אולימפיאדת הפוליטיקלי קורקט

השמאל האמריקני מחבק את הסייפת המוסלמית איבתיהאג' מוחמד, ה"מאתגרת את שיח השנאה". אבל החיג'אב שעל ראשה לא מסתיר התבטאויות אנטישמיות ועלילות דם נגד מדינת ישראל. תקינות פוליטית, קווים לדמותה

הכוכבת החדשה של השמאל; איבתיהאג' מוחמד. צילום: U.S. Embassy London CC BY-ND 2.0 via flickr

השחיין האמריקני מייקל פלפס הוא אגדה עוד בחייו, דוגמה לכל ילד או ילדה שחולמים להיות ספורטאים בעתיד. פלפס (31), שבליל ראשון האחרון רשם את ההופעה האחרונה כנראה בקריירת השחייה המפוארת שלו, הוא לא רק הספורטאי המעוטר ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים (28 מדליות אולימפיות, 23 מתוכן מזהב), אלא גם השחיין הטוב בכל הזמנים, אלוף ושיאן עולם בשלל סגנונות שחייה. אפשר כבר לקבוע כי דמותו ניצבת בשורה אחת עם מייקל ג'ורדן, דייגו מראדונה, פלה ומוחמד עלי בקטגוריית הספורטאים הגדולים בכל הזמנים.

פלפס, המסמל באופן המובהק ביותר את הערכים שעליהם מושתתת ארה"ב – עבודה קשה, דבקות במטרה וחתירה בלתי מתפשרת למצוינות ולניצחון – זכה בכבוד הרב לשאת את דגל ארה"ב בטקס הפתיחה של האולימפיאדה בריו ביום שישי שעבר. אך באורח פלא, הפקדת דגל הפסים והכוכבים בידי הספורטאי הבודד הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדות לא הייתה מובנת מאליה. מסתבר שפלפס היה קרוב מאוד לאבד את הזכות הגדולה לאיבתיהאג' מוחמד, סייפת המייצגת את ארה"ב בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים.

מוחמד אמנם זכאית לקרדיט על כך שהצליחה לעמוד בקריטריונים האמריקניים הנוקשים כדי להתחרות באולימפיאדה, אך אף אחד, כולל מוחמד, לא השלה עצמו כי הסייפת ראויה לשאת את הדגל האמריקני בשל הישגיה הספורטיביים. הסיבה האמיתית היא שמוחמד "עושה היסטוריה" כספורטאית הראשונה שמייצגת את נבחרת ארה"ב עם צעיף החיג'אב לראשה.

לקראת טקס הפתיחה בריו הופעל על פלפס מכבש לחצים מצד חלקים נרחבים בתקשורת המערבית לוותר על הכבוד שהוא ראוי לו יותר מכולם, ולהעניק למוחמד את הזכות לאחוז בדגל ארה"ב. "מוחמד מאתגרת את שיח השנאה ומפיצה ערכי סובלנות", נכתב ב'גארדיאן', שהציג את הסייפת האפרו־אמריקנית־מוסלמית כקרן אור זורחת מול 'הגזענות' של דונלד טראמפ. "היא תהיה נושאת הדגל המושלמת לארה"ב החצויה". ב'וושינגטון פוסט' קבעו כי הסייפת המוסלמית־אמריקנית "יוצאת נגד שנאה והסתה", וב'האפינגטון פוסט' תוארה מוחמד כ"חלון הראווה של נשים מוסלמיות" ונטען כי היא "מסבה גאווה לכל האמריקנים. היא לא רק מייצגת את ארה"ב באולימפיאדה, היא מייצגת את אמריקה בגדולתה".

ברשת CNN התעלו על כולם, ופרסמו מאמר הקורא באופן מפורש למייקל פלפס לנקוט ב"מחווה אצילית" כלפי מוחמד. "אני בטוח שאתה (פלפס) יודע שיש אדם נכון יותר (ממך) לשאת את הדגל", כתב לפלפס וולטר קאמאו בל, סטנדאפיסט שחור מפורסם, שברוב חוצפתו פטר את הישגיו המדהימים של שחיין־העל בטענה כי "לאמריקה יש מספיק גברים עשירים, מוצלחים, גבוהים ולבנים באור הזרקורים". בל מתאר את פלפס כ"נער הזהב של אמריקה, עבורך לשאת את הדגל זה כמו שמייקל ג'ורדן יזכה בזוג נעליים חינם. אם מוחמד תישא את הדגל, יהיה זה אירוע משמעותי וגדול בהרבה מהרגע האחד והבודד שלך. זה יהיה אירוע סמלי למדינה שלנו, שנודעת לאחרונה בעולם בעיקר במערכת בחירות רוויה… בשנאה, בלאומנות ובשנאת זרים".

