"מלך הדה-רגולציה" של ממשל רייגן: טראמפ יעשה טוב לכלכלה

למרות האמירות הפופוליסטיות שליוו את הקמפיין של טראמפ, חוקר המדיניות הוותיק כריסטופר דה־מות' סבור שהמינויים והאמירות שלו מאז הבחירות מעידים על הבנה של חשיבות השוק החופשי. ראיון אופטימי

"טראמפ הוא איש עסקים, הוא יעשה מה שעובד". כריסטופר דה־מות'. צילום: יח"צ

מכוני המחקר והמדיניות השמרניים בארה"ב זוכים כעת לעדנה, לאחר תקופה ארוכה של שלטון הדמוקרטים. אף שרבים מהאינטלקטואלים היססו לאמץ את טראמפ לאורך הקמפיין בשל סגנונו הוולגרי והפופוליסטי, ניצחונו בבחירות גרם להחלפת הילוכים, וכיום ה'ריאל פוליטיק' מכתיב את המדיניות החדשה של שמרני ארה"ב: שיתוף פעולה מלא עם טראמפ, קידום אנשים למשרות בממשל החדש, סיוע ולובינג לקידום מדיניות, וכן הלאה.

כריסטופר דה־מות' הוא אחד האנשים המתאימים ביותר לשיחת עומק על המגמות החדשות הללו, ועל הציפיות מעידן טראמפ. דה־מות', כיום עמית בכיר במכון הדסון השמרני, עוסק בכל תחומי המדיניות הציבורית – חברה, כלכלה וחקיקה – ובמיוחד בתחום הרגולציה. במשך למעלה מעשרים שנה, בין 1986 ל־2008, הוא שימש כנשיא מכון אנטרפרייז, המכון השמרני הוותיק למחקרי מדיניות. בעבר הוא שירת בממשלי ניקסון ורייגן, כאשר בממשל רייגן הוא שימש כממונה על צמצום הרגולציה, ואף כונה 'צאר הדה־רגולציה' בעקבות מאבקו הנחוש בתחום. דה־מות' מפרסם בקביעות טורי דעה בעיתונים המובילים בארה"ב, בהם ה'וול סטריט ג'ורנל'. הוא רכש את תאריו האקדמיים באוניברסיטאות הרווארד ושיקגו, עבד בעבר כעורך דין, ועמד בראש חברת ייעוץ כלכלית.

תקופת אובמה התאפיינה בהכבדה משמעותית של נטל הרגולציה בארה"ב, בעיקר בתחום הפיננסים, בחקיקות רבות בתחום הסביבה, וברפורמה כושלת בתחום הבריאות. הדירוג של ארה"ב במדד החופש הכלכלי של מכון הריטג' ירד מהמקום החמישי בשנת 2008, למקום ה־11 בשנת 2016. הצמיחה בארה"ב בתקופת אובמה עמדה על ממוצע של 2% בלבד. אלו נתונים מדאיגים, מכיוון שמה שקורה בארצות הברית משפיע על העולם המערבי כולו וכמובן גם על ישראל. במובנים רבים, כלכלת ארה"ב היא מנוע הצמיחה של העולם.

בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ, רבים מבקשים לדעת מה ניתן לצפות מהמדיניות הכלכלית של הממשל הבא. הנשיא הנבחר מצליח לבלבל את מי שמאמין בקידום החירות הכלכלית, השגשוג והצמיחה: מצד אחד הוא דוגל בהורדת רגולציה, והוא בעד תחרות ובעד עסקים; מצד שני הוא התבטא לא אחת נגד עסקאות סחר חופשי ובעד פרוטקציוניזם.

שינוי ברטוריקה

"דונלד טראמפ הוא לא ליברטריאן במסורת של רונלד רייגן. הוא פופוליסט יותר, והוא ביקורתי מאוד כלפי הסכמי סחר חופשי", אומר דה־מות'. "הוא נקט למשל צעדי התערבות חריגים כדי לעודד את חברת המזגנים 'קֶרִיֵר' להשאיר משרות בארצות הברית". עם זאת, דה־מות' מציע לא להתבלבל: "טראמפ בהחלט מתכוון לחולל צמיחה כלכלית, ליצור משרות נוספות, ולהקל על הקמת עסקים בארצות הברית. הנושאים הראשונים בסדר העדיפות שלו הם רפורמת מס ורפורמה במשטר הרגולציה בדרך של דה־רגולציה. כלומר, בתכניות שלו יש מרכיב חזק מאוד של חירות כלכלית".

