תקוע בבג"ץ: כמה עולה לנו עיכוב מתווה הגז?

עצם העובדה שמתווה הגז הגיע לבג"ץ עורר פליאה רבה בקרב גורמים רבים בעולם, ואם חלילה לא יעבור האלטרנטיבה תהיה קטסטרופלית. כל העובדות שמתנגדי המתווה לא רוצים שתדעו

דיבורים ללא כיסוי; הפגנה נגד מתווה הגז. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

אם נדמה היה שהמאבק במתווה הגז כבר חצה את גבולות האבסורד, הרי שהשבוע נרשם שיא חדש. הדיון בבית המשפט העליון נמרח כבר על-פני למעלה מחודש ימים, ועכשיו טוענים המתנגדים כי "יש שיבושים מהותיים בפרוטוקול". אז מה אם בית המשפט קבע בדיוק ההפך, וציין כי הפרוטוקול "משקף נאמנה את עיקרי הדברים שנאמרו"; המתנגדים, שהפכו את האנטי לסוג של קריירה, השיגו עוד דחייה, שעולה למדינה בסכומים לא מבוטלים וממשיכה לפגוע במוניטין של ישראל כשוק ידידותי לעסקים.

ואף גרוע מכך: למרות הכיסוי התקשורתי המסיבי של כל תרחיש שקשור למשק הגז, משום מה אף אחד לא מדבר על הקטסטרופה הצפויה לנו במידה ובג"ץ יחליט להתערב במתווה הגז, שהתקבל בממשלה ובכנסת לאחר למעלה משנה של דיונים אינטנסיביים. אולי מכיוון שמדובר בסיכוי קלוש. אך בכל זאת, הנה מספר תרחישים אפשריים במידה והמתווה לא יעבור.

אירוע רב נפגעים

בראש ובראשונה: נפסיד כסף. והרבה.

המדינה תפסיד מיליארדי שקלים של הכנסות הצפויות לה מפיתוח שוק הגז ותחומים נלווים, וייפער בור בתקציב המדינה. על-פי המדינה, "הנזק הכלכלי הנגרם מעיכוב הפיתוח של מאגר לוויתן מסתכם בעלות משקית של כחצי מיליארד דולר לעיכוב של שנה, כ-0.9 מיליארד דולר לעיכוב של שנתיים וכ-1.8 מיליארד דולר לעיכוב של שלוש שנים. אומדן זה כולל את עלות המחסור בגז טבעי וצריכת דלקים יקרים יותר וכן את דחיית הכנסות המדינה". עוד מוסיפה המדינה כי "העלות המוצגת אינה כוללת עלויות פוטנציאליות נוספות שקשה יותר לחזות אותן וכן כי מדובר בהערכות שמרניות ובעיכוב בפיתוח מאגר לוויתן בלבד". על-פי האומדן הזה, הנזק למשק מדחייה של חמש שנים בפיתוח מאגר לוויתן כבר יהיה גבוהה מ-9 מיליארד דולר.

אם מאגר 'לוויתן' לא יפותח בשנים הקרובות (ואולי בכלל לא) יגיעו הדיונים בנוגע לפיצויים שתקבל 'נובל אנרג'י' לבתי-דין מקומיים ובינלאומיים. במקרה כזה, מדינת ישראל תיוותר ללא מענה.

הדגיש זאת גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט באחד הדיונים בוועדת הכלכלה, ואמר כי "אם המתווה לא יעבור, אנחנו מצויים בחשיפה לבוררות בינלאומית". בתגובת המדינה לעתירות כנגד מתווה הגז, מעריכה המדינה כי התמשכות ההליכים המשפטיים עד להכרעתם הסופית "כרוכה בסיכון ממשי לעיכוב של 4 עד 9 שנים בהתחלת המהלכים לפיתוח מאגר לוויתן״. במילים אחרות, המשך ההליך המשפטי בין המדינה לחברות עשוי לעכב את הספקת הגז ממאגר לוויתן עד לשנת 2028.

