"ארה"ב תתנגד לכל ניסיון לעשות דה־לגיטימציה או לבודד את ישראל"

ממשל טראמפ מבקש להוביל סדר עולמי חדש, ונראה כי אחת המרוויחות המשמעותיות מרוחות השינוי הללו היא מדינת ישראל. הפעם עולה על הכוונת האמריקנית מועצת זכויות האדם של האו"ם, הגוף העוין ביותר את ישראל מבין כלל מוסדות האו"ם.

"ארה"ב מוטרדת מאוד מההתמקדות העקבית הלא־הוגנת והלא־מאוזנת של מועצת זכויות האדם כלפי מדינה דמוקרטית אחת – ישראל", הטיחה ארין בארקלי, הנציגה האמריקנית למועצה, בפני חברי הארגון.

בארקלי ביקרה בחריפות את 'סעיף 7' המופיע בסדר היום של הארגון, הקובע כי בכל מושב של מועצת זכויות האדם יידון "מצב זכויות האדם בפלסטין ובשאר השטחים הערביים הכבושים". הדיונים המתנהלים סביב 'סעיף 7' מהווים כר פורה להחלטות אנטי־ישראליות רבות. "אף מדינה אחרת לא זוכה בסעיף מיוחד משלה, איך ייתכן שמדובר בסדר עדיפויות מתקבל על הדעת?", תהתה בארקלי, והבהירה כי "האובססיה שבהקדשת סעיף 7 לישראל היא האיום הגדול ביותר לאמינות של מועצה זו. היא מגבילה את הטוב שביכולתנו להשיג, בכך שהיא שמה את המועצה ללעג ולקלס".

"המחויבות היסודית של ארה"ב לזכויות אדם חזקה מתמיד, אבל לצערנו, החלטות רבות מדי שמתקבלות במועצה אינן תומכות בערכים אלו אלא להפך – נוגדות אותם", אמרה בארקלי, וציינה כי חלק נכבד מהמדינות המיוצגות בגוף הנועד להגן על זכויות האדם ברחבי העולם "מגבילות באופן נוקשה את זכויות האדם והחירות" של אזרחיהן. "בחלק מאותן מדינות", הוסיפה, "אנשים חשופים למעצר שרירותי, הרג ללא משפט ואלימות על רקע מיני ומגדרי מצד גורמים רשמיים. תופעה זו פסולה במיוחד, בהתחשב בתפקידי המפתח במועצה שנציגי חלק מאותן מדינות ממלאים".

בסיום דבריה הבהירה בארקלי כי ממשל טראמפ יפעל להגן על ישראל במוסדות הבינלאומיים. "ארה"ב תתנגד לכל ניסיון לעשות דה־לגיטימציה או לבודד את ישראל, לא רק במועצת זכויות האדם של האו"ם אלא גם בכל מסגרת אחרת", הצהירה. "בכל הקשור לזכויות אדם, אף מדינה לא פטורה מבדיקה, אבל אסור שאף מדינה תהיה נתונה להשמצה חסרות בסיס, לא הוגנת ולא מאוזנת".

נאומה הפרו־ישראלי של בארקלי מגיע על רקע דיווחים כי ארה"ב שוקלת לפרוש ממועצת זכויות האדם בעקבות הטייתה נגד ישראל. מאז הקמתה בשנת 2006, ועד 2015, פרסמה המועצה 62 הודעות גינוי נגד ישראל – יותר מאשר נגד כל מדינות העולם ביחד. רק לשם השוואה, מאז החלה מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, גינתה המועצה את הטבח שמחולל משטר אסד בבני עמו 15 פעמים בלבד. המועצה הייתה אחראית גם להקמת ועדות החקירה השונות בעקבות העימותים הצבאיים בעזה – 'ועדת גולדסטון' שחקרה את מבצע 'עופרת יצוקה' ו'ועדת שאבאס' לבחינת האירועים בצוק איתן – שקבעו כי קיים חשד לביצוע "פשעי מלחמה" מצד ישראל.

מנגד, כאמור, במועצה טרם מצאו לנכון להקים ועדת חקירה שתבחן את מותם של מאות אלפי אזרחים סורים, בין היתר בעקבות שימוש בנשק כימי על ידי כוחות אסד. "ברגע זה ממש, משטר אסד מפציץ בתי חולים בסוריה וכופה על בני עמו לברוח כפליטים למדינות שכנות בעודם בורחים משלטונו הרצחני", אמרה בארקלי לחברי מועצת זכויות האדם. "בצפון קוריאה ובאיראן נשללות ממיליוני אנשים הזכויות לחופש דת, התכנסות והתאגדות וכן חופש הביטוי".