במה זה בא לידי ביטוי?

"בהרבה דברים. בנוגע למדיניות המס, למשל, טראמפ דוגל בעמדת שוק חופשי מובהקת. הוא חושב שהמסים היום בארה"ב גבוהים מדי. הוא רוצה להוריד בעיקר את מס החברות והמס על הכנסה מהשקעות כדי לגרום להשקעות חדשות, לכניסת הון חדש לשוק, ליצירת משרות חדשות ולהעלאת הפריון מהעבודה. אלו דברים טובים מאוד.

"ביחס למדיניות הרגולציה, הוא התבטא בתקיפות על רצונו לחתוך את הרגולציה על שוק האנרגיה, את הרגולציה בתחום הסביבה, ואת הרגולציה על שוק העבודה. הוא ממנה אנשים רבים המתאימים במיוחד ליישום הצעדים הללו. הוא כבר מינה אנשים למשרדי העבודה וההגנה על הסביבה, אך עדיין לא לתחום האנרגיה (לאחר הריאיון התפרסם כי טראמפ מינה את ריק פרי לתפקיד שר האנרגיה, ח"א). הוא הבהיר שהוא רוצה להסיר את ההגבלות על 'פראקינג' (הפקת נפט מפצלי שמן באמצעות קידוח, ח"א), וכך לקדם את פיתוח סקטור האנרגיה. כל אלו הם צעדי דה־רגולציה חזקים מאוד. בנושא הרגולציה, תחום שלדעתי יש לו חשיבות רבה, הוא נראה רציני מאוד והוא מינה אנשים המחויבים להקטנת נטל הרגולציה שאיננה הכרחית, המונעת יצירת עבודות חדשות ועסקים חדשים.

"אני צופה שהוא יבצע התקדמות משמעותית במישורים הללו. אני גם חושב שבמישור של רפורמת המס הוא יוכל לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הקונגרס הרפובליקני החדש ועם ההנהגה שלו, וגם עם דמוקרטים מסוימים".

לעומת זאת, הדברים שטראמפ אומר כלפי הסכם הסחר החופשי נפט"א ובעניין הגישה שלו לסין מעוררים דאגה רבה, ורבים חוששים שבתקופתו הכלכלה דווקא תצעד לאחור.

"ברור שהקמפיין של טראמפ התאפיין בגישה מאוד פרוטקציוניסטית, המתנגדת לסחר חופשי. הוא לא החמיץ הזדמנות לדבר על כך שהוא הולך לבצע מו"מ מחודש על נפט"א, הסכם ששורשיו נעוצים כבר בממשל קלינטון ושזוכה לתמיכה חזקה מכל קצוות הקשת הפוליטית. פוליטיקאים משתי המפלגות לקחו קרדיט על ההסכם הזה, שמוריד הגבלות על הסחר בארה"ב, קנדה ומקסיקו. טראמפ הביע את התנגדותו גם להסכמי הסחר החופשי הצפון־אטלנטיים והפסיפיים, שנידונו בתקופת ממשל אובמה.

"אם הוא יפעל בהתאם לכוונות המוצהרות שלו בכל הנושאים הללו ויישם מדיניות בהתאם לרטוריקה שלו, זו תהיה בוודאות האטה של ההתקדמות שנעשתה בתחום הליברליזציה של הסחר. צעדים כאלה יפגעו בצמצום המכסים ומסי הייבוא שתוכנן להתבצע כלפי מדינות בכל המערב.

"עם זאת, מאז הבחירות ישנו שינוי משמעותי ברטוריקה של טראמפ. למשל, כאשר בוחנים את דבריו במסיבת עיתונאים במפעל המזגנים 'קרייר', שבמסגרתה הוא בישר על ההסכם שישאיר בארה"ב את מפעלי הייצור המעסיקים אלפי עובדים במקום להעתיקם למקסיקו, הפוקוס שלו היה על כך שבאמצעות רפורמת המס והורדת הרגולציה הוא הולך להקל על עסקים כדי שיישארו בארה"ב. הוא אמר שם שהוא רוצה לעשות את זה בעיקר על ידי הקטנה של ההכבדה הממשלתית, שמתבטאת במסים גבוהים וברגולציות לא יעילות שגרמו לתוצאות הפוכות מהמצופה. הוא רוצה שהממשלה לא תתערב יותר מדי בעסקים, כדי לגרום להם להשקיע יותר בארה"ב. עוד התבטאות שדווחה היא בנוגע לחברת 'אפל', שמייצרת את כל המוצרים שלה בסין. טראמפ אמר שהוא רוצה שאמריקה תהיה מקום שבו המדיניות הכלכלית מאפשרת לחברה כמו 'אפל' להשקיע בתוכה.

