הזיכרון הסלקטיבי של אהרן ברק

נשיא העליון לשעבר אהרן ברק התראיין ל'מקור ראשון', והציג גרסאות חדשות לכמה אירועים בהם היה מעורב, בניגוד לעובדות ולעדויות הידועות

מיתולוגיה בהתהוות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. צילום: יוסי זמיר /פלאש90

הראיון שהעניק הנשיא לשעבר של בית-המשפט העליון הפרופ' אהרן ברק למיכאל טוכפלד ב'מקור ראשון' נראה אולי משעמם ושגרתי, אבל יש בו רובד דרמטי. ברק ממעט להתראיין, ואולי דווקא משום כך, לצד הססמאות השיפוטיות הרגילות, הוא מגלה בלי משים יותר מטפח בכל הנוגע להשקפתו על אירועים משפטיים, אנשים, וסדרי שלטון ראויים.

אומר זאת מראש: הדברים מדאיגים. כמעט כל הקביעות העובדתיות שמספק ברק לפי תומו, אינן עומדות במבחן האמת והביקורת, ובחלק מהמקרים הוא אף סותר במפורש דברים שהוא עצמו עשה או אמר בפומבי. ברק מייצר בראיון גרסה אלטרנטיבית להיסטוריה, המטאטאת מתחת לשטיח המהפכה החוקתית מערכה מלוכלכת של הטעיה, פוליטיקה, כיפופי ידיים והשתקה. במאמר זה אמנה לכך שבע דוגמאות.

1. מדוע לא מונתה רות גביזון?

בשנת 2005 עלתה מועמדותה של פרופסור רות גביזון, משפטנית בעלת שם, לכהונה כשופטת בבית-המשפט העליון. גביזון, שהתנגדה למהפכה השיפוטית שהוביל ברק ואף פרסמה בנושא מספר מאמרים אקדמאיים ואחרים, נחשבה לאיום על המגמה שהוביל ברק, ועל כן הוא ומחנהו התנגדו למינויה בתוקף.

במהלך התקופה הסוערת התבטא ברק והסביר כי "יש לה אג'נדה ולכן אני מתנגד למינוי. ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית-המשפט העליון". ברק פירט: "לולא רות הייתה מעלה את דעותיה באשר לתפקיד בית-המשפט העליון, לא הייתי שואל את דעותיה והייתי מסכים למינוי שלה". כלומר: ההתנגדות למינויה נובעת מעמדותיה השמרניות. כך הבינו את הדברים פרשנים ומחברים מאז ועד היום.

אבל היום מספר ברק סיפור אחר. שימו לב:

כאשר אמרתי 'אג'נדה' לא התכוונתי לדעותיה. באותה תקופה היה לגביזון טור בעיתון גדול, שבו היא חזרה ותקפה את בית המשפט בשורה ארוכה של נושאים.

מה שאמרתי הוא שאדם שיש לו פעילות פובליציסטית שלמען הגשמתה הוא נאבק בזירה הציבורית על דעותיו, אינו יכול לעבור ישר מהפעילות הפובליציסטית לבית המשפט. לא הייתה לי מעולם כל בעיה עם הביקורת האקדמית שהשמיעה פרופ' גביזון … מבחינתי, לו הייתה נוטשת את פעילותה הפובליציסטית ושומרת על שתיקה במשך זמן מסוים, לא הייתה לי כל בעיה לקבל אותה לבית-המשפט העליון.

זו הגרסה החדשה: לא דעותיה של גביזון היו הבעיה, ואפילו לא העובדה שהיא "העלתה" אותן בבמות אקדמיות. הבעיה הייתה הפעילות הפובליציסטית שלה. כתיבת טור ב"עיתון גדול". והפתרון לבעיה, לפי הרביזיה האחרונה, לא היה מניעת המינוי, אלא תקופת צינון.

מעניין, אלא שבגרסה החדשה יש מספר שגיאות עובדתיות. כפי שגביזון פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, מעולם לא הציעו לה את האפשרות של תקופת הצינון. "גם לי, כמו למראיין, לא זכור שזה מה שנאמר אז", כתבה, והוסיפה: "לא זכור לי … שמישהו יעץ לי "להצטנן" (לא בטוח שהייתי נענית). ידוע שהזכרון לעתים מתעתע".

אבל להצטנן ממה? מהו אותו "טור בעיתון גדול"? לברק הפתרונים. גביזון כתבה בציניות: "לא זכור לי שהיה לי טור בעיתון". ואמנם, במאגר בית אריאלה מופיעים רק כ-15 מאמרים שלה בעיתונות היומית בעשור שקדם למינוי, ורק חלק קטן מהם עוסק בתפקידו של בית-המשפט העליון. התמונה דומה גם ברשימה מפורטת יותר שמופיעה באתר של גביזון עצמה. לא רק שלא היה לה טור בעיתון, למעשה בשנים הסמוכות למינוי, 2005-2003, ניכרת האטה במספר הטורים שלה ובעיסוקה בבית-המשפט העליון. כך שניתן לומר שלקראת המינוי היא בהחלט "נטשה את פעילותה הפובלציסטית ושמרה על שתיקה במשך זמן מסוים".

תגובת ברק:

שנינו איננו צעירים והזיכרון עשוי לבגוד בנו. למיטב זכרוני והכרתי הדברים היו כפי שאמרתי בכתבה. כך גם נהגתי אז במקרים דומים. יש לי עמדה לגבי האינטלקטואל-הפובליציסט. הוא ברוך בעיני אך אינני סבור שהוא יכול לעבור במישרין לבית המשפט. זה ללא ספק מחיר כבד אך כדאי לשלמו.

2. מינוי אדמונד לוי

כחלק מהניסיון לייפות את הפוליטיקה של מערכת המשפט, משקיע ברק מאמצים רבים ביצירת תיאור ענייני ומקצועי שלה. במסגרת זאת הוא מתייחס לאמירה לפיה השופטים מתמנים בשיטת "חבר מביא חבר", וטוען שהוא נהג "להילחם" גם על מינוי שופטים שהוא חולק על דעתם. כדוגמה הוא מציין את השופט אדמונד לוי:

זה ממש לא כך, ואני שמח שניתנת לי הזדמנות לתקן זאת. האם אדמונד לוי או השופט גרוניס היו חברים שלי? מעולם לא הייתי בביתם והם לא היו אצלי. אני חשבתי שהם משפטנים מעולים ונלחמתי להביאם, ומשהובאו – אחים הם לי.

בהמשך הראיון הוא מרחיב:

אני – יחד עם שר המשפטים דאז מאיר שטרית – הייתי זה שפעל לצירופו של אדמונד לוי לבית המשפט העליון … הכרתי את השקפותיו הפוליטיות, שכן לפני שהתמנה לשופט היה סגן ראש עירייה מטעם הליכוד. זה לא הפריע לי כלל.

מי נתן את ההוראה? השופט אדמונד לוי. צילום: קובי גדעון /פלאש90
מי נתן את ההוראה? השופט אדמונד לוי. צילום: קובי גדעון /פלאש90

אלא שעל-פי פרסומים בתקשורת מאותה תקופה, האמת שונה לחלוטין: ברק התנגד נחרצות למינוי של לוי, והמינוי יצא לפועל רק בזכות מאמציו של שר המשפטים שטרית, שרקח "דיל" לפיו לוי ימונה בתמורה למינויה של איילה פרוקצ'יה, המקורבת לברק.

כך כתב גם דניאל פרידמן בספרו 'הארנק והחרב' (עמוד 186) וכך גם נודע לי מפי גורם המעורה בסוד העניינים שקיבל עדכונים שוטפים באותם ימים מעורך הדין שמואל סמואל שהלך לעולמו לפני כחודש, שהיה הנציג בוועדה למינוי שופטים שדחף למינויו של לוי.

תגובת ברק:

הכתבות באותם הזמנים לא היו נכונות. לא היה כל דיל.

3. מי יזם את הקמת נציבות הביקורת על השופטים

כחלק ממגמת ההלבנה של ברק, הוא מבקש לצייר את בית-המשפט כפתוח לביקורת ציבורית ושמח בה:

הביקורת חיונית לבית-המשפט יותר מלכל גוף אחר. השופטים זקוקים לביקורת, שכן אין בית-משפט שישפוט את השופטים. לכן השופטים הם אלה שיזמו את מוסד ה'אומבודסמן' לשופטים.

כך, לפי ברק, מרצונם הטוב ומכוח דאגתם הכנה לשקיפות ופלורליזם, יזמו השופטים בעצמם את הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים.

ושוב, הסיפור לא נכון. מי שיזם את הקמת הנציבות הוא חבר הכנסת יוסף פריצקי מ'שינוי' בשנת 2000. כששומע פריצקי את דברי ברק, הוא מתקומם: "את הרעיון להקמת מוסד הנציבות – אני יזמתי והגשתי הצעת חוק פרטית בנדון. מי שמאוד תמך בכך היה דווקא הנשיא הקודם – מאיר שמגר שכתב לי מכתב על כך. אהרן ברק לא הביע דעה. מישאל חשין נפגש עמי והתנגד נחרצות לרעיון החוק".

לא רק שהשופטים לא יזמו את הקמת הנציבות, הם גם התנגדו וניהלו קמפיין נגד היוזמה. לפי פריצקי ברק לא נטל חלק בקמפיין, אך אחרים זוכרים את התנגדותו מאחורי הקלעים היטב. כך כותב למשל דניאל פרידמן בספרו 'הארנק והחרב': "ברק התנגד בתוקף להקמת מוסד כזה ושופטים בעליון פנו לחברי-כנסת ולתקשורת בניסיון למנוע את קידום החוק". כך גם זוכר גורם שהיה פעיל באותם שנים כנציג לשכת עורכי-הדין בכנסת: "ברק, בייניש וכל החבורה התנגדו, ניהלו קמפיין נגד החוק, הסתובבו בכנסת ולחצו על חברי-הכנסת".

לחצם של השופטים היה כה אפקטיבי עד שבשלב מסויים פריצקי אף שקל לוותר לחלוטין על היוזמה. אהרן ברק ושופטי העליון עשו כל שביכולתם כדי למנוע ביקורת ציבורית, כולל פעולה פוליטית מאחורי הקלעים ושימוש באמצעי התקשורת. רק לאחר שנבחרי הציבור כפו זאת עליהם נאלצו השופטים לקבל את הגזירה.