גז

למתנגדי המתווה נוח גם שלא להתייחס לעובדה שנישאר ללא ביטחון אנרגטי, רק עם מאגר גז אחד מחובר. משק הגז יקפא וכך גם כל תוכניות הפיתוח, כיוון שאף אחד לא ירצה להשקיע כאן שקל אחד נוסף. מצב זה יוביל להנצחת המונופול של מאגר 'תמר'. חמור מכך – תוכניות הסבת התעשייה לשימוש בגז ייגנזו לשנים רבות, ושלא יקשקשו לכם שמחירי המזוט היום נמוכים יותר: מדובר בנקודת קיצון היסטורית שתשתנה מתישהו בקרוב.

ובאשר למחירי הגז – אומרים לכם שהמחירים יירדו? אז זהו, שלא. המדינה לא תפר חוזים נוספים מול חברות הגז ולא תשנה סעיפי הצמדה שהיא עצמה כפתה עליהם, בייחוד כשהיא מתמודדת בבתי דין בינלאומיים מול 'נובל'. ומה לגבי המחירים העתידיים? האם הם יירדו בזכות פיתוח עתידי של שדות גז? לא, גם לכך אין סיכוי של ממש, מכיוון שבמצב שייווצר אף חברה לא תתקרב לכאן עד שתסתיים הבוררות, שכאמור תארך שנים. בנוסף לכך, המדינה לא תוכל לעמוד ביעדי צמצום פליטות המזהמים לאוויר, מכיוון שמאגרי גז טבעי נוספים לא יפותחו וכולנו ננשום אוויר מלוכלך יותר.

אחר כל אלה, עוד לא דיברנו בכלל על העובדה שהמדינה תאבד קלף גאו-פוליטי קריטי, שיכול לסייע בחיזוק היחסים עם מדינות האזור. ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה”ב, היטיב לתאר זאת בביקורו בשבוע שעבר:

בחמש השנים האחרונות ארה"ב הפכה למוקד האנרגיה של העולם. ובכן, נחשו מה? ישראל הקטנה הופכת להיות מוקד האנרגיה של האזור כולו, ולדבר עשויות להיות השלכות חיוביות אדירות בכל הקשור למערכות יחסים, החל ממצרים וכלה בטורקיה, קפריסין, יוון, ירדן וזה לא קל להגיע לשם, אבל יש לכם כעת את הכלים להיות מסוגלים להגיע לשם.

במידה והחלטת בית המשפט תטרוף את הקלפים מחדש, הדבר יביא להקפאת משק הגז ואנו נביט בקנאה בהתפתחות שוק הגז המצרי. אולי בעתיד אף נאלץ לקנות מהם גז (בעתיד הרחוק, שכן ייקח עוד שנים רבות עד שהמשק המצרי יוכל לספק את דרישותיו המקומיות). וקחו בחשבון שהיום המצרים כבר משלמים 5.88 דולר ליחידת חום של גז טבעי שהם מפיקים במצרים. גם על בקפריסאים נקנא כאשר נראה כיצד חברות האנרגיה מגיעות ומנסות למצוא שם משאבים, בעוד שעלינו אף אחד כבר לא מסתכל – לא אחרי שהמדינה פגעה בצורה דרמטית בכל חברת אנרגיה שניסתה להגיע לכאן.

פוליטיקה קטנה

כמובן, יהיה מי שיקרא את כל זה ויאמר שאלו רק "איומים של חברות הגז". ומכיוון שאני מייעץ בעבודתי לחברות אנרגיה, האשימו אותי לא פעם בכך שדברי נגועים באינטרסים זרים. אז ראשית, מאמר זה נכתב על דעת עצמי. ושנית – אין כאן שום איום: אלו העובדות, וזוהי המציאות. גם על חברת 'וודסייד' אמרו בזמנו שהיא ״מאיימת״, ובסוף היא פשוט לא הגיעה לכאן.

אם נביט מעבר לעננת הפרופוגנדה הפוליטית שמתנגדי מתווה הגז הפריחו כאן במשך השנים, צריך לשאול: מהי בעצם האלטרנטיבה האמיתית?

