ההידרדרות של דרור אידר: מרציונליות שקולה לאזוטריות פוסט-ציונית

רבים בימין הגיבו להסרת המגנומטרים בהיסטריה קלה. דרור אידר, בדרך-כלל קול שקול בימין, החליט שהפעם לא מתמודדים עם ההיסטריה, אלא מצטרפים אליה. משה איפרגן על מדיניות ומשיחיות

היסטריה משיחית. מגנומטרים בהר הבית | יונתן זינדל/פלאש90

טורו של ד"ר דרור אידר ב"ישראל היום", "בורחים מההר, והוא רודף אותנו", הוא מופת של דרדור בשיח האינטלקטואלי בימין. מיסטיקה וסימבוליקה יהודיות מחליפות אצל אידר את הניתוח ואת ההבנה הבסיסית בענייני מדיניות. בתום שבועיים של רצף האירועים מאז הפיגוע הרצחני בהר הבית, אידר מוותר כליל על דיון במדיניות ובאילוצים מדיניים, ושוקע בכתיבה אזוטרית טבולה ברוטב מיסטי. זהו מקור לדאגה עמוקה.

אזכיר שזהו אותו אידר שפתח רק לפני שנה מאמר שזכה לכותרת "חשיבותה של לגיטימציה" במילים: "בוודאי שיש גם ימין טיפש". אי אז צידד אידר במדיניות שאיננה מתעלמת מ"לגיטימציה בינלאומית", קרא לא להרחיק את השמאל בשם "התחשבות בשלמות העם", וביקר את הימין "המבקש לדחוק את הקץ, להחיש את הגאולה, לבצע צעדים מדיניים ופוליטיים נחרצים בהרבה מאלה שנקטו ממשלות הימין לדורותיהן". "נדם קול ההיגיון", הוא מלין, ומסיים במילים: "זמן רב מדי אנחנו משוועים לימין חכם".

עברה שנה, ואידר החליף עורו. היום הוא כבר לא מייחל ל"קול ההגיון", אלא להפך הגמור. מנפשו יוצאת קריאה אל ה"מודחק", ה"מיתולוגי" ו"האי-רציונלי". הוא המיס והתיך כל שייר לתפיסה היסטורית, מדינית, או ניתוח רציונלי – בדיוק המרשם הנחוץ כדי שיהיה לנו "ימין חכם". אידר הנוכחי אפילו מקפיד לשים את המילה "רציונליות" במרכאות מנמיכות. הגותו המדינית התפתחה והשתכללה, והיא מתבססת היום על המיתולוגיה היוונית, על אודיסאוס שמבשר לו על כשלון הציונות ה"רציונלית":

"גם אנחנו חשבנו בתהליך תחייתנו, שאפשר לנו לחתום את רוחות העבר של עמנו בשק, ולהותיר פתח קטן שממנו תנשב רוח לאומית "רציונלית", שתכוון אותנו הביתה בשלום".

אידר של לפני שנה הילל את בוגי יעלון על התמודדותו עם "המציאות הביטחונית המורכבת". לאידר הנוכחי גם משה דיין כבר איננו ציוני מספיק. דיין הוא "נציגה של ישראל ההיא", הוא כותב, שפחד מפני "התעוררות הפן הדתי בזהותנו". דיין מסר "את מפתחות ההר לערביי הארץ", מפני שלא רצה את "השיגעון ה"משיחי"," ואת "העיסוק עם הלא-רציונלי שלא ניתן לשליטה".

אז דיין אולי לא רצה, "ישראל ההיא" לא רצתה – אבל אידר רוצה. מאוד רוצה. שימו לב, לא רק ה"רציונלי" של אידר במרכאות, גם ה"משיחי". עבור אידר החדש, רציונליות היא שקר, אבל משיחיות היא אמת. זלזלו ברציונלי, הללו את המשיחי, זה המסר המדיני שלו. הרי רק בזכות ה"משיחי", הוא טוען, "זכינו ללבוש בגדי מלכות וקוממיות".

ומי יאמר שזו לא מדיניות? כי כשיש לך את היהודי עם ה"לא רציונלי שלא ניתן לשליטה", מי צריך "לגיטימציה בינלאומית"? זאת אומרת, מי חוץ מאידר של לפני שנה. וכשאפשר להחיש את הגאולה, למה לעכבה? זאת אומרת, חוץ מאידר של לפני שנה, שביקר את "נערי הגבעות" ו"דוחקי הקץ". שחררו את "הרוחות האדירות", הוא זועק. כי מי צריך את "מלוא הנתונים המודיעיניים, המדיניים והפוליטיים" שהוא דרש אז בקבלת החלטות, אם אפשר לשתות ישירות ממקור "כל התשוקות והפחדים שלנו כעם"!

הגענו ללב העניין: הר הבית והריבונות היהודית בארץ ישראל. עבור אידר המיסטיקון "שר ההיסטוריה" מאתגר אותנו. הוא משתמש ב"התקוממות וההתרסה של ערביי הארץ כלפי כל סממן ריבונות יהודית על ההר, יחד עם ההכחשה השיטתית של זיקתנו ההיסטורית, הדתית והלאומית אליו", וקורא ל"המון ישראלים להרים את הכפפה".

טוב, כשהפנטזיה שולטת, העובדות חסרות משמעות. איש לא מתכחש להיסטוריה היהודית ולמרכזיות הדתית של הר הבית. רוב מוחלט של הדתיים סבורים שבדיוק משום כך אסור לעלות אליו. לכן עולים להר הבית בשנה פחות משליש האנשים שהיו בהופעה של שעתיים של גאנז-אנד-רוזס – וזה בשנת שיא.

אידר מתבסס אינטלקטואלית על טענתו של מיסטיקון אחר, אורי צבי גרינברג, שטבע את האמרה: "מי ששולט בהר שולט בארץ". אז אצ"ג הוא אביו הפסיכו-מיתולוגי של אידר, אבל ההיסטוריה היא אם האמת. והאמת היא שהר הבית היה בידינו בימי בית ראשון, אך זה לא מנע את חורבנו ואת חורבננו בידי הבבלים. והאמת היא שבמאות השנים מאז בנייתו של הבית השני ועד חורבנו בידי הרומאים, היהודים שלטו זמן רב בהר הבית, אבל הרבה פחות מזה בארץ. והאמת היא ש-80 שנות עצמאות ושליטה בהר ובארץ בימי ממלכת החשמונאים לא מנעו מהרומאים את השליטה בארץ והחרבת בית המקדש. והאמת היא ששליטת הערבים בהר הבית לא מנעה מאיתנו לנצחם ולהקים מדינה.

האמת ההיסטורית היא, כולל בתקופות קודמות מלאות "משיחיות" ו"רוחות סוערות" שמלהיבות את נפשו של אידר החדש, שהר הבית היה מקום פולחן מרכזי וחשוב לעם היהודי, אך מעולם לא הייתה לו חשיבות מדינית יוצאת דופן. ניצחנו בלעדיו, והפסדנו איתו.

