מונית בשקל, מלונית בדולר: מי תוקע את כלכלת ההמונים

ווייז, איביי או ויקיפדיה: אפליקציות המונים כבר התגלו ככוח שוק חזק ויעיל במיוחד; אבל במקרה של 'אובר', יש מי שמערים עליה קשיים ומונע אותה מהציבור הישראלי

כוחם של ההמונים; משרדי ebay. צילום: Kazuhisa OTSUBO, (CC BY 2.0), via flickr

בין אם אתם תלמידי בית ספר, סטודנטים, מורים, עיתונאים, מחברי טריוויה או סתם אנשים המבקשים להרחיב את השכלתם, סיכוי סביר שהשימוש בוויקיפדיה לא זר לכם. למעשה, אני מתקשה להאמין שקיים היום מישהו שלא השתמש בוויקיפדיה פעמים לא מעטות בשנה האחרונה. גם בהכנת הכתבה הזו עצמה נעזרתי באנציקלופדיה החופשית, שלה מיליוני ערכים בעשרות רבות של שפות.

ויקיפדיה היא אחת הדוגמאות הבולטות לכלכלת ההמונים החדשה: במקום מוציא לאור המעסיק קבוצה מצומצמת של מומחים כדי להוציא אנציקלופדיה, אשר נכתבת במשך עשרות רבות של שנים ולעתים מתיישנת עוד בטרם יצאה לאור, יש לנו אנציקלופדיה הנכתבת בידי הגולשים עבור הגולשים, מתעדכנת תדירות ושגיאותיה מתוקנות באופן רציף, ובעיקר  – חינמית לגמרי. לחובבי ספריו של דאגלאס אדאמס, יתרונה של האנציקלופדיה החדשה על הדינוזאורים הקודמים יכול שיזכיר את תיאורו של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה:

ברבות מהציוויליזציות הרגועות יותר שבשפה המזרחית של הגלקסיה, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה החליף כבר את האנציקלופדיה גלאקטיקה כמאגר התקני של כל הידע והחכמה, משום שלמרות שהוא מכיל השמטות רבות ותוכן מפוקפק או לפחות לא מדויק ביותר, הוא עולה על היצירה הישנה וחסרת המעוף בשני מאפיינים חשובים: ראשית, הוא מעט זול יותר; שנית, על כריכתו כתובות באותיות גדולות וידידותיות המילים "בלי פאניקה".

נכון, ויקיפדיה הפכה עבור מאות מיליוני אנשים את הגישה למידע לזמין בצורה חסרת תקדים, והיא בהחלט זולה יותר משאר החלופות. אבל מצד שני, אין בה המילים "בלי פאניקה" על הדף הראשי, ומלבד זה, בדומה למדריך הטרמפיסט לגלקסיה, יש בה השמטות רבות ותוכן מפוקפק ולא מדויק, יש בה הרחבות על נושאים שוליים לגמרי ולאקונות בנושאים מרכזיים, המידע בה לא תמיד אמין או מוסמך, ועוד ועוד.

לאור המגרעות הרבות של האנציקלופדיה החופשית, היינו יכולים לצפות שתהיה קריאה לרגולציה מחמירה על ויקיפדיה. לא ייתכן ששוק האנציקלופדיות המקוונות יהיה פרוץ כל כך! ומה אם אנשים יחפשו מידע רפואי או משפטי ויקבלו מידע מוטעה או חלקי? מה לגבי כל הסטודנטים שעלולים לקבל "נכשל" משום שהתעצלו ונסמכו על ויקיפדיה? האין זה מתבקש שתקום ועדה ממשלתית בשיתוף משרד המדע, משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד הבריאות, ותאַסְדר את התחום?

למרבה המזל, דבר כזה לא קרה. הלוביסטים של האנציקלופדיה העברית, אנציקלופדיה בריטניקה ואנציקלופדיית ynet (זוכרים?) כנראה נרדמו בשמירה, והציבור הרוויח אנציקלופדיה שאינה כפופה לתכתיבי רגולטורים למיניהם, המחליטים מה לדעתם חשוב למשתמשים ובפועל מרחיקים את הידע מן הגולשים.