את התשובה לכך יודע היטב כל גורם מקצועי: הקפאה מוחלטת של משק הגז לשנים רבות. ה-OECD, ואפילו אנג'לה מרקל הביעו פליאה שהסוגיה בכלל הגיעה לבית המשפט. במדינות OECD אחרות, הם אמרו, זה לא היה קורה. בנק ישראל הסביר כי המדינה השיגה הרבה עבור האזרחים, ולמעשה לאחרונה רק מרעה את מצבם עם המשך גרירת הרגליים (ולכן גם נדרשת עכשיו פסקת היציבות). האלטרנטיבה האמיתית למתווה הגז כפי שהוא, היא קטסטרופה. האזרח הישראלי לא יראה שום תועלת, וגם חברות הגז לא. היחידים שיצאו מרוצים מהקפאת המשק הישראלי בצורה כזו, הם קומץ פוליטיקאים וארגונים פוליטיים למחצה.

______
אמיר פוסטר הוא יזם ויועץ לחברות ישראליות וזרות בתחום האנרגיה והגז הטבעי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. מלחמת האבטיחים

    מה שכמעט אף אחד לא מבין זה שיש כאן מלחמת חורמה של ה"אבטיחים" במפעל הציוני. כן.

    אבטיחים – GREEN ON THE OUTSIDE, RED TO THE CORE הם תנועות פוליטיות מהשמאל שמנצלות תמימות של האוכלוסיה כדי מטרתן, קומוניזם מצד אחד, והחרבת המפעל הציוני (כמייצג החופש והליברליזם האמיתי של התרבות היהודו-נוצרית, שנואת נפשם של השמאלנים).

    עצם זה שיש "מתווה" גז זה כבר עיוות (TRAVESTY), שכן לא היה צריך בכלל שום מתווה. למרות הצהרותיהם השיקריות, האבטיחים רוצים לתקוע מקלות בגלגלים של כל פרוייקט דילקי-מאובנים ולדעתי הם יצליחו לטרפד את המתווה ולהשאיר את הגז באדמה.

    בכך ישיגו שתי מטרות. האחת, כמו שציינתי, היא לטרפד כל פרוייקט של דילקי מאובנים לכאורה כדי למנוע שינוי אקלים (או התחממות גלובאלית) אך בישבילם המטרה מקדשת את האמצעים והם משקרים, מסלפים וגוררים כדי להשיגה. אך אם רק זו הייתה המטרה, ניחה, אין הרבה רישעות.

    לדעתי, לאבטיחים (וזו תנועה עולמית, עם לובי בעל כוח ואמצעים אדירים של ה-BIG GREEN – WWF, GREENPEACE, ETC) יש עוד מטרה, כזו שאפילץ ב"מידה" לא רואים אותה. האבטיחים הם קודם כל אדומים וב-99.99% של המיקרים יש להם סדר יום אנטי ציוני. הגז הוא ברכה כלכלית שעוזרת למדינת היהודים להלחם על חייה בג'ונגל המטורף של המזרח התיכון – המשנאים והמחריבים מביפנים, כן מפיבנים, אינסטינקטיבית רוצים לפגוע, לחבל בכל דבר שכזה.

    המאבק על הארץ יהיה קשה יותר בלי הגז, והאויבים המסווים את עצמם בעלים ירוקים יודעים את זה וכבר מכחכים את ידיהם בהנאה שהבג"ץ המטורלל ישאיר את הגז באדמה לעולם (בטח שלא לפני שחו"ח, שנית מצדה תיפול – שזה רצונם!)

    1. שכחתי לציין אך כל מי שעיניו בראשו מבין מי עמד מאחורי מחאת הקוטג' ו"מחאת" הדיור בשד' רוטשילד – אלה לא היו הפלבאים הנאיביים ועובדי הקבלן. לא, מי שעמד מאחורי ה"מחאה" המזוייפת הזו היו אנשים כמו אלדד יניב שניצלו את הפלבאים כמו שלנין ניצל את פועלי סיינט פירסבורג ב-1917. אלדד יניב הוא אדם עשיר שסדר היום שלו הוא להחליש את המפעל הציוני כדי שיתמוטט – ובשביל זה צריך ממשלת שמאל – אז בואו נפריח כמה סיסמאות פופוליסטיות כמו "הוי, כמה לחיות בארץ הזו" (למרות שיש כאן נס כלכלי – על רקע החורבן שהביאו ועוד יביאו מדיניות קיינסיאנית מטורללת של מדינות המערב) כדי שההמון הנבער יצביע עם הבטן, לא עם הראש. כלומר, לשמאל מטרות זהות לאלה של הירוקים, ושיטות פעולה דומות של הטעיה ושקר.