"ברטוריקה שלו מאז הבחירות טראמפ מדגיש הרבה יותר את הצמיחה ואת הצורך ליצור מקומות עבודה חדשים. הוא עבר מהדגשה של הגבלות סחר להדגשה של שיפורים וליברליזציה של מדיניות כלכלית בתוך ארה"ב".

באותו נאום של טראמפ ב'קרייר' הוא איים עליהם במס ייבוא של 35% אם יעזו להוציא עבודות מחוץ לארה"ב. לא בדיוק אמירה שעולה בקנה אחד עם ליברליזציה כלכלית. איומים מהסוג הזה ישרתו מטרות הפוכות מאלה שאתה מדבר עליהן.

"אני מסכים, וזוהי בהחלט נקודה שלילית משמעותית ביותר מזווית של ליברליזציה וחירות כלכלית. מנקודת מבטי, המדיניות של טראמפ עד כה לוקחת כמה צעדים קדימה וגם כמה צעדים אחורה. ברור שמס ייבוא בשיעור של 35% זה צעד לא טוב.

"כשזה מגיע לסחר, טראמפ אומר שהוא רוצה להפוך את נפט"א להסכם טוב יותר. כאמור, נפט"א הורידה בפועל מכסים ומסי יבוא עבור ארה"ב, קנדה ומקסיקו. לכן, לא ברור בדיוק על מה הוא מדבר כשהוא מדבר על מו"מ מחודש על ההסכם הזה. מהי המשמעות של 'הסכם טוב יותר', אם כולם הסכימו על אפס מכסים ואפס מסי ייבוא? כן, יש בהסכם הזה הגנות לחקלאות, אולי הוא רוצה להתעסק בהגנות הללו. אני לא יודע. אם הוא רוצה שמקסיקו וקנדה לא יגבילו כלל ייבוא סחורה אמריקנית לתוכן, וארה"ב כן תגביל ייבוא סחורה ממקסיקו וקנדה לתוכה, זה לא יהיה טוב. אם הוא יעשה את זה באופן חד־צדדי זו תהיה הפרה של ההסכם, דבר שיוביל לעתיד לא ברור. נצטרך להמתין ולראות".

אחד המסרים העיקריים של טראמפ הוא "אמריקה תחילה". כלומר, האינטרסים של ארה"ב קודמים לכל דבר אחר. למה העולם צריך לצפות?

"גם זה עניין שעדיין לא ברור דיו, ונצטרך לראות מה טראמפ יעשה בפועל. אם אנחנו הולכים לתקופה של מלחמת מכסים ומסי ייבוא – אמריקה תטיל הגבלות, אירופה תטיל הגבלות, ישראל תטיל הגבלות – זה יוביל לצמצום משמעותי בסחר ובכלכלה בכל העולם. מצד שני, אם ב'אמריקה תחילה' הוא מתכוון למדיניות כלכלית פנים־אמריקנית תומכת צמיחה, אז אמנם רוב הרווחים ייקצרו בתוך ארה"ב, אבל גם כל המדינות הקשורות לארה"ב ומקיימות אתה יחסי מסחר ירוויחו מכך".

"יש תחליפים טובים לאובמה־קר"

מעבר לעניין הצמיחה, רבים מנסים להבין מה יקרה עם האינפלציה ושער הריבית; כל העולם מושקע בבורסות האמריקניות, ושער הריבית האמריקני משפיע על כל מי שלוקח הלוואה בבנק. טראמפ איננו ביקורתי מאוד כלפי הבנק הפדרלי, והוא מגלה סימפטיה ל'וול סטריט'; השיא בא לידי ביטוי במינויו של סטיבן מנוחין כשר אוצר; מנוחין הוא יוצא 'גולדמן־סאקס' האהוד במיוחד על חוגי 'וול סטריט'. שאלתי את דה־מות' מה צפוי בתחום הזה.