באולימפיאדת הפוליטיקלי־קורקט שניהלו הכוחות הפרוגרסיביים בארה"ב, פלפס, שבארבע האולימפיאדות האחרונות גבר כמעט על כל יריב אפשרי בבריכה, היה קרוב להפסיד למוחמד, ספורטאית שעד ריו לא הופיעה מעולם במשחקים האולימפיים. המדהים הוא כי מי שכמעט המליכו את מוחמד להיות הפנים של הנבחרת האמריקנית על חשבון פלפס היו חברי המשלחת האמריקנית, שהבחירה על זהות נושא הדגל נתונה בידיהם. "מוחמד היא הספורטאית הראשונה של ארה"ב שלובשת חיג'אב", נכתב בדף הטוויטר הרשמי של הנבחרת האמריקנית. "אנחנו כל כך גאים בך!".

סמל של מצויינות; מייקל פלפס. צילום: By JD Lasica CC BY-SA 2.0 ,via Wikimedia Commons
סמל של מצוינות. מייקל פלפס. צילום: By JD Lasica CC BY-SA 2.0 ,via Wikimedia Commons

מודל לחיקוי: המחבלת ליילה ח'אלד

מוחמד, בוגרת אוניברסיטת דיוק היוקרתית, חזרה בשבועות האחרונים על המנטרה כי היא "רוצה לנצל את המעמד שלי כדי לאתגר את התפיסות השגויות שיש כיום על נשים מוסלמיות ועל האסלאם בכלל". מוחמד גם העידה על עצמה כ"אישה מאוד קולנית, עם דעות עצמאיות. מאוד נוח לי לבטא את עצמי ואת הדעות שלי. תמיד הייתי כזו". מבט חטוף בדפי הטוויטר והפייסבוק של הסייפת אכן מאשר את המחמאות שהרעיפה מוחמד על עצמה בדבר ה"קולניות" שלה, אך בדרך מעט פחות "סובלנית" ו"מאתגרת שנאה" ממה שהיה ניתן לצפות מאישה שאמורה "לייצג את אמריקה בגדולתה".

"ישראל אחראית לטיהור אתני ולאפרטהייד", צייצה מוחמד בחשבון הטוויטר שלה במהלך מבצע 'צוק איתן'. בתקופה זו היא הקדישה את חשבונותיה ברשתות החברתיות כדי לשרת את מנגנון התעמולה של חמאס באמצעות שיתוף כתבות דוגמת "ישראל מואשמת בפשעי מלחמה", "בוליביה מצהירה כי ישראל היא מדינת טרור", ו"העולם חש חרפה כשישראל מפציצה בית ספר והורגת לפחות 15 איש". במהלך מבצע 'עמוד ענן' ב־2012 כתבה מוחמד: "ישראל, זה לא נקרא 'הגנה' אם אתה צבא שכובש אדמה של מישהו אחר".

ושלא תחשבו שמדובר בקתרזיס של תקופת לחימה. מוחמד מסיתה נגד מדינת ישראל גם בשגרה. "מאות פלסטינים בורחים משיטפונות אחרי שישראל פתחה את הסכרים (של המים)", הודיעה מוחמד לעולם בפברואר 2015, תחת ההאשטאג "לשחרר את פלסטין". כשמגיבים ניסו להעמיד אותה על טעותה ולהבהיר כי באזור דרום ישראל לא קיימים סכרים שאפשר "לפתוח" אותם כדי להטביע את תושבי עזה האומללים, היא לא ממש הביעה בכך עניין. הסייפת האפרו־אמריקנית לא בחלה גם בהפצת עלילת דם בניחוח של אנטישמיות קלאסית, ולפיהן ישראל הזריקה סמים מעכבי לידה לנשים ממוצא אתיופי. אפילו במהדורה האנגלית של 'הארץ', אחד ממקורות המידע האהובים לכאורה על אנטישמים ברחבי העולם, הפריכו את הידיעה ההזויה הזו.