    2. איזה תאוריות קונספריציה על כרעי תרנגלות. כאשר לא שורפים גז כדי לייצר חשמל, שורפים סולר או פחם. שמייצרים יותר גזי חממה. את זה יודעים גם הארגונים הירוקים. בכל מקרה ההשפעה של התחממות היא עולמית ולכן כל ההשפעה של שמירת הגז בקרקע היא שימוש בגז ממקור אחר או בדלקים אחרים – כלומר אין כאן בכלל השפעה.

      מה שאתה לא מבין הוא שהירוקים דואגים לטווח הבינוני והארוך, בטווח הבינוני (עשרות שנים) רוצים לשמור על עתודות הגז של ישראל כי רוב העתודות האחרות בעולם נמצאות בידי מדינות עויינות. בטווח הארוך רוצים לעבור לאנרגיה מתחדשת בגלל שגז, נפט , פחם ואורניום הם דלקים מתכלים (שהפקתם כרוכה בדרך כלל בתמיכה במשטרים רודניים). גרינפיס אגב בכלל לא במאבק הגז. אבל מה זה משנה העובדות .

      הגז זורם כבר מתמר – לא באדמה . עוד עובדה לא רלבנטית כנראה.

  2. להלן רק חלק קטן מהסילופים של ה״יועץ לחברות בתחום האנרגיה והגז הטבעי״:

    1. ״הנזק הכלכלי הנגרם [… מ]המחסור בגז טבעי וצריכת דלקים יקרים יותר״
    האמת: הגז הטבעי כבר זורם. אין מחסור, להיפך, יש עודף, שנובע ממעבר של הצרכנים הפוטנציאלים לדלקים זולים יותר ומזהמים יותר. זולים יותר, כלומר, מהמחיר המטורף של הגז בפועל, לא מהמחיר ההוגן שלו, שירד בכל העולם. למשל, מפעל פיניציה (שהשתתף בפרסומות של נובל אנרג׳י) חזר בו מהשימוש בגז, וחוזר למזוט מזהם, משיקולי עלות.
    מקור: http://www.mako.co.il/news-money/economy-q1_2016/Article-9c50e5047648251004.htm

    2. ״דחיית הכנסות המדינה״
    האמת: המדינה לא מחוייבת לדחות את הכנסותיה, גם בלי מתווה, ולא ברור מדוע היא בוחרת מרצונה לוותר על התמלוגים שכבר החליטה עליהם.

    3. ״עיכוב הפיתוח של מאגר לוויתן״
    האמת: חברות האנרגיה כבר היו מחוייבות על פי תנאי הזיכיון לפתח את מאגר לוויתן. הן קיבלו דחייה. הן לא עמדו גם בה. למעשה, הן נמצאות בהפרה של תנאי הזיכיון, שמאפשרת למדינה לקחת אותו חזרה ולתת למישהו שכן רוצה לפתח את לוויתן. אבל המדינה לא עושה את זה, ונותנת פרס ואמון למי שכבר הוכיח שאינו רוצה לפתח את לוויתן. הסיבה, אגב, ברורה: פיתוח לוויתן יפגע במונופול תמר. עדיף לחכות שתמר יגמר, ואז גם לוויתן יהיה מונופול.

    4. ״למתנגדי המתווה נוח גם שלא להתייחס לעובדה שנישאר ללא ביטחון אנרגטי״
    האמת: להיפך. חלק מרכזי בהתנגדות למתווה הוא העובדה שהוא מאפשר למונופול להמשיך לא לפתח את לוויתן, בלי שינקטו נגדו שום סנקציות. גם הסנקציות שכבר יש בידי המדינה כרגע, המתווה מוותר עליהן.