לאידר יש עוד הערה מיסטית מעניינת: "התפרצות האירועים בהר הבית גורמת להשתאות עצומה עד כדי יראה כלפי נפלאות ההיסטוריה המתהווה, כיצד התנקזו כל האירועים לסד הזמן שבין י"ז בתמוז לתשעה באב". אם כן, "שר ההיסטוריה" מנקז אירועים, אבל למרבה הצער קורה והוא טועה בתאריך. הנה למשל אירועי מנהרות הכותל, השייכים לז'אנר "אל-אקצא בסכנה", התרחשו דווקא בספטמבר 1996, בחודש תשרי. ומהומות הר הבית בשנת 2000, בעקבות עלייתו של אריאל שרון אליו? הללו התרחשו בסוף אלול בואכה תשרי. מנפלאות "שר ההיסטוריה".

על כל פנים, ה"רציונליות" הזו איננה מטרידה את אידר ולו כזית. הערפל המיסטי המצוי ביסוד הטור שלו שולל כל חשבון שכזה. בכך הוא משייך את עצמו לזרם המשיחי של נוער הגבעות, זה שסבור שריבונות יהודית ללא "בגדי מלכות" (כדבריו) היא חסרת טעם. אף פעם לא ברור מה הם באמת רוצים, מה יספק אותם, ונראה שכלום. משום שנלהבי הגאולה המשיחית תמיד מתלוננים על "חוסר אונים" – מי שלא נושם את אוויר הפסגות של הבשורה האסכטולוגית שלהם תמיד נראה להם "רופס", "מבוהל" ו"חסר אונים", בדיוק כפי שזעק השבוע העיתון של דרור אידר על נתניהו.

לפני שנה, אידר הסביר שמדיניות היא עניין של מערכת שיקולים רחבה, ידע מצטבר, הכרעות בין חלופות שאינן תמיד טובות או נוחות. לא עוד. היום האחרית המשיחית מאירה את הראשית הארצית. מי צריך "רציונליות" כשיש לנו "רוחות סוערות" ו"לא רציונלי בלתי נשלט" שידאג לנו. לפני שנה, הוא ביקר את נערי הגבעות על התפיסות הללו. היום יש לו את ה"מודחק" הפסיכו-מיתולוגי ו"האי-רציונלי", שרק מחכים להתפרץ בצו "שר ההיסטוריה", ולשים באור נלעג של "אפסות" כל מי שמנהל מדיניות ריאלית. אשרי המאמין.

אבל אידר צודק בדבר אחד: המשיחיות שלו היא אנטי-ציונית. הוא לא רואה בריבונות הלאומית בארץ-ישראל כמספיקה לעצמה, אלא כצעד לריבונות מסוג אחר, מיתולוגית, שאם היא לא תושג, אין בציונות טעם. וכך הוא סוגר מעגל שמגיע עד לחרדיות. החרדים דרשו גאולה בדרך שמעל לטבע, הציונים דרשו עשייה ארצית. אידר מחזיר לתמונה את גישת נטורי קרתא ואת המשיחי, רק שבשבתאות החדשה שהוא מקדם, ה"ציונים" החדשים הם אלו שפועלים מתוך "הלא רציונלי", כביכול יש להם גיבוי שמיימי, ולכן הם יכולים להתעלם מן הארצי. ומה עם הציונים המקוריים? "ישראל ההיא" בלשונו? הם אולי לא פחדו מן ההיסטוריה, משבירת ההלכה הגלותית שמנעה את שיבת ציון, ממלחמות הקיום, מהלאומיות היהודית ומהקמת מדינה, אבל הם "פחדו" מן "המודחק" שדורש "בגדי מלכות" – מה שזה לא אומר (המיסטיקונים הרי תמיד מדברים במטאפורות שכאלה).

מדיניות מול משיחיות

בניגוד למיסטיקה של אידר, ובניגוד לתובנותיו ההיסטוריות המופרכות, לב הדיון איננו דתי מול חילוני. זה לא עניין של "זהות" מול היעדרה. אידר של לפני שנה לא היה חילוני או חסר זהות, ולפתע חזר בתשובה או רכש לו זהות. השאלה היסודית היא על מה נסמכת מדינת ישראל בקביעת מדיניותה הלאומית. על קבלת החלטות שקולה, שמתחשבת באילוצים, בנסיבות, בתועלות מול מחירים, במשאבים הזמינים ובהצבת יעדים ריאליים, או על סמליות, מיסטיקה, געגועים לעבר שמעולם לא היה, נומרולוגיה, מטאפורות עמומות, פענוח צפונותיו של "שר ההיסטוריה", קריאה בקפה, ו"הלא רציונלי והבלתי נשלט".

משיחיות אזוטרית. נוער גבעות | מתניה טאוסיג/פלאש90

אידר של לפני שנה הבין זאת. הציונות החזירה את היהודים להיסטוריה בכך שציוותה עליהם להשיל את המיסטיקה והציפיה לנס ולהתחיל לחשוב במונחים של מדיניות ארצית. אידר, כאמור, דיבר אז על הצורך ב"מלוא הנתונים המודיעיניים, המדיניים והפוליטיים" בקבלת החלטות. הוא הפנה את קוראיו לבנציון נתניהו ולהרצל, שלימדונו ש"ישראל אינה פועלת בחלל ריק ועליה לחזק ככל האפשר את הלגיטימציה העולמית למדיניותה". וכפי שכבר נאמר, הוא הלין על הימין שמנסה "לדחוק את הקץ, להחיש את הגאולה, לבצע צעדים מדיניים ופוליטיים נחרצים בהרבה מאלה שנקטו ממשלות הימין לדורותיהן".

אידר של לפני שנה היה שואל מדוע הנזק שבהסרת המגנומטרים נראה לנתניהו ולקבינט כפחות מהתועלת שבהשארתם. הוא היה מברר את "מלוא הנתונים המודיעיניים", במקום לזלזל, כפי שהוא עושה עתה, בבכירי מערכות הביטחון, אותם הילל לפני שנה. הוא היה שואל את עצמו, מה עמדת המעצמות, ומה אומרת הקואליציה הסונית שבונה טראמפ. הוא היה בוחן את המצב בירדן, ומזכיר שהכוחות האמריקאים שם מרכיבים כוח בינלאומי של 19 מדינות. הוא היה מודאג מחזית הצפון. הוא היה שואל האם ראוי שישראל תניח בידי הפלסטינים את היכולת לפגוע בקואליציות ובאינטרסים אסטרטגיים משמעותיים שלה.

יכול להיות שהתשובה לכל אלה עדיין הייתה שצריך להשאיר את המגנומטרים. יכול להיות שהסרתם היא טעות במונחי מדיניות. אך אידר כבר לא מתעניין בשיקולים ארציים מעין אלה. את קבלת ההחלטות הרציונלית הוא שם במרכאות, ומתעדף מעין מיסטיקה לאומית מעורפלת, היסטריה של "שק רוחות סוערות", "פחדים ותשוקות" של "המודחק", ושאיפה עזה לקבל החלטות על סמך ה"לא-רציונלי הבלתי-נשלט". אין לגישה הזו שום תוחלת. אם זה מה שמציעה לנו גישתו ה"זהותנית", אין שום הבדל בינה לבין הגלות.

