תביעות תושבי הפזורה הבדואית הלא־חוקית באום אל־חיראן נדחו פעם אחר פעם בבתי המשפט. למרות פיצויים מופלגים שהמדינה מציעה, הם עדיין מסרבים להתפנות מרצון
בעקבות התקרית האלימה והחמורה שאירעה הלילה במהלך הפינוי של חלק מהבתים במקבץ הלא־חוקי של אום אל־חיראן, מופץ מידע רב בנושא ההתיישבות הבדואית באזור ויחסה של המדינה. מכיוון שמדובר בנושא לאומי ממדרגה ראשונה, נושא הנוגע למאבק מתמשך על צביונה של המדינה ועתיד קרקעות הלאום, חשוב להעמיד את העובדות על דיוקן.
כפי שאפרט להלן, לתושביו הלא־חוקיים של האזור מעולם לא היה מעמד בקרקע, ובתי המשפט דחו את טענותיהם שוב־ושוב באופן נחרץ. למרות שהמדינה הציעה לתושבים הסדרים נדיבים ביותר, התושבים דחו אותם והובילו את המצב לפיצוץ. העובדה היא שבניגוד למשפחה שפונתה הלילה, תושבים אחרים הגיעו להסדרים עם המדינה, התפנו מרצון וזכו לפיצוי נדיב בדמות מגרשים, כסף ונכסים אחרים.
שוחחתי הבוקר עם בכיר באחת מרשויות המדינה העוסקות בסוגיה, והנה התברר לי כי הסיפור היום הוא חמור יותר ממה שנדמה. המשפחה שפונתה הלילה לא הסתפקה בהצעות הנדיבות של המדינה והערימה דרישות נוספות. במהלך משא־ומתן שנמשך אל תוך הלילה הסכימו נציגי המדינה להכפיל את מספר המגרשים שיוקצו להם (מדובר בעשרות רבות של מגרשים מפותחים ומוכנים לבניה), להגדיל את הפיצוי הכספי ואף להעניק להם מכלאות צאן באזור המיועד לכך ביישוב. המשפחה לא הסתפקה בכך ודרשה בנוסף גם זכויות שימוש מסחריות ושטח חקלאי בהיקפים גדולים.
לנוכח הדרישות הבלתי־מתפשרות של המשפחה, לרשויות החוק לא נותרה ברירה אלא לפעול לפינוי כפוי. בשעות הבוקר כבר נודעה התוצאה המצערת.
אין "קייס" משפטי
עתה ניגש לעניין. בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת 14 יישובים בנגב הצפוני ביניהם היישוב העירוני חירן, המתוכנן להקמה על אדמות מדינה מדרום ליער יתיר, והמיועד לקליטת 2000 משפחות. במקביל להחלטה זו הקימה ממשלת ישראל בעשור האחרון 11 יישובים המיועדים אך ורק למגזר הבדואי, המכונים 'יישובי אבו־בסמה'.
מאז ההחלטה על הקמת חירן פצחו בדואים בני שבט אבו אל־גיען המתגוררים בפזורה בלתי־חוקית המכונה על ידם 'אום אל־חיראן', שנמצאת בתחומי היישוב המיועד, במאבק משפטי וציבורי נגד הקמת חירן, המתנהל בארץ ומחוצה לה.
במסגרת המאבק, ארגוני שמאל רדיקלי כגון 'עדאלה' ו'במקום' המנצחים על המאבק, מתעקשים להצמיד לסוגיית חירן תווית של מאבק לאומי, ואינם בוחלים בהפצת מידע שקרי המציג את מדינת ישראל כבריון גזעני: ישראל מוכפשת ברחבי העולם כמי שמבקשת לנשל ולהחריב כפר בדואי עתיק יומין, על מנת להקים על חורבותיו יישוב יהודי. בתחילת מאי 2015 חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי, שנמשך למעלה מעשור, וקבע כי אין שום מניעה להקמת היישוב.