ומה לגבי בטיחות הציבור והגנתו מפני ידע קלוקל? נראה שרוב הקוראים יסכימו שאין צורך בממשלה בתור גננת. העולם הוא מקום מסוכן, ואנחנו יודעים לשמור על עצמנו יותר מכל אדם אחר. אם תלמיד או סטודנט נסמך על ויקיפדיה בלי לבדוק, המורה או המרצה שלו כבר ידאג להסב את תשומת לבו לפאדיחה, ובדרך הוא יקבל שיעור חשוב על קריאה ביקורתית והצורך להגיע למקורות ראשוניים. אם מישהו מספיק אידיוט כדי להיסמך על המידע הרפואי או המשפטי בוויקיפדיה בלי לבדוק במקורות אחרים, מהר מאוד יתברר לו אם הוא עשה שטות. ונכון לעכשיו אנחנו רואים שאנשים, בדרך כלל, חכמים יותר ממה שהייתם יכולים לחשוב. הנה כך פועל לו "השוק הפרוע" של כלכלת ההמונים בשוק המידע, ואין פוצה פה ומאסדר.

אפליקציית ההמונים שהשתלטה על שוק הניווט והמפות; אורי לוין, מייסד ווייז. צילום: פלאש 90
אפליקציית ההמונים שהשתלטה על שוק הניווט והמפות; אורי לוין, מייסד ווייז. צילום: פלאש 90

איפה הרגולטור של טוויטר ופייסבוק?!

ולא רק שם: גם פייסבוק וטוויטר, שאני מניח שיצא לכם להיתקל בהם פה ושם, מבוססות כל כולן על כלכלת המונים: אנשים מסוימים יוצרים תוכן, אחרים צורכים אותו, והרשת החברתית גוזרת קופון בדמות פרסומות. ושוב, ניתן היה לטעון שאין רגולציה על התוכן, אנשים עלולים ללכת שולל אחרי ממים פארודיים, לעשות לינצ'טרנטים לבריות תמימות, להיחשף לתוכן פוגעני, ועוד ועוד. אך משום מה השוק לא מאוסדר, ושוב מתברר שכשהממשלה לא בקלחת, אנחנו יודעים, הפלא ופלא, לשמור על עצמנו בעצמנו. גם ווייז, תוכנת הניווט החדשה שכבשה את העולם, פועלת בעזרת כוחם של ההמונים, והדיחה את תוכנות הניווט הישנות ואת אוגדני המפות המודפסים. האם מישהו מאיתנו היה מוכן לוותר עליה בקלות?

אפשר להמשיך עוד ועוד. את אתר Ebay מכירים? גם הוא למעשה כלכלת המונים: אתר אחד המרכז מיליוני קונים ומוכרים מרחבי העולם, ומצליח ליצור מערכת של אמון הדדי, בלי מעורבות ממשלתית. כלכלת המונים, או ספציפית כלכלה שיתופית, היא הטרנד הפופולרי היום, שבזכות זמינות האינטרנט בכל מקום ובכל מכשיר, יכול לשנות את העולם. אנשים המשתפים ביניהם מקומות חניה, משתמשים בביתם כמסעדה, מלווים בינם לבין עצמם, מעבירים סדנאות בתחומי העניין שלהם, ומשכירים את חפציהם לפי שעה או לפי יום – כל זה רק חלק קטן מיוזמות הצוברות כעת תאוצה.

ומעל כולם, שני השמות הפופלריים ביותר: Airbnb, המאפשר לכם להפוך את דירתכם לחדר-מלון זוטא ולהשכיר אותה ליום או לשבוע, ו-UberX, שבעזרתו תוכלו להסיע זרים במכוניתכם ממש כאילו הייתם נהגי מונית ותיקים.

היתרונות של השיטה גלויים וברורים: מצד מציעי השירות, לפתע נפתחת יכולת להרוויח כסף בלי השקעה אדירה בתשתיות וסיכון פיננסי לא מבוטל. אנשים מן השורה יכולים פתאום להשתכר היטב. מדובר באופק חדש ונרחב של תעסוקה, הרבה מעבר לעוד איזה מפעל של אינטל ששר הכלכלה מתאבד עליו. מן הצד של צרכני השירות, יש כאן פריצה של השוק ופתיחתו לתחרות חופשית, שמתבטאות באפשרויות רבות יותר וטווח מחירים גמיש יותר. לגבי Airbnb יש לכך חשיבות מיוחדת, משום שתוספת עשרות אלפי חדרי מלון מהווה עידוד של ממש לתיירות, כפי שציין גם שר התיירות עצמו, אף שכדרכם של ממונים ממשלתיים הוסיף כמה הסתייגויות.