טורו המיסטי של אידר הוא טראגי. לא רק ההתעלמות מהישגי הציונות הרציונלית לעומת האסון שהביאה ההתפיסה הלא-רציונלית על העם הזה, אלא גם, ואולי בעיקר, העיסוק בענייני מדיניות הרי גורל כאילו היו שאלות פנימיות של "זהות". אידר הנוכחי מדרדר את השיח לקלישאות סימבוליות, משהו שבין שבתאי צבי לאורן זריף, משהו שבין הילולת משיחיות לשבח ה"אי-רציונלי" והמיסטי.

אידר קורא לעצמו הרבה פעמים "שמרן". למעשה בטור האחרון הוא מציע להט משיחי מהפכני ברוח שביהדות למדו להיזהר ולהתרחק ממנה. לאחר שבועיים לא קלים הימין זקוק לאמבטיה קרה של ריאליזם, לא לנטורי-קרתא פסאודו-ציוניים. איך אמר אידר לפני שנה? אנחנו צריכים "ימין חכם".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

43 תגובות למאמר

    1. תכלס… בא נקווה בישביל ביבי הדי מותקף שלא יברחו לו שוב הביביתונים

  1. תודה על המאמר.
    יותר ויותר אני מבין שבשיח החברתי- מוסרי קשה להחשיב את אידר כשמרן.

  2. אם הסרת המגנומטרים הייתה צעד כל-כך חכם ורציונלי אחרי שבוע אז למה מלכתחילה ניתן אישור לשים אותם בכניסה להר הבית? משהו פה לא מסתדר. האם מתחם הר הבית שנשלט על ידי כנופיות איסלמיסטיות הוא איננו פצצה מתקתקת ומדובר בעניין של זמן עד שיוברח לשם שוב נשק חם?

    ובקשר לנוכחות היהודית על הר הבית, כל עוד אין ליהודים יכולת להתפלל בו, אנחנו כעם לא ניצחנו את טיטוס ושונאינו מודעים לכך. ביום בו יתחדשו התפילות בהר מדובר יהיה בסגירת מעגל היסטורית.

  3. ואגב נטורי-קרטא הם לא פסאודו-ציוניים, הם אנטי-ציוניים ומגדירים את עצמם כאנטי-ציוניים.

  4. האם הכתבה הזו נגד דרור אידר הגיעה בגלל ששלדון וביבי הם כבר לא BFF ?
    האם בגלל שישראל היום התחילו לכתוב נגד ביבי גרם לאתר הבית של ילדיו של ביבי לפרסם מאמר נגד אידר שהוא עורך בישראל היום ?

    לסטודנט בלשכת ראה"מ פתרונים

  5. אידר אוהב להגות תאוריות חסרות בסיס. בתחום הספרות, שיש לו בו דוקטורט, הוא ידען ומבין. בתחום ההגות הפוליטית הוא שָׁבְשֶׁבֶת שמסתובבת לפי כיוון הרוח הסובבת. לא צריך לקחת אותו יותר מדי ברצינות. גם הוא היה מעדיף לקבל משרה אקדמית ולא להיות נאלץ להמציא כל מיני תאוריות כדי שהטור העיתונאי שלו ימשוך תשומת לב.

  6. טקסט חשוב גם לנוכח שבחים שקיבל אידר מאנשי ימין בעקבות פרסום הטור.

    מי שרוצה את הר הבית (בידינו), רוצה בית מקדש.
    מי שרוצה בית מקדש חייב להתגבר על שתי בעיות : 1) הנוכחות המוסלמית בהר הבית (כלומר, הרס המבנים המוסלמים ומלחמה עם מיליארד מוסלמים). 2) הקמת מדינת הלכה במקומה של מדינת ישראל (כלומר, מהלך אנטי ציוני מובהק).

    אירועי השבועות האחרונים הוכיחו (למי שהיה זקוק לכך) שהריבונות הישראלית בהר הבית היא ריבונות מדומה.
    אין כל סיכוי לשנות את המצב הזה בעתיד.
    כדאי לשים לב לכך שההנהגה הפוליטית לא מתייחסת בכלל לנושא הזה.
    מעולם לא שמעתי את נתניהו אומר באופן ברור – לא יקום בית מקדש בהר הבית.
    וכך ממשיכים לפעול כל מיני ארגונים שונים ומשונים שמעוררים את תקוות השווא הזו לבית המקדש אבל הם כבר לא איזוטריים וכבר לא בשוליים התימהוניים.
    הם כל הזמן מתקרבים למיינסטרים הדתי לאומי ואיש לא עוצר בעדם.
    הם עלולים לעורר יום אחד את אותן תחושות ורגשות של פעמי משיח שהביאו להקמת המחתרת היהודית.

    דרור אידר מתחרה עם אמנון לורד על תואר הפובליציסט ההזוי של הימין.
    הראשון מצוי במצב של התעוררות מיסטית והשני לא בוחל באף תיאוריית קונספירציה.
    משה איפרגן מציג אופציה אחרת, שפויה.
    וטוב שכך.

    1. הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר ליהדות ועוד מקום למוסלמים ולכן הוא חייב להיות תחת ריבונות ישראל גם במחיר עימותים על בני ישמעאל .

      אין ספק שהחלת ריבונות מלאה על הר הבית תצית מהומות בכל ארץ ישראל ויהיו לא מעט נפגעים בשל כך אבל התרפסות רבת שנים בפני ההמון המוסלמי תוביל להרבה נפגעים גם כן …כך שיוצא שלטובת עם ישראל ולטווח ארוך , עדיף עימות עכשיו גם במחיר של בעיות לא פשוטות עם העולם הערבי ובכלל ( האיחוד האירופי הצבוע והאנטישמי וארה"ב ).

      מדינת ישראל מפסידה המון בעקבות ההתרפסות שלה בפני העולם הערבי …. אנחנו , מדינה משגשגת וחזקה מאוד צבאית ועם אנשים מבריקים מעל ומעבר , נאלצים להרכין ראש בפני העולם הערבי בעיקר בגלל פחד ממה שיגידו ו/או יעשו … הפחד משתק . הפחד פוגע גם בנו לטווח ארוך …
      מסכים איתך שהריבונות שלנו מדומה אך כל זאת באשמתנו בלבד .

      כל פעילות השמאל הקיצוני נובעת מהפחד להתעמת (של ממשלת "הימין" השולטת).
      בתרגום נוסף , הפגנת חולשה אוטומטית במצב של עימות מאפיינת את המדיניות השולטת . הרגשה של סירוס , אפילו יותר מזה .

      חכם ממני אמר פעם ….

      אפשר לקחת ממך הכל למעט דבר אחד או שניים …

      את האמונה ואם תרצו גם את התקווה.