בתגובתו מתאר ברק השתלשלות שונה, אך גם מודה בפה מלא כי השופטים היו מעורבים באופן מסיבי בהליכי החקיקה בנושא, בניגוד לנורמות המקובלות בעולם המערבי:

הרעיון של נציב קבילות לשופטים היה רעיון שלנו. הוא הועלה לראשונה על ידי השופט לינדנשטראוס שהיה נשיא בית-המשפט המחוזי וחבר ועד השופטים. הכנו הצעה שלפיה היא תעוגן בהסדרים פנימיים ולאור הניסיון שיצטבר נוכל לנסח את החקיקה. הפעילות שלנו נודעה לח"כ פריצקי והוא ניסח על-פיה הצעת חוק בעוד שאנו סברנו על הליכה זהירה יותר. ניסינו לשכנע אותו אך ללא הצלחה. לגוף הענין בכל הליכי הכנסת תמכנו בהצעה.

4. מה הייתה תשובת המדינה בבג"ץ 'נוהל שכן'?

בראיון הודף ברק את הטענות שפסיקות בית המשפט בנושאי המלחמה בטרור סיכנו את בטחון המדינה: "בעניין נוהל שכן לא נטען בפנינו כלל כי הוא נועד להגן על חיילי צה"ל. לא זה היה הטיעון של המדינה".

הקורא תמה, איזו חלופה יכולה להיות? מדוע שצה"ל ירצה להשתמש בנוהל שכן אם לא כדי לחסוך בחיי אדם? בכל אופן את תשובת המדינה האמתית קל לאתר. נחשו מה? ברק שוב מטעה:

בהקשר זה הודגש, כי המדובר במצבים שבהם הסתייעות בתושב פלסטיני מאפשרת לחיילי צה"ל להימנע מביצוע פעולה צבאית, אשר תוצאתה עלולה להיות פגיעה רבה יותר באזרחים ובחיילים.

ברק, כמובן מכיר את הטקסט הזה היטב, שהרי הוא ציטט אותו בעצמו בפסקהדין שחיבר:

הם הדגישו כי הסתייעות זו נעשית במצבים שבהם הסיוע יאפשר להימנע מפעולה צבאית העלולה לפגוע יותר בתושבים המקומיים, בחיילים וברכוש.

תגובת ברק:

אני כעת בחו"ל ופסק הדין אינו עומד לרשותי. למיטב זכרוני הטיעון לא עסק כלל בביטחון החיילים.

5. האם טען אהרן ברק ש"הכל שפיט"?

עוד מיתוס שברק מנסה לקעקע הוא קביעתו הידועה כי "הכל שפיט". בראיון הוא מכחיש זאת:

לא הכול שפיט, אבל מספר העניינים הבלתי-שפיטים צריך להיות קטן. המשפט המדויק שאמרתי הוא 'המשפט בכול, אבל המשפט אינו הכול'. יש ערכי מוסר ודת נוספים, אבל המשפט נוקט עמדה לגבי כל פעולה אנושית וקובע אם היא מותרת או אסורה.

אמירות אלו אינן חדשות. מאז פרישתו מבית המשפט העליון מנסה ברק לעצב נרטיב חדש בנושא וכבר עשה כן בכמה הזדמנויות. ב-2012 אף אמר בערוץ הכנסת: "אני לא חושב שהכל שפיט. אני לא חושב ככה. אף פעם לא אמרתי את זה. אני לא מבין את זה".

 

 

לא אמר? לא מבין? ובכן, "אם אתה שואל אותי אני חושב שהכל שפיט", אמר בראיון ל'הארץ' בשנת 2008. בו הוא מנה שורה ארוכה של נושאים "שפיטים" בענייני ביטחון ואחרים. כך גם קודם לכן, למשל בהרצאה שנשא בשנת 2001: "למשפט אין גבולות. מלוא כל הארץ במשפט. בכל משפט. כל התנהגות אנושית היא נשוא למשפט. אין תחום בו אין משפט … למשפט אין גבולות".

אז איך ברק מסביר את הסתירה? הוא מנסה להתנער מן הטענה "הכל שפיט" בכך שהוא מבחין בין המישור הנורמטיבי שבו הכל שפיט למישור המוסדי, שבו לא הכל שפיט. דהיינו, כל דבר שפיט מבחינה נורמטיבית, אבל לא חייבים לשפוט אותו מבחינה מוסדית.

אבל זהו זלזול באינטליגנציה. משום שהשאלה היא היכן עובר הגבול, וברק עצמו מעביר אותו בכך שאם מדובר בסוגיות שבעיני השופטים הן שוליות, אזי הן יוותרו על שפיטתן המוסדית. כפי שאמר בראיון לערוץ הכנסת: "נורמה מסוימת הופרה, יחד עם זאת אתה בא ואומר: שמע, זה לא כל כך נורא". דהיינו, השופטים מחליטים, תחת השפיטות האבסולוטית הנורמטיבית, מה הם ישפטו מבחינה מוסדית. והמשמעות אם כן היא שבהחלט "הכל שפיט"! או אם נדייק: "הכל בגי"צ".

תגובת ברק:

לא חל כל שינוי בעמדתי. "בכל משפט" פירושו שלמשפט עמדה בכל יחס בין בני אדם. זוהי השפיטות הנורמטיבית. שאלת "הכל שפיט" עוסקת בסוגיה אחרת והיא השפיטות המוסדית.

6. איכות השופטים בארה"ב

במסגרת הדיון על שיטת מינוי השופטים, מסביר ברק כי לשיטת המינוי האמריקנית – במסגרתה הנשיא והקונגרס ממנים את שופטי העליון – יש מגרעות רבות שפוגעות ברמתו של בית-המשפט. "בצורה זו נמנע ממשפטנים שהם משכמם ומעלה להתמנות לבית-המשפט העליון", הוא אמר והבהיר כי "זה יהיה אסון למדינת ישראל אם נלך בעקבות האמריקנים".

כאן אנו תמהים על הקשר של הטענה למציאות. על מה בדיוק מדבר ברק? האם באמת בית-המשפט העליון האמריקני מאויש במשפטנים בינוניים? האם אין שם שופטים "משכמם ומעלה"? עיון בהרכבו הנוכחי מגלה שכולם בוגרים של אוניברסיטאות העילית האמריקניות, חלקם שימשו פרופסורים בהרווארד ובאוניברסיטת שיקגו, ערכו כתבי-עת, פרסמו ספרים ועסקו במגוון עיסוקים משפטיים.

כל אלו נכנסו לתפקידם באמצעות מערכת מינוי פוליטית לעילא. אם כבר, הניסיון האמריקני היא המחשה נהדרת לכך שנבחרי ציבור הנוטלים אחריות על מדיניות כלכלית, פיקוד צבאי וניהוג מדיניות חוץ יכולים להצליח גם במינוי שופטים.

תגובת ברק:

שיטת מינוי השופטים באמריקה היא גרועה. היא מונעת ממשפטנים מצוינים את הסיכוי להתמנות.

אם כבר במינוי שופטים עסקינן, מיתוס נוסף שמופץ על ידי ברק ומחנהו, הוא ששיטת המינוי הישראלית – שאין לה אח ורע באף אחת ממדינות העולם – נחשבת לטובה בעולם. ברק הסביר כי "שיטות-המשפט האירופאיות אינן מרוצות מהאופי הפוליטי של מינוי השופטים לבתי-המשפט החוקתיים", ולפיכך "רבים מסתכלים על השיטה שלנו בקנאה". אך לדברים אלו לא הובאו כל אסמכתאות.

בעיה באיכות השופטים? בית המשפט העליון האמריקני
בעיה באיכות השופטים? בית המשפט העליון האמריקני

פרופ' גדעון ספיר בספרו "המהפכה החוקתית בישראל: עבר, הווה ועתיד" התחקה אחר מקורות המיתוס, וגילה אנקדוטה משעשעת: בדו"ח וועדת זמיר שעסקה בשיטת מינוי השופטים נקבע על-פי הסיסמאות המקובלות כי השיטה זוכה "להערכה רבה גם מחוץ לישראל", וכי "היא אחת השיטות הטובות ביותר בעולם למינוי שופטים". מה הראיות? הפניות לספרו של אחד מחברי הוועדה, פרופ' אמנון רובינשטיין, שבמהדורות הראשונות מופיע ללא אסמכתא ובמהדורות המאוחרות יותר מפנה, לא תאמינו – לדו"ח וועדת זמיר עצמה. במילים אחרות, שיטת המינוי הישראלית היא הטובה בעולם כי ככה אמרו שופטי ישראל שחושבים שהיא הטובה בעולם. מ.ש.ל.

7. האם חברי הכנסת שחוקקו את חוקי היסוד ידעו שהם מייצרים מהפכה חוקתית 

הביקורת העיקרית כלפי אהרן ברק נוגעת לאופן שבו הוביל את "המהפכה השיפוטית". לטענתו, "הם [חברי-הכנסת] הבינו היטב מה הם מחוקקים … הרעיון של ביקורת שיפוטית על החקיקה נפוץ בכל העולם, והוא עמד גם לנגד עיני הכנסת". בהמשך הראיון הוא קובע: " את המהפכה החוקתית לא אני עשיתי אלא הכנסת".

אך מגוון ראיות מתקופת החוק מלמדות ההפך. פרופ' גדעון ספיר בספרו "המהפכה החוקתית בישראל: עבר, הווה ועתיד" ליקט שלל ראיות המוכיחות שחברי הכנסת, עיתונאים ואפילו משפטנים לא הבינו את חוקי היסוד הללו כ"מהפכה חוקתית" וכמסירת סמכות לביטול חוקים לידי בית-המשפט העליון.

נפתח בנוכחות המזערית של חברי-הכנסת במליאה באותה הצבעה. 'חוק יסוד כבוד האדם וחירותו' נחקק בנוכחות 53 חברים כנסת; 'חוק יסוד חופש העיסוק' נחקק במליאה כמעט ריקה – 23 נוכחים בלבד.

