אין דבר כזה "כלכלה שיתופית"

אין שום דבר "שיתופי" בכלכלה השיתופית. בכל מקום שבו התקיים שוק חופשי אנשים תמיד מצאו דרכים טובות ויעילות יותר לשרת אחד את השני. Airbnb כמשל

קפיטליזם במיטבו. צילומסך מאתר Airbnb

על-פי הכתבות והתגובות הרבות למיזמי "הכלכלה השיתופית" השונים, עולה כי מדובר במהפכה צרכנית של ממש שהופכת את השוק החופשי על פיו. אתר Airbnb, למשל, שהוקם ב-2008 כדי לתווך בין שוכרי יחידות דיור לטווח קצר לבין בעלים של יחידות כאלו, זכה לכיסוי נרחב במיוחד. כותרות מלאות פאתוֹס נוסח "Airbnb: האתר שעשה מהפכה בתיירות" ו-"Airbnb יצר כלכלה חדשה – שיתוף", התנוססו באתרי החדשות השונים, וכתבי תיירות וטכנולוגיה שיבחו את החברה על השירות החדיש שהיא מציעה שטורף את הקלפים בתעשיית התיירות והמלונאות. למרות ש-Airbnb מתמודדת הן עם קשיים רגולטוריים וביורוקרטיים ביעדים שונים ברחבי העולם, והן עם בחירתו של ענף המלונאות הממוסד למהר ולצאת למאבק משפטי כנגד המתחרה האטרקטיבי, החברה מצויה כיום בנסיקה עולמית עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר בשנת 2015.

בשנים האחרונות, Airbnb ושאר מיזמי "הכלכלה השיתופית", זוכים לתמיכה לא רק מחסידי השוק החופשי, אלא גם מאנשי שמאל-כלכלי מובהקים ופעילים חברתיים, הנחלצים לעזרתה של Airbnb בהתמודדות עם הניסיונות לחסום את שירותיה. כך אירע למשל בניו-יורק ובעוד ערים ומחוזות בארה"ב, כאשר הצעות חוק לאסור על שירותי Airbnb נתקלו במחאות עממיות, עצומות והפגנות. Airbnb, כמו Uber ו- Eatwith, נתפסים בעיני חוגים אלה כחלק מכלכלה אלטרנטיבית שמחליפה את הקפיטליזם התאגידי: שיתופיות, קיימות וקהילתיות – ולא כלכלה צרכנית ובזבזנית.

אם המיתוג של "כלכלה שיתופית" מסייע למיזמים אלה תדמיתית במאבקם הצודק למען תחרות חופשית ונגד מדיניות פרוטקציוניסטית שמגנה על ענפים ותיקים כמו מלונאות ומוניות, הרי שיש לברך על כך. אבל יושרה אינטלקטואלית מחייבת הודאה בכך שאין שום דבר "שיתופי" בכלכלה השיתופית. בכל מקום שבו התקיים שוק חופשי, ברמה זו או אחרת, אנשים תמיד מצאו דרכים טובות ויעילות יותר לשרת אחד את השני, ו-Airbnb אינו יוצא מהכלל. מיזמי "כלכלה שיתופית" מודרניים, מתאפשרים אמנם הודות לטכנולוגיה מתקדמת, אך במהותם הם המשך למסורת הקפיטליסטית של תקשורת בין אנשים אוטונומיים שמעוניינים להפיק תועלת הדדית ממסחר וולנטרי וחופשי.

האם "שיתופיות, קיימות וקהילתיות" הם התמריצים של בעלי דירות להציע את יחידותיהם להשכרה או לבעלי רכבים פרטיים להסיע נוסעים מזדמנים למחוז חפצם? האם אלטרואיזם ופילנתרופיה מהווים את המוטיבציה המרכזית מאחורי מיזמי ה"כלכלה השיתופית"? התשובה היא "לא" מהדהד. כפי שכותב ירון ברוק, העומד בראש מרכז איין ראנד בארה"ב:

חישבו על ההיסטוריה של אמריקה והפיכתה לכלכלה המובילה בעולם בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה הקודמת. כמעט כל צעד קטן קדימה, ובוודאי כל זינוק ענק, לא היו תוצר של פילנתרופיה אלא של שאיפה להפקת רווחים…כשבני אדם פועלים בנחישות כדי לשפר את חייהם במסגרת קפיטליזם, התוצאה היא הצלחה, שגשוג וקדמה.

Airbnb ודומיה משפרים את איכות חיינו בצורה ניכרת, מאפשרים נגישות רבה יותר לשירותים חיוניים ופותחים אופציות הכנסה נוספות לקהל הרחב. אבל אל תטעו: מדובר בתוצר ישיר של המערכת הקפיטליסטית המשחררת את הפוטנציאל האנושי לחופשי ומאפשרת שיפור ויצירתיות אינסופית. "הכלכלה השיתופית" היא אינה תוצר של הסלידה מהמערכת הקפיטליסטית, היא עוד הוכחה ניצחת לכך שזו המערכת המיטיבה ביותר עם בני האדם. נותר רק לקוות שהכוחות המבקשים להרסה, ובכך לדכא את כוחות הקדמה והשגשוג, ינחלו את התבוסה הראויה להם.

ד"ר אמיר שני הוא מרצה בכיר במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן-גוריון ועמית במרכז איין ראנד בישראל, שיקיים את כנס החירות השלישי ב-13.4.16

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. א. כל הכבוד למי שיוצא נגד האינטרס שלו (בתעשיית המלונאות).

