האם מרים נאור מחזיקה מאגר נתונים לא חוקי?

האם לפנינו שערורייה אדירה בבית-המשפט? האמנם מישהו הקים מאגר סודי ולא-חוקי על מחשב חשאי בלשכת נשיאת בית-המשפט העליון, שנועד לאסוף מידע על מועמדים לשיפוט?

נאור. צילום: דוד ועקנין, פלאש 90

תארו לכם שבמשרד ממשלתי כלשהו היה מוחזק מחשב סודי יחיד ומיוחד, ובו מאגר עצום של מידע על מועמדים שונים לכהונה במשרות ציבוריות בכירות. שוו בנפשכם כי המידע  הזה לא היה מוחזק על המחשב הרשמי של המשרד הממשלתי, אלא על מחשב סודי שרק ליחידי סגולה יש גישה אליו. ועוד דמיינו, שהמאגר מתעדכן על-פי הצורך. מהם העדכונים? אולי משהו שכתבו המועמדים ברשת החברתית, אולי אירוע חברתי שבו נצפו עם אנשים כאלה ואחרים, אולי כנס שבו השתתפו או ראיון שערכו איתם ברדיו, אולי מידע שהגיע על חייהם האישיים.

כך, בלחיצת כפתור, יכול השר לבדוק על כל מועמד לא רק את קורות חייו ומכתבי ההמלצה שצירף לטופס הגשת המועמדות, אלא גם את יתר הפרטים "העסיסיים" יותר, ברוח אותו משפט נדוש בסרטים ההוליוודיים: "אני רוצה לדעת מה הוא אוכל, עם מי הוא נפגש, על מה הוא חולם וכו'."

אפשר רק לדמיין את השערורייה הציבורית שהייתה פורצת עם הגילוי המרעיש על המחשב הסודי הזה, וסביר להניח שגם האחראי לו היה מניח את המפתחות והולך הביתה באותו היום. בכל זאת, יש דברים שבמדינה דמוקרטית פשוט לא עושים.

חשיפה של סקנדל, והתקשורת דוממת

למרבה התדהמה, יכול להיות שיש מחשב שכזה, אבל לא במשרד ממשלתי. השבוע חשפה העיתונאית נעמי לויצקי, מחברת הספר "העליונים", כי נשיאת בית-המשפט העליון מרים נאור מחזיקה בלשכתה מחשב סודי המכיל מידע על כל המועמדים לשיפוט שהובאו בפני המערכת, ואולי גם על אחרים שבאו במגע עם בית-המשפט העליון. לדבריה של לויצקי, בתכניתה של ליאת רגב ברשת ב', המאגר מכיל "מידע עצום" על כל מועמד ומועמד.

באמת? מידע עצום? איזה מידע? מי אוסף ומי מזין אותו? האם מדובר במידע פרטי? ציבורי? מקצועי? האם השופטים והמועמדים לשפיטה יודעים על איסוף המאגר כנגדם ומה בדיוק נאגר שם? ומי בכלל קובע אם המידע הזה ראוי להיכלל במאגר, או שמדובר בפיסות רכילות שיפה להן צנעת הפרט ואינן רלוונטיות משום בחינה ציבורית?

שאלות מטרידות אלה אינן זוכות למענה מפיה של נעמי לויצקי. אך לויצקי מגלה כי מי שהקימה את המאגר הייתה הנשיאה בדימוס דורית ביניש, שנכנסה לתפקידה בחודש ספטמבר 2006. אם הדברים נכונים, משמעותם היא שמתחת לרדאר של כולנו מתקיים מאגר סודי כבר למעלה מעשר שנים, המשמש את נשיאי העליון מאז בהחלטותיהם בסוגיות המינוי. והכל בחשאיות, הרחק מעיני הציבור.

מי שאמורה לתת הסברים איננה לויצקי, שמגיע לה כל הקרדיט על החשיפה המפתיעה, אלא נשיאי בית-המשפט העליון – שלושה במספר – שלא טרחו לגלות את דבר קיומו של המחשב הסודי לציבור, לנבחריו, ואולי אפילו לחלק מעמיתיהם השופטים.

חמור מזה: במדינת ישראל קיימות הוראות ברורות לגבי הקמה וניהול של מאגרי מידע. אדם לא יכול לקום בבוקר ולהתחיל לאסוף מידע פרטי על אנשים שלא מסרו לו את המידע הזה. על-פי לשון חוק הגנת הפרטיות (סעיף 8), לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם התקיימו מספר תנאים ובהם רישום המאגר בפנקס מיוחד, הגשת בקשה לרישום המאגר ועוד כהנה וכהנה תנאים.