מעבר לכך, בעת ההצבעה על החוק, הוא הוצג ככזה שלא מכיל שום אלמנט מהפכני. כך אמר מי שהיה יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, באותם ימים, חבר הכנסת אוריאל לין, בשעה שהציג את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לפני הכנסת:

אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון… אין מוקם בית משפט לחוקה […] שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים… הכוח לא הועבר למערכת בתי המשפט. הכוח נשאר בבית הזה.

מכיוון שכך הוצג החוק בפני חברי הכנסת, לאחר שהתברר האופן בו בית-המשפט פירש את החוק והרחיב אותו, רבים חשו מרומים. חיים רמון, שהיה יו"ר סיעת העבודה בזמנו, הודה בדיעבד כי המחוקקים לא חשבו "שתהא פרשנות כפי שבית-המשפט פירש […] אני קורא למהפכה החוקתית הזאת: מהפכה חוקתית באקראי, כי המחוקק לא התכוון לה".

מיכאל איתן, שהיה במליאה בעת חקיקת החוק מתאר זאת במונחים ציוריים יותר:

איש לא דיבר על כך שיש פה אספה מכוננת, איש לא דיבר על כך שמדובר במהפכה, ואיש לא אמר שמבצעים שינוי קונסטיטוציוני כלשהו. הצביעו. לאחר חודשים מספר מודיעים לעם ישראל: התחוללה מהפכה. נו, המהפכה הראשונה שנעשתה בלי שהציבור ידע עליה … כך בונים חוקה? למה היה צריך להטעות את חברי הכנסת?

אולי מי שחשו מרומים מכל היו חברי הכנסת הדתיים, שלאחר מסע שכנוע ארוך, חוקי היסוד עברו לבסוף בתמיכתם. בדיעבד רבים מהם התחרטו על כך עמוקות. כך למשל תיאר זאת אריה דרעי:

בכנסת הקודמת, בשעת לילה מאוד מאוד מאוחרת, חוקי יסוד שצריכים להתקבל במליאת הבית ‎120 חברי כנסת ‒ זה יום חג לדמוקרטיה שמעבירים חוקה ‒ בשעת לילה מאוחרת, תוך הטעיה מכוונת של הציבור הדתי והחרדי".

המפליא הוא שאפילו אהרן ברק עצמו מודה כי אף אחד חוץ ממנו לא הבין את מלא המשמעות של חוקי היסוד החדשים. בראיון שנערך עם ברק בגיליון "עורך הדין", הוא אמר זאת במפורש: "במרץ 1992 יוצאים שני חוקי יסוד בדממה מוחלטת. מרץ חולף, אפריל, מאי ‒ וכלום, שום דבר, ואני קורא את שני חוקי-היסוד ואני אומר לעצמי: זו חוקתנו. ואז, בהרצאה קצרה שנתתי, דיברתי על מהפכה חוקתית".

בהזדמנות אחרת הודה ברק כי "המהפכה החוקתית התרחשה בשקט, כמעט בהחבא", ובמקום אחר הסכים כי ללא פסק-הדין שלו שקבע את היקפם וסמכותם של חוקי היסוד החדשים, לא היה משתנה דבר: "עד לפסק-הדין בעניין בנק המזרחי היה אפשר לטעון […] כי חוקי-היסוד בדבר זכויות האדם לא חוללו כל מהפכה חוקתית".

תגובת ברק:

חברי הכנסת ידעו היטב על מה הם מצביעים. בימים אלה יראה אור ספר של אוריאל לין שמתאר בפירוט את ההליכים בכנסת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

59 תגובות למאמר

  1. עקיבא ביגמן הבנו את דעתך על המערכת המשפטית לא צריך לפרסם כלכך הרבה כתבות כדי להבין מה דעתך. אם אתה כלכך בטוח בצדקתך תלך בעצמך לראיין את אהרון ברק ותשאל את השאלות שאתה חפץ בהם או שאתה פוחד ?

    1. שמע ירון הבנו את דעתך על עקיבא ביגמן. אם יש לך בעיה איתו תפסיק לכתוב תגובות לכתבות. לך תראיין אותו.

    2. "לא צריך"? אהרון ברק מטעה את הציבור, ואף אחד אינו פוצה פה. ישר כוח למידה וביגמן שדאגו ליידע את הציבור על זריית החול הזו. במקום להתעסק בחקר האמת, אתה בונה כאן איש קש כאילו ביגמן סתם דוחף את האג'נדה שלו. אולי במקום להתעסק בדעתו של ביגמן, תתעסק בעובדות שהוא מציין בכתבה, או שאתה פוחד?

    3. אהרון ברק הפך את מדינת ישראל לאורוויל מישטרת המחשבות.דיקטטורה אלילית פגנית מזוויעה מיפלצתית מחרידה.ברוכים הבאים לאורוויל 1984.ידו בכל.זה פסל אלילי יותר גרוע מסאדם קדפי צאוצסקו ועוד.להם לא היה את השכל היהודי.כח משחית ובטרוף.העיניין שאותו דבר קורה בעולם תורתם אומנותם.ממש אחים תאומים.אסור לתת כל כך הרבה כח לאדם אחד למוח אחד לקבוצה קטנה.בימינו יש גם את זוועת התיכנות.לתכנת המונים ואפילו בשלט רחוק.תחת שלטונו של הפסל המולך הצלם ברק ישראל אנטי דמוקרטית למהדרין.הערבים מיתקדמים הפילו את הפסלים שלהם.או חלק מהם.גם באמריקה יש פסלים ועבודה זרה.יהודי אמריקה מדורדרים שם בטרוף.שיכורי כח ועיוורים וחרשים.איך שהם הריצו את הקומינזם זה פשוט לא להאמין.מה הם רצו להוכיח בזה.מה לאמריקה ולקומוניזם של ברני סנדרס.מה זה תפיחה על הכף כמה כח יש לנו..החומרנות הקוסמית הוציאה מהבוידם את עבודת האלילים של התנך.למה אני אתה והוא צריכים להישתחוות לפסל ברק.השלוחה שלו הפרקליטות לא מתפקדת ביכלל.רות זו מהפרקליטות זה קצה הקרחון בוודאי.גם שלוחות אחרות של אהרון ברק משהו לא בסדר בהם.זה סימפטום וחולי.אין חזון.אין.כמה צודק המישפט באין חזון יפרע עם.באיזה זכות מערכת המישפט של אהרון ברק כופה על התושבים האמיתיים של דרום תל אביב את המיסתננים.זה מעשה אונס פוליטי.עצוב מדינת ישראל לא במצב הטוב אלא בשלב הסגידה ללבנים וחומר .וככה העולם.אבל אנחנו עם ישראל.איפה הבשורה שלנו.אז מה עכשיו. אנחנו פגנים עובדי אלילים.

    4. "עייף ממפגרים" נו מה דעתי? אין לי שום בעיה עם עקיבא באופן כללי אבל בנושא המשפטי זה כבר מאוס כי תסתכל כמה כתבות יש על אהרון ברק במיוחד מצד עקיבא ביגמן אז למה לא ללכת ישר למקור ?
      אני חושב שבמקום ללכת סחור סחור מה רע בלעשות ראיון אחד על אחד כדי לקבל את תגובתו ולהוציא אותו קטן ?
      לאמיר אני לא אמור להתמודד עם עובדות אלה כי אני לא נושא הכתבה אלא אהרון ברק אמור להתמודד איתם וזה כל הפאנטה של העצה שלי לקיים ראיון. וגם עקיבא לא נחשב כבן אדם אוביקטיבי אם תיהיה מציאותי קצת ואתה יודע את זה טוב מאוד. הבנת ברוך?
      אמיר ו"עייף ממפגרים" תסתכלו על תגובתו של מיכאל טוכפלד ותבינו למה הצעתי תראיין אותו.

    5. על איזה סחור סחור אתה מדבר?! ברק קיבל כאן רשות תגובה שהיא יותר ממה שראיתי בכל מקום אחר. הוא קיבל רשות תגובה לכל אחת ואחת מהטענות של ביגמן והיא מופיעה מתחת כל פסקה, ולא מרוכזת בסוף הכתבה כנהוג. ביטול מאמרו של ביגמן בתואנה עלובה שלא בוצע ראיון עם ברק מסריחה מחוסר הגינות. אין שום בעיה לבקר אדם אחר במאמר מבלי לראיין אותו. קביעתך שביגמן אינו "אובייקטיבי" היא מעליבה ומרגיזה במיוחד – אולי לפני שאתה כותב תגובה ביקורתית על המאמר, תקבע ראיון עם ביגמן? זוהי דרישה מגוחכת. עקיבא הביא עובדות, ואתה עונה בסיסמאות ובאג'נדות. וכן, מאחר והחלטת לבקר את המאמר, אתה ועוד איך אמור להתמודד עם העובדות, אלא אם כן מטרתך אינה אלא להטריל. אז תהיה הגון ותתמודד עם העובדות במקום לזרוק רפש ולהעלות דרישות חסרות פשר והגיון.

    6. שלום ירון

      למה אתה מכוון כשאתה עץ לעקיבא ביגמן לא לכתוב עוד כתבות בנושא בג"צ ומערכת המשפט הרקובה בישראל? האם דרישתך באה ממקום של מי שבא להגן על בג"צ מפני פרסום עמדות נגדו?

      עליך להבין שכל עוד לא ישתנה משהו יסודי במערכת המשפט הקלוקלת שבמקום לשפוט הפכה עצמה לחונטה המנהלת את המדינה באמצעות פסיקותיה ההזויות, הסמולניות, מעוררות המחלוקת ומבטלות המדינה היהודית וזכות העם היהודי לעצב את מדינתו על פי רצונו – לא ייפסק מסע השינוי שהעם דורש.

      כל כתבה חושפת בפני הציבור הרחב את הדורש תיקון ושינוי.

      אם הנושא אינו מעניין אותך – אל תקרא! אנחנו לא נרפה עד שיחול השינוי שאנו דורשים!!! אנו דורשים שבית המשפט ישוב להיוטת בית משפט בלבד ולא ממשלת על.

      אנו רוצים שישראל תשוב להיות דמוקרטיה פרלמנטרית ולא חוקתית כפי שהפכה להיות באמצעות פסק דין ערמומי ונכלולי של אהרון ברק -(פסק דין בנק המזרחי). זאת ללא רשות מהכנסת וללא כל דיון על כך בכנסת.