      העם היהודי עבר אלפי שנים ובכל זאת נשמר . כל פעם היתה צרה אחרת . כל פעם העם היהודי שרד . בתיאוריה , כוחם של המוסלמים אמור להיות "אין סופי" מול היהודים ובכל זאת אנחנו כאן , אומנם חלשים יחסית אבל כאן ולתמיד.
      מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית בלבד זה אסון . אין לנו מדינה אחרת ולכן הדרישה הבסיסית שלנו חייבת להיות יהודית ואחר כך גם דמוקרטית.

      לסיכום ,

      מלחמת דת היא בלתי נמנעת בין האיסלאם ליהדות/נצרות להבדיל .
      זה יקרה ומדינת ישראל צריכה וחייבת להפעיל את כוחה גם במחיר של עימותים .

    2. אם הריבונות על הר-הבית היא מדומה, גם כך הריבונות על תל-אביב.
      במילים אחרות, איתמר אתה קולוניאליסט.

  7. הכתיבה פה בראש ובראשונה חוזרת על עצמה ומתישה עד כלות, כאומר, טיעון חלש – הרם קולך. לכותב אין יותר מדיי טיעונים מלבד הטיעון הכה קלוש – יש סתירה בין הכתיבה של אידר לפני שנה לכתיבתו הנוכחית. בנוסףמלאה ומבוססת על טיעוני אד הומינם מבישים ומצחיקים. זאת ועוד, יש בלבול מושגי רב בייחוד בין המושג מטא-פיזי למושג מיסטי. בלבול שבלעדיו הסתירה כמעט נופלת מאליה.
    אין דבר כזה מדיניות רציונלית טהורה, כל מדיניות צריכה להתבסס בהגדרה על רצון ורעיון, והוא מבוטא באמצעות סמלים ורעיונות מטא-פיזיים, הוא אינו ניתן להבנה רציונלית, ולהסבר כזה, והוא גם מתממש באמצעות אובייקטיפקציה – החפצה – של הדימויים, הסמלים והתשוקות שהוא מכונן. הם צריכים להאחז על גבי הממשי.
    לעומת זאת הדרך למימוש הרעיון נדרשת להיות ריאלית, רציונלית.
    מובן שדרור אידר מבקר את נערי הגבעות על חוזר הרציונליות שלהם, משום שהם אוחזים ברעיון, אך רק בו, ומימושם האי-רציונלי אותו פוגע וגורם נזק.
    לעומת זאת הפגיעה בהר היא פגיעה במושא מרכזי וממשי של סמל הרעיון הציוני והיהודי, ככזו היא לא עומדת באותם קריטריונים של הפעולות של נערי הגבעות. ההחלטות הלא רציונליות אינן ראויות בכל מקום, הן לא שייכות לכל גבעה בארץ ישראל, אך במקום שהוא סמל מרכזי של הרעיון הלאומי-ציוני (השם ציון מתייחס בעיקר להר הבית) הן שייכות ורלוונטיות.

  8. "המקור לדאגה עמוקה" של איפרגן זה שישראל היום מתחיל לגלות שמץ ביקורתיות כלפי נתניהו.

  9. אני גם רואה את הקורה לנו בצורה מיסטית. בתור מיזרחית ירשתי צורת חשיבה זו. קוראים לזה אינטלגנציה ריגשית. מה שקיים היום זה מהגיונות השבט האשכנזי ואספקלריה עצמית שלו. תוצר גלות אחרת בת אלפיים שנה. צורת חשיבה של אדם מיזרחי ליפעמים היא שונה. אני מנסה להבין את מה שקורה לנו כיום דרך התנך. בו ועליו אני ניסמכת. הוא כמו צפנת פענח. יש בו הרבה מהעתיד שלנו . ושל העולם כולו. המיזרח התיכון הוא מאוד מיסטי. כל ספר בראשית נימצא פה. הוא מדבר אליך האזור. הוא בת קול ענקית מפרשת. ראיתי עכשיו סרט נוסף ביוטיוב שנותן הסברים למה שקורה היום. יש לדעת החדשות כבר מיזמן לא נימצאות במדייה החזיתית. אלא אחורה ביוטיוב ומקומות אחרים. את התוכנית הינחה רוברט סטייל ששרת בעבר בביון האמריקאי והוא ראיין מישהי שקשורה לאיזה פרוייקט הניקרא קמלוט ממה שהבנתי הוא כאילו הפרוייקט קשור בחשיפת שחיתויות. הם מדברים שם על אייליינים -חייזרים ועוד המון מיזה . אבל חלק היה כמו תמיד מבהיל. נישמע אמיתי ומזעזע. ממה ששומעים אתה כולך נהיה מבועת מאמריקה. מהביון שלה שמספק פרוייקטים הייטקים טכנולוגים מזוויעים. דיברו שם על ייצור חייל אוניברסאלי שמלא בטכנולוגיית ננו. ועל כל מני דברים מוזרים מפחידים. האליטות באמריקה מיתחרפנות יותר ויותר . מייצרות פרוייקטים עם חשיבה סופר פגנית הזויה לגמרי. על אנשים שהם חצי אנוש חצי מכונה. על שעבוד המוני. על העלמת מיליארדי אנשים כדי לצמצם אוכלוסיה. אמריקה פשוט יצאה מידעתה. יש שם אליטה שהחליטה שהיא אלוהים ביכבודו ובעצמו ושום דבר לא יעצור בעדה בעיניין. אנו חיים בעידן הפנטזיה מוקפים בה. בעיני הכי טיבעי לפנות לפנטזיה האמיתית שקיימת בספר התנך. הוא בעיני האספקלרייה המפענחת האמיתית לימינו אלה.אי אפשר להיתכחש לסיפור המיסטי העיברי. הרי התנך אומר שפעם האל חי בתוך בני ישראל. צעד איתם בהוסטוריה ושכן איתם. התנך הוא מיסטי בטרוף. ואם חזרנו אליו אז הסיבה בוודאי מיסטית. מול המיסטיקה הפגנית האלילית של אמריקה צריך להעמיד את המיסטיקה העיברית התנכית שבראשה האל ביכבודו ובעצמו. אמריקה הפכה פגנית אלילית. לנו יש את האוצרות שלנו מהעבר והם עתידניות . הנבואה מדברת המון על העתיד.היא אקטואלית לימינו אלה מאוד.

    1. תודה לך על זווית הראייה המיוחדת. לא כל יום יוצא לקרוא ניתוח של מצבנו שאינו מתכתב עם ה"כאן" וה"עכשיו" אלא מבקש לגעת באמת עמוקה פי כמה. תודה לך, עשית לי את היום.

    2. להכניס את שניכם לבית משוגעים, לנעול ולהשמיד את המפתח.