הסייפת שהפכה לגיבורה בארה"ב הביעה בעבר גם אהדה לטרור הפלסטיני, כשב־2008 פרסמה פוסט בפייסבוק שבו היא משתעשעת בדמיון בינה ובין המחבלת לילה ח'אלד ("אני עם רובה"). ח'אלד, מחבלת מהחזית העממית לשחרור פלסטין, הייתה חלק מחוליה שחטפה ב־1969 מטוס נוסעים אמריקני לדמשק, חטיפה שבגינה שהו שני אזרחים ישראלים בשבי הסורי האכזרי למשך כשלושה חודשים. שנה לאחר מכן ניסו ח'אלד ומחבלים נוספים לחטוף מטוס 'אל על', אך נורו בידי אחד המאבטחים. ח'אלד ספגה פציעה שטחית בעקבות הירי.

מוחמד, מסתבר, חשה גם דאגה עמוקה לאוכלוסיית המסתננים בישראל, כששיתפה כתבה עם הכותרת המניפולטיבית "הגזענות החדשה של ישראל: רודפת מהגרים אפריקנים בארץ הקודש". גם יהודי ארה"ב לא חומקים מהרדאר האנטישמי של מוחמד, שקבעה כי "איפא"ק היא ההסבר היחיד לפשיטת הרגל המוסרית של ארה"ב בנוגע לישראל".

כבת להורים אפרו־אמריקנים שהתאסלמו והצטרפו לארגון האנטישמי והאנטיֽ־לבן "אומת האסלאם", מצהירה מוחמד כי היא מייצגת לא רק את ארה"ב אלא את "כלל המוסלמים בעולם", אך היא מוטרדת כנראה רק ממצבם של האפריקנים והמוסלמים שחיים תחת שלטון ישראל. אחרת קשה להסביר את ההתמוגגות שלה במהלך טקס הפתיחה של האולימפיאדה מחברות המשלחת של ערב הסעודית, שכמוה היו מכוסות ראש. "זו חוויה יפה לראות נשים מכל העולם שעוטות על עצמן חיג'אב וגם מעורבות בספורט", אמרה מוחמד, שנאלמה דום אל מול הדיכוי האכזרי והשיטתי של סעודיה כלפי נשים, כולל האיסור האבסורדי על נשות סעודיה לעסוק בספורט.

למעשה, עד אולימפיאדת לונדון 2012 המשלחת של סעודיה לאולימפיאדה כללה גברים בלבד. התוספת הנשית בשתי האולימפיאדות האחרונות לא נובעת חלילה מפרץ פמיניזם שהשתלט על מדינת השריעה, אלא כתוצאה מאיום ישיר של הוועד האולימפי הבינלאומי כי תרחיק את סעודיה מהמשחקים האולימפיים אם תדבק במדיניות הרחקת הנשים מהמשלחת שלה. אחת מאותן נשים סעודיות שעמן הצטלמה מוחמד בטקס הפתיחה, לוחמת הג'ודו ג'ואד פאחמי, סירבה יומיים מאוחר יותר להתייצב לקרב הראשון שלה בתחרות הג'ודו, כדי להימנע ממפגש אפשרי עם נציגת ישראל גילי כהן בסיבוב השני של התחרות. אם קרב כזה אכן היה יוצא אל הפועל, סביר שהיינו צופים בשידור חוזר של לחיצת היד שלא הייתה בין המדליסט אורי ששון ליריבו המצרי ביום שישי האחרון.

לא מרגישה בטוחה בארצה שלה; מוחמד ואובמה. צילום מסך, אינסטגרם
לא מרגישה בטוחה בארצה שלה; מוחמד ואובמה. צילום מסך, אינסטגרם

די להתקרבנות

מוחמד, שזכתה במדליית ארד קבוצתית, יכולה הייתה לגרוף את הזהב במקצה הבכיינות למרחק. למרות שקיבלה מלגת ספורטאית מצטיינת לאחת האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב (דיוק) ואף זכתה להיפגש עם נשיא ארה"ב בעודה לומדת במכללה, מוחמד נוהגת להסית נגד לבנים ולתאר את ההיסטוריה של ארה"ב רק בהקשר של דיכוי ורצח שחורים.

היא גם טוענת השכם וערב כי "לא קל להיות מוסלמית באמריקה", ומעידה כי בגלל החיג'אב על ראשה היא "לא חשה בטוחה בארה"ב". מדובר בתחושות מנותקות מהמציאות: נתוני ה־FBI מבהירים כי האוכלוסייה המותקפת ביותר על רקע דתי בארה"ב הם דווקא היהודים, המהווים 1.8 אחוז מכללי אזרחי ארה"ב אך סופגים 60 אחוז מפשעי השנאה במדינה – בערך פי 4.5 מכמות פשעי השנאה שמבוצעים נגד מוסלמים (13 אחוז), המהווים אחוז מהאוכלוסייה. למרות הנתונים החד־משמעיים, המעידים על מצבה העדין של הקהילה היהודית בארה"ב, לא נשמעו מצד ספורטאים יהודים המייצגים את ארה"ב אמירות מתקרבנות מהסוג שהשמיעה מוחמד.