האם נשיאת בית-המשפט העליון וקודמיה בתפקיד אוחזים ברישיון כזה? האם פנו לרשם מאגרי המידע כפי הנדרש בחוק? את זה מנסה לברר בימים אלו התנועה למשילות ודמוקרטיה. במכתב ששיגרה אתמול התנועה נתבקשה הנשיאה נאור להסביר מהו בדיוק המידע המוכמן במחשב הסודי, האם ניתן רישיון להחזיקו ומתי, מי הממונה על אבטחתו, והאם שופטים אחרים או מועמדים לשפיטה יכולים לקבל גישה אליו כדי לראות איזה מידע מצוי עליהם במחשב הסודי.

לא מן הנמנע שאי-קבלת הרישיון לניהול המאגר היא גם ההסבר מדוע המידע הזה אינו מצוי על מחשבה הרשמי של נשיאת בית-המשפט העליון, אלא במחשב אחר. אך עובדה מטרידה זו, יחד עם העובדה שהמידע המצוי במאגר אינו משרת אפילו את כלל חברי הועדה לבחירת שופטים, הופכות את הפרשה לחמורה עוד יותר.

עד שיתקבלו תשובות מניחות את הדעת לשאלות המועלות כאן, אין אלא לדאוג מפני הגרוע ביותר.

חוסר-שקיפות מערכתי

פנינו לבית-המשפט העליון בבקשה לקבל פרטים על המאגר. כפי שתראו למטה, לא קיבלנו הכחשה, אלא סירוב מוחלט להתייחס לחשיפה. זוהי חוצפה ממדרגה ראשונה מצד מערכת שדורשת וכופה שקיפות מקסימלית על כל גוף אחר במדינת ישראל.

עד כמה שהחשיפה נכונה, עולה חשד גדול כי מדובר במאגר לא-חוקי, מפוקפק מיסודו, שנועד לתת לנשיאי העליון הבנה טובה יותר, בלעדית וחשאית לגבי טיב המועמדים, הרקע שלהם ועוד פריטי מידע שאינם חלק מקורות החיים של המועמד. חיטוט שכזה בחייהם של מועמדים למשרה מקובל היה אולי במזרח גרמניה של אריך הונקר, אך לא במדינת ישראל הדמוקרטית.

במדינה מתוקנת, לא מן הנמנע כי בהיעדר הסברים טובים היה על מרים נאור לשלם את המחיר וללכת הביתה. במדינת ישראל, נסתפק בכך שכלי התקשורת ידווחו על כך. בינתיים אפילו זה לא קורה.

מדוברות בתי המשפט נמסר: "מערכת בתי המשפט אינה מעוניינת להתייחס לדברים".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

38 תגובות למאמר

  1. עוד יגיע היום שיתבררו הרבה פרטים על שלטונה של המאפיה המשפטית. ואז יתברר כי "בני אור" (כהגדרתו של דן מרגלית) הם חונטה סובייטית לכל דבר ועניין.

  2. לא היית צריך להזכיר את מזרח גרמניה של אריך הוניקר. האיזכור הזה יגרום ללחלוחית של דמעה בעין ולגעגועים מרים שיתעוררו בלבו של כל שופט בבית המשפט העליון שלנו, שעלול לקרוא את המאמר הזה. אוי, כמה הם נכספים ומייחלים לתקופה היפה היא, הרחק, במזרח אירופה התרבותית, הקרירה והנעימה! באותם ימים נפלאים בגוש הסובייטי, היצורים הפרימיטיביים והמגונים המכונים "ציבור הבוחרים", לא השפיעו כלל על המתרחש במדינה. רק האליטות המורמות מעם קבעו הכל. כמו שצריך ונכון. אכן, נוסטלגיה.

  3. אתה רומז ששופטי ביהמ"ש העליון נוהגים כמו כת סודית של פורעי חוק?
    אני מזועזע…

  4. לא צריך להפחיד אותנו עם "מאגר מיוחד"
    היא המנהלת הראשית מותר שיהיו לה נתונים.
    השאלה היא איך היא משתמשת בזה
    אם היא מחליטה מיש שופט טוב ומי לא – על פי זה , אז הכל סבבה
    אם היא משתמשת בזה – להרתיע שופטים שהיא לא אוהבת – אז יש בעיה
    בכל מקרה היא לא מחליטה לבד – אלא יש וועדה

    1. הבעיה היא שעל פי החוק "במדינת ישראל קיימות הוראות ברורות לגבי הקמה וניהול של מאגרי מידע. אדם לא יכול לקום בבוקר ולהתחיל לאסוף מידע פרטי על אנשים שלא מסרו לו את המידע הזה. על-פי לשון חוק הגנת הפרטיות (סעיף 8), לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם התקיימו מספר תנאים ובהם רישום המאגר בפנקס מיוחד, הגשת בקשה לרישום המאגר ועוד כהנה וכהנה תנאים."

