אובמה תופס את עמדת ההובלה בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, שעורך האיחוד האירופי והשמאל הקיצוני בארץ. ובשנה הקרובה זה רק ילך ויחריף.
לפני כשבוע הציב עצמו הנשיא לשעבר שמעון פרס בעמדה של מי שתומך בטרור הפלסטיני של החודשים האחרונים. כדי שלא יבואו אלי בטענות אומר שפרס מגלה "הבנה", ולהבין, כידוע, זה לסלוח. כך שעמדתו בראיון שהעניק לשבועון הגרמני דר שפיגל היא למעשה תמיכה:
הטרור הזה הוא מרד. הרבה צעירים בעולם היום נמשכים לטוטליטריות של הטרור. המצב (בישראל) הוא חלק מההתפתחות הזאת – אבל באותה מידה הוא שונה. היו צריכות להיות לנו שתי מדינות. יש רק אחת. זה תורם לעובדה שצעירים פלסטינים הם נגדנו. ישראל הרבה פעמים אינה רואה את הסיבות האמיתיות. ישראל לא רואה את המחאה הזאת. היא רק רואה את ההריגות.
פרס המשיך ותקף בביקורת חריפה את הממשלה ואת ראש הממשלה נתניהו, ובאותה נשימה דחה את ההאשמות נגד אבו מאזן שהוא מסית לאלימות. "עבאס הוא אדם מאוד אמיץ", אמר פרס. "פגשתי אותו ונשאתי ונתתי איתו ישירות. הוא רוצה שלום והוא נלחם בטרור". איך אומרים? שרת החוץ השוודית לא הייתה אומרת את זה יותר טוב.
מתקפת דה-לגיטימציה משולבת
פרס מייצג את הברית הבלתי קדושה שחברה כדי לנהל את המערכה נגד מדינת ישראל בשנה הקרובה. הברית הזאת מורכבת מהממשל האמריקני בראש, האיחוד האירופי והשמאל הישראלי. חלוקת התפקידים היא כזאת: מקורות האש הם בוושינגטון ובאיחוד האירופי. הנשיא אובמה ותועמלניו, יחד עם שרות החוץ למיניהן ומועצות השרים בבריסל, הם כמו סוללות ארטילריה כבדה. אבל הם צריכים גורם כלשהו שיכוון את האש-לתכלית שלהן; וזהו התפקיד של ארגוני השמאל הרדיקלי בישראל ואנשים דוגמת אלון ליאל. הם כמו קת"קים – קציני תצפית קדמיים, שמכוונים את האש מהסוללות הכבדות.
דברי פרס משתלבים היטב במתקפת התעמולה האנטי-ישראלית של השגריר דן שפירו בשבועיים האחרונים. פעם אחת כשנפגש עם איילת שקד והודיע כי ארצות-הברית מתנגדת לחוק העמותות; ופעם שנייה ביום הלווייתה של דפנה מאיר, כאשר האשים ללא בסיס את ישראל באכיפה בלתי שוויונית של החוק נגד אלימות של מתנחלים. כאילו זאת הבעיה האמיתית של ישראל ושל העולם.
ברור שמתנהל פה קמפיין של דה-לגיטימציה. לא, זה לא דה-לגיטימציה נגד המתנחלים – אם כי כמובן שקודם כל זו התרת דמם, כאילו הרצח שלהם איננו פשע. אלא זוהי דה-לגיטימציה למדינת ישראל. אך מה התכלית? בסופו של דבר, ישראל צריכה להתעורר. האם הנשיא אובמה, הדמות הנקמנית הזאת מהבית הלבן, מתכוון רק לעשות לנו צרות עד שיעזוב את הבית הלבן בעוד שנה בדיוק?