האמירות המסיתות של מוחמד נגד ישראל והיהודים מעולם לא עלו לדיון בתקשורת האמריקנית. להפך: בניגוד מוחלט לשנאה הרעילה שמפיצה הסייפת המוסלמית־אמריקנית, הזרם המרכזי ממשיך להרעיף עליה מחמאות בתכניות אירוח נחשקות, ובמגזין היוקרתי 'טיים' אף בחרו בה לאחרונה לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם. מוחמד אף הצליחה להתעלות על הפחד שלה לחיות באמריקה כמוסלמית, ולהחזיק בבעלותה ליין ביגוד ייחודי לנשים מוסלמיות.

מי שמכנה את ישראל "מדינת טרור" ומפגינה אהדה למחבלת פלסטינית, זוכה גם לחיבוק חם מהבית הלבן. באירוע משותף עם מוחמד לקראת האולימפיאדה ביקש הנשיא אובמה מהקהל לקום ולהריע לסייפת ש"תחבוש לראשה בגאווה את החיג'אב בזמן שתייצג את ארה"ב באולימפיאדה". מוחמד הכירה תודה לנשיא כשהעבירה לגברת הראשונה, מישל אובמה, שיעור פרטי בהלכות סיף. גם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, הילרי קלינטון, הלכה בעקבות הנשיא המכהן והעלתה על נס את מוחמד והחיג'אב שלראשה.

מדיניות בת היענה בכל הנוגע לטקסטים המסיתים שמשתפת מוחמד, והאונס הברוטלי שמבוצע במציאות ובעובדות כדי להפוך אותה לאידאל של סובלנות ודו־קיום, לא פסחו גם על השמאל היהודי בארה"ב, המבקש להסביר "מדוע מוחמד טובה ליהודים".

האמריקנים מציגים את מוחמד כמי ש"לא סתם שוברת סטראוטיפים על מוסלמים, אלא קורעת אותם לגזרים". האמת המרה היא שהסייפת הבינונית, שלא הייתה זוכה לפרומיל מהפרסום שהיא מקבלת לולא הייתה עוטה מטפחת לראשה, דווקא מנציחה, כמעט אחד לאחד, כמה מבעיות השורש העמוקות ביותר של הקהילות המוסלמיות במדינות המערב – בראשן הדפוס החוזר של האשמה ילדותית ומתקרבנת של המערב (וישראל) בכל החוליים החברתיים מהם סובלים כיום מוסלמים ברחבי העולם.

הסאגה של איבתיהאג' מוחמד מוכיחה כי רק ביום שבו ספורטאי אמריקני־מוסלמי יישא בגאווה את דגל ארה"ב בטקס פתיחת אולימפיאדה בזכות הישגיו הספורטיביים, ולא כתוצאה ממכבש לחצים מופרך על רקע פוליטי – אפשר יהיה לחגוג יום היסטורי למוסלמים בארה"ב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

13 תגובות למאמר

  1. את המאמר המצוין הזה חייבים לתרגם אנגלית ולהפיץ ברשתות, כדי שהאמריקנים יחשפו לאמת ולא לשקרים שמפיצה התקשורת האמריקנית שמגויסת כמעט כולה לטובת התקינות הפוליטית האיסלמופשיסטית.

  2. רק תיקון קטן – היא כן זכתה במדליה כחלק מהנבחרת האמריקאית

  3. למה לא חוזרים ומזכירים לשחורים המוסלמים, מי היו גדולי לוכדי וסוחרי העבדים מאפריקה?

    1. משום שזה לא יעזור. הם לא ייתנו לאף אחד לבלבל אותם עם העובדות והאמת.

  4. יש סיבה מאוד פשוטה לכך שהשמאל האמריקאי והתקשורת מתעלמים מהאמירות האנטישמיות ואנטי-ישראליות שלה, הם מסכימים איתה.
    צריך להבין עם מי ומה אנחנו מתמודדים.