ומהן ההסתייגויות? המתנגדים לשירותים החדשים הם כמובן הגווארדיה הישנה, אלה שמקור פרנסתם הרגיל מזדעזע פתאום. אם אנציקלופדיה בריטניקה לא הצליחה לכפות מגבוה את המונופול שלה בתחום, הרי המלונאים ונהגי המוניות חזקים בהרבה, ובעיניהם לא מוצא חן שהשוק "לא מאוסדר", או במילים אחרות שהמונופול שלהם עלול להיפרץ. נכון לעכשיו, נהגי המוניות מצליחים למנוע את השקתה של UberX בארץ, ובעלי המלונות מנסים לתקוע מקלות בגלגלי Airbnb בארץ.

בדבר אחד הצדק עם השחקנים הישנים, לפחות בתחום המוניות: הממשלה כפתה מונופול בתחום, וגבתה כסף רב מן הנהגים עבור ה"מספר הירוק", והנה מאיימים לבוא מתחרים לתחום, שאינם כפופים לרגולציות הקיימות ושלא שילמו הון תועפות מראש, והתחרות עמם אינה יכולה להיות הוגנת. לכן כאשר פותחים את השוק לתחרות, חובה לעשות זאת בהדרגה ותוך ביטול הפיקוח הממשלתי מתחום המוניות.

בינתיים הלובי שלהם מנצח; נהגי מוניות. צילום: קובי גדעון, פלאש 90
בינתיים הלובי שלהם מנצח; נהגי מוניות. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

לא להיכנע ללובי

ואולם הפגיעה במטה לחמם של העוסקים בתחום זה מכבר אינה יכולה להיות, ואסור שתהיה, שיקול מכריע בהמשך סגירת השוק. רק לאחרונה נתבשרנו שעובדים רבים בענף הבשר המעובד נפגעו בעקבות הכרזת ארגון הבריאות העולמי על בשר מעובד כקרצינוגן. האם תוצאות צפויות אלו היו צריכות להיות חלק מדאגותיהם של אנשי ארגון הבריאות בהכרזתם? ברור שיהיה זה לא מוסרי לפגוע ברבים לטובתם של המעטים. האם היה צריך לעצור בכוח את ייצור המצלמות הדיגיטליות, כדי לא לפגוע ביצרניות של המצלמות הישנות ויצרני סרטי הצילום? האם צריך היה למנוע את כניסתם של המחשבים לתחום עיבוד התמלילים, כדי לא לפגוע בעובדים הרבים של ענף מכונות הכתיבה?

הכלכלה, לימד אותנו הכלכלן יוזף שומפטר, מתקדמת בדרכים של הרס יצירתי: תחומים ישנים נהרסים עד היסוד, ואופציות חדשות וטובות יותר צצות. בדרך נגרם הרס, בלי ספק. אנשים שהשקיעו בתחום הלא-נכון צריכים להסתגל למציאות החדשה, והדבר לא תמיד עובר בקלות. אם הנפגעים מן ההרס היצירתי הם רבים וחזקים במיוחד, הם יכולים אפילו לנקוט צעדים רבים כדי לנסות לעצור את התקדמות הכלכלה, לטובתם עצמם. המפורסמים שבהם היו הלודיטים, שחיבלו במכונות החדשות שצצו עם המהפכה התעשייתית, כדי לשמור על פרנסתם כמקדם.

הלודיטים לא הצליחו לעצור את הקדמה ואת רווחת האנושות, אך בכל דור ודור קמים יורשיהם, המבקשים גם הם, מתוך דאגתם לנהנים מהסדר הקיים, לנסות ולמנוע את רווחת כלל הציבור. הנימוקים נחלקים תמיד לשניים: האחד, כאמור, הוא הסיבה האמיתית – דאגה לפרנסתם של אנשי "הסדר הקיים". השני מתעטף באצטלת דאגה לכלל הציבור: אנחנו צריכים להגן על הציבור, אומרים אנשי המלונות והמוניות, ולכן חייבים רגולציה נוקשה ודואבת. בנוסף, הם דואגים לציין, יש כאן הר של מיסוי, הושט ידך וקח!