  10. משה איפרגן,
    אתה טועה לגמרי.
    החזון הציוני היה משיחי. לא ראציונלי לחלוטין. אם תרצו אין זו אגדה. יישובים קיבוצים שקמו. חומה ומגדל. הכל היה הזוי לגמרי, בלי היתכנות. מחלות, שודדים בדווים, מסתננים – כל אלה איימו על הציונות. הרבה ערבים מסביב. כדי לדבוק בחזון הציוני היה צריך הרבה כוחות נפש. הרבה מאוד אמונה ועקשנות לא ראציונליים. לא הייתה כל הזמן התחשבות בקולות הבינלאומיים, אלא מלחמה בדעות האנטישמיות שלהם. אניית אקסודוס היתה מלחמה שלמיחסי ציבור.
    אין ברירה. אי אפשר אף פעם לרצות את מדינות ערב. אי אפשר לרצות את אירופה. המחיר לכך הוא גבוה מדי. מחיר של השמדת ישראל. לכן ישראל חייבת להסתכל פנימה לתוך הזהות היהודית שלה ולהתעקש על זהותה מול הערבים – המתעקשים על האסלאם ומול המערב שמאבד את זהותו. בשביל זה צריך קצת מיסטיקה וחזון. ראציונליות לבדה לא תעשה את העבודה.

  11. שיפשפתי את העיניים בתדהמה. פשוט לקחת מאמר שמדבר סביב מה העימות באמת סובב והפכת אותו למין קריאה הזויה ומשיחית. כנראה השתכנעת מהוואקף והמופתי. עצוב. בעבור חלק ניכר מהעם המקום הזה חסר משמעות. האם לא היה ראוי שמישהו יעמוד ויגיד: חבר'ה זה לא המגנומטר, זה הרבה יותר עמוק מזה". נתפסת לענין בין המצרים והוכחת שבמקרים אחרים זה היה בתאריכים אחרים. גאון. רק שהסבבים החוזרים האלו היו אמורים להזכיר לך ולנו מהו שורש המאבק. זה לא מדינה ולא כיבוש ולא נעליים. זהו מאבק על הזכות והשייכות שלנו לכאן.

  12. העובדות הן עם אידר
    ברור הוא שהמוסלמים הלכו ובנו מסגד על המקום הקדוש ליהודים מתוך מטרה למחוק ולנשל את היהדות מהר הבית ואחר כך לגמור עם היהודים. את זה אני לא שומע מאיפרגן או מאף אחד אחר מדוע לא? לא כדאי לומר את זה בכל העולם? ממה אנחנו מפחדים? לפי מחקרו של מרדכי קידר על ההסטוריה של מסגד אל אקצא זה לא היה מסגד פעיל בכלל עד שבאו היהודים. ברור הוא שמטרת המוסלמים היא לנשל את היהודים מהמקום הקדוש להם על ידי המצאת כל מיני סיפורים. אז אין רע בזה שאידר מעלה את העניין אפילו בצורה דתית כי סך הכל המלחמות שיש לנו עם המוסלמים הם מלחמת דת. חוץ מזה הייתי שואל את איפרגן האם לדעתו אסור לאדם לשנות את דעתו? האם יתכן שאדם שהתחיל בשטח מסוים אינו בקיא בו בהתחלה אבל לאחר זמן מה הוא הופך להיות בקי ומשנה את דעתו בהתאם? עד עכשיו לא שמעו מאיפרגן אם אידר צודק או לא אלא רק שאידר שינה את דעתו. מה רע בזה? אידר לא התדרדר אלא החל להבין מה שקורה ולכן מנסה לשכנע בצורה שניראת לו הכי נכונה. אם זה מפריע לאיפרגן אז אולי יתכבד נא איפרגן ויכתוב לנו מה לדעתו צריך לומר ומדוע הוא צודק במקום להתקיף את אידר.

  13. אידר היה העורך הספרותי של נתיב, כך שהוא לא חשוד בשמאלנות. כנראה שבישראל היום לפני שנה לא היה אפשר להיות כותב קבוע בשכר וגם לתקוף את ביבי מימין. למרבה השמחה, המצב הזה השתנה.

    1. "כנראה שבישראל היום לפני שנה לא היה אפשר להיות כותב קבוע בשכר וגם לתקוף את ביבי מימין"? אם זה נכון, אז כנראה שבישראל היום דהיום אפשר להיות כותב קבוע בשכר רק אם תוקפים את ביבי מימין. אז טוב שעכשיו אנחנו מבינים מה אנשים מוכנים לעשות בשביל שכר. תודה לך, דרור, שעזרת לנו להבין.

    2. אני כמובן לא דרור, אבל אתה יודע, אנשים צריכים להתפרנס ולהביא לחם הביתה ולכן הם גם צריכים להתיישר עם קו מערכתי בעיתון שהם מקבלים ממנו שכר.

      אגב, תרשה לי לגלות לך סוד גדול, גם רבים מהכותבים כאן מדי פעם מותחים על ביבי ביקורת מימין, אבל אף אחד מהם לא מעלה בדעתו לשלוח למערכת מאמר כזה, את הביקורת שלהם הם שומרים לפייסבוק או לאתרים אחרים.

    3. אם אתה לא דרור אז למה אתה ממהר לציין את זה? על ראש הדרור בוער תלוש השכר.

  14. מסכימה עם המאמר לחלוטין!!! קראתי באדיקות במשך השנים את דרור אידר בעיקר באמצעות העיתון "ישראל היום" , וכן והזדהיתי עם מרבית הדברים שנכתבו , כיוון שאכן רוב הדברים היו מעוגנים במציאות והתבססו על היגיון בריא שהצביע על שיקול דעת ורציונל. אך, לאחרונה, דרור אידר וחבריו בישראל היום הרחיקו לכת בפרשנות שלהם את אירועי הר הבית וחבל!!! הייתכן , כי שלדון העביר תמיכתו לבנט? אז דרור אידר, מתי טוכפלד ואחרים מסקרים את האירועים באופן שאינו נאמן למציאות וזאת כדי לתקוע לראש הממשלה . ושמתי לב שאיזכורו של בנט נעשה באופן חיובי חבל, חבל וחבל!!!! שבעיתון ישראל היום יכתבו מה בנט עשה במשרד החינוך חוץ מלמנות אנשי שמאל במקום לטמטם אותנו בכל מיני שטויות. שיכתבו על איילת שקד שלא עשתה דבר במשרד המשפטים . ממש שינתה את בגץ. שלא לדבר על שיתוף הפעולה של שני הליצנים הללו עם גורמי התקשורת האחרים והליטוף לו הם זוכים הכל במחיר של ניגוח ראש הממשלה. (אגב שני אלה אינם אנשי ימין, יבוא יום ויגלו שהם מתחזים) . אני ימנית פרגמטית שמסתכלת למציאות בגובה העיניים . נכון הייתי רוצה הרבה למען ארץ ישראל אך לעיתים שם המשק הוא לניות "ימני פרגמטי" ולא "ימין משיחי וטיפש"

  15. עובדתית הכותרת של דר' דרור אידר "בורחים מההר, והוא רודף אותנו" נכונה ולכן היא רציונלית וחכמה. סביר מאוד שהסרת המגנומטרים ומסירת הגופות לחמולת ג'אברין דוקא תעודד פעולות ג'יהדיסטיות. האם הרצון של הסמול לפגוע בקשר ההיסטורי של עם ישראל להר בית ונכונות להסתכן חיזוק ג'יהד מהדיסטי פנאטי אצל ערביי הארץ רציונלי? האם הקואליציה הסונית, ששונאת אותנו לא פחות משינאת השיעים, שזרקו עלינו אורז בלבנון, אינה משענת קנה רצוץ, שתפנה נגדינו כשהאיום עליה יפחת?