      והאם
      "נשיאת בית-המשפט העליון וקודמיה בתפקיד אוחזים ברישיון כזה? האם פנו לרשם מאגרי המידע כפי הנדרש בחוק?"

  5. אני לא מבין מה הבעיה בזה? גם לצ'אושסקו היו מאגרי מידע על כל אזרח ברומניה. הוא התגאה בכך שרומניה היא המדינה היחידה בעולם בה השלטון יודע מה חושב כל אזרח, מה הוא אומר, ומי הן בנות זוגו. קראו את יאן פצ'פה.

  6. אתה יכול להסביר לי לאט מה הבעיה?
    למנהל יש מועמדים למשרות מסוימות. הוא מסמן לעצמו פרטים והתרשמויות על כל אחד מהם, על מנת לעזור לו לגבש החלטה בבוא הזמן. אם יש לו זכרון טוב, הוא מנהל את הרישום הזה בתוך ראשו. אם הוא לא סומך על הזכרון שלו, אז בפנקס או במחשב. כלי עזר על אישי על מנת לקבל החלטה. מה בדיוק הבעיה בזה?

    1. עמי, אני אסביר לך לאט כך שגם אתה תבין. נסה להשאר איתי:
      קודם כל, החזקת מאגר כזה היא מעשה לא ראוי בכך שהוא מתבצע באופן נסתר ולא שקוף, וזאת על ידי גוף שכל הזמן מטיף לכל העולם על שקיפות כערך.
      מעבר לזה, שים לב לפסקה הבאה מהמאמר:
      "במדינת ישראל קיימות הוראות ברורות לגבי הקמה וניהול של מאגרי מידע. אדם לא יכול לקום בבוקר ולהתחיל לאסוף מידע פרטי על אנשים שלא מסרו לו את המידע הזה. על-פי לשון חוק הגנת הפרטיות (סעיף 8), לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם התקיימו מספר תנאים ובהם רישום המאגר בפנקס מיוחד, הגשת בקשה לרישום המאגר ועוד כהנה וכהנה תנאים.

      האם נשיאת בית-המשפט העליון וקודמיה בתפקיד אוחזים ברישיון כזה? האם פנו לרשם מאגרי המידע כפי הנדרש בחוק?…"

      אתה מבין שכאשר גוף שרואה עצמו כראש חץ של שלטון החוק נוהג שלא על פי החוק יש לנו כאן בעיה רצינית?