על הנושא הראשון קל כאמור לענות: הדאגה לאנשי הסדר הישן אינה יכולה לבוא על חשבון רווחתו של כלל הציבור. באשר לטענה השנייה, כדי לענות עליה יש לשים לב שהיא משתלבת הפלא ופלא עם הטענה הראשונה, וזה כשלעצמו צריך להעלות את החשד שעובדים עלינו לטובת אינטרסים צרים של קבוצה מוגדרת. נזכור את סיפור ויקיפדיה: העולם מלא בסכנות, ואנחנו ילדים גדולים שיודעים לדאוג לעצמנו. חברת אובר, לדוגמה, עורכת בעצמה בדיקות רקע לנהגים שלה, כלומר מפעילה על עצמה רגולציה מרצון. מדוע? משום שאחרת לא ניתן בה אמון ולא נשתמש בשירותיה! מסתובבות בעיתונות טענות שונות ומשונות כלפי אובר ונהגיה. נהדר, בדיוק בשביל זה יש עיתונות, שתביא את המידע לצרכנים שיחליטו, כמו ילדים גדולים, האם לתת אמון בחברה או לא.

ומה לגבי המיסוי? המדינה, כלומר הפקידות, אוהבת למסות. זה נותן לה כוח ושליטה, והיכולת לקחת את הכסף מאנשים פרטיים ולהעביר את ההחלטות לגבי החלוקה שלו לפקידים, מסחררת את הפקידים ואת מחליטי ההחלטות. העובדה שעצם קביעת מיסוי כבר מונעת חלק גדול מן העסקאות לא ממש מעניינת אותם: בסופו של דבר לא רווחת האזרח היצרן היא העומדת לנגד עיניהם, אלא הכוח הפוליטי שהמיסוי מעניק להם. אבל אנחנו כאזרחים לא צריכים ללכת שולל אחרי קדחת המיסוי. ככל שיש "שוק שחור חוקי", כלומר שוק שידיה של חקיקת המיסוי עדיין לא הגיעו אליה, הריהו שוק מבורך המאפשר יזמות בלי הפרעות, ומבטיח שעמל ידיו ויגיע כפיו של האדם יגיע אליו, והוא שיחליט מה לעשות איתו.

אותם כיסי חוסר מיסוי אינם קללה אלא ברכה: הם מראים כיצד כלכלה בלא מיסוי יכולה לפרוח ולשגשג באמת. השאיפה לחייב כל מי שעושה עסקה כלשהי, במקום כלשהו, להוציא חשבונית ולשלם מס למדינה, היא-היא הפגיעה הקשה ביותר שיכולה להיות בשכבות הנמוכות, אלה שהעסקאות הקטנות הללו יכולות להיות הלחם והחמאה שלהם.

את ויקיפדיה, הדסטארט ואיביי לא הצליחה הגווארדיה הישנה לעצור. על אובר ו-Airbnb מערימים עכשיו קשיים שונים ומשונים, בטענות פטרוניות שמאחוריהן הפחד של ה"וותיקים" לאבד את מטה לחמם. הפחד מובן, אבל אסור שזה יבוא על חשבון מטה לחמם של רבים אחרים. את הפחד מן הכלכלה השיתופית והלהיטות להטיל עליה רגולציות ומיסוי כבד יש לעצור, ויפה שעה אחת קודם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. זה מדהים שההגיון הבריא הזה אינו נפוץ אצל רוב אנשי התקשורת בארץ. אם היו כתבות כאלה בעיתונים ובאתרים הגדולים הציבור היה דורש מנבחריו להתרחק כמה שיותר מהכלכלה ומרגולציה מיותרת. לצערינו בישראל המילה "קפיטליסט" מהווה סוג של עלבון. אם אתה מנסה להסביר למישהו שלא חייבים התערבות ממשלתית בתחום כלכלי כלשהו כדי שהוא יצליח הם מאבדים אותך ולא מבינים איך זה יכול להיות. אנשים שמשתמשים כל הזמן באתרים ואפליקציות שהזכרת יכולים להצביע לשלי יחימוביץ' ולתמוך ברגולציה על אותם אתרים ואפלקיציות.
    למה המצב הוא כזה?