  5. נו באמת, מצאתם סוף סוף זוית שממנה אפשר לראות עד כמה ארה"ב צבועה / מטומטמת / מלקקת למי שפוגע בה?
    הרי מי שיחקור היטב את ארה"ב, יגלה שמדובר בצבר מהגרים שהמכנה המשותף שלהם הינו כר פורה דוקא להבדלים העצומים ביניהם. אותה מדינה הינה מסגרת מדינית הקיימת רק 240 שנים, על אדמה שהיתה שייכת לאינדיאנים בלבד (את זה המוסלמית לא תצהיר) אלפי שנים לפני שהגיע הלבן הראשון וכבש אותה מידיהם באלימות מזויעה.
    המטורללת הנ"ל מסמלת את השווה בין האמריקאים בעת שהיא שופכת שמן רותח על מדורת היחסים הבין-גזעיים בארה"ב? אגב, רק תיראו את הפסיכיות האמריקאית במיטבה – השחיין (שתחום ההתמחות שלו אינו אלים ואינו פוגע במתחרים נגדו) נדרש לוותר על הכבוד לו הוא ראוי, עבור כלומניקית המתמחה בספורט אלים ופוגעני (בידקו כמה פציעות גוף, ואפילו מוות, ארעו למתחרים בסיף מידי יריביהם), והשמאל האמריקאי סוגד ומריע לאלימה הזו.
    ——–
    עם ישראל קיים כבר כ-5000 שנים (מימי אברהם אבינו) למרות כל הנסיונות להשמידנו. זוכרים את השיר "והיא שעמדה לאבותינו ולנו"?.
    ממלכות ישראל (כולל יהודה), כל אחת מהן בפני עצמה, התקיימו יותר שנים מאשר ארה"ב קיימת, ואפילו קיימת כמושבות לפני הכרזת העצמאות.
    עם ישראל נתן לעולם את התנ"ך, הספר הנמכר והנקרא ביותר בעולם, שכמחצית מתושבי ארה"ב טוענים שהם מאמינים בו (טוענים, אבל ממש לא מאמינים בו), את האמונה באל אחד ואת הריחוק ממה שמתלווה לפאגאניות (תיקראו קצת על עבודה זרה (בעל פעור ומולך למשל) ותיזכו לדיאטה מהירה מאד).
    ובאיזו תרומה לעולם ארה"ב מתגאה? ביצור אלים העוסק בתחום אלים, המזדהה בפהרסיה עם טרור ועלילות דם אנטישמיות שקריות, והמנסה להציג לעולם הבל רוח דתי המושתת על אלימות. גוף רשמי מתגאה בה, הנשיא חוסיין מבקש לקום ולהריע לכבודה, והקלינטונית מעלה אותה על נס. נו, ממש גאוה.
    האם יש סיבה להתייחס למה שהשמאל בארה"ב מנסה לעשות למדינת ישראל ותושביה היהודים? הרי אם הימין בארה"ב היה באמת אכפת לו מהיהודים, היה דואג להשתיק את השמאל (וזו לא ממש בעיה) ולהביע תמיכה גלויה, הן מילולית והן מעשית, במדינת היהודים.
    מי שמצפה מארה"ב להיות לטובת מדינת ישראל, יש לו על מה להמשיך לחלום. המציאות שונה מאד.

  6. התחלתם טוב סיימתם בבכיינות בעצמכם. ההתחלה על העוול לפלפס והצביעות של האמריקאים – מעולה!
    ההתבכיינות על זה שמוסלמית מסיתה נגד ישראל – מישהו אמור להיות מופתע? וכאילו זו הסיבה שבגללה היא לא אמורה להיות "נושאת הדגל"?
    ממש לא! היא אדם גזען כמו אמריקאים רבים וטובים – אבל איך שנאת ישראל שלה קשורה לעניין?
    הפכתם את זה לנושא המרכזי של הכתבה – בכיינות!

    1. לימני אורגינל, זה כל כך שקוף שאתה סמולני מתוסכל, מתחזה בתאור של ימני ומנסה להצדיק את טיעוניך המתפוררים לנגד עינך.
      בבנין ירושלים המאוחדת בירת ישראל הנצחית תתנחם.

    2. האתר הזה הוא אתר תקשורת ישראלי – ברור שהזווית הקטנה שלנו תתפוס יותר תשומת לב. ולאור זה שרוב אמריקה תומכת בצד הנכון כאן, לא מזיק להזכיר את זה.

  7. כנראה שעל הגברת הזו הומצאה האמרה "דין מוחמד ביל סייף".

  8. ארה"ב בעידן אובמה, מה יש לדבר. בעתיד הרחוק, עוד ייכתבו שלל מחקרים על כך. בעיקר בתחום הפסיכיאטריה.