    ב. ב-"כלכלת שיתוף" אמצעי הייצור הם בידי העובד (הנהג, משכיר הנכס או הטבח). מבחינה זו היא אינה קפיטליסטית.

    1. זה לא משנה בידי מי נמצא אמצעי הייצור. כאשר אותו אמצעי מצוי בבעלות פרטית – בקפיטליזם עסקינן.

  2. אם כותב המאמר היה מבין את משמעות הביטוי …
    נכון לא מדובר בסוג של כלכלה שבאה להחליף את הקפיטליזם אלא את הניאו פאודליזם שהתפתח פה לאחרונה.
    סוג הקפיטליזם הזה זוכה לסלידה ולא השוק החופשי. אלא מהשוק שנאנס על ידי תאגידים מגובי לוביסטיים.

    הכלכלה השיתופית מאפשרת לקפיטליזם להתפתח למנגנון של כלכלה חופשית אמיתית. לא כלכלת טייקוניה מחד וצרכנים פסיביים מאידך. כלכלה שיתופית מאפשרת לצרכנים להפוך לספקים גמישים של מגוון תשומות ומכאן המהפכה. אף אחד לא טען שמדובר במודל שמתחרה בקפטיליזים עצמו. כן זה יותר אנושי , יותר סוציאלי, זה מאפשר לשכבות נוספות להשתתף במשחק הכלכלי, כן זה יוצר איזונים…

    מה שחותר לכיוון סוציאליזם זה צריכה שיתופית, לך תקרא על זה. זה כבר מודל אחר ובסופו של דבר זה העתיד. תכלס עם התפתחות הרובוטיקה והירידה במחירי האנרגיה וכו לא תהיה לנו עבודה ונחזור לתקופת הלחם והשעשועים של רומא. יהיה שפע אז למה ללכת לקנות משהו כשאפשר לחלוק בו שימוש ?

    1. 1. חזון על עולם חדש ואמיץ שבו תמריץ הרווח יתחלף בשיתופיות קסומה לא הסתיים בטוב בעבר, ואני מקווה שהגרסאות המודרניות שלו יישארו בגדר קשקושים דמנטיים.

      2. אין "סוגים שונים של קפיטליזם". שיטה כלכלית שמבוססת על יחסי הון-שלטון היא לא קפיטליזם.

  3. א. השיתוף הוא בשימוש משותף של אמצעי היצור (משותף בין שימושים שונים- החיים הרגילים וההשכרה), דבר שמוזיל את הוצאות התחזוקה.
    ב. מה דעתך על תופעת ה Couch Surfing שבה אין תמורה כספית? (כדוגמא https://www.couchsurfing.com/ )

    1. א. זה לא ייחודי למיזמי "כלכלה שיתופית". סטיב ג'ובס, למשל, הפעיל את חברת אפל מהמחסן בבית הוריו (לשיטתך – שימוש מסחרי ויומיומי במקביל". זה לא הפך את אפל בשנותיה הראשונות לכלכלה שיתופית. המונח "שיתופיות" יותר ממרמז על קהילתיות ללא-תמורה כספית, וזה רחוק מלהיות המצב ב"כלכלה שיתופית".

      ב. דעתי חיובית. אנשים עושים הרבה דברים גם ללא תמורה כספית. CouchSurfing עצמו, אגב, הוא תאגיד עם כוונות רווח.

  4. אני חושב שבשם האידיאולוגיה יש קצת טשטוש של משמעות המושג "כלכלה שיתופית".
    אני כותב על הנושא בלוג שלם בעברית בשם (הלא מפתיע): "כלכלה שיתופית בעברית" שמסקר את התחום, ובין השאר נדרש לא אחת לטיעונים מהסוג שאתה מעלה.
    משמעות השיתוף בכלכלה שיתופית איננו נוגע לספקטרום שבין קפיטליזם לסוציאליזם אלא לכך שבאמצעות הכלכלה השיתופית בנכסים שבעבר היה נעשה בהם שימוש אקסלוסיבי (כלומר רק משתמש אחד היה עוד בהם שימוש)- השימוש הופך להיות משותף (כך שמספר אנשים עושים בו שימוש).
    כלכלה שיתופית תמיד היתה (ספריות, חדרי כושר, גמ"חים)- אך שינויים טכנולוגיים וחברתיים מאפשרים היום לשתף דברים שבעבר היה הרבה יותר קשה לשתפם. http://calcalash.blogspot.co.il/
    הטכנולוגיה היא נכון להיום המובייל ובקרוב גם ה-IoT, השינוי החברתי הוא חוסר העניין של דור ה-Y באגירת נכסים פיזיים מיותרים, חוסר נחת עם צריכה שאיננה מתחשבת בהשלכות הסביבתיות וחברתיות שהיא גורמת, העניין בחוויה (שלעיתים היא מרכיב בצריכה שיתופית) ויותר מכל העובדה שהדור הזה הוא עני ואינו יכול להרשות לעצמו רכישת נכסים כמו הוריו.

    1. 2 הערות לאו דווקא לגופו של עניין: נדרש הסבר בסיסי מהי כלכלה שיתופית ולגבי סופו של המאמר לגבי הכוחות המבקשים הרס והמשאלה לתבוסתם מעורר אסוציאציה הדורשת מחשבה לגבי מלחמת רעים בטובים כאשר הסוציאליזם מייצג רוע לא פחות והקיטליזם את הטוב תקן אותי אם אני טועה לגופו של עניין אין ספק שהמיזמים האלה הם למטרת רווח ולא "שיתוף" מסכימה לחלוטין ג.ונזית