  2. אינני יודע מהי בדיקת הרקע שעושה אומר לנהגיה,אבל אני גם לא חושב שהייתי משתמש בשירות כזה כפתרון לשעות הקטנות עבור ביתי. ביצעת השווה די מופרכת (אולי למעט איביי אבל גם שם זה לא ממש מדויק) בין אתרי אינטרנט שמטרתם לספק מידע (ויקיפדיה כמשל) לבין מציאות ממשית של פלטפורמה שבאמצעותה נכנס אדם לביתו/מכוניתו של אחר מבלי לדעת עליו מאומה. יש הבדל רב בין הדברים. ובאשר לסכנת המידע המשפטי/רפואי מויקיפדיה, הבאת שני תחומים שבישראל יש עליהם רגולציה כבדה במיוחד ואף אחד לא יכול להציע ולו לאיש הטיפש והתמים ביותר שרות שאיננו מקצועי כי המדינה מחייבת שירות מקצועי כזה בחינם לכל אזרח ולכן איש לא נזקק למידע מפוקפק מהאינטרנט.
    אני מסכים איתך (ולא חושב שיש דרך לחלוק) שכלכלת הג'ונגל הבנויה על הרס למטרת התקדמות היא יעילה וטבעית יותר, אך כשהטבע מתנהל באופן עצמאי מה שנוצר הוא ג'ונגל, וההיסטוריה מוכיחה שגם בין בני אדם עלול להיווצר ג'ונגל. הטענה החברתית אינה כופרת בממד היעילות הגבוהה שיש לקפיטליזם להציע, אך דורשת ממנו מגבלות (צריך כמובן לדעת אילו מגבלות ובאיזה תחום) כדי מצד אחד לא להשאיר את העולם בימי הביניים, ומאידך לא להפוך את האדם לגרסה היעילה ביותר שלו לאורך ההיסטוריה – העבד (גם אם תנאי הציפייה החומריים של העבד יהיו טובים במיוחד)
    אשמח אם תתייחס לטענה זו גם בהרצאתך בישיבת הר עציון במוצ"ש הקרוב)
    לתשובתך אודה, בנימין

    1. שמת לב מה אמרת? *אתה* לא היית משתמש באובר בשעות הקטנות עבור בתך. כלומר, זיהית את הבעיה (לדעתך בדיקות הרקע אינן מספיקות) ונתת פתרון אישי (לא היית משתמש בשעות הקטנות, עבור בתך). במילים אחרות, הפעלת את השכל שלך בצורה יצירתית ונקודתית, בלי שהממשלה הייתה שם בשבילך.
      זו בדיוק הטענה שלי: אנחנו אנשים גדולים, יש לנו שכל, ואנחנו יודעים – הרבה יותר מהממשלה! – מה טוב בשבילנו ומה רע. אנחנו מכירים את ההעדפות שלנו-עצמנו הרבה יותר טוב מכל פקיד, ויש לנו היכרות עם השטח וגמישות רבה יותר.

      "המדינה מחייבת שירות מקצועי כזה בחינם לכל אזרח"? לא הבנתי על איזה שירות אתה מדבר. אני רק יודע שאנשים רבים מחפשים מידע רפואי בגוגל, ו"המדינה" לא באמת מספקת שירות "חינם" לכל אזרח.

      לגבי המילה "ג'ונגל", לא כל כך ברור לי למה אתה מתייחס. ברור שיש צורך במוסדות שיפוט מהימנים, וצריך מידה של אמון בין בני האדם שאינה קיימת בחלק מן המדינות. אבל אחרי ששני אלה קיימים, "כלכלת הג'ונגל" של דווקא פועלת באופן פנטסטי. אני ועוד מיליוני אנשים משתמשים ב"ג'ונגל של איביי" והתוצאה נהדרת. אגב אין קשר לעבדות בכלל.

    2. "נכנס לביתו או מכוניתו של אחר מבלי לדעת עליו מאומה" – וכשאתה נכנס למונית, מה אתה יודע? חוץ מזה שהוא קנה לוחית בשוק השחור, כמו כולם? וכשאתה נכנס לצימר?

      איזה מידע רפואי אתה מקבל מהמדינה חינם? על הקופה משלמים, ואם זה טיפה יותר מורכב צריך לחפש פתרונות. איזה מידע משפטי אתה מקבל מהמדינה? גם השירותים הקיימים הם חדשים, והגיעו בעידן האינטרנט.

      האינטרנט, אם שכחת, הוא גוף בינלאומי מבוזר שאינו פרי מדיניות ממשלתית, אלא בעיקר יזמות פרטית ועסקית. גם המכשיר שאיתו כתבת את תגובתך הוא תוצאה של תהליך דומה.