השופטים קבעו כי אין לעותרים כל בעלות או זיקה מחייבת לקרקע ודחו את טענת הקיפוח והגזענות בשתי ידיים. בית המשפט ציין כי בפני תושבי פזורת 'אום אל־חיראן' פתוחה הדרך לגור בכל מקום חוקי בו יחפצו. כיתר בני שבטם שבחרו בכך בעבר, באפשרותם של משפחות אלה ליהנות מהטבות מפליגות שמעניקה מדינת ישראל לכל תושב פזורה (מגרש מסובסד למגורים ביישוב חוקי, לצד מענק כספי נדיב כפיצוי על הבית הלא־חוקי). השופטים הוסיפו כי בפני העותרים פתוחה הדרך לרכוש מגרשים ביישוב המיועד, ככל אזרח אחר.
כך למשל, קובעים השופטים רובינשטיין, הנדל וברק־ארז באופן סופי בפסק דינם, כי אין לעותרים כל בעלות בקרקע וכי ישיבתם במקום נקבעה כזמנית בלבד, בהתאם להסכם החכירה שנחתם עם המדינה בשנות ה־50:
עסקינן בשבט בדואי, שעבר לפני כשישה עשורים, על פי הנחיות הרשויות, לאזור שבמחלוקת; על פי דיני הקניין במשפטנו, לא רכשו בני השבט זכויות בעלות במקום אף שישבו בו ברשות; הם בנו במקום בניה נרחבת ללא היתרים, וזו אינה חוקית; בני השבט ברובם עברו לחורה – יישוב בדואי, המוסדר ומחובר לתשתיות – והנותרים נתבעים להתפנות מבתיהם, תוך שמוצע להם לעבור לחורה (עמוד 16).
מעבר לכך, השופטים דחו את הטענות שמדובר במהלך גזעני שנועד להקים יישוב ליהודים בלבד. בניגוד לתעמולת השמאל, תושבי הפזורה הלא־חוקית יכולים לרכוש מגרשים ביישוב העתידי חירן, כמו כל אזרח אחר בישראל:
הישוב המתוכנן אינו מונע מבני הפזורה להתגורר בו, אלא הוא מתוכנן כישוב בעל אופי כללי ולא ישוב בדואי, על כל המשתמע מכך מבחינה תכנונית; כל החפץ להתגורר בחירן רשאי לעשות כן, בכפוף לכל דין ובתנאים הקבועים לכך (עמוד 28).
במהלך ינואר 2016, דחתה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור את הבקשה לקיום דיון נוסף בעתירה, ובכך חתמה סופית את הסאגה המשפטית. למרות פסק־הדין הברור, ממשיכים ארגוני השמאל בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד היישוב חירן. כדי להכיר את האמת הפשוטה לאשורה, אתאר בקצרה את השתלשלות העובדות ההיסטוריות על רצף הזמן.
חירן לאורך ציר הזמן
1956-1948: שבט אבו אל־גיען, המונה כ־200 נפשות, התיישב באזור בית קמה והקים את אוהליו עד הגבול הירדני. בני השבט עסקו בהברחה מעבר לגבול ובמסירת ידיעות אודות תנועות צה"ל על כביש 40.
1956: בעקבות הפעילות העוינת, מעביר הממשל הצבאי את רוב בני השבט, בהסכמתם, לאזור יער יתיר, שם הם מקבלים אדמות בחכירה לשימוש חקלאי, ומקימים את אוהליהם.
1980: המדינה מקימה ומפתחת יישובים עבור תושבי הפזורה, הכוללים שירותי בריאות, חינוך ותברואה. מאז ועד היום, כל גבר מבני השבט זכאי לקבל מגרש מפותח לבניה בגודל חצי דונם בסבסוד ממשלתי כמעט מלא, זכות שאינה ניתנת לאף אזרח ישראלי שאיננו בדואי.
שנות ה־80 ואילך: רוב שבט אבו אל־גיען עוזב את הפזורה ועובר למגורי הקבע בעיירה חורה הסמוכה. מיעוטם נשאר באזור ההתיישבות בעתיר ומעמיקים את אחיזתם באזורים הנוספים עליהם השתלטו. במהלך השנים, המבנים הלא־חוקיים בגבעה המכונה על ידי הפולשים 'אום אל־חיראן', הולכים ומתרבים בהדרגה: מ־22 מבנים בשנת 2000, ועד ל־36 מבנים בשנת 2010.