ההטיה האנטי־ישראלית נובעת מהרכב המועצה לזכויות אדם, שחברות בה מדינות כמו סעודיה, קטאר, עיראק וטוניסיה. בעקבות ההטיה הזו ניתקה ישראל את קשריה עם המועצה לפני כארבע שנים. בארגון חברות גם מדינות המפרות באופן שיטתי את זכויות האדם של אזרחיהן דוגמת סין, רואנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ניגריה ומדינות טוטליטריות נוספות.

הנשיא ג'ורג' בוש סירב להצטרף למועצה עם הקמתה, מכיוון שזיהה את העיוות המובנה בהרכב המועצה, המעניק כוח רב למדינות בעלות משטר טוטליטרי ודכאני. הנשיא אובמה, לעומת זאת, הודיע עם כניסתו לבית הלבן ב־2009 על הצטרפותה של ארה"ב למועצת זכויות האדם.

https://www.youtube.com/watch?v=4IYN5_N8zjM

רוחות השינוי כבר כאן

הנאום המדובר מהווה המשך למתקפה החריפה לפני כשבועיים של שגרירת ארה"ב הטרייה באו"ם, ניקי היילי, נגד ההטיה האנטי־ישראלית במועצת הביטחון. "אני אמנם חדשה כאן, אבל אני מבינה שכך פועלת המועצה חודש אחר חודש, במשך עשורים", אמרה היילי, והבהירה שהדברים עומדים להשתנות. "אני כאן כדי לומר כי מכאן והלאה ארה"ב לא תעלים עין מכך. אני כאן כדי להדגיש את התמיכה הבלתי מתפשרת של ארה"ב בישראל. אני כאן כדי להדגיש שארה"ב נחושה לעמוד בפני ההטיה האנטי־ישראלית של האו"ם".

הגישה התקיפה של ממשל טראמפ נגד האו"ם אינה נותרת ברמה ההצהרתית בלבד. ב־25 בינואר דווח כי ארה"ב שוקלת לקצץ כמעט מחצית מהמימון שהיא מעניקה לארגון הבינלאומי, שחלק נכבד מהחלטותיו תוארו על ידי הבית הלבן כ"לא מועילות" לאינטרס האמריקני. נכון להיום, ארה"ב אחראית ל־22 אחוז מתקציב האו"ם. זמן קצר לאחר הדיווח החליטה מועצת הביטחון, בצעד חריג, שלא לגנות את הכרזת ראש הממשלה על הפשרת 2,500 יחידות דיור מעבר לקו הירוק. במקרים קודמים, הכרזות על בנייה ביהודה ושומרון גררו אחריהן הצעות גינוי, שנפלו בעקבות וטו אמריקני. הפעם ארה"ב אפילו לא נדרשה להטיל וטו, מכיוון שאף אחד מחברי המועצה שנכחו בדיון לא דחף לפעולה מיידית נגד ישראל. השגריר הפלסטיני באו"ם, ריאד מנסור, זעם על התנהלות מועצת הביטחון בנושא וטען כי "אסור לאפשר לישראל להתחמק" מכוונתה להאיץ את קצב הבנייה ביו"ש.

עדות נוספת לשינוי ביחסו של האו"ם כלפי ישראל ניתנה לפני כשבועיים, כאשר בארגון הודיעו על "דחייה" במימוש יוזמה אנטי־ישראלית לגיבוש 'רשימות שחורות' של חברות בינלאומיות המקיימות פעילות עסקית מעבר לקו הירוק. דיפלומטים מערביים הסבירו את הדחייה במניעים טכניים, אך בישראל מעריכים כי מדובר בצעד ראשון בדרך למסמוס היוזמה, ברוח הממשל החדש בוושינגטון.

הניגוד בין עמדת הממשל האמריקני הנוכחי לקודמו ניכר בייחוד בשל הימנעות אובמה מהטלת וטו על החלטה 2334 האנטי־ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם. "לעולם לא נחזור על הטעות האיומה של החלטה 2334", הבהירה השגרירה האמריקנית לאו"ם, "ולא נרשה עוד החלטות גינוי חד־צדדיות של מועצת הביטחון נגד ישראל. במקום זאת, נדחף לפעולה נגד האיומים האמתיים במזרח התיכון".

https://www.youtube.com/watch?v=fK4GnecILk4

הדמוקרטים מקצינים שמאלה

אובמה עזב אמנם את הבית הלבן, אך במפלגה הדמוקרטית ממשיכים להפגין סימנים מדאיגים של הקצנה אנטי־ישראלית. בימים האחרונים הביע אובמה תמיכה במינויו של קית' אליסון לסגן יו"ר הוועידה הדמוקרטית. אליסון השמיע בעבר אמירות בעלות ניחוח אנטישמי, כשהאיץ במוסלמים האמריקנים להיות מעורבים יותר במשחק הפוליטי, "כדי שמדינה של 7 מיליון איש" (כלומר ישראל) לא תהיה זו שתתווה את מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון. בקיץ האחרון גיבה אליסון טענות כי ישראל מפעילה משטר "אפרטהייד" נגד הפלסטינים בחברון.