    3. בנימין, אם יותר לי לענות בשם הכותב:
      העבדות נעלמה ממשקים מודרניים לא בגלל רגולציה, אלא בגלל שאינה יעילה כמו עבודה שכירה במיזם קפיטליסטי.
      חברתית, אתה לא יכול לתת לעבד להיות מהנדס, עו"ד, מנהל משמרת, נהג וכו'. ממילא, אתה מוגבל לחברה חקלאית.
      לדוגמא, אתה מוזמן לעיין בכתבי מרקס- או לראות את "12 שנים של עבדות", שם בעלי האחוזות פשוט לא יודעים מה לעשות עם עבד שיודע לתכנן, לנגן, או אפילו לכתוב.-

    4. כשאתה נכנס למונית אתה מכיר את נהג המונית? ובמלון אתה מכיר את כל העובדים? השתמשתי הרבה בשני השרותים ותמיד הייתי מאוד מרוצה. ברור שיהיו מקרי קיצון בעייתים, אבל ככה זה גם בשרותים הקלאסיים. אני אלרגי לפשפשים ובבתי מלון (גם לא רעים) נעקצתי וזה סבל לשבוע וחצי, אבל זו סיבה לסגור את כל בתי המלון?

    5. לבניימין היקר, כל העדר של חירות – בפרט של חירות כלכלית – מקרב את האדם להיות יותר עבד למדינה ולאלו שהמלך חפץ ביקרם.

      וזה כמובן כולל את חירותו של אדם בעצמו להחליט – מי הוא רוצה שיספק לו שירות הסעות, כמו כן זכותו של האדם להחליט לספק שירות כזה. וכל זה בלי הדאגה הנוגעת ללב(והכוחנית) של המדינה.

  3. זהירות, אל תיתן לח"כים רעיונות לחוקים חדשים. בסוף תהיה רגולציה גם על ויקיפדיה

  4. הפעם לא מסכים – בעיקר לגבי נושא המיסוי. מה שאתה מציע זה בעצם אנרכיה – כבר לא מדובר בשיתוף מידע (כשגם כאן פוגעים בזכויות יוצרים), אלא באנשים שיתפרנסו ללא חובת תשלום מיסים וישברו את מטה לחמם של אנשים שעובדים באופן חוקי. בכך אתה שומט את הקרקע מכיוון שאם אין חוק כלל, בטווח הקצר זה אולי יראה ככלכלה שיתופית, בטווח הארוך זה יהיה ג'ונגל. כי אם המדינה לא תתערב – בעלי כוח ושררה יעשו זאת. מכיוון שאם גובה מימצוי המיסוי ירד – לא תהיה דרך להילחם בפשיעה שתגבר. מהר מאוד נהפוך לרפובליקת בננות. עכשיו תאמר – האפליקציות האלה לא הפכו חברות מערביות לרפובליקות בננות. ובכן – כדאי לראות איך אירופה מתפרקת בגלל גורמים אנרכיסטיים שיש להם אג'נדה נפרדת כדי להבין שאין ואקום, ותהליכים חברתיים לוקחים זמן ואתה מציע תהליך חברתי של פירוק החברה לגורמיה וכל איש הישר בעיניו יעשה. זה לא קפיטליזם – זו אנרכיה.

    1. המעברים הלוגיים שלך מדהימים.

      "אם המדינה לא תתערב, בעלי כוח ושררה יעשו זאת" – איך זה יקרה בשוק המוניות והמלונאות? מיהם בעלי הכוח שיעשו זאת? אתה לא מרגיש צורך להבין איך האסון הזה יקרה? הרי הרכבת הזו כבר יצאה… אז מחר יופיעו כאן אותם בעלי כוח ושררה!

      "אם גובה המיסוי ירד – לא תהיה דרך להילחם בפשיעה שתגבר ונהפוך לרפובליקת בננות". אני מבין שכל המדינה מתקיימת מהמס שמשלמים המלונאים ונהגי המוניות (נסעת לאחרונה? נתנו לך קבלה?)

      "כדאי לראות איך אירופה מתפרקת בגלל גורמים אנרכיסטיים" – בפעם האחרונה שבדקתי, היבשת הקטנה חיה, נושמת, ועשירה מאוד. למרות ה"אנרכיסטים" (אלו שביצעו את המכה האחרונה בעיר קלן הם אנרכיסיטים?)

      אתה אפילו לא נביא שקר, התגובה שלך היא גיבוב מלים חסר משמעות, ואני חושד באמת שמדובר בתגובה ממוחשבת אוטומטית, ולא באדם עם שיקול דעת.