2002: ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מחליטה להקים 14 ישובים בנגב הצפוני, ביניהם את היישוב עירוני חירן. על חלק קטן מהאדמות שהוקצו ליישוב המתוכנן לקליטת אלפיים משפחות, נמצא המקבץ הלא חוקי 'אום אל־חירן', המונה משפחות בודדות. תושביו נדרשים על ידי המדינה לעבור למגרשים שהוקצו עבורם בעיירה חורה, אך אלו מסרבים.
2004: נציגי הפולשים פונים לבית משפט השלום (ת"א 3326/04) כנגד ההחלטה להקמת היישוב חירן, בטענה כי המדינה היא זו שקבעה את ישיבתם במקום. הפולשים טוענים כי מדינת ישראל פועלת ממניעים גזעניים, וכי היא מבקשת להרוס כפר בדואי, כדי להקים במקום יישוב יהודי.
2009: בית משפט השלום קובע כי העותרים לא הוכיחו רכישת זכויות במקרקעין ודוחה את העתירה. הללו מערערים על פסק־הדין בבית המשפט המחוזי (ע"א 1165/09).
2011: בית המשפט המחוזי מאמץ את מסקנותיו של בית משפט השלום. הפולשים שבים ומערערים לבית המשפט העליון (רע"א 3094/11).
2013: לאחר ערעורים חוזרים־ונשנים של בני שבט אבו אל־גיען, נשלם ההליך התכנוני של הישוב חירן בכל דרגי וועדות התכנון במשרד הפנים.
2015: בית המשפט העליון תומך אף הוא בפסיקות קודמיו ומורה כי על הפולשים לעזוב את השטח.
2016: במהלך ינואר 2016, דחתה נשיאת בית המשפט העליון נאור את הבקשה לקיום דיון נוסף בעתירה, ובכך חתמה סופית את הסאגה המשפטית.
די להסתה
למרות פסקי־הדין החד משמעיים, המדינה מציעה לכל תושב המתגורר במקבצים המדוברים, כמה אפשרויות לפיצוי:
1. מעבר לעיירה חורה: קבלת מגרש מסובסד בגודל של 800 מ"ר + פיצוי כספי על המבנים שבנה בעבר בניגוד לחוק, על פי מפתח שקבעה מועצת מקרקעי ישראל.
2. רכישת מגרש ביישוב חירן: מדובר ביישוב עירוני, שאין בו ועדות קבלה, והבדואים זכאים להתגורר בו ככל אזרח אחר. המדינה תשקול לפצותו על המבנים שבנה בעבר בניגוד לחוק, על פי מפתח שנקבע בהחלטה 1028 של מועצת מקרקעי ישראל.
3. מעבר דירה לכל ישוב אחר בתחומי מדינת ישראל.
אלו העובדות המלאות בנוגע לחירן ולפזורה הבדואית הלא־חוקית במקום. האמת הפשוטה היא שרבים מהתושבים בפזורה קיבלו את הצעות המדינה ועברו להתגורר בעיירה חורה או במקומות אחרים. האירוע אתמול היה נמנע לו גורמים חיצוניים – כמו ארגוני השמאל הקיצוני וחברי הכנסת הערביים – היו מפסיקים לבחוש בסוגיה הזו. לבדואים אין שום אינטרס להגיע לעימות אלים עם המדינה, מי שדוחף אותם לשם פוגע בראש ובראשונה בהם, וחבל שכך.
_______
עמיחי יוגב הוא רכז דרום של תנועת 'רגבים'.
צדקנות מהולה בגזענות וכמובן מתעלם מהגירוש של 48'. אז כן, בואו נתחיל את ההיסטוריה מאיפה שנוח לנו (או שנקפוץ לאגדות התנ"ך מלפני אלפי שנה), ונסלף את האמת. אז מה אתה אומר? ש-1,000 בני אדם מתחזים בכדי לקבל פיצויים? ומוכנים לסכן את חייהם בשביל מה? התחזות? נשמע לך סביר?
לא. לא הגיוני. הרי מעולם בהיסטוריה אנשים לא נהרגו והרגו בשביל בצע כסף/רכוש/קרקע/כבוד/עוצמה.
באמת לא הגיוני שהבדואים עושים בלאגן רק בשביל כסף. ממש לא מתקבל על הדעת.
נו באמת….
מציעים להם פיצוי נדיב ביותר. אם היו מתיישבים יהודים מיהודה ושומרון בטח היית כועס בכלל על זה שמציעים להם פיצוי ולא מכניסים סוסים ופרשים עם אלות לפרק להם ת'צורה ולהוציא בכוח.