      אנו רוצים שמערכת המשפט תשוב להיות יהודית ציונית. בישראל לא יהיה בג"צ פוסט ציוני המבטל את המדינה באמצעות פסיקותיו המקוממות את העם. זה לא יכול להימשך. זו הסיבה שהעיסוק בנושא הוא בלתי פוסק ויימשך עד לשינוי שיבוא!

      שפטל:

      ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים. כמו כן הוא פועל באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש.

      סימוכין:

      http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=784973

      לעיון:

      אהרון ברק למנכ"ל עדאלה: "אתה צריך להיות שופט בעליון"

      הסקופ הזה נחשף ע"י מנכ"ל NIF, במסגרת מסע ההתגוננות של
      ארגון השמאל הזר – "ניו ישראל פונד" (הקרן לישראל חדשה)
      כנגד האשמתו בתמיכה בארגון "עדאלה", שרודף אחרי
      קציני צה"ל בעולם ושולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינת
      הלאום של העם היהודי.

      הקרן לישראל חדשה ( הקרן החדשה לישראל) תומכת מזה שנים
      ב"עדאלה" ובמנכ"ל חאסן ג'בארין שהיה פעיל בתכנית המשפטנים
      של הקרן כעו"ד מתחיל.

      לאחרונה, בעקבות השבחים שנתנה שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה,
      לארגון "עדאלה", ("אני חשה כאילו אנחנו מכרים וידידים ותיקים") התעורר מחדש
      המסע הציוני כנגד הקרן הזרה שתומכת באוייבי ישראל שפועלים
      להחרמתה וביניהם ב"עדאלה".

      דניאל סוקאץ, מנכ"ל NIF (שתי"ל), מגלה שלא רק פרוקצ'יה שיבחה
      את "עדאלה", אלא גם אהרון ברק.

      מתברר שאנשי NIF הנם בני בית בבנין בית המשפט העליון ולא רק
      נשיאת פורד היתה שם, עם הנהלת הקרן, אלא שבמסגרת סיור בישראל
      למשלחת של פעילי הקרן מארה"ב, נערך גם סיור בבית המשפט הגבוה לצדק.

      ואין אדם מתאים יותר להנחות את הסיור מאשר הערבי שרודף אחרי
      קציני צה"ל, חאסן ג'בארין, מנכ"ל "עדאלה".

      סוקאץ חושף שבמהלך הסיור הם פגשו את אהרון ברק במסדרון וזה
      שיבח את ג'אבארין ואמר לאנשי NIF:

      " על ג'בארין לכהן בבית המשפט העליון"

      Barak greeted Jabareen, and told the group that one day he, Jabareen, ought to serve on the High Court
      http://rotter.net/forum/scoops1/20688.shtml#17

      הסקופ הזה נחשף ע"י מנכ"ל NIF, במסגרת מסע ההתגוננות של
      ארגון השמאל הזר – "ניו ישראל פונד" (הקרן לישראל חדשה)
      כנגד האשמתו בתמיכה בארגון "עדאלה", שרודף אחרי
      קציני צה"ל בעולם ושולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינת
      הלאום של העם היהודי.

      הקרן לישראל חדשה ( הקרן החדשה לישראל) תומכת מזה שנים
      ב"עדאלה" ובמנכ"ל חאסן ג'בארין שהיה פעיל בתכנית המשפטנים
      של הקרן כעו"ד מתחיל.

      לאחרונה, בעקבות השבחים שנתנה שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה,
      לארגון "עדאלה", ("אני חשה כאילו אנחנו מכרים וידידים ותיקים") התעורר מחדש
      המסע הציוני כנגד הקרן הזרה שתומכת באוייבי ישראל שפועלים
      להחרמתה וביניהם ב"עדאלה".

      דניאל סוקאץ, מנכ"ל NIF (שתי"ל), מגלה שלא רק פרוקצ'יה שיבחה
      את "עדאלה", אלא גם אהרון ברק.

      מתברר שאנשי NIF הנם בני בית בבנין בית המשפט העליון ולא רק
      נשיאת פורד היתה שם, עם הנהלת הקרן, אלא שבמסגרת סיור בישראל
      למשלחת של פעילי הקרן מארה"ב, נערך גם סיור בבית המשפט הגבוה לצדק.

      ואין אדם מתאים יותר להנחות את הסיור מאשר הערבי שרודף אחרי
      קציני צה"ל, חאסן ג'בארין, מנכ"ל "עדאלה".

      סוקאץ חושף שבמהלך הסיור הם פגשו את אהרון ברק במסדרון וזה
      שיבח את ג'אבארין ואמר לאנשי NIF:

      " על ג'בארין לכהן בבית המשפט העליון"

      Barak greeted Jabareen, and told the group that one day he, Jabareen, ought to serve on the High Court
      http://rotter.net/forum/scoops1/20688.shtml#17

      http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#423

    7. ליה את יכולה לבקר או שאת יכולה להצדיק אבל להגיד ערמומי זה מעיד על האופי שלך בהקשר לבנק מזרחי קודם תלמדי את הבעיתיות בחוקה בהקשר של חוק יסוד לחוק "רגיל" ואחרי זה תגיבי .
      כשבית המשפט העליון פוסק פסיקות ימניות אני לא שומע מילה מהכיוון של אנשים כמוך אבל כשזה פסיקות שמאלניות אנשים כאן זועקים לשמיים.
      אמיר יש הבדל בין דוגמאות וציטוטים לעבודות שצר לי שאינך רואה זאת
      וללא קשר מי שהמליץ וקידמה את רות גביזון זאת השמלאנית הניצחית ציפי לבני אבוי לנו !

    8. "עייף ממפגרים" חחחחח ענננננק . אין עליך עקיבא

  2. הבגידה של אהרון ברק בעם ישראל חמורה ביותר מכיוון שנשיא בית המשפט העליון אמור לייצג רעיונית את החוק ואת הצדק וכן בלי להתבייש את המורשת של עם ישראל.
    ברגע שברק ניצל את תפקידו לרעה לצורך קידום אג'נדה פוליטית פרטית הרי זו הפרת אמונים בצורה החמורה ביותר שיכולה להיות.
    זה שהיום הוא מנסה לשכתב את ההיסטוריה על מנת שישאר ממנו איזה זכרון טוב לעתיד זה מעליב את האינטלגנציה שלנו ומראה שכנראה התככנות שלו גבוה מהאינטלגנציה שלו.
    שיזכר לדראון עולם.

    1. לבקר מותר אבל הלכת מאוד מאוד רחוק בלהאשים את אהרון ברק בבגידה כנראה שאתה לא אינטליגנט במיוחד

    2. למרות ידיעותי המועטות בעניני משפט וחוק, עקבתי זמן רב,שנים אחרי מעלליו של אהרון ברק כשהוא וחבורתו פסקו עשו כל דבר שתאם את האג׳נדה שלו, ואז כבר אמרתי לאנשים רבים שהוא למעשה תופס את מקומה של הכנסת,כשאני עוקבת גם אחר מאמריו של דניאל פרידמן, דחיית מועמדותה של רות גביזון, דברים אלה ועוד, כבר סימנו את הבאות, אבל אנשים דחו את הביקורת תוך זעזוע לפעמים, לצערי צדקתי. איני זוכת את הכרזתו לפני כשלוש שנים באחד העתונים(ידיעות אחרונות) ש״אנחנו רוצים לזרוק את הערבים לים״ זו היתה אמירה שמיצתה את כל אישיותו ודעותיו של ברק. לצערי השינוי בנזקים שהוא גרם איטיים, המאבק קשה להשבת השלטון לידי הנבחרים. אנו לכאורה חיים בדמוקרטיה. יש להוסיף את אמירתו של חשין, ״מישיבה בבית המשפט העליון אגדע את ידו. זו תמצית כל המהפכה שחולל ברק.

  3. אהרון ברק הוא אדם טיפש.

    הוא חיבל באמון הציבור במערכת המשפט ושלל ממנה חלק גדול מהתשתית עליה היא ניצבת. אבל בדמוקרטיה התיקון מגיע, גם אם מתעכב. כל פילפולי הסבירות של ברק לא עוברים את מבחן האדם הסביר, וכך, אט אט נבנה הקונצנזוס להחזרת שילטון העם בכל שלושת הרשויות.

    מאמר שלם בלי להזכיר שכספי השוחד של סימנס לחברת החשמל מממנים לאהרון ברק את כל המשפחה. האינטרנט לא שוכח שברק הגן על חתנו השופט דן כהן שמצא עצמו בכלא על שוחד.

    ברק אולי זקן ושוכח, אבל אנחנו כותבים את ההיסטוריה.

  4. למרבה הצער עקיבא ביגמן מעוות ומסרס את דברי ברק ולמעשה חוטא באותו חטא של "פרשנות יתר" שבו הוא מאשים את ברק באחד מטיעוניו. כמי שהיה נוכח בעת "נאום האג'נדה" של ברק (ולמעשה אני הייתי זה ששאל אותו את השאלה בדבר התנגדותו לגביזון) אני נאלץ לקבוע כי הוא דייק בתשובתו. אמנם גם אני בריאיון הבעתי פליאה ואמרתי כי זהו חידוש שכן כולם הבינו כי ההתנגדות היא עקרונית אבל גם בתשובה המקורית אז, ב-2005, וגם בריאיון אתי הוא היה עקבי באמירה שהתנגדותו נובעת מכך שהיא נלחמת בבית המשפט העליון באמצעות פרסום בעיתונות של מאמרי הדעה שלה ולא בשל דעותיה.
    ביגמן נתפס לזוטות גם בכמה מיתר טיעוניו כמו דבריו על איכות השופטים בארה"ב ובכמה מקומות נראה כי התקשה לרדת לסוף דעתו של ברק. לא אאריך מחשש אמ:לק אבל אין לי כוונה להגן על ברק והמתקפה על שיטתו וגישתו שרירה וקיימת, ניתן להתנגד לה ולא להסכים עמה אבל להפוך אותו ואת חברי הכנסת שחוקקו את חוקי היסוד למטומטמים – זו גישה המעליבה את הכותב ולא את מושאי כתיבתו.

    1. מוזר שרות גביזון עצמה מעידה שהוא לא דייק בתגובתו, בלשון המעטה.