    2. תגיד לי אתה אהבל? כולם לא יצטרכו לשלם מיסים לא רק "מי שעובד באופן לא חוקי"

  5. קל למשוך בכתפים לגבי גורלם המר של מיליונרים בעלי תעשיות ענק של מכונות כתיבה וסרטי צילום, שלא השכילו לאמץ את הטכנולוגיה החדשה
    ונסגרו. גם עובדיהם השכירים יקבלו דמי אבטלה עד שימצאו עבודה חדשה

    הקורבנות האמיתיים של ה'הרס היצירתי' התכוף הם העצמאיים הקטנים, שאין להם כל רשת ביטחון, ומוצאים עצמם בשל שינויי השוק חסרי פרנסה. לדוגמא נהגי המוניות, ובעיקר המבוגרים שבהם. מה עוד שחלקם נכים

    חשוב לאפשר גם לעצמאיים קטנים לקבל דמי אבטלה או (ועדיף) לקבל שוברים למימון הסבות מקצועיות

    1. לגבי נהגי המוניות את צודקת. אבל העצמאיים הקטנים הם אלה שיפרחו בעקבות הכניסה של airbnb. וזה על חשבון המלונאים הגדולים.

    2. "כלכלת השיתוף" היא תחום רחב מכדי להכליל את השפעותיה על העובדים, ובפרט על עצמאים זעירים.

      איביי פוגע בסוחרים, כולל זעירים- קונים יותר איש מרעהו ופחות מסוחרים. אך למי שיש יתרון בסיסי איביי דוקא עוזר, כי הוא יכול כעת למכור בקלות לכל העולם. כלומר- השפעה מעורבת. בדרג השני, אם נשווה 100 מוכרים באיביי ל-5 רשתות קמעונאיות, סביר שהמוכרים צריכים לפחות אותו מספר של עו"ד, מנהלי חשבונות, פרסומאים, מחסנאים, מעצבי אתרים, נציגי שירות לקוחות וכו'. אולי יש פחות משרות "תאגידיות" של 5-9 אבל יש לא פחות עבודה.

      איי-בי-אנ-בי עוזר לעצמאים קטנים- אתה יכול להתפרנס מניהול 3-4 דירות במרכז עיר תיירות; הוא פוגע בעובדי המלונות, שנהנים מביטחון תעסוקתי שלעולם לא יהיה להם בכלכלת שיתוף.
      גם השכנים נפגעים מעט- מלון ליד הבית זה נתון, אם אני גר בבניין משותף בת"א 10 שנים ופתאום אחת הדירות הופכת לדירת נופש וכל שבוע אני צריך להסביר לאורחים אחרים שטריקת הדלת אצלם מעירה אותי , אז אני בבעיה.

      אובר זה בכלל מיקרה מוזר; האם נהג מונית שיעבור לאובר ירוויח פחות? התעריף כניראה נמוך יותר, , אך אולי יש יותר נסיעות (אם הנהג טוב ומקבל ניקוד גבוהה במערכת של אובר) וההוצאות בודאי נמוכות יותר. באובר, למשל, יש תעריף משתנה-
      האם זה טוב או רע לנוסעים? כמה ממנו מגיע לנהגים עצמם

      :"אם אנסה להכליל את ההשפעה הסוציאלית של "כלכלת השיתוף",
      ניצול של העובדים אפשרי רק כשהקפיטליסט מחזיק את אמצעי הייצור. בכלכלת השיתוף, אמצעי הייצור נמצאים בסופו של דבר בידי העובדים. מעשית, כמה מאות נהגי מונית מנוצלים בעיר מסוימת יכולים להתארגן ולעבור כאיש אחד לשירות מתחרה, להוריד את המחירים ועדיין להרויח יותר מאצל האפליקציה הראשונה. הלקוחות יילכו אחריהם- הרי אפשר לפתח בקלות (אם אין עדיין) אפליקציה להשואת מחירים וזמינות בין אפליקציות. אובר אולי שווה 50 מליארדים (??! -אין לי מושג למה), אבל
      טכנולוגית, זה מוצר שאפשר להעתיק בקלי קלות.
      כלומר, מבחינת העובדים- כלכלת השיתוף יכולה לרק לשפר.