    2. שהחכים בועדה צריכים להחליט ללא המידע הזהואפילו ללא ראיון רק לשופטים מותר

  7. זה הרי קצה הקרחון. האמת הרבה יותר נוראה ומחרידה. כי משהו לא בסדר באופן חמור במדינה ומי שאשם בכך הוא מי ששולט .ומי ששולט ומנהל אותנו באמת , זו דרכו של האח הגדול אהרון ברק. יחד עם המימסד החרדי. הם משרתים גורמים זרים. קוראים להם הגלוובליסטים. גורמים זרים מנהלים את המדינה. אלה שאל מול פני עינינו הם בובות מתוכנתות. מישהו זר מתכנת את מערכת הלא מישפט , ואת הבגץ. העם הופקר ניזרק לכלבים מבולבל ונאנס. כל מדינת ישראל במעשה אונס נורא .אונס תחת ידי אהרון ברק והמימסד החרדי. לא סתם אהרון ברק הביא את המיסתננים לדרום תל אביב. המטרה להפיל את התושבים שם לעולם הפשע. ולהפוך אותם לנושאי כליו. ממשים תוכניות אפלות ושטניות. עשרות שנים דרכו של ברק מנהלת אותנו. הפך לפסל. לאלוהים ביכבודו ובעצמו. אלילי פגני .ממש כהן בעל עבודה זרה ועגל הזהב . יצא מהתנך. אהרון הכהן עשה את עגל הזהב. והכהן אהרון ברק החילוני וסייעניו מהעולם החרדי כהנים עושים בדיוק אותו דבר. מישתחווים לעגל הזהב של המאה 21. והלקח לא נילמד.
    העם הלך לאיבוד הופקר מסומם ולא יודע נפשו. הכל מוסתר ומטוטא. זה לא מישפט אלא עולם של סדום ועמורה. אויה אויה אויה. אהרון ברק הכניס את הכסף הכי טמא לתוך המדינה .מהביון האמריקאי המזוויע והמחריד . שהורס את אמריקה ביפנים . ואת העולם כולו. לכו תיראו מאות ואלפי סרטים אפלים על עיניין זה ביוטיוב. קצת מהאמריקאים שחשים בכך ומעלים. ניפלאים נהדרים מהפכנים. מלא מושגים חדשים מיתווספים . על מה שקורה שם מיתחת לשטח. וזה הכל נחסם ונימנע על ידי המדייה האמריקאית ההזויה והפיקטיבית. שהפכה שלוחה של הגלובליסטים והפסיקה לשרת את העם הטוב האמריקאי. ואותו דבר בארץ. יש גם מלא כסף ערבי מאצולת הממון של מדינות המיפרץ הפרסי. וזה הרי עברייני קרימינלי. איך ככה הפקירו אותנו. הם אני מכירה היטב את העולם הערבי. הוא אינטרסנט ובצדק. דואג לחזק את שילטונו. והוא לא רוצה בטובת עם ישראל. הם אלה מה שאנחנו קוראים פה ידידים טיכסו עצה ביניהם בגלל דאגתם מימה שקורה באזור. החליטו להרוס אותנו מיביפנים . שלא תהיה לנו תקומה. הם חיים בפחד נורא מישראל. פוחדים מהמשיח היהודי שיבוא וישים קץ לשילטונם. טיכסו עצה ביניהם להזרים המון כסף לתוך ישראל . שישמש כלי של הרס וחורבן של החברה הישראלית. לא נותרה ברירה אלא להרוס את המוסר של היהודים מביפנם דרך הכסף הערבי. ככה המשיח היהודי לא יבוא ושילטונם יתחזק. זכותם לחשוב ככה. השאלה למה אנחנו כה ניקלים .למה אהרון ברק הכניס כסף נורא זה לתוך המדינה ושכח שמדובר באויבים שצריך להיזהר מהם. דרכו של אהרון ברק מלאה בצע כסף. מקדשת ומאלילה נישות שמביאות בוכטות כסף מעל לכל. הוליווד המדורדרת והמבעיתה. לכו תיראו ביוטיוב עליה. עמק הסיליקון המדורדר שגם מלא בכסף. וולסטריט . כולם מלאות כסף ודרדור. איפה יצר המוסר שנעלם. איפה המוסר העיברי של התנך. אהרון ברק דרכו מיצתה עצמה והוא צריך ללכת. ולקחת איתו את הסייענים מיספר אחת שלו אליטת הגמרא החרדית שמיצתה עצמה. כדי שישראל יהפוך סוף סוף לישראל. ולא ליעקב העקום הנוכל.

  8. …"אך לא במדינת ישראל הדמוקרטית."
    …"במדינה מתוקנת"
    אז זהו, שמדינת ישראל איננה דמוקרטית ובודאי אינה מדינה מתוקנת.
    הרי אפילו אם תרצו, אין זה כי אם חלום. וגם לא חלום ורוד.
    זוהי מדינת דיקטטורה שנשלטת ע"י אליטה שמאלנית בכח הזרוע של הבג"ץ. ואידך זיל גמור.

  9. חוצפה! שערוריה! במדינה דמוקרטית????*

    (*עצם קיומו של המאגר עדיין מוטל בספק, אבל ממש היינו צריכים את מנת ההיסטריה היומית שלנו. בשבוע הבא: פיצהגייט.)

  10. מדינה דמוקרטית ???
    אין בדמוקרטיה גופים כמו בית משפט עליון ולא יכולים להיות.קיומם הוא ההפך מהרעיון של דמוקרטיה.

    מדובר בתיקים,כמו שיש בכל משטר סוציאליסטי.
    אני לא מבין למה צריך כלכך הרבה אישורים ובירוקרטיה כדי להקים מאגר מידע.

