כך נפסול את תומכי הטרור: התיקון לחוק היסוד שיעקוף את בג"ץ

שוב אנו עדים למחזה המוכר והמתיש: הליכוד וסיעות הימין מנסים לפסול פעם אחר פעם רשימות ומועמדים התומכים בגלוי בטרור או שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – ושוב המערכת המשפטית נערכת לבלום את המהלך. הפער הבלתי נסבל בין לשון החוק (סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת) לבין הפרשנות המצמצמת והמרוקנת מתוכן של שופטי בג"ץ הפך את מנגנון הפסילה לאות מתה.

תזכורת ממערכות הבחירות האחרונות בשנים האחרונות. פעם אחר פעם מתכנסת ועדת הבחירות המרכזית, דנה בראיות, ומקבלת החלטות דמוקרטיות מובהקות – שנרמסות כלא היו במסדרונות בית המשפט העליון.

ההפקרות המשפטית הזו הגיעה לשיאה בשורה של החלטות מקוממות:

במצב הדברים הנוכחי הכלים הקיימים פשוט אינם מספיקים. הדמוקרטיה הישראלית מתנהלת כמי שכפתה את ידיה שלה מאחורי הגב. התירוץ הקבוע של חופש הביטוי והזכות לבחור ולהיבחר הפך למגן המועדף על מי שמנצלים את אותן זכויות בדיוק כדי לפרק את המבנה כולו מבפנים.

כדי לפתור את האנומליה הזו, אין ברירה אלא לשנות את כללי המשחק ולעבור למודל של דמוקרטיה מתגוננת אקטיבית. לא עוד מאבקים משפטיים מפותלים על פרשנות של נאומים או הצהרות עבר, אלא הצבת תנאי סף ברור, מניעתי וחד-משמעי שאינו משתמע לשני פנים.

הפתרון טמון בתיקון חוק יסוד: הכנסת, שיחייב כל רשימת מועמדים וכל מועמד פרטי המבקשים לכהן בכנסת לחתום על הצהרה מחייבת כתנאי סף להכשרתם. הצהרה זו תכלול ארבעה עקרונות יסוד שאינם ניתנים לפשרות:

העיקרון פשוט: אין חברות בלי התחייבות. מי שאינו מסוגל לחתום בלב חפץ ובביטחון על מסמך המכיר בזכות קיומה של המדינה ובחוקיה, אינו יכול להיות שותף בעיצוב עתידה ובחקיקת חוקיה.

צעד כזה יעביר את נטל ההוכחה מהמדינה אל המועמד. הוא ימנע את הצורך בוועדות חקירה ובאיסוף ראיות חשאיות, ויציב קו אדום מוסרי ומשפטי ברור. הגיעה העת שהמחוקק הישראלי ישיב לעצמו את הריבונות, יפסיק להסתמך על הגנתו של בג"ץ – שבמילא אינה קיימת בנחישות הנדרשת – ויגן על הבית באמצעות חקיקת יסוד ברורה ויציבה.