  16. בסיכומו של דבר, ישראל אינה באמת הריבון בהר הבית. במשך שנים לא איפשרו כלל ליהודים לעלות להר הבית, במשך שנים אסור ליהודים להתפלל בהר הבית. זורקים מההר כל יהודי שעושה סימני תפילה. אולי הגיע הזמן שנשאל את עצמנו איך זה קורה ומה הסיבות לכך שאחרי 50 שנה שישראל שולטת לכאורה בהר הבית, ובשנים האחרונות תחת ממשלה ימנית במיוחד, אנחנו עדיין לא הריבון.

    ריבונות בלוף. המצב הנוכחי, הוא 'כאילו' ריבונות ישראלית על הר הבית, ריבונות שאף אחד לא מכיר בה, המאופיינת בין השאר בחוסר אפשרות ליהודים אפילו להתפלל בהר הבית.
    אלא שאין לישראל, לא היתה לה, ולהערכתי לא תהייה לה, שליטה בלעדית על הר הבית. ולא היתה לישראל ולא תהייה לה זכות בלעדית להחלטה על מה שמתרחש בו, הדברים שהימין הרדיקלי רוצה ומטיף להם.

    חשוב לקרוא את מה שכתב ד"ר אסף דוד, המנהל האקדמי של הפורום לחשיבה אזורית ומלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, שפורסמו, מכל המקומות, ב'ישראל היום':
    "המשבר הבא בהר הבית/אל־אקצא עומד אחר כותלנו, מציץ מן החרכים. ישראל לא תוכל לנהל את אחד המתחמים הרגישים ביותר בעולם והמקודשים ביותר למוסלמים בשיתוף פעולה עם ירדן, מצרים, סעודיה או ארדואן בלבד. היא תהיה חייבת להכיר בלגיטימציה של הפלשתינים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות במתחם, משום שהפלשתינים (והאסלאמיסטים בתוכם) הם אלה שמחזיקים בגפרור. ירדן לא תוכל להציל אותנו שוב ושוב. כוחה בשטח מוגבל, והוא הולך ומצטמצם."

    http://www.israelhayom.co.il/opinion/492975

    בהנתן מצב זה, צריך לשאול אם לא עדיפה ריבונות בינלאומית על הר הבית עם אפשרות לכל בני הדתות להתפלל שם? האם אפשרות זו הינה כניעה מחפירה שאסור בכלל לדון בה, שבגללה אסור בכלל לדבר עם הצד השני?, כמה אנחנו עוד צריכים להיאחז במנטרה של 'הר הבית בידינו' אם המשמעות האמיתית שלה היא שאפילו מגנטומטרים שממשלת ישראל שמה בכניסה להר הבית יכולים לגרום לאינתיפאדה, והוסרו בתוך ימים ספורים על אפם וחתמם של בנט, שקד, סנוטריץ', אלקין, חוטובלי, רגב וביטן, כמה אנחנו עוד צריכים להיאחז במנטרה של 'הר הבית בידינו' אם המשמעות האמיתית שלה היא משבר עם ירדן, עם חלקים מהעולם המוסלמי?

    1. רעיון מאוד נחמד בתאוריה, אך בלתי מעשי לחלוטין. אם מתחם הר הבית יעבור לריבונות בינלאומית, לא תהיה אפשרות לכל בני הדתות לבקר שם, קל וחומר שלא להתפלל שם. אנשי הוואקף יבלעו את כל הריבונות, כל הזכויות וכל השליטה במקום, לפני שמישהו יספיק למצמץ. ומי בדיוק יעצור בעדם? "חיילי" כוח האו"ם שיופקדו על שמירת המתחם? הצחקת אותם, והצחקת עוד יותר את הוואקף.

    2. בקיצור, מר פורטוגלי, השיטה שלך היא כזו:
      בואו נוותר על הכל מראש, נכניס "ריבונות בינלאומית" להר הבית ואז הכל יסתדר.
      בעצם זה רעיון לא רע. כך הרי מנענו מהמצרים לסגור לנו את מיצרי טיראן במאי 1967, לא?
      וגם כוחות האו"ם בגולן ובדרום לבנון הם ממש סיפור הצלחה, אז למה שלא נחזור עליו?
      הרעיון הזה כל כך מוצלח עד שהוא מזכיר לי את הרעיונות הנפלאים שלך ושל חבריך ביחס לגז בים, שאם היינו מיישמים אותם הגז הזה היה ממשיך לרבוץ בקרקעית הים עד עולם, וישראל לא הייתה מרויחה ממנו שקל.
      אולי בעצם זה חלק מאותה תפיסת עולם? ישראל קטנה, חלשה,עלובה וחסרת יכולת הגנה וקיום? זה בעצם הכוון מאחורי הרעיונות הנפלאים שלך?

  17. Taly Milner קראתי ואף צפיתי בד"ר אידר מסביר את טיעוניו. נכון, יש שינוי מסויים בגישתו , אך בהפוך ממה שמייחס לשינוי איפרגן אני טוענת שזוה ביטוי של התפתחות רוחנית. עצוב שלאדם מוכשר בבראנג'ה אסור להתפתח ולחרוג מקרפיף הגטו שלו, מבלי שכלבי הכפר ינבחו וייללו "שומו שמיים האיש התחרפן…הוא הפך מנאור למנשק קמעות…" עוד פייק מכוער עם אפס מודעות עצמית. כי הרי אם היה הופך פתאום לשמאלני היו כולם שרים לו שירי תהילה וקושרים כתרים לנאורותו וחכמתו… מזל שיש לנו את עירית לינור שעברה צד ומשתינה בקשת על הבראנג'ה הבהמית הזאת!

  18. מעניין היה לקרוא את הביקורת של איפרגן על אלט נוילנד, בטח הרצל היה נשחט על שבתאות/משיחיות/פנאטיות דתית/חוסר ראציונאליות ושאר גידופים.
    את משה רבנו שבא לגאול את עמ"י ממצרים היה מקדם וודאי יחד עם דתן ואבירם במטר אבנים.