    אני גם לא מבין מה הזעזוע.
    אצל הוניקר,לחלק מהאוכלוסיה שנחשבו איום,היו
    תיקים.
    ב"דמוקרטיה" הסטאליניסטית שיש במה שהיה פעם מערב,ל95 אחוזים מהאוכלוסיה יש תיקים.
    המידע שגוגל ופייסבוק אוספות עלינו לא פחות יסודי
    ואינטימי ממה שיש במחשב של נאור.
    הידע הזה הוא ממש לא רלוונטי להרגלי צריכה.

  11. כשהשופטים פטורים מהעמדה לדין על מחדליהם השיפוטיים
    וכשהם פטורים מהגשת הצהרת הון ורק מכאן משוא פנים
    הם בעצם סוג של מלאכים
    אמנם מלאכי חבלה באברות שחורות- עברית אחרת השטן בהתגלמותו.
    אז מה תלינו על אלוהיהם של הללו באיסוף המידע להבטיח מחליפיהם שלא יגלו ערוותם.
    בית זונות עליון אמרנו?

  12. עד כמה שהחשיפה נכונה, יכול להיות שאין בכלל שום מחשב כזה. מישהו הציג ראיות מוחשיות לכך? כל הכתבה נראית כמו ספקולציה אחת גדולה

    1. התגובה של מערכת בתי המשפט מוכיחה את נכונות הכתבה. כמו גם השימוש בשמות מדויקים כולל העיתונאית החושפת.
      נדמה שאת מפחדת מהאמת ומעדיפה להסתיר אותה מאחורי מילים גדולות כמו קנוניה

  13. הבג״ץ הפך מזמן לממסד עצמאי כוחני. הגיע הזמן לפרק כח זה לאלתר.

  14. ושוב נשאלת השאלה – מי ישפוט את השופטים? מי יעמיד לדין את היועצים המשפטיים? את הפרקליטות? התקשורת כל היום חופרת לנו על שחיתות הפוליטיקאים – נבחרי הציבור. מה עם שחיתות הפקידים והיועצים והשופטים – שאינם נבחרי ציבור?

  15. האם יקומו החכ"ים שיהיה להם אומץ לדרוש חקירת משטרה בנושא לרבות שופטי עבר?

  16. שני עניינים:

    א. החוק אוסר על "אדם" סתם. שופטת עליונה אינה "אדם"

    ב. המחשב כבר נשבר בגלל הפרסום ויצא מכלל שימוש.

  17. המשטר הדמוקרטי הוא ביסודו שלטון העם למען העם באמצעות נבחרי העם, שהם הריבון.
    במציאות הפוליטית בישראל, הרשות השופטת, שאיננה רשות נבחרת, כי אם ממונה, ואמורה בדמוקרטיה להיות הרשות הצנועה והחלשה מבין שלושת רשויות השלטון וכפופה תוך איזונים ובלמים לריבון. ואולם לאחר המהפכה הבלתי חוקתית שחולל אהרון ברק הפכה הרשות השופטת להיות הרשות החזקה, המכתיבה ומשליטה את יעדיה על המערכת הפוליטית, תוך שהיא מטילה טרור חקירתי ומשפטי על הממשלה והכנסת ויוצרת בפועל חקיקה ומדיניות המיישמים את האידיאולוגיה הפוסט ציונית והאנטי לאומיות.

    השתלטות זאת של הרשות השופטת הממנה את עצמה, ויוצרת אוליגרכיה שלטת, מהווה הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות והאיזונים ובלמים שבניהן, שעומדים ביסוד המשטר הדמוקרטי, שבו המחוקק הנבחר עליון על הרשות השופטת הממונה. השתלטות זאת מהווה הפרה בוטה של עקרון המפתח הדמוקרטי הזה.
    נדרשת חקיקה "משקמת דמוקרטיה" אותה יכולה הכנסת לבצע, להחזיר את הריבונות אל הריבון החוקי ולהעביר מן העולם את הדיקטטורה של בג"ץ. עיקר החוקים הנדרשים:
    ראשית נדרש לחוקק חוק יסוד סמכויות מערכת המשפט במשפט הציבורי בעל 4 סעיפים או חוקי משנה:
    א. השבת עקרון זכות העמידה לנפגעי עברה בלבד
    ב. השבת עקרון השפיטות ומכך ביטול יכולת מערכת המשפט להתערב בפוליטיקה.
    ג. ביטול מוחלט של יכולת מערכת המשפט לפסול חוק ו/או אקט שלטוני בשם עקרון הסבירות.
    ד. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יפורש אך ורק כלשונו וככתבו ותימנע חוקית האפשרות הנוכחית לצקת בו מה שאינו כתוב בו.
    בנוסף, פיצול משרת היועץ המשפטי ליועץ לממשלה בלבד ולתובע הכללי כמשרה נפרדת.
    כן חייבת ישראל לחוקק חוק היסוד – שיהיה משוריין ברוב מיוחד– מדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי, על כל המשתמע מכך, זאת כדי לסכור את הסחף המסוכן למחוזות הפוסט ציונות והאנטי לאומיות, שאליה נגררה ישראל, כתולדה של המהפכה הבלתי חוקתית שביצע בג"ץ.
    מטה הליכוד לשיקום הדמוקרטיה בישראל, שם לו למטרה לפעול בתוך מפלגת השלטון המרכזית, כדי ליצור מנופי כוח פוליטיים שיאפשרו לבסוף את החקיקה הנדרשת לשיקום הדמוקרטיה, החזרת האיזון שהופר בין רשויות השלטון, שיקום המשילות השלטונית וביסוס מדינת הלאום היהודי והציונות.