    5. ״ישראל הקטנה הופכת להיות מוקד האנרגיה של האזור כולו״
    האמת: אני לא יודע מתי ביידן אמר את זה, אבל אני מנחש שלפני שהתגלה במצרים שדה גז גדול ב- 40% מלוויתן, שגרם להם להפסיק את ההסכמים עם ישראל. ועוד היד נטויה שם וגם בקפריסין.
    מקור: http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3668262,00.html

    6. ״פליאה שהסוגיה בכלל הגיעה לבית המשפט״
    האמת: צריך לזכור שחלק מהעתירות הן לא נגד המתווה עצמו, אלא נגד ההליך שהוביל אליו, שהיה נגוע בפעולות לא חוקיות לכאורה. כמו ניהול דיונים ללא פרוטוקולים. כמו שוחד לדרעי שיפנה את משרד הכלכלה. כמו הפעלת סעיף 52 בלי חוו״ד מסודרת ממשרד הביטחון. ועוד ועוד.

  3. כמה שטויות בכתבה אחת . כרגע מתווה הגז לא משתלם וגם לא מהווה שום נזק . למעשה אני לא רואה שום סיבה למה לא לאשר את מתווה הגז בלי סעיף היציבות . העתיד נראה כלכך ורוד אז ממה הם מפחדים?

  4. כל הכבוד לכותב על הכתבה המנומקת.. את ההפגנות האלה מארגנת הקרן לישראל חדשה שממומנת מכספי גופים עויינים ומדינות שרוצות להחליף כאן את השלטון בערמומיות… כל דרך כשרה, אין כאן דאגה חברתית,אלא ניצול חברתי של אנשים שרוצים שיהיה כאן טוב יותר .ויש ההולכים שבי אחרי סיסמאות יפות שהשתמשו בהן בברית המועצות של סטאלין..

    1. מאיה – בהנחה והתגובה שלך היא אכן שלך

      את יכולה לישון בשקט ולדעת שההתנגדות אינה ממומנת מ"כספי גופים עוינים.." אלא רק מכיסם של אנשים שאכפת להם ממה שקורה במדינה.

  5. שוב אתה בוחר להציג בקושי רבע מהתמונה ולהגיד כאילו היא הכל.

    א – לוויתן לא מפותח ולא יפותח משתי סיבות עיקריות –
    הראשונה – דלק ונובל לא פנו בבקשה וכמובן שלא קיבלו פטור מהסדר כובל כשנכנסו לרשיון שהיום הוא לוויתן, זאת בניגוד למקובל בענף ובניגוד למה שהן עצמן עשו כשנכנסו לתמר ! הסיבות לכך שמורות עמן, אך ניתן לשער שזה קשור לכך שהן ידעו שהן לא יקבלו את הפטור ולכן העדיפו לקבוע עובדות בשטח ואחר כך לריב על הפטור.
    השנייה – לוויתן לא כלכלי עבור החברות, לא עכשיו וגם לא לפני 3 שנים, וזו סיבה למה המתווה גם לא יביא לפיתוח לוויתן משום שגם אחרי המתווה, ולמעשה, אף יותר חמור בגללו (בגלל ההיתר לייצא כבר מתמר) פיתוח לוויתן אינו כלכלי עבור החברות.

    לגבי המתנגדים למתווה – הם לא ארגון חצי פוליטי, ולא ארגון ממומן על ידי גופים כאלה או אחרים, אלא אוסף נחוש של אזרחים שחרדים לדמוקרטיה שלהם, וחרדים למשק האנרגיה שלהם.

    לגבי הנזק למשק – ובכן, חשוב להסביר קודם שהמצב הנוכחי הוא תולדה של האי עשייה של ממשלות ישראל ולא של אזרחים פעילים, אל למר פוסטר להאשים את המתנגדים למצב הנוכחי בקיומו של מצב זה.
    בנוסף – כיום המשק הישראלי משלם פרמיה עצומה – רנטה מונופוליסטית (בלי כל קשר למחירים העולמיים, ועוד הרבה יותר אם גם מתייחסים אליהם), פרמיה שהערכה גסה מכמתת אותה לכ 13 מיליארד $ רק לגבי מאגר תמר. זה נזק וודאי, לא תיאורטי.
    גם העובדה שמצב המחירים כיום הוא כזה שמפעלים לא עוברים לגז, נזק שהוא גם סביבתי בריאותי ועולה בחיי אדם.