אליסון גם היה חבר ב'אומת האסלאם' של הפעיל השחור האנטישמי לואיס פרחאן, שכינה את אובמה "הנשיא היהודי הראשון" בעקבות המתקפות האמריקניות בלוב. בבחירות האחרונות הפתיע פרחאן בתמיכתו בדונלד טראמפ, והביע תקווה כי הוא "יעמוד מול הקהילה היהודית" בארה"ב. טראמפ התנער מדבריו של פרחאן ומתמיכתו. למרות עברו הבעייתי של אליסון ואמירותיו השנויות במחלוקת, ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הרעיפה עליו שלל מחמאות והגדירה אותו "שמאל ברור ולא מתנצל".

אליסון, שהפסיד בסוף השבוע האחרון בבחירות לראשות הוועידה הדמוקרטית אך מונה כאמור לסגן יו"ר הוועידה, צידד בפריימריז האחרונים במועמדותו של ברני סנדרס לתפקיד המועמד הדמוקרטי לנשיאות. בנאומו השבוע בפני באי ועידת 'ג'יי סטריט', ארגון השמאל היהודי־אמריקני שעשה לובינג לקידום הסכם הגרעין עם איראן והתגאה בהחלשת מעמדה של ישראל במפלגה הדמוקרטית, ערך סנדרס השוואה בין הפליטים הערבים ממלחמת העצמאות לרצח העם של האוכלוסייה האינדיאנית בארה"ב.

"כמו בארץ שלנו", אמר סנדרס בנאומו, "הקמתה של ישראל הייתה כרוכה בעקירתם של מאות אלפי אנשים שכבר חיו במקום, בני העם הפלסטיני. למעלה מ־700 אלף פלסטינים הפכו לפליטים". סנדרס לא טרח לציין את עקירתם המקבילה של כ־700 אלף יהודי ארצות ערב, כמו גם את העובדה שהיישוב היהודי קיבל את תכנית החלוקה בנובמבר 1947, והערבים הם שפתחו במלחמת שמד נגד המדינה היהודית החדשה. כמו כן, מרבית הפליטים הערבים מ־1948 לא גורשו אלא עזבו את בתיהם מיוזמתם.

עובדות אלה לא מנעו מסנדרס להשוות את מצבם של הפלסטינים, שמאז 1948 גדל שיעורם הדמוגרפי בתוך קווי 67' מ־11 ל־21 אחוז כיום (1.757 מיליון ערבים חיים כיום בישראל), לאלו של הילידים האמריקנים, שבשיאה של ההתיישבות הלבנה בארה"ב כמעט הוכחדו מעל פני האדמה. מתוך למעלה מ־10 מיליון אינדיאנים שהתגוררו בשטח ארה"ב לפני הגעתו של האדם הלבן הראשון ליבשת, נותרו בשנת 1900 כ־300 אלף בלבד. כיום על פי ההערכות מתגוררים בארה"ב כ־5.2 מיליון צאצאי ילידים אמריקנים.

סנדרס לא רואה סתירה בין הרמיזה המופרכת שלו כי ישראל ביצעה רצח עם בפלסטינים, ובין הגדרתו העצמית כמי שתומך בישראל. השימוש המניפולטיבי במונח "פרו־ישראלי" איננו המצאה של המועמד הדמוקרטי לשעבר לנשיאות ארה"ב. ג'יי־סטריט, הארגון שאירח את סנדרס ושאחת מסיסמאותיו הפופולריות היא ש"אפשר להיות גם פרו־ישראלי וגם פרו־פלסטיני", היה מהראשונים שפיתחו את הטיעון המוזר והתלוש מהמציאות. בוועידת הארגון לפני שנתיים, למשל, שסוקרה בהרחבה ב'מידה', זכתה אמירה המצדדת בחיסולה של המדינה היהודית ("אפשר לדמיין מצב שהיהודים יהיו מיעוט מוגן בישראל") למחיאות כפיים סוערות.

שדולת ג'יי סטריט, שבתקופת אובמה דלתות הבית הלבן היו פתוחות בפניה, נחשבת בעיני הממשל החדש לארגון בעל השפעות שליליות על מעמדה הבינלאומי של ישראל. הנשיא טראמפ עוד לא מכהן חודשיים בתפקידו, ואין לדעת האם יתמיד במדיניותו האוהדת לישראל לאורך כל שנות כהונתו, אך דבר אחד אפשר כבר לומר: המונחים "פרו־ישראלי" ו"ביטחון ישראל" שבו למשמעותם המקורית.