    הויכוח בין איפרגן לאידר אינו בין רציונאלי ללא רציונאלי, כי אם בין מאמין לשאינו מאמין. יגחיך את אמונתנו איפרגן ויחבוט כמה שירצה זה אינו מזיז אותנו מילימטר.
    היוונים היו רציונאליים והמצרים גאונים והרומאים תפארת האסטרטגיה וכולם היום נושאים לסרטים ולמוזאונים, רק העם העברי המגוחך והטיפש וההזוי חי וקיים במולדתו ההיסטורית עדיין דובר את שפת אבותיו עדיין אוחז במנהגיו ומקיים אמונתו הלא רציונאלית.
    כן! דווקא בני חנה ושבעת בניה (שהיו נקלסים תחת שבטו של איפרגן) דווקא בניהם של החשמונאים (אם אידר משיחי וחסר תבונה הגיונית מה נאמר על משפחת כהנים ממודיעין שהעיזה מול האימפריה?!?) בניהם של יאיר (אמרנו משיחי הזוי שחשב לצאת כנגד אימפריה עולמית אדירה?!, אגב, מומלץ לעיין בי"ח עיקרי התחייה של יאיר למי שלא מכיר)
    כן! דווקא בניהם של אלא הלא חכמים שהעיזו לדבוק בצדק במוסר הם המנצחים הגדולים של ההיסתוריה ולא כל החכמים הגדולים שעיניים להם ולא יראו.

    ועוד דבר, בוודאי שבלי הר הבית אין ציונות וזה פשוט ומצער שצריך לומר זאת. כי הציונות זה ציון וציון זה הר הבית ולא ציון הקטן.
    "להיות עם חופשו בארצנו ארץ ציון וירושלים"

  19. אין שום תחליף לעמידה על עקרונות שלנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל. אין ציונות בלי יהדות. קודם יש עקרונות וזהות, ועל זה מגבשים אסטרטגיה ומדיניות פנים וחוץ. אם נאבד את העקרונות, נאבד את הארץ. לא צריך להיות משיחי בשביל להבין את זה. סלע קיומנו כאן יושב על התנ"ך.
    הקטע הזה להפוך את הדת למשהו משיחי והזוי – זה קטע מסוכן ולא נכון לנו. אל תהפוך דת למשיחיות.
    ולקינוח:
    "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" – מפרשת השבוע.

    והנה מה שלא כדאי לנו לשכוח אף פעם:

    "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם. הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם. "

  20. לפעמים נדמה שהדרך לפסגה היא פשוט בתקיפת היושב בה. רק שנדרש יותר מזה בשביל לכבוש אותה. זה לא שם אותך במעמד שווה.

  21. בעניין הר הבית הרציונלי והאי אציונלי מתאחדים במקרה דנן,ויתור ישראלי על המגנומטרים ועל הריבונות יביאו לנו רק טרור וצרות,לגיטימציה לא מגיעה מויתורים מבישים,נקבל חרפה ומלחמה בסוף…

  22. מיסטיקה ומציאות.
    מיסטיקה מגלמת את המאוויים הפנימיים בחיי אדם ואומה.
    המציאות מורכבת ״משמיים״ ו״ארץ״.
    הארץ היא שיקוף המאוויים הפנימיים והשמיים מטהרים אותם.
    המאוויים הכמוסים של האומה הגרמנית כצייד פגני טורף ומשעבד, התגלמו במציאות.
    ״השמיים״ דאגו לאזן את התמונה.
    המאוויים הכמוסים של האומה הערבית כנפש אבודה רדופת רגשי נחיתות וצמא עז לכבוד ונקמה, מתגלמת במציאות.
    ההחלטה להציב מגנומטרים, היא סוג של ״החלטה שמימית״.
    התוצאה – בפעם הראשונה, באופן חריף, נפשם המסתתרת של ערביי ישראל, נחשפת לאור יום.

    בשלב זה מיותרים המגנומטרים, הפור נפל.
    אייך וכיצד ומתי פועלים, זה כבר נמצא על השולחן.
    חוק הלאום. חוק 80 חברי כנסת, חילופי שטחים – סנוניות ראשונות.

    הסכם אוסלו שעבר ברוב של 61 חברי כנסת (במיעוט יהודי), שלל את זכותו הבלעדית! של העם היהודי להתגונן, ולהיות אחראי בלעדי לעתידו וקיומו.
    שליטה בלעדית!! על קיומנו, עתידנו וגורלנו – היא כלל יסוד.

    1. רציונאליות?
      פעם, כשלמדתי על אפליה מתקנת, גיליתי שאלה שזוכים לאפליה המתקנת, ומתקבלים לקבוצה שהם לא שייכים אליה – הופכים להיות התומכים הכי קיצוניים במטרות / הגדרות הקבוצה.
      אני מאד מעריך את משה איפרגן, אבל יש לי בעיה אחת.
      בלי להיות גזעני – הרבה מהאנשים בגילו של משה וממוצא דומה, היו הולכים בילדותם לבתי כנסת. אצל חלק גדול מהם עדיין יש פינה חמה לדת.
      אבל אדם משכיל ומוכשר כמו משה (בלי טיפת ציניות), אינו יכול להרשות לעצמו להיות פחות מ"רציונלי". הרי אם הוא יהיה כזה, בתור ימני, הוא יהיה בסך הכל עוד בבון…
      אז זהו – שלא.
      מותר להיות גם רציונלי, וגם עם ערכים נוספים.
      רוב בני האדם משתמשים בכלים רציונליים על מנת להשיג את מ א ו י י ה ם!
      מה כל אחד רוצה ולמה – זה ממש לא משנה.
      רציונליות כשלעצה היא לא יותר מתיאוריה יפה. לא משנה אם נשייך אותה ללוגיקה, או לפילוסופיה.
      ולסיום – מבחינה רציונלית נטו, אי אפשר להצדיק את ישיבתנו כאן בלי הר הבית, וכל יתר הסיפורים שקשורים אליו.

  23. הכותב היה מכבד יותר את עצמו ואותנו אילו התמקד בטיעונים ענייניים על האיזון הרצוי בין 'מיסטי' לרציונאלי ועל הסבר מהלכיו המבולבלים של ראש הממשלה השבוע. תחת זאת הוא העדיף ללגלג על אידר בלי סדר, בלי מהלך רציף ובלי טעם.
    כ'הארץ' היינו? ל'ידיעות' דמינו ?!
    אני מבקש מהמערכת לחזור לרמה ולסגנון שהורגלנו בהם

  24. צריך להסביר לאידר שיהודי אשר חרד ליהדות אינו הופך את שמו מדרור כהן לדרור קידר כדי לשאת לאשה גרושה.