      לא ירד לסוף דעתו? חבל שלא נתת דוגמאות.

      איכות השופטים בארה"ב היא לא הנושא אלא שיטת הבחירה שלהם בארץ, שברק טען שהיא הכי טובה בעולם כי לטענתו שיטה אחרת עלולה להביא לשופטים לא טובים.

      חברי הכנסת הם לא מטומטמים, אבל ברק חושב שכולנו כן, שעל סמך החוקים האלה, הוא לקח לעצמו סמכויות שיפוט שבטוח לא ניתנו לו.

    2. מיכאל,
      הראיון עם ברק נראה כמו תעמולה ולא כמו ראיון,
      עדיף שתפיק לקחים במקום להגן על ראיון לא רציני

    3. רוב המאמרים של עקיבא ביגמן הם ככה זה לא המאמר היחיד. אל תדאג מיכאל אם מחר אהרון ברק יתראיין למקום כלשהוא תיהיה בטוח שלמחרת יהיה מאמר על אהרון ברק 🙂 .

    4. מיכאל, תגובתך מאוד מאכזבת. מלבד התרשמותך האישית, לא הבאת טיעון אחד. לא סימוכין למקורות תומכים, לא היקשים לוגיים, לא הצבעת על סתירות או טעויות במאמר. אמרת רק "סימכו עלי". מצטער, לא משכנע.

    5. אמיר תלמד לקרוא את דברי אהרון ברק ותבין לבד (רמז הם לא כתובים כאן במאמר) למה התכוון המשורר.

    6. אמיר תלמד לקרוא את דברי אהרון ברק ותבין לבד (רמז הם לא כתובים כאן במאמר וזה נקרא גוגל) למה התכוון המשורר.

  5. כתבה מעמיקה ומחכימה.
    אם מערכת מידה(והאנשים מאחוריה) היו משכילים לייסד קודקס/מקור מידע שמשמר את הידע שנחשף פה פעם אחר פעם – בטוחני הציבור הימני/שמרני היה יוצא נשכר לטווח ארוך. (לחלופין אפשר לשבץ אותו במקורות מידע קיימים בדגש על ויקיפדיה)

    1. ללא קשר לכתבה אני רק שאלה לאהרון ברק שיגלה כיצד הגיע ל 18 דירות בשבתו על כסאו הרם, אולי נוכל ללמוד ולהשיג רק דירה אחת מתוך הנחה שהדרך חוקית ונגישה לכל אחד מהעם.

  6. אהרון ברק איש קטן ועלוב בינוני ולא חכם במיוחד – אלא ערמומי ביותר שניצל את עורמתו לביצוע המניפולציות הדיקטטוריות שלו ושל חבריו מהחונטה – כדי להשתלט על המדינה מבלי שמחנה הימין הבין את המתרחש סביבו לפני שהוכנס עמוק למלכודת שייצר ברק הערמומי. מי שקורא את תשובותיו השיטחיות, המתחמקות, המוליכות שולל מתחלחל. מי הוציא לו שם של חכם כזה גדול? סתם איש. כפי שהגדיר אותו פרופ' פוזנר – שודד ים, דיקטטור ומניפולטור גדול שכמו נפוליאון גנב את הכתר של האפיפיור, שמו על ראשו והכריז על עצמו אפיפיור. אהרון ברק חתום על הרס מדינת היהודים באמצעות השתלטות עויינת של בג"צ כפי שמתאר זאת פרופ' מאוטנר שהיה מועמד לשופט בבית המשפט העליון. לדברי פרופ' מאוטנר השמאל שאיבד כוחו בכנסת העתיק את פעילותו הפוליטית לכותלי בג"צ ומערכת המשפט ומשם מנהל את הפוליטיקה שלו.

    איך מעז האיש הבינוני הזה להעביר ביקורת על כל העולם למעט על עצמו ועל החונטה שייצר ששולטת תוך גניבת השלטון במירמה על המדינה היהודית. אמריקה לא דמוקרטית מספיק בשביל המזרח אירופי הזה שמבין בדמוקרטיות טוב מכולם. חלחלה!

    כמו באמריקה? שימוע לשופטים / אחימאיר

    האם ידוע לכם מי המדינה הפחות דמוקרטית בעולם? לא תאמינו: ארה"ב. כן, ארה"ב. וזאת על שום מה? על שום שיטתה בבחירת שופטים לבית המשפט העליון. ואף על פי כן, מוסד זה הוא מן המוסדות היוקרתיים ביותר, ולא רק בארה"ב. אצלנו מזכירים בזלזול את "שיטת אמריקה" בבחירת שופטים כלאחר יד, ומוסיפים: "השיטה שלנו לבחירת שופטים היא הטובה בעולם".
    מיהם בעלי ההגדרה המחמיאה הזאת? חסידי השיטה, המעידים על עצמם. ובארה"ב מתרחש הלא ייאמן: הנשיא הוא שמציג את מועמדו לבית המשפט העליון. אם הנשיא דמוקרט, סביר כי מועמדו יהיה ליברל. ואם הנשיא רפובליקני, סביר כי המועמד יהיה שמרן. בזה לא מסתיים תהליך המינוי: על המועמד להתייצב בפני ועדת המשפט של הסנאט לשימוע. ומהו הרכבה של הוועדה? הרוב בוועדה נתון רק בידי הסיעה שזכתה לרוב הסנאטורים בסנאט. ניתן לומר: רוב אוטומטי, מפלגתי. אין פשרות. לא רק בוועדת המשפט, אלא בכל ועדות הסנאט ובית הנבחרים: הרוב בכל הוועדות הוא של מפלגת הרוב באותו בית מחוקקים. המועמד מתייצב, ואז מתחילה סידרת שימועים המשודרים בטלוויזיה. הסנאטורים לא יניחו למועמד: כל חייו האישיים והמקצועיים ייפרשו לעיני האומה, שהרי השימוע הוא פומבי. והשאלות חקרניות, נוקבות. המועמד יופשט עירום ועריה באופן ציבורי. לאחר תום השימועים הנוקבים תצביע ועדת המשפט על אישור המועמדות. למרות הרוב הפורמלי בוועדה, למפלגה אחת אין משמעת סיעתית, וסנאטורים רפובליקנים יוכלו להצביע עבור מועמד של נשיא דמוקרט, ולהפך. כבר היו דברים מעולם. ולאחר אישור המועמד בוועדה תכריע מליאת הסנאט לאישור או לדחיית המועמד.

    מה אנו למדים מהתהליך? אכן, קיימת מעורבות פוליטית עמוקה בבחירת שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. אבל כל אזרח בארה"ב יודע מיהם שופטיו, מהן השקפותיהם ומהו עברם לקראת שבתם בערכאה הגבוהה ביותר. אוהבים לצטט אצלנו את אמירתו של השופט הדגול ברנדייס: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". ואצלנו, מה קורה בשיטת המינוי המוגדרת "הטובה ביותר"? האם הציבור אינו זכאי לדעת מיהו המועמד לשפיטה? האם אמירתו של השופט ברנדייס היתה עולה בקנה אחד עם מעטה הסודיות האופף את דיוני הוועדה לבחירת שופטים?

    לדעתנו אפשר לוותר על שיטת השימוע שמציעים עתה יריב לוין וזאב אלקין. אולי זה באמת יותר מדי "פוליטי" לישראל. אולי לא כל מה שטוב לאמריקה, על מסורתה, טוב לנו. ותמורת הוויתור אפשר להגיע לפשרה: מדוע שלא נדע, ולאור השמש, מה מתרחש בוועדה למינוי שופטים? מדוע דיוניה חסויים? הרי לא דנים שם בתוכניות תקיפה של מתקני הגרעין של איראן. לפי הדיווחים, מתנהל בימים אלה סחר ממשי בבני אדם המועמדים לשפיטה, וזאת בנוסח: תן לי את זילברטל, ואתן לך את סולברג, כאילו היה זה מיקוח על מינוי סגן שר במהלך הרכבת ממשלה ולא במינוי שופט הרשאי להכריע בעד פסילת חוק שאושר בכנסת. אם זו השיטה "הטובה ביותר בעולם" למינוי שופטים, מדוע אין עוד מדינה שנהוגה בה הפרדת הרשויות, המחקה את הדגם הישראלי לבחירת שופטים? מה יש להסתיר שם, ובעיקר, מדוע?

    http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=7444&hp=1

    http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#293

    1. השופט אהרון ברק האיש אשר ארס את מערכת בית המשפט והדמוקרטיה של ישראל

  7. עוד מאמר שנועד להתנגח באהרון ברק. המאמרים שלך עקיבא קצת חסרים בהם נתונים לא?

  8. הידעתם שאהרון ברק שינה את הדמוקרטיה הישראלית מדמוקרטיה פרלמנטרית כפי שהוקמה עם הקמת המדינה ושפירושה הוא שהכנסת הנבחרת על ידי העם בבחירות דמוקרטיות היא הגורם העליון במדינה, לדמוקרטיה חוקתית בה בג"צ הוא הגורם העליון והסופי במדינה? זאת ללא רשות מהכנסת וללא דיון בכנסת על כך.

    הנה ראיון שערך ארי שביט עם שודד הים המשפטי כהגדרת פרופ' פוזנר – ברק – בו הוא מודה בגלוי ששינה ללא רשות מאיש את שיטת המישטר בישראל!!!

    שביט: יצרת דמוקרטיה חוקתית שהכנסת כלל לא התכוונה אליה!!! חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות – המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית? כי בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

    אהרון ברק: עד 92' ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית…בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול…ב-92' הכנסת חוקקה שני חוקי יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) שהפכו את ישראל לדמוקרטיה חוקתית.

    וגם:

    אהרון ברק: …ישראל צריכה להיות… מדינת כל אזרחיה…

    *******************

    להלן תקציר הראיון של ארי שביט עם אהרון ברק:

    ארי שביט: …יש הטוענים שהמערכת ריכוזית מדי. היררכית מדי. מנוהלת כמסדר סגור…השר פרידמן מציע להקטין את חלקם של השופטים בוועדה למינוי שופטים ולהגדיל את חלקם של אנשי הציבור. לא נשמע נורא כל כך, לא כל כך מהפכני.