    להאשים את המתנגדים לקיום מונופול וקרטל במשק האנרגיה של ישראל, לקיום רנטה מונופוליסטית עצומה, ל"יד על השאלטר" של חברות פרטיות, להטבות מס בניגוד לחוק (מס נקבע בחוק, לא בהחלטת ממשלה), למצב בו כל השרים הרלבנטים לאישור המצב הם אותו אדם, למצב בו הממשלה מפעילה סעיף חירום שלא לחירום, ושלא בצורה ראויה (שלא לדבר על אפשרות של סילוף/התאמה של חוות דעת למען המטרה),
    להאשים את המתנגדים במצב זה צביעות לכל הפחות.

    אלה הם המתנגדים למתווה שצועקים כבר מזמן שלוויתן לא יפותח ושזה אסון, שאין בטחון אנרגטי ושזה אסון, שיש ניגוד אינטרסים חמור בין החברות ובין המשק הישראלי, ושהממשלה לא פותרת אותו, ושזה אסון.

    שייצוא מתמר פוגע בכדאיות של פיתוח לוויתן ובביטחון האנרגטי של המשק הישראלי (מעניין למה פוסטר לא מתייחס לנקודה הזו, הרי היא פרס לבעלים של תמר, על חשבוננו ועל חשבון לוויתן).

    לגבי הפנייה לבג"צ ולכניסת חברות נוספות לכאן,
    ובכן, ראשית, כשהממשלה פועלת שלא כדין, זו זכות ואף חובה אזרחית לפנות לבג"צ על מנת לשמור על המנהל התקין ואולי אף על האינטרס הציבורי, לא סתם קיימת האפשרות הזו במדינה דמוקרטית (נראה את פוסטר מגיש בג"צ נגד פוטין/ארדואן)
    לגבי חברות חדשות – במצב הנוכחי, בו דלק ונובל מחזיקות גם בתמר (מונופול מוחלט קיים ומבוסס) ובלוויתן (מונופול עתידי קיים שמחכה לשעת כושר לכניסה לפעולה – למשל, כשמאגר תמר ייגמר…) ובנוסף מחזיקות בפטורים רבים מחוק ההגבלים העסקיים, זה מצב בו אין כדאיות לחברה חדשה להיכנס לשוק.
    דמו בעיניכם מצב בו יש רק בנק לאומי בישראל, ויש יסודות להקמת בנק פועלים, אין בנקים נוספים, והבעלים של לאומי הוא הבעלים של הרשיון להקים את הפועלים.. האם הייתם נכנסים לפרוייקט של הקמת בנק ?…. !!!

    1. ארז אתה יודע איזה קשה לאנשי ימין להודות בטעות?? מה השתגעת?? אתה רוצה שהם יגידו שהם טעו??

    2. הם לא אנשי ימין בכלל, שהרי הם תומכים בהסדר ממשלתי שדואג לשמור על מונופול . זה לא שוק.

      גם מבחינה מדינית התזה של שלום עם מצרים\ טורקיה באמצעות ייצוא גז שייכת לשמעון פרס, ראינו שזה לא עבד עם הי-טק וזה עוד פחות עובד עם גז (שאינו מוצר צריכה ודורש תשתיות ותאומים שעלולים להתפוצץ – כמו שקרא לצינור הגז עם מצרים – ולייצר בעיות לא פחות מאשר הן יכולים לייצר יתרונות מדיניים).

  6. כמו שיודע כל גזלן על גבעה נידחת שעוברת בה פלוגת חיילי מילואים, המחיר הוא בעיקר תוצאה של האופציות החלופיות שיש לקונה באותו רגע.

    אם רוצים למנוע את המונופול של נובל מה שצריך לעשות זה להקים מסוף לקליטת גז נוזלי שיוכל לקלוט מיכליות מכל נקודה בעולם ולהעביר לצרכן. ולא רק את הסחורה שלנו שנובל תמכור לנו בחזרה.
    ולסבסד קצת את עלויות ההקמה והתפעול.
    מה שנרוויח תמורת אותו סבסוד זה את הידע מה "המחיר האמיתי" של גז טבעי.