בנושא של הבדואים יש מורכבות שאין בנושאים אחרים – מדובר בהתנגשות ציביליזציות של ממש – בין התנהלות מערבית של מדינה, שבה מתיישבים בקרקע ובונים לפי חוק ובצורה מסודרת, לבין שבטים בדואים שכל גבעה פנויה היא מבחינתם בית אופציונלי.
לא צריך לערבב דברים כמו גירוש, 1948, ושאר ירקות. בכנות, זה ממש לא הנושא כאן.
וחבל, אתה נופל, במודע או שלא במודע, לפח שטומנים לך פוליטיקאים ומסיתים ערבים, שנוח וכדאי להם לגרור את הבדואים לתפוס צד בעימות המתמשך בין היהודים לערבים בארץ ישראל..
גם אנחנו וגם הבדואים רק נפסיד ממגמה כזאת. טיפשי.
בסך הכול מדובר כאן על אכיפת החוק, בצורה הוגנת ונדיבה כלפי עברייני בנייה אגב, וממש מטופש ומיותר לגרור לתוך הנושא הזה את העימות היהודי ערבי בן 100 השנה ויותר.
חבל.
מי שמדלג זה אתה! לך תקרא היסטוריה דחוף ועל תהיה חד צדדי סתם! במאות האחרונות שלפני קום המדינה יהודים גורשו מכל חלקי הארץ והוטלו עליהם הגבלות כמיעוט נחות! (גם מכל מדינות ערב) מי תפש את הרכוש שלהם?
לא צריך להגזים בנושא נדיבות הפיצוי – ברור שמי שגר במבנים על שטח של כמה עשרות דונם בלי שום תשלום מיסים לא ישמח לעבור למיגרש ריק של פחות מדונם במקום שבו משלמים מיסים ותשלומי מים וחשמל.
הנושא של עברינות בניה הוא סבוך, מצד אחד אדם שנהנה מקרקע לא שלו אך שאף אחד אחר לא עשה בה שום שימוש (פיסת מדבר), מצד שניבעל הקרקע שפתאום רוצה לעשות שימוש בקרקע שלו.
מהו בדיוק הטיעון שלך? כן, זה נשמע לי סביר, כי זה בדיוק מה שהם עושים. מינוס החלק של לסכן את החיים שלהם (היחידים שנפצעים כאן הם החבר׳ה מרשויות החוק, שכן הם אשכרה פועלים על פי החוק).
אם אתה טוען שהם לא מתחזים, תוכיח. אף אחד כאן לא מתרגש מהמילה ״גזענות״ אם היא לא באה יד ביד עם ניתוח רציני של המאמר.
תנ"ך זה לא אגדות אלא תשתית מוסרית על-הסטורית הנוכחת בעולם הריאלי ומדריכה אותו בסבך ההסטוריה והתרבות. התנ"ך הוא אמת נצחית מחייבת ומעמיקה המצריכה מאמץ , התמסרות ופתיחות גדולה כדי להפנימה. אמת זו מוכרת ע"י העולם התרבותי ומהווה את היסוד לנוכחתונ, קיומנו ותקוותנו.
כמי ששקועים בבועה הרציונליסטית-חילונית של מאתיים השנים האחרונות נדמה לנו לעיתים שאין מציאות בלתה, ואנו מנסים לדחוס אל מידת הסדום הזו את כל המימדים העמוקים של המציאות הרוחנית והנפשית. ההתעלמות העיקשת ממימדים אלה מרדדת את צלם א-להים של האדם וחונקת את תרבותו.
טעות! תושבי גבעת עמל גורשו, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון גורשו, לא מגרשים רק ערבים, שמח?
לפי התאוריה שלך עלינו לעזוב את המדינה ולהחזיר את כל "המגורשים". אז מה אתה עדיין עושה כאן?
רק טרנספר יביא שלום
יהודים ליהודה
מוסלמים למדינה האיסלאמית
מעניין שבתחומי מדינת ישראל הגירוש הוא תמיד של ערבים, ואין אף יהודי ב-69 שנות המדינה שגורש מביתו. קוראים לזה טיהור, ואם זה על בסיס אתני, אז זה טיהור אתני. להכריח אוכלוסיה חקלאית / כפרית / נוודית למחצה לעבור לגור בעיר? בשביל מה? שכמה יהודים יתשייבו בדיוק על אדמתם? ש-98% מהנגב ריק?