ההערכה צריכה להיות לחומרה: הנשיא אובמה מתכוון לפגוע בישראל. כאן נכנסת הידיעה שפורסמה השבוע, לפיה הפלסטינים – בראשות מחמוד עבאס שוחר השלום – יזמו הצעת החלטה במועצת הביטחון שתקבע כי ההתנחלויות הן לא-חוקיות. לכאורה, נגמרה עונת ההחלטות באו"ם המכירות במדינת פלסטין. זה לא ממש הוביל לשום מקום. גם הצעת ההחלטה הצרפתית שדובר בה כל השנה שעברה בנוגע להעברת הצעת החלטה במועצת הבטחון שתקבע את הפרמטרים להסכם השלום, לא התגשמה. אז עכשיו זו כאילו ירידת מדרגה, אלא שזו לא; להפך – מדובר בהצעת קונצנזוס בינלאומית, שעלולה להיות חמורה מאוד, משום שתשמש בעתיד כבסיס אפשרי להחלטות מהותיות נגד מדינת ישראל.
בעבר הטילה ארצות-הברית וטו על החלטה המגנה את ישראל על המשך הבניה בהתנחלויות. דומה שהפעם יש סכנה מוחשית שהנשיא אובמה לא יטיל את הווטו על ההחלטה, שהיא הרבה יותר חמורה מאלה שעלו בעבר. הוא רוצה להשאיר מורשת בנושא הפלסטיני-ישראלי ויתכן שזו המורשת שירצה להשאיר.
יש שיגידו שאנחנו בשנת בחירות נשיאותיות, ולכן אובמה לא ירצה לסכן את מועמד הדמוקרטים – בין אם זה יהיה סנדרס ובין אם זאת תהיה הילארי. לא הייתי בונה על זה. אמנם, כל המהלך הוא פתטי; ישראל היום יציבה וחזקה יותר יחסית מארצות האיחוד האירופי, היא עצמאית ועצמתית מול איומי הממשל האמריקני. אבל לא כדאי להגיע לנקודה שבה הממשל מאפשר להחלטה כל כך אנטי-ישראלית לעבור.
שר חוץ עכשיו
על פניו, יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא לגייס את הקונגרס להחלטת יום הדין לפיה אם הממשל לא יטיל וטו במועצת הביטחון על החלטה כל כך חמורה נגד ישראל, יבוטל התקצוב האמריקני לארגון האו"ם. ואם לא כל התקציב, לפחות חלק נכבד ממנו. אלא שכאן נכנסות שתי סוגיות: האחת, הקונגרס בשליטת הרפובליקנים הפך לגוף רופס ואימפוטנטי שהתגלה בחולשתו בנושא הסכם הגרעין. קשה לסמוך על איום של הקונגרס, שאובמה מבטל אותו כרצונו. השניה היא היעדרו של שר חוץ ישראלי במשרה מלאה.
לקראת שנה מדינית קשה מול ממשל עוין ונקמני, המגלה יותר הבנה לטרור הפלסטיני מאשר לרצח מתנחלים, נדרש מראש הממשלה נתניהו שיתעלה מעל לכל שיקול כזה או אחר, וימנה את האדם המתאים ביותר לתפקיד שר החוץ; כן, גם השותפות בקואליציה נדרשות באופן חד-פעמי לגלות אחריות לאומית ולא להסתתר מאחורי מקח וממכר קואליציוני.
שר החוץ, למגינת לב הימין הקיצוני, חייב להיות מישהו "כמו" דן מרידור. אדם מוכר ומזוהה במסדרונות הממשל האמריקני ובאיחוד האירופי, ושיכול להיות אפקטיבי שם. לא סתם מישהו שיודע לדבר צודק ויפה. אלא גם להשיג תוצאות במגעים קרובים. לכאורה הכי דומה לדן מרידור הוא דן מרידור עצמו. מועמדים נוספים הם יאיר לפיד, פרופ' גבריאלה שלו שהיתה שגרירה באו"ם. למה לא יובל שטייניץ? למה לא מייקל אורן? שטייניץ טוב, אבל כנראה לא מספיק יעיל במגעים מדיניים ומזוהה יותר מדי עם נתניהו, כך שעלול להשיג תוצאות הפוכות. אם כי לא הייתי פוסל אותו, הוא השיג תוצאות טובות בתקופת המשא-ומתן שניהלו האמריקנים על הסכם הגרעין. אורן, למרבה הצער, שרף את עצמו במסדרונות הכוח בוושינגטון בגלל שכתב ספר מדויק עד כאב שמסביר בדיוק את המצב של ישראל היום מול ממשל שבפועל הוא מסוכן לישראל יותר מכל אויביה.