"בנוגע לפיננסים", הוא משיב, "התחום העיקרי שיעבור רפורמה היא חקיקה שנקראת 'דוׂד פרנק', צעד המדיניות המרכזי שנעשה בתגובה למשבר הכלכלי של 2008. מר מנוחין מאמין שהחוק הזה גרם לצמצום ההשקעות בעסקים על ידי בנקים. הוא רוצה לבטל לא רק את זה, אלא גם להסיר עוד יותר מההגבלות על הלוואות הבנקים. בנוסף, הוא רוצה לגרום לכך שהממשלה הפדרלית תפסיק לעסוק בקידום הלוואות משכנתאות דרך הזרועות הפיננסיות הממשלתיות – 'פאני מיי' ו'פרדי מאק', ארגונים שזוכים ליתרונות ולהגנות ממשלתיות המוזילות את המשכנתאות באופן מלאכותי. ההשלכה היא הון מוגזם המוזרם לנדל"ן לדיור פרטי, דבר שיוצר הרבה עיוותים ובעיות.

"אני חושב ששר האוצר החדש מבין את זה, והוא ירצה לבטל את התכניות הללו. אם אכן כך יהיה, זה יהיה צעד משמעותי לצמצום הקרוני־קפיטליזם ('קפיטליזם של מקורבים', ח"א) בארה"ב, ולביטול הקשר הלא בריא בין הממשלה הפדרלית לבנקים הגדולים.

"נדמה לי שטראמפ לא התבטא באופן משמעותי בנוגע למדיניות מוניטרית, אבל אין ספק שאנשיו יתמכו בביטול מדיניות 'ריבית אפס' שנוקט הבנק הפדרלי. אני חושב שזה הכיוון (לאחר הריאיון, הבנק הפדרלי אכן הודיע על העלאות ריבית – ח"א). טראמפ ימנה אנשים רבים לתפקידים בתוך הבנק הפדרלי. אם הם יצליחו ביצירת צמיחה ומקומות עבודה חדשים, אנחנו בהחלט נראה נורמליזציה של שערי הריבית וכנראה גם אינפלציה מוגברת לאורך השנים הקרובות".

נחזור לראות צמיחה של 3%?

"אני חושב שזה בהחלט אפשרי".

ברשותך, נעבור כעת לעסוק בכמה סוגיות כלכליות ספציפיות יותר. ראשית, רפורמת ביטוחי הבריאות של אובמה. טראמפ הבטיח שהוא יבטל ויחליף אותה, אבל מתרבים הקולות שטוענים כי כבר מאוחר מדי, מפני שהתכנית כבר מושרשת עמוק בארה"ב.

"אני חושב שכוונותיו של טראמפ ברורות למדי. אם מישהו חושב שלאף אחד אין מושג לבצע רפורמה שתחליף את אובמה־קר, הוא טועה לחלוטין. חוקרים רבים עסקו בנושא והציעו רפורמות מקיפות שיכולות להחליף את תכניתו של אובמה. האיש שטראמפ ימנה לאחראי על תחום הבריאות, חבר הקונגרס טום פרייס, הוביל את המאמצים לרפורמה ויש לו סדרה של רעיונות מאוד ברורים ומפורטים בנוגע לאובמה־קר. יש עוד רעיונות בקונגרס, וזה יהיה נתון למשא ומתן בין הצדדים. אני חושב שהרעיונות הקיימים בתחום הזה הם טובים. במישור החקיקתי, אני מעריך שרפורמה בבריאות ובמערכת המס יהיו תחומי הפעילות המרכזיים של ממשל טראמפ בשנתו הראשונה.

"גם אחרי השינויים שטראמפ יבצע, צריך לזכור שמערכת הבריאות האמריקנית היא ייחודית, והיא שונה מאוד ממה שאנחנו רואים בישראל ובאירופה. ביטוח הבריאות כאן תלוי בתעסוקה. רוב האנשים המועסקים בגיל העבודה בארה"ב, מקבלים את ביטוח הבריאות מהמעסיקים שלהם. זהו התוצר של מערכת המס המוזרה באמריקה, היוצרת מצב שבו ביטוח הבריאות ניתן לעובדים על ידי המעסיקים ללא מיסוי, כאשר העובדים ממוסים רק על ההכנסות שלהם בפועל.

"אני חושב שהרפורמה שתתרחש בתקופת טראמפ תצעד בכיוון של מתן הטבות מס לביטוחי בריאות שיינתנו לכל האמריקנים, ללא קשר למצבם התעסוקתי. כך כל אזרח יוכל לרכוש ביטוח בריאות בעזרת הטבת מס, וביטוח הבריאות לא יהיה תלוי במקום העבודה. גם כאשר אנשים יחליפו עבודות, עדיין יהיה להם אותו ביטוח. שוק הביטוח יהיה ריכוזי פחות ומבוזר יותר. הסובסידיות לאנשים שבריאותם ירודה או אנשים עם הכנסה נמוכה לא ימומנו מהפרמיות של כל היתר.