    אהרון ברק: …השיטה שלנו עובדת היטב, היא הונהגה ב-53' והוכיחה את עצמה… התשובה השנייה שלי היא שהתרבות הפוליטית שלנו אינה התרבות הפוליטית של גרמניה או קנדה…לש"ס יהיו שופטים של ש"ס. עלולה להתרחש בלקניזציה פוליטית של בית המשפט. עלולים להיכנס אנשים קיצוניים ובלתי מתאימים…

    ארי שביט: זכות העמידה היא הזכות של כל אדם וכל גוף לפנות לבג"ץ בנושאים שאינם נוגעים לו אישית. אתה הרחבת… את הזכות הזאת עד מאוד. פרידמן חושב שזו היתה טעות.

    אהרון ברק: …נכון שהרחבנו יותר מבתי משפט אחרים בעולם…

    ארי שביט: …יש הטוענים שמה שעורר התנגדות הוא לא כל כך הפסיקה של בית המשפט אלא הרטוריקה שאותה בית המשפט אימץ. במיוחד הרטוריקה שלך.

    ארי שביט: בסופו של דבר, השר פרידמן מצליח להתסיס נגד בית המשפט העליון כיוון שבית המשפט העליון הרחיב מאוד את תחומו. כיוון שתחת ההנהגה שלך העליון אימץ תפיסה שעל פיה הכל שפיט.

    אהרון ברק: אם אתה שואל אותי אני חושב שהכל שפיט…

    ארי שביט: הסגר על עזה שפיט או לא שפיט?

    אהרון ברק: שפיט. כל ענייני הגדה ועזה שפיטים. העניינים הצבאיים בשטחים שפיטים. האם לסגור את החשמל בעזה – שפיט… הצבא מומחה למלחמה. בית המשפט מומחה למידתיות הפגיעה של המלחמה בזכויות אדם… בית המשפט מאזן בין ביטחון לבין זכויות אדם…ובתוך תפיסת עולם האומרת שרק בית המשפט קובע מה שפיט ומה אינו שפיט.

    ארי שביט: …פרידמן מבטא תפיסת עולם מנוגדת…על פי תפיסתו הכנסת היא הריבון. העם שולט באמצעות הכנסת ובית המשפט לא צריך להגביל את שלטונו.

    אהרון ברק: עד 92' ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית…בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול…ב-92' הכנסת חוקקה שני חוקי יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) שהפכו את ישראל לדמוקרטיה חוקתית. ב-95', בפסק דין בנק מזרחי, אנחנו מימשנו את השינוי הזה. הצירוף של החלטת הכנסת והחלטת בית המשפט חולל מהפכה חוקתית. הוא יצר מצב שבו יש דברים שהפרלמנט לא יכול לעשות… בכך הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה ראויה היא …שלטון החוק… מה שפרידמן מנסה לעשות כעת הוא לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. אם יצליח, הדמוקרטיה החוקתית הישראלית תיעלם.

    ארי שביט:…מדוע מה שטוב לאנגלים אינו טוב לנו?

    אהרון ברק: … אצלנו השורשים הדמוקרטיים לא עמוקים. המצב שבו אנו נתונים סבוך ומורכב…

    ארי שביט: טוענים נגדך שגרמת למשפטיזציה של החיים הציבוריים בארץ…טוענים נגדך שהפכת את העליון למעין שלטון פילוסופים אליטיסטי בנוסח אפלטון.

    ארי שביט: טוענים נגדך שבית המשפט שלך היה הומוגני מדי. אשכנזי-חילוני מדי. חבר הביא חבר מרחביה.

    ארי שביט: טוענים נגדך שגרמת לכך שבית המשפט יתערב בעניינים לא לו כמו מיגון לתושבי שדרות.

    אהרון ברק: … בית המשפט חייב להתערב. כך לגבי חוק האזרחות שפגע בפלסטינים…

    ארי שביט: טוענים נגדך שאתה פוסט-ציוני. שהפסיקות שלך בעניין קעדאן ובעניין חוק האזרחות היו פוסט-ציוניות.

    אהרון ברק: …ישראל צריכה להיות… מדינת כל אזרחיה…כבר ב-78' בקמפ דיוויד הצעתי לבגין לפתור את הסכסוך בקונפדרציה. ישראל יהודית עם מיעוט ערבי כמדינה אחת, הפלסטינים מדינה שנייה וירדן מדינה שלישית. כל אחת מהשלוש היא מדינה עצמאית החברה באו"ם אבל שלושתן יחד גם מדינה.

    ארי שביט: טוענים נגדך שגם כיועץ משפטי וגם כשופט קבעת רף בלתי אפשרי בתחום טוהר המידות…כתוצאה מכך…פעולות הממשל שובשו.

    ארי שביט: טוענים נגדך שאתה חילוני שקידם בבית המשפט ערכים חילוניים ולא גילה די רגישות לאמונות הדתיות ולרגישויות המסורתיות של חלק ניכר מאזרחי ישראל.

    ארי שביט: אהרן ברק, למעלה מעשרים שנים כיהנת כשופט עליון, על מה גאוותך? מהי גולת הכותרת של עבודת השיפוט שלך?

    אהרון ברק: פסק הדין החשוב ביותר של בית המשפט העליון הוא בנק המזרחי, אותו פסק דין מ-95' שאליו התייחסתי כשדיברתי על המהפכה החוקתית. בית המשפט מימש רגע היסטורי. באותו רגע, הכנסת אמרה… שהיא אינה כל-יכולה.

    ארי שביט: יש שאומרים שבמעשה שעשיתם נהגתם בהיבריס משפטי. היו שהאשימו אותך אישית בכך שנהגת כנפוליאון המכתיר את עצמו לקיסר…

    אהרון ברק: אם אתה קורא לזה אקטיוויזם, אנחנו היינו יותר אקטיוויסטים…העם באמצעות הכנסת הכיר בכך שריבונות העם היא לא המרכיב הבלעדי של הדמוקרטיה, ושהכנסת היא גוף הנבחר מתחת לכיפה של עקרונות יסוד מסוימים, המגבילים גם אותה…

    ארי שביט: בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

    אהרון ברק: …בית המשפט עשה כאן מעשה מכונן. מעשה של פרשנות מכוננת.

    ארי שביט: חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות-המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית?

    אהרון ברק: …לא, אבל היתה לי תחושה שזה רגע היסטורי. רגע חוקתי…

    ארי שביט: …ובכל זאת, חלק מהכאב שלך היום נובע מכך שרפורמות פרידמן באות לפרק את אותה דמוקרטיה חוקתית שהיה לך חלק כל כך דרמטי בגיבושה.

    אהרון ברק: זה לב העניין. על כך הכאב…

    http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx

    לעיון נוסף:

    http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#422

  9. מאמר מעולה! אהרון ברק הוא מגלומן שגנב את השלטון מהעם. חייבים להחזיר את בג"ץ לגודלו הטבעי כפי שהיה לפני כהונת אהרון ברק. בושה שחברי הכנסת לא מחוקקים חוק יסוד שיגביל את השופטים החצופים האלה אחת ולתמיד! מדינת ישראל היום היא דיקטטורה משפטית.

  10. עקיבא, מעבר לטענות המוצדקות שלך לגבי אהרון ברק ויושרתו המפוקפקת, אני חושב שאתה מחמיץ כאן נקודה מרכזית:
    בקרב חוגים נרחבים בארץ היחס אל אהרון ברק הוא כמו היחס לאדמו"ר בעולם החרדי. האדמו"ר הרי לא יכול לטעות, ולכן אין לדקדק איתו בקטנות, וגם אם הוא טועה פה ושם בציטוט מקורות לא נכון או פרשנות שאינה במקומה, אין מתקנים אותו ולא כל שכן מדברים על כך בפומבי.
    כך גם היחס לאדמו"ר החילוני ברק בקרב חוגים מסוימים, ותעיד על כך מפולת התגובות כאן. את אותם חוגים לא תצליח לבלבל עם עובדות או עם מראי מקומות מהעבר. על דברי האדמו"ר אין מערערין, ומי שעושה זאת יוצא לאלתר מצאן הקדושים.

    1. מוקי שלום. אתה צודק חלקית. המצב גרוע הרבה יותר ממה שאתה מתאר. אילו כולם חשבו שברק הוא "אדמו"ר חילוני ומושא הערצה – מילא. הבעיה היא שרבים בתוך המערכת לא חושבים כך וחושבים ההיפך – אך פוחדים לתת לכך ביטוי מעשי. מאז אהרון ברק יש שלטון של פחד ואימה נגד השופטים. זה ממש שלטון של טרור. אנחנו מדברים על דיקטטור מסוכן ולא על אדמו"ר חכם. פחד בתוך מערכת משפטית הוא דבר הרסני המוביל למערכת לא ראוייה.

      קרא את דבריו של פרופ' דיסקין המעיד על הפחד והטרור שמטיל אהרון ברק ועימו כל שלוחיו ותואמיו במערכת על כל מי שחושב אחרת:

      פרופ' דיסקין בראיון: "יש שלטון טרור ואימה של בית המשפט העליון"

      שיחה עם פרופ' אברהם דיסקין שטוען שבית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80, ומאז אהרון ברק יש שלטון של פחד ואימה נגד השופטים. זה ממש שלטון של טרור.

      בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות שמנוגדות להלכות שהיו מקובלות עד סוף שנות ה- 80 ולכאורה זה דבר שצריך להיות מגובה בחוק, אבל לא היה שינוי חוק בכנסת.

      זה נעשה באופן חד צדדי ע"י בית המשפט, ולכן זו פגיעה בשלטון החוק.

      פרשנות מרחיקת הלכת הזו, הפכה את הפניה לביהמ"ש להגרלה פרועה.

      היכולת של ביהמ"ש לפסול חוקים: בכ- 10 מקרים בוטלו חוקי כנסת בנסיבות שנויות במחלוקת וזה קרה בתקופה קצרה, לעומת ארה"ב ששם נפסלו 2 חוקים ב- 80 שנה.

      בית המשפט מתערב גם בנושאי מדיניות ובנושאים פוליטיים מובהקים, למשל חוק כבוד האדם וחירותו, או חוק חופש העיסוק נוצלו להתערבות פוליטית – מדינית, כלומר חוקים אלו נוצלו ע"י ביהמ"ש להתערב בכל עניין,
      לכן הכנסת עשתה טעות! מי שהצביע בעד, מצטער היום.