ירון, תקרא לזה טיהור, תקרא לזה גזענות…
כמה עובדות בטוחות פה:
1. כנראה לא חיית אף פעם ליד החיות האלה ואתה לא יודע אייך הם מתנהגים (אני כן, ליד רהט), איזה פשעים הם עושים, אייך הם מתעללים בתושבי הדרום (גניבות,אונס, אלימות, סחיטת פרוטקשן והטלת טרור) ואייך הם פוגעים בביטחון המדינה שוב ושוב (במיוחד הגששים שמתגייסים לגולני).
פעם ראית אימון צבאי שמוקף בבדואים שרק מחכים שיפול נשק כדי שהם יגנבו אותו מול הפנים שלך? מראה שגרתי, אתה יכול לשאול כל אדם ששירת בצבא.
2. בגלל יפי נפש כמוך שלא מבינים שלפעמים גם למדינה כמו שלנו (שלא לדבר על מדינות אחרות לאורך ההיסטוריה) אין ברירה אלא להשתמש בכח כדי להגן על האזרחים שלה מאסון, יום אחד נהיה מיעוט, איימן עודה וחבריו ימשיכו להסית ולרצוח, ארגוני השמאל יכפישו את צהל ולא יהיה לנו אייך להגן על עצמינו..אבל למה שזה יעניין אותך.
3. אנשים כמוך בחיים אבל בחיים לא חיו בשכנות לערבי ואת זה אני אומר בביטחון מלא כאחד שכן. אתה התגלמות התל אביבי המצוי שחי בעולם אחר, שהוא בטח לא העולם של הישראלי הפשוט שמכיר אותם וחי איתם..איפה אתה גר באמת? שירתת בצבא? גרת בשכנות לערבי?באיזה שכונה?
מה קרה היום? כל הכותבים בשיחה מקומית הגיעו לביקור היום באתר מידה?
מה זה השטויות האלה? אולי בוא נגלה לך שרק לפני חודש היו אלה "עברייני בניה" בישוב עמונה, ואתה ושכמותך קראו לשבור להם את העצמות ולפנות אותם בכוח, כדי שיתיישבו במקומם ע ר ב י ם… מה עם זה זה לא טיהור אתני???
אדוני, זה לא קשור, יש חוק במדינה וזה הכל, מי שעובר עליו שיעוף, או שיקבל הסדר שהמדינה תואיל ברוב טובה להציע.
על גוש קטיף שמעת?
התנגדתי לפינוי בכוח של גוש קטיף, חשבתי שהצבא צריך לעזוב את 8,000 היהודים שם לחיות בשכנות עם 1.5 מיליון פלסטינים. גם את עמונה לא צריך לפנות, אבל לא צריך לשמור עליהם. אם אתה חי עם בריכות שחיה על אדמה של שכניך שאין לו מים בברזים 20 שעות ביממה, תישא באחריות ותישא בתוצאות. תושבי אום אל חיראן גורשו מאדמותיהם ב-48' בשביל הקיבוצים בנגב. רוצים לגרשם שוב כי האדמה לא שלהם? בבקשה, תחזירו להם את האדמה שנמצאת כיום בידי הקיבוצים.
סח'תין על ההתנגדות לפנוי. אני אתך.
לגבי אדמות הקבוצים, עיין בתגובתי למטה.
ולגבי המים בברזים – אל תדאג לפלסטינאים. בדרך כלל לנו אין מים בברזים, כי מישהו בכפר הסמוך חיבר צינור פרטי כדי לממש את זכותו לקבל מים בתעריף מוזל.
כל יהודי הוא אח שלי ויש בינינו ערבות הדדית אוטומטית לתפישתי. אני מבין שאתה מרגיש אחרת. לגיטימי.
לגבי ההתמודדות עם ההשלכות וכולי – התפיסה הזאת שלנו אסור לשגשג ולחיות טוב כי השכנים שלנו מפגרים תרבותית, מדכאים נשים וחסרי הערכה להשכלה גבוהה, היא תפיסה שרק מוציאה אנשי שמאל כאנשים לא רציונליים.