"אובמה־קר יצרה מצב בעייתי, שבו צעירים בריאים מחויבים לשלם על הביטוח שלהם יותר מעלותו האמתית, וכך לסבסד אנשים מבוגרים וחולים. זוהי מדיניות נוראית והיא יוצרת עיוותים נוראים בשוק הביטוח, וזוהי אחת הבעיות המרכזיות הקיימות כיום בעקבות אובמה־קר. אני מאמין שאחרי הרפורמות של טראמפ הסובסידיות הצולבות הללו יבוטלו, ואנשים יקבלו סובסידיות ישירות בהתאם למצבם, דרך מערכת המס. זו תהיה התקדמות משמעותית. זה ייקח כמה שנים ולא יקרה באופן מיידי".

"ישנם עקרונות של אובמה־קר שיישארו במקומם. העיקרון של ביטוח בריאות אוניברסלי יישאר במקומו, אך הוא ייושם בצורה שתיארתי ולא בכפייה. גם התקנה שקובעת שאנשים חולים לא יאבדו את ביטוח הבריאות שלהם בעקבות מצב בריאותי חדש תיוותר על כנה".

גבוה בסדר העדיפויות: מאבק בארגוני המורים

מערכת החינוך האמריקנית סובלת מבעיות רבות. מה לדעתך טראמפ מתכנן בתחום הזה?

"אני חושב שרפורמה בבתי הספר נמצאת גבוה בסדר העדיפויות שלו. לארצות הברית יש בתי ספר מצוינים עבור אנשים בעלי הכנסה גבוהה ובינונית, אבל במקומות רבים בארה"ב, עבור אזרחים בעלי הכנסה נמוכה יותר כמו מיעוטים, שחורים וכדומה, יש בתי ספר ציבוריים בעלי ביצועים לא טובים. הם מנוהלים לטובת האינטרסים של ארגוני המורים ולא לטובת התלמידים. התנועות שמקדמות את תכנית הוואוצ'רים ובתי הספר בשיטת הצ'ארטר מנסות לעזור לבתי הספר הללו, והם הצליחו במקומות רבים ברחבי ארה"ב. התכניות הללו זוכות להתנגדות עזה מצד ארגוני המורים, בתמיכת המפלגה הדמוקרטית הקשורה באופן הדוק לארגוני העובדים השונים בארה"ב. זה יהיה שינוי גדול שיתרחש כתוצאה מחילופי השלטון בין אובמה לטראמפ.

"בטסי דבוס, האישה שטראמפ מינה לשרת החינוך, היא בעלת נסיון רב, ידע ויכולת, והיא ביצעה רפורמות רבות בבתי ספר. היא רוצה לאפשר להורים חסרי אמצעים לעבור לבתי ספר אחרים אם הם לא מרוצים מבית הספר הציבורי שלהם. היא רוצה להכניס למערכת החינוך האמריקנית יותר תחרות ולתת לבתי הספר יותר אוטונומיה לשרת את התלמידים והוריהם בדרך שבה הם ירצו, במקום לשרת רק את האינטרס של המורים".

 אתה חושב שלטראמפ יש סיכוי להילחם בארגוני המורים? איך הוא יתמודד עם איום השביתה?

"זה בהחלט יהיה קשה מאוד, זו תהיה מלחמה מתישה. ארגוני המורים יתנגדו בתוקף, יהיו מלחמות בתוך הקונגרס בין הדמוקרטים לרפובליקנים, ואני לא יכול לנבא מה יהיה בסוף. אבל לדעתי טראמפ ודבוס מחויבים מאוד לנושא הזה, ואני יודע שדבוס ביצעה מאבקים מוצלחים במישיגן, כלומר היא מביאה לשולחן ניסיון פוליטי מוצלח. ארגוני המורים יילחמו, ולרשותם יעמדו משאבים וכלים רבים כדי לעכב ולדחות את הרפורמה במדינות רבות בארה"ב – בעיקר במדינות שבהן ארגוני העובדים חזקים כמו מסצ'וסטס, ניו יורק וקליפורניה. אם תהיה דרך לעשות משהו שהוא מעין תכנית הוואוצ'רים באמצעות מערכת המס, זה יהיה צעד גדול מאוד בכיוון הנכון".

בסך הכול אני מתרשם שאתה אופטימי.