      ביהמ"ש נטל לעצמו הרבה סמכויות, וניתן להפקיע סמכויות כאלה ע"י חקיקה מתאימה, שרי משפטים ניסו לעצור את הסחף הזה אבל זה נתקל בעויינות מקיר לקיר מצד ביהמ"ש. למשל פרופ' פרידמן אמר את זה, זה לא רק בראש של האנשים.

      יש הרבה ביקורת נסתרת אך לא בפרהסיה. גם שופטים מכובדים וביוזמתם פנו ותמכו בי, אך לא בפרהסיה ורק לאחר שאני אמרתי את הדברים הללו.

      מאז אהרון ברק יש שלטון של פחד ואימה נגד השופטים.

      זה ממש שלטון של טרור.

      פרידמן אמר: מזל שלא דנו אותי כמו שעשו לנאמן ורמון, הרי היה זיכוי מוחלט.

      לכן יש סיבה לפחד של מי שיוצא נגד האליטה הזו.

      זה מצב בלתי נסבל, שרוממות הסובלנות בגרונם אך בפועל אינם סובלנים כלפי דעות השונות משלהם, רק זכויות של ערבים או שחורים מעניינים אותם, אך לא באמת סובלנות אמיתית.

      לכן מאוד קשה לבקר את בית המשפט העליון.

      אבל כיום זה מחלחל ויש יותר דעות הדורשות שינוי, כי כרגע הם מובילים להרס שלטון החוק וזה לא דמוקרטי,
      הם לא גוף נבחר בכלל.

      הליך הבחירה היום הוא שהשופטים בוחרים את עצמם.

      סימוכין:

      להקשבה לראיון:

      http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=139489

      לעיון:

      כך השתלט השמאל על בג"צ ומערכת המשפט – כל הפרקים

      http://rotter.net/forum/gil/27344.shtml

  11. אהרן ברק עשה דבר גדול בכך שהוא גרם למערכת המשפט להיות מאוסה על הציבור הישראלי. הוא תרם לכך שאנשים ידעו מי הם השופטים ומהם הערכים של מערכת המשפט.

    1. תגובה ל"שמעתי בשם מישהו חכם הערה נכונה":

      מערכת משפט מאוסה בעיני הציבור זו תופעה חמורה מאין כמוה ומסוכנת ביותר. תפקידו של בית המשפט בחברה נורמלית חשוב מאד. לצערנו בישראל הפך בית המשפט למרכז שלטון של השמאל שיאבד כוחו בכנסת ומשתמש במערכת המשפט כמרכז השלטון שלו.

      יש שלוש רשויות שלטון במדינה דמוקרטית. החזקה ביותר היא הכנסת הנבחרת על ידי העם, השניה בחוזקה זו הממשלה הנבחרת מתוך חברי הכנסת והשלישית בחוזקה היא מערכת המשפט שמורכבת מאנשים שלא נבחרו על ידי העם.

      מערכת המשפט תפקידה לשפוט בלבד ורק על פי החוקים שהכנסת מחוקקת.

      בישראל קרה אסון לאומי בעקבות מעשיו החמורים של אהרון ברק שביצע גניבת שלטון באמצעות חוקי יסוד שעברו בכנסת שהוא החליט שהם חוקה כביכול. אין דבר כזה. לישראל אין כלל חוקה. אנחנו חיים במערכת משפטית הדומה למערכת הבריטית בה אין חוקה והחקיקה זורמת לפי הצורך.

      הדבר השני שהחליט שודד הים המשפטי הוא שמותר לו ולחבריו מהחונטה לבטל חוקים שהכנסת מחוקקת. זו חוצפה ואין לו כלל רשות לעשות זאת. כל המעשים הללו דרדרו את מערכת המשפט למקום בלתי נסבל בעיני הציבור. זה מסוכן למדינה.

      קרא את דבריו של פרופ' מאוטנר שהיה מועמד לשופט בבית המשפט העליון על כך:

      פוליטיזציה של משפט

      פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

      http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

      החל מדקה 16:26

      להלן התמלול המלא:

      קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

      בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

      בג"צ הפך למוסד פוליטי.

      הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

      אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.

      הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

      יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

      לעיון נוסף:

      פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!

      http://rotter.net/forum/gil/27789.shtml

  12. לירון:

    כדאי שתאמץ לעצמך קצת צניעות!

    תגובותיך לדברי ולחומר שהצגתי בפני הקוראים השונים כולל בפניך כתגובה לדבריך – מעידים על כך שאינך מתמצא כלל בחומר ואינך יודע על מה אתה מדבר.

    מגוחך שאתה נותן לי עצה להתעמק.

    כדאי שתתעמק בעצמך בחומר עליו נערך הדיון כדי לא להציג את בורותך ואת חוסר התמצאותך בפרהסיה. אתה מתלהם אך כדאי שתפנים שהתלהמות משום סוג בנושא בג"צ ומערכת המשפט, לא תעצור או תשתיק את הדיון.

    המערכת המשפטית בישראל לא מתפקדת ואף מחסלת צעד צעד את המדינה היהודית ואת זכויות העם היהודי על ארצו ומדינתו ועל זכותו לנהל את מדינתו זו לפי ראות עיניו, רצונו, מסורותיו, דתו, אמונותיו וצרכיו. קרא את כתבתו של בן דרור ימיני על הסכנה שמהווה בג"צ למדינת ישראל:

    בג"צ עלול לבטל את מדינת ישראל כמדינה יהודית

    איך זה שחוק יסוד כבוד האדם הפך למהפכה חוקתית?

    שוקן מגיע לבג"ץ / בן דרור ימיני

    הצעות החוק להגבלת סמכותו של בג"ץ בענייני הגירה ואזרחות חידשו את הדיון הציבורי בעניין סמכויות בג"ץ.

    רק ישראל שרויה באנומליה שאין כמותה בעולם. אנדרוגינוס שנוצר כתוצאה מחקיקה חפוזה וממשפטן אימפריאליסט. 32 חברי כנסת הצביעו בעד חוק יסוד כבוד האדם, 21 הצביעו נגדו, כלומר החוק התקבל ללא רוב בכנסת עצמה, ובוודאי ללא דיון ציבורי. והנה, החוק הזה הפך למהפכה חוקתית, כלשונו של אהרן ברק. איך בדיוק מתחוללת מהפכה כאשר רוב חברי הכנסת כלל אינם יודעים עליה – לברק פתרונים.

    הזכות לאהבה ולהשמדה

    הדיון בסמכויות בג"ץ מתעורר בעקבות התיקון לחוק האזרחות, שקבע שתושבי השטחים לא יזכו להגירה אוטומטית לישראל רק משום שהם מתחתנים עם אזרחי ישראל. החוק הגיע לבג"ץ. עמדת רוב שופטי בג"ץ בסוגיית ההגירה היא כל כך (שמאל) קיצונית, שכל מי שמכיר את המצב הנוהג בעולם נותר אחוז פלצות. האם יש מדינה בעולם שמאפשרת הגירה של תושבי מדינת אויב

    במסווה של "הזכות לחתונה"? האם בג"ץ מתכוון לכפות את זכות השיבה? האם בג"ץ אינו יודע שרוב תושבי השטחים, חסידי הזכות לאהבה ולחתונה, העלו לשלטון את החמאס, שדוגל בשנאה ובהשמדה?

    את העתירה המקורית הגיש מרכז עדאלה, שעמדותיו בתחום זכות קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית אינן זקוקות להרחבה. את העתירה החדשה, בעקבות הצעת חוק משופרת, הגישו עדאלה וחברת הכנסת זהבה גלאון. מיעוט שולי בציבור, שיש לו, כנראה, רוב בבג"ץ. ואחר כך יש התוהים על הירידה באמון הציבור בבג"ץ.

    הגיע זמן הדמוקרטיה

    עד כה, הביטוי העיקרי לאימפריאליזם השיפוטי היה בהתערבות יתר בהחלטות שלטוניות, לא בפסילת חוקים. ולמרות זאת, במקרה דנן התגבש בבג"ץ רוב התומך בעמדת עדאלה-גלאון-שוקן, בניצוחו של אהרן ברק. זה מצב מסוכן.

    בג"ץ, תוך כדי מכבסת מילים מתחום שיח הזכויות, עלול לבטל למעשה, גם אם לא להלכה, את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו לא הכוונה. זו התוצאה. וזה קורה בניגוד להחלטת האו"ם על מדינה יהודית. בניגוד לחוקי היסוד. בניגוד לרוב מוחלט שמצוי גם בציבור וגם בכנסת. בניגוד גמור למקובל בעולם. אבל בהתאם לתכתיבי מיעוט שחלקו שולל את זכות הקיום של מדינה יהודית.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/746/259.html

    תגובית:

    בג"צ הפסיק להיות עמוד התווך של הדמוקרטיה. הוא הפך לעמוד האש של הסמול וערביי ישראל המעוניינים במדינה דו לאומית. בג"צ זוכה לאי אמון הציבור ולא בכדי. המוסד הזה הפך למוסד פאשיסטי וכוחני עד פחד, כשהוא זה שבוחר את שופטי בג"צ החדשים, בצלמם, בדמותם, וללא דין וחשבון לאף אחד. הגיע הזמן לקצץ את סמכויות בג"צ ולהעביר את בחירת השופטים החדשים מידי החונטה הזו לידי הממשלות.

    http://rotter.net/forum/gil/24319.shtml#28

  13. היפה הוא, שאהרן ברק אפילו לא טורח להתייחס לטענות שהועלו נגדו. הוא פשוט חוזר ואומר את מה שאמר בריאיון, מבלי לראות צורך ליישב את הסתירות בינו לבין עצמו. אופן פעולה שמאלני מובהק. אל תתנו לעובדות לבלבל אותם ח"ו.

  14. במדינה שלנו יש 8 מיליון שופטים 8 מיליון ראשי ממשלות 8 מיליון מאמני כדורגל 8 מיליון כלכלנים….

    איזה גאון אהרן ברק ,פשוט גאון.