דן מרידור ? הוא יותר גרוע מפרס
אתם קוראים לו ד"ר אלון ליאל, אני רואה את פלוטארך הווזנבי
Obama intends to come to the Israeli embassy in DC to commemorate the Holocaust, but most likely he is coming to talk about the NAKBA. NOT TOO LAT TO DISINVITED HIM.
הכל נשמע מאוד נכון במאמר למעט הסייפא: "מישהו כמ דן מרידור" שווה ערך ל"מישהו כמו שמעון פרס". במקרה הזה המינוי יראה כמו ניסיון לכיבוי שריפה באמצעות שפיכת דלק. כל מי שמקשיב הייטב לדן מרידור שומע אמירות שמאל קיצוניות ולא אינטיליגנטיות במיוחד הנאמרות בלשון רכה.
להכניס את סיעת לפיד היא ימנית טובה .
אומנם ביבי ״עבד״ על לפיד אבל טובת המדינה חשובה יותר . כניסת סיעת לפיד תרחיב את הקואליציה .
שר החוץ יהיה לפיד
שר התקשורת כהן
ועוד ת׳פידי מפתח .
אין דרך לשתי מדינות בכל מצב הקיים או האחר יש לעבור למצב שבו מדינת ישראל הקיימת תשמש בית לכל האז׳רחים יהיו שני בתי נבחרים וחלוקה שלטונית מוסכמת כמו בבלגיה ,קנדה ועוד ארצות .
פתרון שכל האזרחים מכל הדתות יסכימו מדינה דימוקרטית ושמה : ארץ ישראל וחבל פלשתינה. .
לפיד הוא זיקית. לעת עתה הוא משמיע אמירות ימניות בגלל שהוא מעריך שהציבור שם.
הבעייה היא שמתחת ללפיד מסתתרים לא מעט מושתלי הקרן להשמדת ישראל והם יכולים להביא להרס המדינה
צריך שר חוץ שמאמין במאת בצדקת דרכנו ובזכותנו לשבת במרחבי הארץ. השמות שהובא ממש לא ממלאים את הפונקציה הזאת
אובמה יקדם מדינה פלסטינית באו"ם גם אם זה הדבר האחרון שיעשה בתפקידו כנשיא. זה תמים מאוד מצד אמנון לורד להניח שמינוי אדם כל שהוא ישנה את זה. וזאת לא נקמנות מצד אובמה, זאת תפיסת עולמו. לא פחות מזה, זאת תפיסת העולם של אלה שהריצו אותו לבית הלבן, שמממנים אותו ושאת האידאולוגיה שלהם הוא מיישם- סורוס, איירס, חומסקי ושאר האנטישמים, רבים מהם ממוצא יהודי
הדרך היחידה, אם בכלל, להרתיע את אובמה היא הצהרה שיש מאחוריה כוונה לביצוע- אם ההחלטה תעבור באו"ם-ישראל תספח את שטחי סי. אובמה והשמאל פוחדים מאוד מסיפוח שכזה, מפני שלא ניתן לבטל אותו. מדובר בצעד לא הפיך וכל ההחלטות והאיומים שלהם לא יעזרו. אולי, לא בטוח, שאת הפגיעה הזו במורשת של אובמה הוא לא יהיה מוכן לספוג. שבמשמרת שלו ישראל סיפחה חלקים ניכרים מיהודה ושומרון
הלהב של הפגיון הבוגדני מושחז עכשיו במרתפי הממשל: החלטת מועה"ב של ארגון האומות האנטי אנושיות – שתכפה על ישראל נסיגה והפיכת יהודה ושומרון לעזה. את המהלך הזה חייבים לסכל וזה לדעתי המהלך שאובמה רוצה יותר מהכל – יותר מתרמית ההתחממות העולמית, יותר מלקיחת הנשק מאזרחי ארה"ב – אחרי הכל, המטרה הנעלה ביותר של אובמה – החרבת התרבות היהודו-נוצרית – (ארופאית, או "מערבית") וישראל היא קוץ מערבי במוגלה האסלמית.