"כן, אני אופטימי. טראמפ הוא לא אידאולוג, הוא איש עסקים פרקטי. הוא יעשה מה שעובד. הוא מבקר הרבה את סין על מניפולציה במט"ח; אני לא יודע אם זה יהפוך למלחמת שבה כל אחד מחזיר לשני, מלחמת הגבלות ייבוא, אבל אני חושב שהוא מבין את הסיכונים ואת הסיכויים. הוא נושא ונותן קשוח, והוא לא עיוור לבעיות שאתה צופה. זה יהיה טיפשי להתנבא, אבל אתה רואה שהוא רציני בנוגע לרפורמה בבריאות, בחינוך, במסים, ברגולציה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובצמיחה. הוא כן ייתן פוקוס מסוים לתעשיית הנפט האמריקנית, אבל אני לא מאמין שהוא יעשה את זה לטובתו האישית".

 

הקשרים עם ישראל יתחזקו

האם למועמד עם רטוריקה של שוק חופשי יש סיכוי לזכות בבחירות לנשיאות ובאהדת האזרחים, או שהקמפיין הפופוליסטי של טראמפ הוא "מה שעובד"?

"כפי שפתחתי, טראמפ הוא לא ליברטריאן. אבל בכל זאת, האיש שטראמפ מינה לאחראי על משרד העבודה (אנדרו פאזדר, איש עסקים ובעל רשת מזון מהיר – ח"א) הוא איש עסקים מוצלח מאוד. הוא נגד שכר מינימום, הוא בעד יצירת מקומות עבודה, והוא בעד שאנשים יקבלו הזדמנות לעלות בסולם. הוא מבין ששכר המינימום פוגע בהזדמנות של אנשים לטפס למעלה, משום שהדבר מונע מאנשים חסרי השכלה להשיג עבודות בעלי פריון נמוך שאינן מצדיקות שכר גבוה, וכך הם נמצאים באבטלה לתקופה ארוכה.

"אני לא חושב שהוא יצליח להוריד את שכר המינימום. בארה"ב זהו חוק סטטוטורי, ולא רגולציה שאפשר לשנות בקלות יחסית. שכר המינימום מזיק מבחינה כלכלית אבל פופולרי בציבור, ולכן אי־אפשר לגעת בו. מצד שני, אני כן חושב שהרפובליקנים יצליחו למנוע מאמצים להעלות אותו.

"לאחרונה היו מאמצים מצד ממשל אובמה להגביר את הרגולציה על שוק העבודה. למשל, רגולציה הנוגעת לעובדים במשרות ניהול, כדי שהם יקבלו שכר על שעות נוספות; אני מאמין שממשל טראמפ יחתוך ברגולציות האלו באופן עמוק. האם הצעדים הללו יהיו פופולריים? אם הם יצליחו לייצר עבודות וצמיחה, כן. אם לא, אז לא. טראמפ קושר את עצמו לתוצאות. הוא אמר שהוא איש עסקים, ושיהיה לו ממשל של אנשי עסקים מוצלחים. אני מאמין שהם ישיגו את הרפורמות שהם רוצים. הפופולריות שלהם תלויה בתוצאות של הצעדים החדשים".

כלומר, כיום אי אפשר לזכות בבחירות עם רטוריקה של שוק חופשי. המועמדים חייבים לאמץ רטוריקה פופוליסטית, מפני שרטוריקת החירות הכלכלית מורכבת מדי עבור אזרחים מן השורה.

"כן, אני מסכים".

 ומילה על ישראל?

"אני צופה שטראמפ יעביר את השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים. כל מועמד בארה"ב מבטיח להעביר את השגרירות לירושלים אם ייבחר, ואחרי שהוא נבחר בא מישהו עם חליפה ממחלקת המדינה ואומר לו שזה יהיה דבר נורא לעשות, והנשיא משנה את דעתו. אני לא חושב שמחלקת המדינה תשנה את דעתו של טראמפ. אני מאמין שהוא יעשה את זה.

"אף שמזכיר המדינה המיועד, רקס טילרסון, הוא בעל קשרים הדוקים עם מדינות המפרץ, אני מאמין שזו תהיה תקופה עם קשרים חזקים מאוד בין הממשלות של ישראל וארה"ב. ראיתי שכמה מטוסי F35 נחתו אצלכם, ואני מאמין ששיתוף הפעולה ההדוק יימשך בתחום הביטחון והאנרגיה, והיחסים בין ישראל לארה"ב ייהנו מתקופה של פריחה. אני אופטימי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.