כשהשכנים שלי לא יתחתנו עם 3 נשים, יכו אותן, לא ירשו להן ללמןד ולעבוד ולהתפתח, ואז יתפלאו שהילדים שהנשים האלה גידלו גם יצאו בורים פרימיטיביים ואלימים, אז אולי יהיה להם סיכוי לשגשג.
עד שזה יקרה, אני לא מתכוון לחיות ברמה נמוכה כמוהם בשם ההזדהות.
ובנוסף, הייתי כותב מחדש את התגובה שלך כך – 'פלסטינאים' יקרים, כל עוד אתם מסרבים לגור בשכנות ליהודים, תומכים בתנועת חמאס הפשיסטית קיצונית בהמוניכם, ודןרשים מדינה נקייה וטהורה מיהודים – שאו בתוצאות 🙂
מצחיק איך השמאל תמיד דורש אחריות לתוצאות רק מיהודים לגבי מעשיהם.
קצת גזעני בעיניי, איך שאתם בשמאל לא מצפים לשום אחריות מהערבים, כאילן היו כלבים, ומצפים לאחריות למצב רק מיהודים.
הגזענות שלכם מבצבצת ומתגלה קצה הקרחון שלה בדיוק דרך תגובות כמו שלך.
אכן, הבריכות הפרטיות של עמונה מנקרות עיניים לבעלי החושות בישוב הערבי הסמוך -מתורמוס עייה (כל חושה עם שלש קומות מעוטרות, גינות מפוארות וטרקלינים רחבים). זה אכל אקיבווש..
תגיד ירון, זו רמת הטיעונים המקובלת בשמאל? הכל רגשי, טעון סטריאוטיפים וסיסמאות תעמולה?
ירון הנאוריסט! מה חדש? התאוששת ממות קדאפי וחזרת לטקבק?
תגיד, מאיפה הקשקוש הזה שלערבים אין מים בברזים 20 שעות ביממה?
זה מה שמלמדים אתכם בכנופיה המשותפת?
http://www.haaretz.co.il/news/elections/trueornot/.premium-1.2242980
אגב, אין גזיה שווה בין תוקפן לקורבן, שאחרת צריך להשיב את אדמות הסודטים לתושביו הגרמנים.
מבין?
פרט אחד מני רבים שנשכח:
המו"מ היה כפסע מפיתרון, אבל החלטה פוליטית הביאה לשפיכות דמים, וארז לוי לא יחזור לשתי בנותיו. לא הוא ולא מוסא אל גיעאן.
המו"מ נמצא כפסע מפתרון כבר שנה. חאלאס!
תושבי אום-חיראן, כמו כל הבדואים בנגב, מעולם לא גורשו משום אדמות, מפני שמעולם לא היו להם כאלה.
הם נדדו בין שטחים נרחבים מאד בכל רחבי צפון מדבר ערב, וב-48 נתקעו פתאום בין גבולות מדיניים צרים שצמחו להם בין לילה (למעשה במשך עשור שלם, אבל נעזוב את זה עכשו). אופס.
ואז, מדינת ישראל דאגה לאלה שבטעות נשארו בצד הזה של הגבול (או זלגו אליו כי גילו שכאן יותר כיף). לפתח להם את הקרקע, להביא מים, לסבסד שרותי רפואה, להעניק להם אמון צבאי. ועכשו אנחנו אוכלים אותה עם רבוי טבעי אדיר, עם חגיגה של דמגוגיה אסלאמית, עם עבריינים בעלי הכשרה צבאית רשמית ונשק גנוב, ועם תודעה לאומנית עוינת.
https://scontent.fhfa1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-0/s480x480/16114705_228266324285444_8551601491979475859_n.png?oh=2a0225540920e7c1f6ebb093d54638f2&oe=59215DD9
תכלס, גם אם לא מתייחסים ל-48. הם יושבו על ידי המדינה ב-1956, אבל כל השנים האלה המדינה לא הסדירה את מעמדם. ואז ברור שכל מצב של בניית "בית" נוסף יוגדר על ידיך "פלישה".