חייבים לסכל מהלך שכזה.
הפחבל בחליפה האנטישמי מוחמד זבלה מאזן המושחת והשקרן "הפרטנר לשלום של החתרן הבלתי נלאה שימון פרס וחבריו מהשמאל ההזי על ניסיות לרצח ורצח יהודים כך-"התקוממות בדרכי שלום" או "היהודים מטנפים ברגליהם את מסגד אל אקצה" וזאת בנוסף לתשלום משכורות למחבלים רוצחי יהודים וכמה שהרצח אכזרי יותר משכורתו של המחבל גדלה בהתאם וקריאת בתי ספר וכיכרות על שם מחבלים רוצחי יהודים כולל חינוך שנאה ואנטישמיות בגנים ובבתי הספר נגד יהודים ואותו "הפרטנר לשלום" של החתרן הבלתי נלאה שימון פרס מפעיל טרור מדיני ופוליטי מתמשך מלאה בשקרים וללא הפסקה נגד מדינת ישראל באו"ם ובעולם המחבל בחליפה אינו שונה מהחמאס וארגוני טרור אחרים יש להם אותה מטרה והיא חיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית והקמת מדינת טרור נוספת על כל שטחי ארץ ישראל ההבדל בניהם הוא על הדרך להשיג את מטרתם "אחלה פרטנר לשלום""
משה דיין בתגובה:"פרס מדליף סודות מדינה לאמריקאים"!!!י
דן מרידור לא נבחר מטעם מהליכוד והוא מאוד מתוסכל ומשמיץ את ישראל בניכר, חוזר על דבריו של האנטישמי ג'ימי קרטר שהמציא על ישראל אפרטהייד. ביטוי זה אינו לעניין לא בהקשר לסיכסוך הרי טען בו זמנית להגדרה עצמית מדינית לערבים תושבי הגדה שאינם חלק ממדינתונו ובו זמנית לאפטהייד. באותה מידה ביטוי זה אינו לעניין בהיות אפריקאים פולשים ומשתלטים על מדינתנו – אין לעם ישראל יכולת ולא התחיבות לפתור את בעיות יבשת אפריקה כפי שהוא רוצה. דן מרידור הינו תופעה! . בל נשכח דן מרידור העלה לגדולה את דורית בייניש בנימוק שהתרשם ממנה מאוד! לדעת משפטנים רבים בייניש משפטנית גרועה חוץ מהיותה בלתי מוסרית ועברינית סדרתית. בעודו יושב על תקן של פוליטיקאי כמי שאמור ליצג את הציבור, הקדיש את מירב זמנו לפגישות עם החונטה המשפטית מתוך כונה לקדם קריירה ציבורית שניה זו של שופט בבית המשפט העליון. לצורך כך הכתיר עצמו בתואר "משפטן בכיר" – מלבדו איש אינו מבין על סמך מה. בהיותו נבחר ציבור דאג לאינטרסים של החונטה המשפטית המשתללטת העריצה האנטי דמוקרטית. בהיותו שר המשפטים וגם לאחר כהונתו היות והיו לו מהלכים במשרד המשפטים, דאג לחוסר צדק ולהתעמרות באזרח. הוא יבא לבית הדין לתעבורה את שיטת "ההקראות" – על הנאשמים להתיצב "לדיון המשפטי" בו רק נשאלים אם מודים או לא, אלא שבהן אף פעם לא מקריאים לנאשם את כתב האישום נאשמים שאינם מודים מוכנסים למכבש לחצים להודות ואם עדיין אינם מודים, מזומנים לדיון למועד אחר. הוא גם ישם את שיטת העיכובים, שוטר אינו מופיע וכל דבר להמשכות ההליכים כדי לשבור את רוח הנאשמים שיודו. כמו כן הכניס את 'תא הנאשמים' כדי להשפיל ולבזות בכל אלו עודד את בית המשפט להרשיע תמיד ואת המשטרה להמשיך להגיש תביעות שוא! הוא בין האנשים הצבועים ביותר שניתן להעלות על הדעת! הוא גם איים לעזוב את הממשלה אם הכנסת תעביר חוק שהכנסת ממנה את השופטים ולא כפי שנהוג הם עצמם נבחרים על ידי עצמם. את כל זאת צרח בשם הדמוקרטיה! מרוב דמוקרטיותו אינו יודע לקבל את דין הבוחר בתוך המפלגה שלא בחר בו – אינו יודע לקבל את כללי המשחק הדמוקרטי. דן מרידור מלא בטענות ונימוקים חסרי שחר ונותן דרור למניעים פסולים ולמרירותו ומראה עד כמה אופיו שלילי ומעוות. דן מרידור המעורב בפרשיות שחיתות נותן ציון למפלגה ממנה סולק וככל שהוא משמיץ יותר כך רואים כמה האגו הנפוח שלו נפגע ואיזה איש קטן הינו.
