהביצוע ע"י יהודים בכלל ומישהו שבא מחוץ לכפר בפרט.
ב) לשב"כ ניתנה הוראה בלתי חוקית בעליל, והיא לעצור יהודים מבלי לתת להם אפשרות להיפגש עם עו"ד, למרות שזכות זו מוקנית להם בחוק. האם הקוף הקטן שדקר ילד יהודי בן גילו לא שוחח עם עורך דינו, לאחר מעשה? המכנה המשותף בין שני סוגי החשודים הוא העובדה שהם קטינים (חלקם לפחות).
ג) לפי טענות עורכי דינם של העצורים, חלק נכבד מהתהליך שחוו היהודים שנעצרו (שוב, ביניהם גם קטינים), היה לא חוקי לחלוטין, ולמרות זאת אושר (ויש טענה שלגבי הקטינים האישור היה בדיעבד, שזה לכשלעצמו עבירה על החוק) בידי הצמרת המשפטית במדינת ישראל. כלומר, יש פה עבירות רבות על החוק המבוצעות דוקא ע"י אלו שמתיימרים להיות בדרגה העליונה של השמירה על החוק. לי זה נראה כמו הפיכה ונסיון לשנות משטר באמצעים לא חוקיים. מי שחושב שהסברה הזו מוגזמת שיבדוק בבקשה על מה נעצרו הנערים.
השימוש במילה "טרור" בתשקורת, נועד בעיקר להמנע מהמילה האמיתית שמגדירה את המלחמות ופעולות הרצח שמבצעים המוסלמים בכל רחבי העולם: ג"יהאד!!!
מקורות מלחמת הדת האיסלמית נגד הכופרים, מופיעים בקוראן, בחדית' ובתפסיר ועל פיה יש להרוג את ה-"כופארים" (הלא-מאמיים בנבואה של מוחמד). תחת האיום הזה מצויים בעיקר מוסלמים מזרמים שונים העוינים אלה את אלה, בני מיעוטים בארצות מוסלמיות וכיום גם אירופה ושאר ארצות המערב.
על הכאת הצוואר (כלומר עריפת ראש)) של הלא מאמינים למשל, אפשר למצוא בקוראן, סורה 4, פסוק 47)
ןנחזור אלינו,
כאשר איש תקשורת מכריז "טרור יהודי", הוא בא בעצם להשוות בין כמה כנופיות פורעי חוק בני טיפש-עשרה, עם תרסיסי צבע (ואינני תומך או מצדיק את התפרעויותיהם בשום אופן), אל מול מערכת טרור משומנת ומכוונת של ארגונים וממשלות, כגון איראן, דאע"ש, חמאס, אש"פ, בוקו חראם, ג'בהת א-נוסרה, חיזבאללה ועוד, שמבצעות פשעים איומים *באמת* נגד האנושות, כולל, רצח עמים. אונס, התעללויות פיזיות, גניבה וכו'.
אותו איש תקשורת מאבד כל לגיטימציה מקצועית ואתית כהיותו איש תקשורת מכובד ורציני, מאחד והוא מבצע הכללה ומוציא דיבה גזענית ואוטו-אנטישמית נגד עם ישראל. וכי למה? בגלל דעה פוליטית הזויה או סתם שנאה עיוורת כלפי מגזר מסוים.
ומיהם אותם מוציאי הדיבה הסדרתיים?
הנשיא ריבלין שהכריז זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד "בני עמי בחרו בדרך הטרור", ערוצי רשות השידור השניה (רשת, קשת, עשר, מאקו, "רדיו ללא הפסקה", נענע), עיתון ידיעות אחרונות ואתר ynet, עיתון ואתר הארץ, אתר ואללה וארגוני הקרן לישראל-החדשה, שיש להם היסטוריה ארוכה של פעילות אנטי ישראלית והוצאת דיבה סדרתית נגד מדינת ישראל וחייליה. כל אלה כאמור, ראויים לכל גינוי אפשרי על הסתתם הנפשעת וטיפשותם חסרת הגבולות.
מי שאינו מבין את ההבדל בין פשע, אפילו פשע על רקע לאומני של בודדים, אל מול ארגונים ומדינות שעצם קיומם הוא רצח האחר על רקע דתי, לא ראוי לעסוק בעיתונות, ובטח שלא למלא תפקיד ציבורי בכיר. אם אכן יש דבר כזה "טרור יהודי", הרי שיש ליחס אותו לגורמים הנ"ל!
, זה לא טרור יהודי, סתם עלילה על בן אוליאל, חבל שנחפזת.
כן, אתה רשע וטיפש.