תראה מי מקבלים מכרזים במפעלים בדרום ,בים המלח,רותם כל אלו שבונים,מובילים עפר ומצעים כאלה ואחרים,בדואים! תראה איך חברות נאלצות להעסיק "שומר" כאשר הם עוסקים בבניית אתרים בדרום או כביש 6 למשל איך הם נבזזים מידי יום ע"י הבדואים ,תראה איך רוב הבדואים הם "שומרים", זאבים בעור של כבשים
אני רק לא מבין איך מה שכתוב כאן לגבי האפשרות להצטרף ליישוב הזה ולרכוש אדמות כמו כולם עם העובדה שהיישוב מוגדר כישוב דתי-תורני. ממתי בדוויים עונים על ההגדרה הזו?
האמת היא שהבנייה הבדואית בפזורה לא נראית כמו בנייה שנעשתה לצורך מגורים מלכתחילה. כל העסק נראה כמו יוזמה לתפיסת כמה שיותר אדמות.
זכור לי שבג"ץ פסל חוק שנחקק לטובת חיילים משוחררים בטענה שחוק זה מפלה את הערבים. האם ההטבות המפליגות בטירוף שמקבלים הבדואים לא על שרות בצבא אלא על שדידת קרקעות המדינה, לא מפלה עכשו דוקא חיילים ששרתו בצבא ואין שום סכוי שיקבלו סמ"ק אחד מהמדינה בלי משכנתא לכל החיים. (ושרק יעזו להשתלט על קרקע כלשהי) מעניין מה יאמר הבג"ץ אם נגיש עתירה קיבוצית על כך
אתה זורה חול בעיניים. לא סבסוד ולא נעליים. באיזור הזה ממילא דמי היוון – 0 אז אף לא עשה להם שום טובה. בכל הישובים היהודיים יש פיתוח תשתיות על חשבון המדינה ועוד לא דיברנו על התנחלויות וישובים למפוני גוש קטיף.
אני עצמי ניהלתי מו"מ פעם עבור לקוח שרצה לקנות בסלעית.
שאלתי כמה היוון משלמים וכמה דמי רכישה על המגרש.
צחקו עלי.
את המגרש מקבלים מההסתדרות הציונית, ודמי רכישה לא משלמים כי אין לו שווי.
לרמי- אתה מקשקש
אם מגרשי חירן יהיו בחינם וללא עלות פיתוח- יואילו תושבי אום אל חירן להרשם ככל אדם אחר.
בניגוד להתיישבות מפא"י של שנות השבעים, עליה אתה מדבר (סלעית, גם כפר רות ושילת) היום אתה משלם הון כדי לרכוש מגרש בלהבים, עומר, מיתר או חירן. (בסדר יורד, כמובן).
זאת חוצפה שהם מקבלים קרקע בחינם! לכן אין מנוס מפתרון – נכבה ! שילכו לסיני! יש שם המון מקום להתרבות ולא על חשבוננו! שאנו נפסיק להיות הכספומט שלהם ולתת מתנות חינם של קרקע שלא שלהם אלא של העם היהודי הקרקעות,מי שמצפצף עלינו שילך לעזעזל!!!
שאלת הבדואים
שאלה פשוטה: מדוע המדינה צריכה לפצות את הבדואים שפלשו לאדמות לא להם והקימו שם מבנים בלתי חוקיים?לשלם להם דמי חסות כמו למאפיה? מה זה מעיד על המשטר הדמוקרטי בישראל ועל הממשלה???? מה שמאפיין את תרבות הנוודים השיבטית/האיסלמית/ערבית הוא חוסר קשר אל הקרקע. חוסר רצון ונכונות להשקיע לבנות, לפתח. הם מנצלים מקום ככל שיוכלו ואחר כך עוברים למקום חדש, מנצלים אותו וחוזר חלילה. מדוע מגיע להם פיצויים על פלישה בלתי חוקית והקמת מבנים בלתי חוקיים. ???? אם אני אפלוש לאדמת מדינה ואבנה צריף בלתי חוקי, גם לי יתנו דונם אדמה ופיצוי כספי, או שלי זה לא מגיע משום שאני יהודי שומר חוק, ואיני נווד, איני ערבי ואיני מאפיוזו????