תכל'ס אלון ליאל ואשתו הם הקצין תצפית קדמית שמכווין את האש, מאכן את המטרות וסוגר את מעגלי אש עם סוללות התותחים של שונאי ישראל במערב.
צריך לשאול את איש הדמים שמעון פרס מדוע הוקם אש"ף בשנת 1964? מה הוא רצה לשחרר אז? מה היה אז התסכול של הצעירים הרוצחים הערבים? השמאל חבר לאויבים שלנו והוא מסוכן מהם פי כמה וכמה.
כל עוד ישראל לא תטפל בשמאל הממומן על ידי ממשלות זרות ובכל האנשים הפועלים נגדה שניתן בהחלט להגדיר את פעילותם כחתרנות מסוכנת המסכנת את בטחון המדינה ובטחון אזרחיה היא תקבל את המכות שמנחיתים עליה כל הפושעים הללו שעוזרים לאובמות למיניהם לייצר קוראלס בו הם דוחפים אותנו כמו שדוחפים פרה לשחיטה.
יש חוק בגידה ולא מיישמים אותו. יש חוקים כמו חוק כבוד האדם (הערבי) וחרותו (של המחבל והמסתנן) שיש לבטלו כליל. יש שיטת בחירת שופטים שמייצרת מצב בלתי אפשרי בו השמאל והשתולים שולטים וקובעים התנהלות המדינה תוך שהם מבטלים את יכולת התגוננותה ולא פועלים לביטול הדבר הזה.
יש קרן לישראל חדשה שעושה כבתוך שלה במדינה, שותלת את אנשיה בכל מוסד ומוסד כולל צה"ל ומקימה מאות אירגוני חבלה ואירוגוני חתרנות במימון קרן אנטישמית שמייסדה היה נאצי והכל ממשיך כאילו כלום! אין ועדת חקירה בכנסת למעשי הקרן הזו ואין שום יציאה לניקוי האורוות הצואות. אנחנו כבר טובעים בצואה אנטישמית המיוצאת מפה! הכל מיוצא מפה. כל עוד זה יימשך – ההרס יהיה קרוב מתמיד.
מי שלא מתגונן מחוסל!
מי שלא קם להרוג את הבא להורגו – נהרג! ככה זה בעולם.
השמאל המציא שיש 2.5 מליון פלסטנאים ביו"ש ואין להם זכויות אזרח?
מה אתם רוצים לעשות איתם?
אובמה לא ידע שיש 2.5 מליון פלסטנאים ורק אלון ליאל סיפר לו?
נפלתם על השכל?
אפשר להגיד את האמת- לא מעניין אותנו ישראל דמוקרטית ואנחנו רוצים להצטרף לגוש הסוביטי עם פוטין.
אין דמוקרטיה שיש בה 2.5 מליון איש ללא זכויות אזרח!!!!