  25. את האמת לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד מאמר ארוך כדי להסביר לנו את הפליקפלק של אידר. מה אתה רוצה להגיד שדרך המחנה הבזיוני היא הדרך הנכונה. אז אתה טועה. את האמת איפרגן ההזיה של השמאל יותר מסוכנת מההזיה המשיחית דתית מסיבה פשוטה ההזיה השמאלנית היא מכילה רצח יהודים ההזיה המשיחית אומרת למעשה מה שאני אומר על כול יהודי הרוג יהרגו 100 ערבים לכן אני מעדיף את ההזיה המשיחית למרות ועל אף שאני חילוני אני בעד נקמת דם אני בעד תשלום דמים . ולא רוצה את ההזיה השמאלנית שמוכנה לקבל רצח יהודים משפחות ומה שבה לערבים . הר הבית הוא ירושלים וירושלים היא ארץ ישראל.לא מתאים לך המלאח במרוקו עדיין קיים . ויש חלופות בברילין שם ניתן לבחור מאלח בסגנון מוסלמי או גטו בסגנון אירופאי

  26. אם נתניהו היה בנעליו של בן גוריון ערב הקמת המדינה מדינת ישראל לעולם לא הייתה קמה, האמרה המפורסמת של בן גוריון שמי שלא מאמין בניסים הוא לא רציונלי היא ההוכחה לכך שמנהיג צריך להיות אמיץ ולהאמין בבלתי אפשרי. לנתניהו לא היה ולא יהיה לא חזון ובוודאי לא אומץ ואמונה בצדקת הדרך אבל אמונה מוחלטת בהישרדות פוליטית שמקדשת את כל האמצעים בעיקר הלא מוסריים…

    1. לאחר 10 שנות כהונה כראש ממשלת ישראל, מדינת ישראל בהנהגת נתניהו היא מעצמה ביטחונית, כלכלית, טכנולוגית ומדעית. נתניהו התקבל כמנהיג מרכזי בכנס ברית מדינות אפריקה המזרחית, בכנס ברית מדינות אפריקה המערבית, בכנס ברית ארבע מדינות מזרח אירופה (פולין, הונגריה, סלובקיה, צ'כיה) ובייסוד הברית הים תיכונית יוון-קפריסין-ישראל. ביקוריו באוסטרליה, בסין, בסינגפור, באוזבקיסטן, באזרבייג'ן ובהונגריה – מחזקים את מעמדה של מדינת ישראל בעולם. הוא העמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני, הכלכלי והמדעי עם הודו, וחידש את הקשרים הדיפלומטיים עם טורקיה. גם קשריו הטובים עם הנשיא פוטין ועם הנשיא טראמפ מחזקים את מעמדה הבינלאומי של ישראל. ישראל יציבה וחזקה כלכלית: עודפים במטבע חוץ, עלייה ברמת החיים וגידול בתיירות. השקל הישראלי הוא אחד המטבעות החזקים בעולם. כל יום עולות על כבישי ישראל 1,000 מכוניות חדשות. נפתחו קווי רכבת חדשים ונבנו קילומטרים של כבישים וגשרים חדשים. מה יעשו אויבי ישראל? הם משחדים את יריבי נתניהו בפוליטיקה הישראלית כדי שידיחו את נתניהו מהשלטון, תוך שימוש מושחת ושפל במערכת המשפט הישראלית ובתקשורת הישראלית (כולל מטקבקי "רק לא ביבי" במשרה מלאה).

  27. משה, עם כל הכבוד — ההתקפה הזאת על דרור אידר היא מתחת לכבודך.
    אם יש לך טיעוני נגד למה שאידר כתב, טוב ויפה. אבל התקפה אישית כזאת מזכירה יותר מדי את הסגנון של אוהדי הקומוניזם.

    1. כל השיח שעומד סביב רשימתו של איפרגן רצוף ירידה לקטנות וחיפוש עקיצות ולגלוג שמתחת לחגורה. בין הדברים בולטת הערכת הכותב ביחס לרשימת דרור אידר: "בורחים מההר והוא רודף
      אותנו".שם נאמר שהרשימה היא… "מופת של דרדור בשיח האינטלקטואלי בימין. מיסטיקה וסימבוליקה יהודית מחליפות אצל אידר את הניתוח ואת ההבנה הבסיסית בענייני מדיניות…" מלים מוכרות ולעוסות של כאלה שמזמן כבר מנוכרים למחשבות ולעובדות שהתנסינו בהם לשווא והם יותר באים להצביע על עומק התלישות והרצון הסמוי או הגלוי להבליט את האינטלקט של הכותב על ידי לגלוג וההתנשאות על הדעה האחרת. מזמן למדנו שמוטב לסמוך על החכמה הטבעית-החמה- הפשוטה של ציבור הבוחרים מאשר הלוליינות שמפיקה ההתחכמות האינטלקטואלית. אנשי מעשה כמעט תמיד היו עדיפים על המתיימרים להיחשב אינטלקטואלים שאצלנו הם לרוב מחויבים יותר לדעות השבט מאשר למציאות.

      לכשעצמי, בחרתי להתמקד במשפט אחד ברשימתו של אידר על התחלתו של תהליך התעוררות התודעה להכרת זכות קיומנו בארץ ישראל. עד כה היה הבדל קטן מאוד בין הפתרונות המוצעים ע"י הימין לבין אלה של השמאל. הייתה ועדיין קיימת הדעה שאם רק נוותר על השטחים, קטנים או גדולים, ונאפשר הקמת מדינה פלשתינים יבוא שלום על ישראל ועל המזרח כולו. המלה שלום הפכה למטרת הקסם – אוטופית- מסממת שדחתה כל חלופה אחרת. גישה נאיבית הייתה חסרת סבלנות והניחה ש- 67 שנות המדינה הן זמן רב ארוך מדי מכדי לסבול את היעדר שלום. המציאות טופחת על פנינו יום יום והיא מתחילה לחלחל לתודעה שהשלום הוא לימים רחוקים. המציאות הקיימת היא שערביי ארץ ישראל רואים עצמם כלאום את היהודים מהגרים לא רצויים שכל מאווייהם לחסל את מדינתם שהקימו בארץ כל אלה הולכים ומחלחלים לתודעה שארץ ישראל לא יכולה בשום תנאי לשאת על גבה שתי מדינות ושני עמים עצמאיים שסותרים ועוינים זה לזה הן מבחינה לאומית-כלכלית והן מבחינה השטח והטופוגרפיה שלה . ההיסטוריה של ארץ ישראל לדורותיה, מימי יהושע בן-נון ומימי שיבת ציון, תומכת בזה -ואין להדביק לזה את תווית המשיחיות. אולי זה נאיבי לצפות לצדק עבור היהודים שהיו נרדפים ועלובים בימי גלותם שחזרו למולדתם ההיסטורית הזעירה בעוד לערבים שפע מדינות ושפע משאבים אבל יש בכל זאת משהו מחוקיות הטבע, או יד- נעלמה שתוביל את המהלכים לעשיית צדק לעם ישראל. צדק שיאפשר מצד אחד לאלה מהערבים שלהוטים לבטא את הלאומיות שלהם שיסתפחו למדינות ערב ואילו לאחרים יובטח קיום הוגן כאזרחים תחת שלטון ישראל. הפתרון הזה הוא החלופה הראויה במקום להמשיך את סכסוך הדמים לשנים רבות שיאמללו את כל תושבי הארץ ובסופו של דבר זה ימיט בהכרח על הצדדים את ההרס והפליטות, כמו שאנו חווים כיום בסוריה ומדינות ערב האחרות.

      את תהליך התעוררות התודעה הזו בקרב כל הצדדים אפשר לחזות מתוך רשימתו של דרור אידר.