כחלון ב־2011: "בתקשורת צריך אנשים שחושבים כמונו"

רבים ממתנגדי סגירת תאגיד השידור הציבורי רואים בשר האוצר, משה כחלון, את המשיח על הסוס הלבן שיציל את "התקשורת החופשית" בישראל. לנוכח התבטאויות עבר של שר האוצר, לא בטוח שהם בחרו באדם הנכון. "בתקשורת צריך אנשים שחושבים כמונו", אמר כחלון לפני כחמש שנים, בתקופה שבה כיהן כשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה.

בהקלטה שהגיעה בזמנו לידי עיתונאי 'מקור ראשון', זאב קם, נשמע כחלון מתבטא בנוגע לשורת מינויים ברשות השידור, באופן שהיה הופך אותו למטרה נייחת עבור מי שכיום תולים בו תקוות. "הממשלה שלנו היא ממשלה לאומית", הבהיר אז כחלון. "אני לא מודאג מהמושג פוליטיזציה. אתם שלחתם אותי לעשות משהו מסוים, תנו לי את הכלים. כלים זה אנשים שאני חושב שיכולים ליישם את הדרך שאני מאמין בה ושאתם מאמינים בה".

בהמשך הבהיר כחלון כי ברשות השידור "צריך לשים אנשים עם אוריינטציה שלנו. אני באתי ממפלגה פוליטית. אני לא נבחרתי במכרז. אני נבחרתי בבחירות. נבחרתי על ידי אנשים שמצפים ממני למשהו, וצריך שאנשים שלנו, שחושבים כמונו, יעשו את זה".

כעת מבקש כחלון למצב עצמו כמגן "התקשורת החופשית", ובימים האחרונים הוא איים להשתמש בסמכותו ולהטיל וטו על ההחלטה לסגור את התאגיד, גם במחיר הפלת הקואליציה. שר האוצר החרים את ישיבת הממשלה ופורום ראשי הסיעות במחאה על המהלך, ואתמול (חמישי) דחה את קצו של התאגיד בשלושה שבועות בהחלטה משותפת עם ראש הממשלה על הקמת וועדה בנושא.

הזיגזג של כחלון בנושא השידור הציבורי מאפיין במידה רבה את הקריירה הציבורית של יו"ר כולנו. בעבר היה כחלון נץ מדיני, וב־2005 היה חלק מקבוצת "המורדים" בליכוד שהתנגדו לתכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון. זמן קצר לאחר הפינוי קרא כחלון ליישב מחדש את יישובי צפון השומרון – חומש ושא־נור – שפונו גם הם במסגרת ההתנתקות.

כחלון המשיך בפלירט סוער עם הימין האידיאולוגי בליכוד גם בהמשך דרכו הפוליטית. ב־2012 מינה כחלון, בכובעו כשר הרווחה, את מיכאל פואה, האיש הקרוב ביותר למשה פייגלין, ליועצו לענייני כלכלת המשפחה. באותה שנה הביע כחלון את ביטחונו כי המאחז מגרון לא ייהרס, למרות פסיקת בג"ץ בנושא. כעבור כשנתיים, באפריל שעבר, טען כי "הימין הקיצוני השתלט על הליכוד".

חוסר העקביות של כחלון בא לידי ביטוי גם במישור הכלכלי. ב־2013 הוא היה אמור להתמנות ליו"ר מנהל מקרקעי ישראל, החלטה שנתניהו חזר בו ממנה ולבסוף לא יצאה אל הפועל. כעבור כשנתיים, במהלך קמפיין בחירות 2015, הודיע כחלון כי כשימונה לשר האוצר "אפרק את מנהל מקרקעי ישראל". כחלון מכהן כשר אוצר למעלה משנה וחצי, ועד כתיבת שורות אלו המנהל, או בשמו העדכני 'רשות מקרקעי ישראל', עדיין עומד על תלו.

בינואר 2011 מונה כחלון גם לשר הרווחה במקום יצחק הרצוג, לאחר שמפלגת העבודה נטשה את הקואליציה. במהלך כהונתו רשם כחלון מספר הצהרות והצבעות המתנגשות לכאורה בתדמיתו ה"חברתית". "לעובדים הסוציאליים אין חמלה", הצהיר בעיצומה של שביתת העובדים הסוציאליים, המייצגים את אחד המגזרים החלשים בשירות הציבורי. במקביל הוא הצביע נגד שורת חוקים חברתיים מובהקים כמו העלאת קצבת זקנה ושארים; הלוואות מסובסדות לחיילים משוחררים; זיכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים; פטור ממע"מ בחשבונות מים וביוב; הקמת מעונות יום במקומות העבודה ושורת הצעות חוק נוספות.

כאמור, בימים אלה מבקש כחלון לבצע שינוי כיוון נוסף ולהיזכר כמי שמנע בגופו את סגירת תאגיד השידור הציבורי. בעוד כשלושה שבועות, עם סיום עבודת הוועדה, תובא סוגיית התאגיד פעם נוספת לשולחנה של הממשלה. בהסתמך על ניסיון העבר, ייתכן כי עד אז יספיק שר האוצר לשנות את דעתו בנושא פעם נוספת.

בתגובה לפנייתנו מסר דוברו של כחלון: ״יאללה, לך ללשכה שיכתיבו לך כתבות״.