    אם אתם באמת רוצים להשפיע מבפנים תלכו ללמוד משפטים במקום לברבר בשכל

  15. בזמנו עו"ד יורם שפטל כתב ודיבר על כך שלאהרון ברק יש 18 !!!!!!!! זאת לא טעות שמונה עשרה דירות. מעניין שהתקשורת הלוחמנית שלנו שתקה , מעניין שאף כתבלב לא בכתובה ולא באלקטרונית חקר את הנושא. למה ? כי לא קוראים לו בוזגלו או דרעי. הרי אם זה היה שקר אני בטוח שהוא היה תובע את שפטל. מכאן שכנראה זה נכון, ולא חקרו את הנושא רק מפני שהוא "משלנו".

    1. אהרון ברק הכחיש בראיון את טענת 18 הדירות וגם הסביר שם מדוע לא הגיש תביעת לשון הרע. ל לאתר את הראיון בגוגל. זה שלא הגיש תביעת דיבה אינו מוכיח ששפטל צדק.

  16. כתבה חשובה ביותר שחושפת את האופן הנכלולי בו מתבצעת השתלטות עוינת של מיעוט על החברה הישראלית. אהרון ברק, איש גאון, נופל בפח הזלזול באינטליגנציה ובאמונה שהציבור לא יקלוט את דרכיו הזרות. עקיבא ביגמן עשה כאן שירות אזרחי מהמעלה הראשונה.

  17. אלן דרשוביץ, מבחירי המשפטנים בארה"ב אמר פעם,שכשהוא מתייאש ממערכת המשפט האמריקאית הוא מנחם את עצמו במחשבה על מערכת המשפט הישראלית. ברק הוא מגלומן פסיכוטי , שמינה את סוסתו לשופטת , ושעולם לא טעה משום שמינה את עצמו להיות המפרש והפוסק האחרון של האמת עצמה. כל מה שצריך לעשות עם החידושים שלו, זה להתייחס אליהם כפי שהוא קיווה שיתיחסו אליהם כשהעביר אותם: כאילו דבר לא השתנה. ולגבי הפרשנויות היצירתיות שהוא מאפשר להפעיל על חוקים – צריך רק להפעיל את אותה יצירתיות, לגבי פסיקות שלו. מי שקורא את כתביו ופסיקותיו אמור לקבל את הרושם שכתב אותם האמפטי דאמפטי . רק בני אדם עם הפרעת אישיות סמכותנית היו יכולים לקחת ברצינות את המגלומן השקרן הזה וגם זאת, בגלל שהוא הדביק אותם בחשיבות העצמית האינסופית שלו. די לקרוא את הסעיפים של חוק יסוד כבוד אדם וחירותו כדי להבין שנעשתה שם מלאכת מחשבת של מעגליות סותרנית שאפשרה לו לפרש כל סיטואציה ככל העולה על רוחו. ברק הפך את מושגי החוק והצדק לבדיחה פרטית. וכך גם את מושג הדמוקרטיה וזכויות האזרח. מטורף קליני ברמה של תעלת בלאומיך השתלט פה על הרשות השופטת, ואף אחד מכל הגאונים שלנו לא הבחין שכורים פה תעלה באמצע מוסדות השלטון.

  18. תודה רבה ! מאמר מאיר עיניים… בהזדמנות זו חשוב להזכיר את המשפטן הישראלי ה י ח י ד שהעז לכתוב מאמר אקדמי מנומק על הטירוף של ברק, עוד בשנת 2007, לקראת פרישתו של ברק מכס הנשיאות.

    הלא הוא פרופסור ברכיהו ליפשיץ : עלי משפט כרך ו' פורסם במאי 2007

    http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2007/075-103.pdf

    זאת ועוד : לגבי שיטת המינויים לעליון הנוהגת בארץ, כבר אמרתי במספר הזדמנויות כי השיטה של ברק לקוחה דווקא מהפרקטיקה היהודית, והיא דומה להפליא למסורת : סנהדרין סמוכין ! אלא שאת 'אבן הפינה' לסנהדרין הניח הבורא במינוי הראשון שלו : משה רבנו, שמסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לאנשי כנסת הגדולה וגו'… ואילו אהרון ברק ? הוא האלוהים !! (יש לחזור ז' פעמים) והוא נשא לאישה את אלוהימה…

    הנה כאן אמרתי חלק מהדברים בראיון ל בני טייטלבאום בהמשך למחאות סביב ביתה של מרים נאור לגבי דרום ת"א

    https://www.facebook.com/MFeiglin/videos/1502300176515759/?fref=mentions

  19. איכות השופטים בבית המשפט העליון בארה"ב איננה מוכיחה שברק טעה בביקורתו על שיטת מינוי השופטים בארצות הברית. איכות השיטה נמדדת לא רק באיכות השופטים בבית המשפט העליון אלא באיכות השופטים בכל הערכאות המשפטיות.

  20. איכות השופטים בבית המשפט העליון בארה"ב איננה מוכיחה שברק טעה בביקורתו על שיטת מינוי השופטים בארצות הברית. איכות השיטה נמדדת לא רק באיכות השופטים בבית המשפט העליון אלא באיכות השופטים בכל הערכאות המשפטיות.

  21. צר לי מפני כבודו של האיש, אך נראה שזו לא בעיית זיכרון בכלל, אלא בעיית אמינות. "הרוורס" המילולי והתודעתי שהוא מנסה לנקוט זמן רב לאחר ש"המהכה החוקתית" ירדה לחיינו, מעיד או אל כניעה מסוימת לדעת הקהל המתנגדת, שצברה תאוצה והיא נישאת עתה בפי כל עד למגמת שינוי בפועל, או על סוג מסויים של חוסר אמינות שמלווה ביכולת ורבלית וניסוחית מרשימה. צר לי אם זו מהותו של השופט שנחשב לאחד הטובים שהיו לנו, כי צר לי על ההטעייה שהוטעינו. .

  22. צר לי על ההטעייה הנוספת שמנסה ליצור אהרון ברק בניסוחים מילוליים לוליינים מושחזים.
    השוני "בעמדותיו" אינו בעיה של זיכרון אלא בעיה של אמינות הנובעת לטעמי מהעובדה שדעת הקהל המנאצת את "המפיכה החוקתית" נישאת עתה בפי כל ומתכוונת לעקוף את הניסוחים הכוחניים המוסווים במונחים "נורמטיביים" ולהשיב את בית המשפט העליון לגודלו המקורי.
    צר לי שכך מתגלה מהותו של האיש שנחשב לאחד הטופבים שבשופטינו. לא אמין וגרוע מזה. חבל.

  23. זה מאוד פשוט:
    *את שופטי בגץ לא ניתן למנות ולא לפטר.
    *בבגץ לא יושבים "צדיקים"

    הדרך היחידה לשנות משהו בנידון הוא לא עי חקיקה אלא רק עי מצעד של שוטרים בתוך מסדרונות בגץ… פשוט לזרוק אותם לכלא על ניסיון פוטש משפטי ולהעמיד אותם לדין.
    אחכ למנות סגל חדש עי הצבעה בכנסת.

  24. מעולה!
    אפשר גם להוסיף את השחיתות האישית של ברק שגרמה לכך שאישתו הפכה לשופטת למרות כישורים נמוכים ואפס ניסיון

    1. שופט ברק הוא שופר הצדק המכריע על שחיתות עושק וטיפוח. חן חן לו הוא הנביא הנותר בתופה קשה אשר מלאה בשחיתות בקיפוח בנוצול בשליטה על פי אינטריסים .תושבי ישראל כואבים ומיואשים ממה שקורה למדינה היקרה שלנו בגלל שלטון יחיד.והוא הנביא היחיד שנותר ומתריע, וחורת על מצחו את דגל הצדק והשפיות. ובעניין מינוי אשתו .אם היא ראויה והשכלתה מאפשרת זאת אז למה לא???דומני דווקא בגלל היותה אשתו של …..קופחה מקריירה מצמיחה.

  25. תגובה סטירית. כבוד השופט בדימוס הארון ברק, אומר ש-בג"ץ מגן על הדמוקרטיה ולמען החוקה. נו טוב, מעל הראש של הגנה על הדמוקרטיה, מתנופף דגל שחור. למשמע עיוות האמת של הגנה על החוקה אין מנוס מלהרים גבה, שהרי אין לנו חוקה על כן הוא מעוות האמת והשופטת חיות דוהרת על הסוס הזה שאינו מוסיף בריאות בלשון המעטה לדמוקרטיה ממנה נודף ריח לא נעים של דיקטטורה. לשאלה למה אין לנו חוקה, התשובה היא ששופטי בג"ץ לא יודעים לנסח חוקים מותאמים לחוקה, שתחליף את אלפי חוקי היסוד מטעם מחוקינו המהוללים, שגם הם אינם יודעים לכתוב חוקים מתאימים לחוקה, והרי לכם מדינה שצולעת כל הזמן לכיוון הרי החושך. בחסות מרבית עיתונינו הקטנים ועורכיהם, שמטפלים בכפפות משי כאשר מדובר בשופטי כל הערכאות והמגזר הערבים
    -פלסטינים-אזרחי ישראל.

  26. ועוד לא כתבתם על דרך בחירת אישתו של אהרון ברק לנשיאת בית הדין לעבודה, אפילו ברפובליקת בננות זה לא היה עובר בשתיקה.

  27. "אהרן ברק הלך על השם 'בוזגלו' ב'פסק הדין בוזגלו' כי הוא לכאורה שם עממי; אפשר לחשוב שאהרן ברק מגיע מאיזה רקע מיוחס, הוא היה בסך הכל אוסטיודן שגם הם לא נחשבו למי-יודע-מה בהשכלה ובמעמד באירופה." ~ אראל סג"ל לד"ר מאיר בוזגלו, "קלמן וסג"ל", ה-17 בנובמבר, 2019.

  28. אהרון ברק הוא גדול העסקנים הפוליטיים בכל הזמנים.
    מעולם לא עמד לבחירת הציבור ובעורמה וכחש הצליח להוביל מערכת משפט שלמה למשבר עמוק.

  29. פחד אלוהים ,כך הורסים מדינה, ניצן קיבל חינוך מברק הדיקטטור,עד שניצן כזה ומנדלבליט כזה לט יואשמו ויכנסו השיטה תכניס זכאים למאסר