    1. המנוול הצבוע והדו פרצופי המלקק לשמאל ומונע חקיקה לאומית מתקנת לא מאפשר לשנות שום דבר ואשם בהתדרדרות המדינה אל ערביותה וחיסולה. כחלון הביתה ומיד.

  18. תקיפת הנושא מנקודת מבט נוספת ושונה – אם יש מאגר כזה אז יש מישהו שמשמש בקודש ומוסיף \ עורך \ מתחזק \ מגבה (*). הדברים האלה לוקחים זמן אדם, כך שיש להניח שיש משרה מלאה או חלקית בתחום… מי תקנן את המשרה ותקצב אותה יעני Headcount בעולם ההיטק? ואם בוצע ללא תקן נוסף – מאיזה תפקיד זה נגרע ובאישור של מי ?

    במילים אחרות – האם המבנה האירגוני על תקניו ותקציביו של מערכת המשפט שקוף דיו, כולל אישור וביקורת חיצונית ?

    * מתוך הנחה, נכונה כנראה, שלא מדובר על מערכת מודיעין עיסקי ממוחשבת…

  19. לא יכול להיות.האנשים הקדושים האלה?מגלגלי העיניים על פי חוק?שומרי הסף?למדו מאדגר הובר ראש האפ.בי.יי?אכן ממשל ישראלי רופס ועלוב נפש.והיא עוד מעיזה להלין כנגד שרת המשפטים.וקודמייה?עכשו זמן הופעת כל אבירי שלום העליון והבג"צ ללא גבולות.בטוח שהם ימצאו 1000 סיבות להצדיק את מעדה הנבלה שהנאורה ממשיכה אחרי ביינוש ומה שמו שאחריה.

  20. לאחר שכל כך טרחו ברורה התנגדותם של נשיאי בית המשפט העליון שנבחרי ציבור יקבעו1 הגיב:

    לאחר שכל כך טרחו ברורה התנגדותם של נשיאי בית המשפט העליון שנבחרי ציבור יקבעו 1
    בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט "לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת". התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.

    לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות – משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.

    עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.

    פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי – מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים. ————–

    למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.

    מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.

    בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ולאחרונה אף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.

    את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמעי התקשורת קבל עם ועולם!

  21. המשך לאחר שכל כך טרחו ברורה התנגדותם…
    כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.

    שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו הוא הום חוסמים כל אפשרות כזו בשם "התנגדות לפוליטיזציה". הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור…

  22. לפטר את שופטי ביהמ"ש העליון, אתמול. השתן עלה להם לראש. מדינה בשיכעון

  23. מרים נאור, נותנת יד למעשים חמורים הפוגעים בראש ובראשונה במערכת המשפטית עצמה. היכן שרת המשפטים? היכן היועמ"ש?
    כבודה תעשה הכל כדי לאפשר לביהמ"ש העליון להמשיך ולשבט את עצמו, בין היתר גם על ידי בחירת שופטים כרוחם וכלבבם.

  24. המשפט הזה שמסכם כל כתבה …התקשורת לא דווחה על זה ….טיעון זה נשמע לא פעם מערוץ 20 מאנשי תקשורת ימניים ..צריך להפסיק לומר זאת ..אתם חלק מתקשורת אתם מביעים את דעתכם זה מגיע לידיעת הציבור שבוחר לשמוע את דעתכם ואת הקו החדש שמתפתח פה שיש מקום לדעה שונה …קבעו את השיח הצבורי , פרסמו צרו הד תקשורתי .תעשו ותצליחו [email protected]