מסך הדברים אני למד שככל שמתרפסים יותר כלפי הפולשים הבדוים הם מעלים את סף דרישתם למקום שגובל בחוצפה של ממש . במקום לחלק לפולשים מתנות ולהנציח את העובדה שהכוח יענה על הכל , היה צריך , זה מזמן , למצות עם הפולשים את הדין ולהעמידם לדין כמתחייב . מה שקורה היום זה ביטוי ותוצאה של ההתרפסות ונמיכות הקומה .
צר לי שאני מחדש לכם , באיזור שהרסו בתים, יש שם 4 חיילים משוחררים, שחושדים לדבר ומתבישים מהיחס הלא הוגן
לירון -ב 1948 היה נסיון של הערבים המקומיים ושל מדינות ערב לרצוח אותנו כך פשוט.במחיר של 6000 הרוגים שוה ערך ל 90,000 באוכלוסיה של ישראל היום ניצלנו .בירושלים הלגיון הערבי הפגיז ללא הבחנה את תושבי העיר האזרחים. 100,000 תושבי ירשלים היהודים הורעבו והוצמאו .ירושלים ניצלה בנס ובזכות מבצע נחשון .הייתי שם כילד ורצתי למקלט השכונתי עם הורי ושלושת אחיותי בכל הפגזה .לכן הטענה על גירוש היא משוללת כל יסוד .העובדה שנשארו ערבים בשטח ישראל היא תוצאת העובדה שהיהודים הם רחמנים בני רחמנים.מדוע היהודים תמיד מבקרים את עצמם ומתעלמים מהרצחנות של הצד שכנגד.כחיל בשנים 1960-1963 בגולני ראינו את הנגב הדליל והריק .גם שכבנו במארבים כדי ללכוד הן את המרצחים והן את הבדואים שעסקו בהברחות ובטרור.
לא הבנתי למה הפינוי בוצע באישון לילה?
איך יודעים כל כך מהר שזה פיגוע?
כשהמשטרה מקבלת דפוסי פעולה של שב״כ זו רמיסה של הדמוקרטיה!
כשמפגינים נתפסים כטרוריסטים ומופעל נגדם כח בהתאם זו, למעשה, חצייה של הרוביקון.
הבדואים בין היתר מנסים לשנות את הפורמולה שלפיה הפיצוי ניתן לבית אב. לפיצוי לבית אם כי כידוע לכל בדואי יש מספר נשים כך שיקבלו יותר.
ראשי המפלגות הערביות נושכים את היד המפרנסת אותם. אין מקום בעולם בו זוכים הבדואים להתחשבות כמו בישראל. די לראות את היחס של השלטונות המצריים לבדואים בסיני. ולא פלא שהם חברו לדאעש בסיני. המצרים מדכאים אותם . אך חברי הכנסת של המפלגות העאביות חושבים שיחס שלילי לשלטונות ישראל יקדם אותם או את מעמדם בציבור הערבי. במציאות קורה להיפך
הכותרת – כל האמת. התוכן – הכי לא
אפשר היה לכתוב על זה מגילה, אבל אסתפק במילה אחד: "פולשים"
בית המשפט קבע במפורש שישובי המקום אינם פולשים אלא "בני רשות" כלשון החוק (ואכן, גם קבע שלמדינה יש זכות – לא חובה – לפנותם ככאלה.
אבל מה הבעיה? נמשיך לקרוא להם פולשים ולהתהדר באמירת האמת (ולא סתם, אלא כל האמת). טלו , טלו קורה
א. מדהים שאתר "מידה" התומך בהפרטה ושוק חופשי, בקשר לערבים מדבר פתאום על "אדמות לאום". ליברליזם כלכלי דמיקולו.
ב. לפי הדברים בפוסט זה, היישוב קיים החל משנות החמישים, ברשות ובסמכות של המדינה. אז למה לפנותם? ממש "חוצפה" שהם בונים "בלתי חוקית" ביישוב שהם חיים בו כבר עשרות שנים ברשות ובסמכות המדינה. זה פשוט הזוי שבית המשפט לא הכיר ביישוב. הדברים בפוסט רק מחזקים את הטענה לאפליה קשה של רשויות המדינה כלפיהם.
ג. הסיבה ל"התעקשות" על קרקע חקלאית ומכלאות היא ש*זה מה שיש להם כיום*. ממש "חוצפה".
ד. מפריע לכם הפיצויים המוצעים? תתנגדו לפינוי! אין פינוי – אין פיצוי.
Can someone send me an English version of this article?