    דרך אגב הואיל ולכאורה הזכיונות חולקו במחשכים שרירותית ללא מכרז על ידי שר ארגיה שנמצא כרגע בחקירה פלילית שקשורה לקבלת שוחד גם נובל אנרג'י תהיה חשופה לסיכונים מסויימים בבוררות בין-לאומית.

  7. בינתיים, בנוסף למקומות אחרים, כבר מפותחים קידוחי גז בקפריסין וביוון. עד שנגיע למכירות, המחירים ירדו וההפסדים שלנו יעלו.

    1. את הטיעון הזה אפשר לראות גם בראיון של יאיר לפיד (כשהיה בערוץ 2) עם יצחק תשובה בשנת 2010… גם אז אמרו לנו למהר כי עוד מאט האירנים משתלטים על הקידוחים של לבנון ויממנו איתם את הטרור. מה הקשר? המחירים כבר ירדו, והתועלת העיקרית היא משימוש מקומי בגז זול בארץ – לא מייצוא של הגז קבלת 1.5 דולר ליחדית אנרגיה במיסים ואז קניה של גז ב 5 דולר או יותר מחו"ל. ישראל יכולה לייצא שתי אלפיות מהעתודות העולמיות – מזה לא נהיה עשירים ומצד שני באופן כזה אנחנו מוותרים על חצי מעתודות הגז של ישראל.

  8. פוליטיקה היא קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור. לכן כל הנושא של הגז – שנוגע לכולנו – הוא עניין פוליטי.

    גם הגז הוא מוצר פוליטי – פולין לדוגמה מייבאת אותו מקטר במחיר גבוה ב 30% לעומת החלופה הרוסית. לכן כדאי שניזהר ולא נתייחס לגז כמו אל גרביים. רוסיה לא פלשה לאוקרינה או לסוריה בגלל גרביים. ישראל לא תקנה גז מקטאר וגם לא מסעודיה – אולי הרוסים יסכימו למכור לנו.

    החלופה של מתווה הגז היא קודם כל יותר שקיפות – שהמדינה תפרסם כמה גז בכלל יש כאן, כמה מיסוי צריך לקבל בתרחישים שונים , מתי יתקבל המיסוי ומה תהיה העלות של יבוא גז או סולר במקום גז שמייצאים. כל הנתונים האלה כבר נמצאים בידי הממשלה , והם שם בגלל שאנחנו שילמנו לפקידים ולחברות ייעוץ על הכנתם אבל איכשהו המחקרים האלה לא פורסמו. בלי להבין מה העלות תועלת של ייצוא הגז, או מה החלופות של פיתוח לוויתן – כאשר יועצי החברות כמו פוסטר כאן זורקים לנו כל מיני גרפים וחצאי נתונים – נמשיך לקנות לוקשים שונים ומשונים. ניתוח עלות תועלת הוא דבר בסיסי בכל פרוייקט כלכלי מעל מיליון ש"ח – אז איפה הניתוח הזה בהקשר של הגז? איפה המחקרים של האוצר ובנק ישראל?

    אפשר לדוגמה לפתח את כריש ותנין לפני פיתוח לוויתן. החלופה למתווה היא התווית מדיניות אנרגיה על ידי המדינה ולא על ידי מונופול מקרטע שמאיים עלינו כל הזמן ובעצמו נתון כמעט בפשיטת רגל.

    וודסייד היא חברה שמתמחה בייצוא גז נוזלי. היא לא מפיקת גז, מי שחושב שכדאי לייצא מהר – שיצטער שהם הלכו. בסופו של דבר תשובה רצה לייצא בצינורות למדינות קרובות מהשיקולים שלו והסתכסך איתם .

    בניגוד לטענות של נובל יש עוד חברות הפקת גז בעולם , רק שכיום אין להם שום סיכוי להכנס למשק הישראלי – שמגן בכל הכוח על מונופול חונק. למי אמורים המתחרים החדשים למכור כאשר קשה מאד לייצא מכאן (המצרים לא רוצים, הטורקים דורשים הסרת סגר על עזה, היוונים במרחק 1000 ק"מ של צינור ימי וקונים גז רוסי זול יותר) וכאשר כל השוק המקומי שבוי בידי מונופול עם חוזים ארוכי טווח.