      נותרה הנקודה של תחרות לא הוגנת עם עסקים "קונבנציונליים"
      נקודה לא מבוטלת כלל- הרי כספי המיסים בנו את הכביש עליו נוסעת ההסעה של אובר, את בית המשפט בו תידון רמאות באיביי ואת האטרקציות שהתיירים של איירביאנבי באו לראות. הפתרון הוא פישוט מערכת המיסים ושילובה בתשלום האלקטרוני עבור השירות. האם יש בעיה חוקית שאובר תנכה מס עבור הקבלנים העצמאים שהיא מתווכת?

  6. קביעתך שזה שוק שחור חוקי אינה נכונה. הכנסות כאלו חייבות מס. אלא שמי פראייאר וישלם ללא אפשרות אכיפה

  7. שוד לאור היום.

    לדעתי החוצפה של המדינה להיכנס לכל טרנזאקציה שבה אדם נותן כסף לאדם אחר עבור שירות כלשהוא מזמן עברה את גבול הטעם הטוב.

    המיסוי הפולשני הזה הורס כל חלקה טובה וכל עסקה טובה.

    צאו לנו מהנשמה ומהכיס.

    לא עבדתם ואתם רוצים לקבל כסף מהעסקה. על מה? פקידים פרזיטים?

    האם אתם הסעתם אותי, נתתם לי אוכל, נתתם לי שיעור פרטי? מה עשיתם בשבילי שצריך לשלם עבורו בעסקה הזאת?

    זהו שוד לאור היום שהמדינה שודדת את האזרחים והורסת את

    הכלכלה.

    צריך לצאת מתפיסת השטיפת מוח שעשו לנו שכל עסקה קטנה חייבת את האח הגדול כשותף, אחרת היא מלוכלכת. די כבר!!!!

    1. על מה אנו רוצים כסף?

      על העובדה שאת לא נשדדת כל פעם בזמן שאת הולכת לשיעור הפרטי.
      על העובדה שלא נאלצת לשנות את שמך לפאטמה ולדבר בערבית… במקרה הטוב.

      על זה שאם חלילה תפוטרי ולאחר מכן יקרה לך או לבני משפחתך משהו (כגון נכות) לא תהיי נתונה לחסדי אחרים. ועוד כהנה וכהנה

    2. לפקיד הפרזיט

      כל עוד אנשים לא שכרו את שירותך(יהיו אשר יהיו), ואתה גובה כספי בכוח בשביל השירותים שאתה מתיימר לספק – במקרה הצורך ולא תמיד.

      אתה בעצם מתנהג כמו גובה של המאפייה, אתה לוקח מעסקים פרוטקשן, בדיוק כמו ששאר הגאנגסטרים עושים.

  8. אל תשכחו שגם נהגי מונית עושים לפעמים פשעים, וגם הרגולציה הקיימת אינה טובה, לדוגמא הרצח של שלי דדון שהתרחש באור יום ועל רקע לאומני.

    אמת ניתן להשאיר את ההחלטה לצרכן.
    ואפשר גם לסנן את הנהגים שאיתם אתה מוכן לסע.

  9. המדינה צריכה תקציב.
    התקציב מגיע ממיסים על מוניות.
    צריך לאפשר לאובר לפעול תחת מיסוי.
    ומנגד צריך להפחית את המיסוי על מוניות.
    ואז המערכת תהיה הוגנת.
    כנ"ל לגבי מלונות.

  10. דווקא וויקיפדיה מזיקה לטיעון שלך.

    מן הסתם שרגולציה עליה (ועל האינטרנט בכלל) היא דבר מגוכך, אבל בהרבה תחומים היא גורם מאוד מזיק

    זה פשוט כשמתעסקים בנושאים רפואיים, מדעיים, מתמטיים… אבל בתחומים הרכים יותר ( אלו שנוגעים בעיקר ללגיטימיות של ישראל ושל ישראל כמדינה יהודית) היא לרוב משומשת ככלי פררופוגנדה בידי גורמים מסויימים. אין לקורא כל כך ברירה אלא לסמוך עליה מכיוון שא. היא אכן אוטוריטה לא רעה במגוון נושאים, וב. היא מאוד מאוד מאוד זמינה.
    זו הדרך לעיצוב תפיסות עולם עם ראיה מעוותת של המציאות, משהו הרבה יותר זדוני מפידבק מיידי בצורה של קבלת ציון נמוך בתרגיל.

    כך שזה כמו עם הימורים- אין לך ממש זכות לקבוע לאדם מה לעשות בכספו, אבל לטעון שמדובר בגורם חיובי?