קצין בכיר לשעבר במינהל האזרחי: המינהל מוטה לטובת הפלסטינים ומשרת אג'נדות שמאל

סא"ל יעקב סבג, בעל ותק של 21 שנים במינהל, מוציא ספר על חוויותיו: "אנחנו מתנהלים ברפיסות מול הפלסטינים ורק מעודדים את הקיצונים. אני מודאג". ראיון

"בן בית אצל לא מעט פלסטינים". סבג בפעילות (אמצעי)

עשרים ואחת שנים שירת סא"ל (מיל') יעקב סבג במינהל האזרחי, במהלכן למד להכיר מקרוב את ערביי עזה, יהודה ושומרון. לאחר שפשט את מדי הקבע, בסוף 2009, המשיך סבג לשרת במילואים כיועץ לענייני פלסטינים ביחידת הממשל של פיקוד מרכז. לפני כשנתיים הוא קיבל הודעה מפתיעה: שירות המילואים שלך במינהל הסתיים – בהוראה ישירה של אלוף יעקב (פולי) מרדכי, מפקד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) – הגוף המנהל את החיים האזרחיים ביו"ש ושאליו כפוף המינהל האזרחי.

הסיבה להדחה של סבג מהמילואים היתה ביקורת פומבית שהעביר בזמנו על התנהלותם של המינהל והמתפ"ש, בדגש על טענות לאפליה נגד האוכלוסייה היהודית ביו"ש. "המינהל התנהל מולי בבריונות", מאשים סבג בראיון ל'מידה'. "המתפ"ש והמינהל ביקשו להעביר דרכי מסר מאיים לאחרים: אל תעבירו עלינו ביקורת, אפילו אם אתם כבר אזרחים". לדברי סבג, "ההדחה שלי מסמלת היטב את ההתנהלות הכללית של המינהל: קיבעון מחשבתי וחוסר סובלנות כלפי ביקורת".

אלא שהדחתו מהמילואים רק החדירה בסבג מוטיבציה נוספת לתת ביטוי לתובנות שצבר במהלך למעלה משני עשורים במינהל. בחודשים הקרובים עתיד לצאת ספרו החדש – "זיכרונות 'אבו-יוסוף'" (על שם הכינוי שהצמידו לו הפלסטינים). בספר הוא מגולל את "מצעד האיוולת" של מנגנוני הביטחון, ובראשם המינהל האזרחי, בכל הנוגע לניהול שטחי יו"ש. קמפיין ה'הד סטארט' בו יצא סבג במטרה לממן את שיווק הספר הסתיים בהצלחה, ואף גייס סכום גבוה מהנדרש.

כריכת הספר

המינהל השמאלני

"המינהל האזרחי הפך בשני העשורים האחרונים לגוף שמשרת אג'נדת שמאל", טוען סבג. "הוא רואה ביהודים ביו"ש אוכלוסייה כובשת וקולוניאליסטית, ולעומת זאת את הפלסטינים כאוכלוסייה ילידית. אנחנו מתנהלים ברפיסות מול הפלסטינים ובדרך זו מעודדים דווקא את הקיצונים שם".

לדברי סבג, "המינהל פועל מתוך נקודת מוצא ששטחי יו"ש שאינם כלולים בגושי ההתיישבות בכל מקרה יהיו חלק ממדינה פלסטינית עתידית ולכן אין טעם להתאמץ ולאכוף שם בנייה פלסטינית בלתי חוקית. זה לא היה המצב כשהגעתי למינהל ב-1988. אבל מאז הסכמי אוסלו, ובעיקר ב-15 השנים האחרונות, התופעות המדאיגות הללו הפכו לחלק מה-DNA של הארגון".

סבג מתאר כיצד אנשי המינהל האזרחי מנהלים סדר יום 'מדיני' משלהם, במנותק מהחלטות הממשלה. "המינהל שותף לבנייתה בפועל של מדינה פלסטינית – בזמן שהדרג המדיני לא בדיוק החליט שזה הקו", הוא מספר. "זו הולכת שולל. התוצאה היא שהפלסטינים והאיחוד האירופי עושים צחוק מהריבונות הישראלית. מבנים פלסטינים לא חוקיים קמים בשטחי C כמו פטריות אחרי הגשם, לעתים קרובות במימון של האיחוד האירופי. אז נכון, המינהל הורס פה ושם מבנים פלסטינים, אבל זו טיפה בים. כולם יודעים שהרבה יותר קל למנוע מלכתחילה הקמת מבנים מאשר להרוס מבנים קיימים. זה כמו ההבדל בין להזיז סלע להזזת הר".

יש לך דוגמה קונקרטית ל"העלמת העין" של המינהל מבנייה פלסטינית לא-חוקית?

"הדוגמה הבולטת והצורמת ביותר היא ההתנהלות מול סלאם פיאד (ראש הממשלה הפלסטיני בשנים 2013-2007, ג"צ). אני מודה שפיאד היה עוף מוזר בנוף הפלסטיני. הוא היה אדם חרוץ, נעים הליכות, חרת על דגלו את המלחמה בשחיתות ובעיקר נלחם בחמאס ובהסתה. הבעיה היא שאצלנו ממהרים להתאהב בכל מי שמצטייר כ'מתון', ובמקרה הזה פולי מרדכי (ראש המינהל לשעבר ומפקד המתפ"ש כיום, ג"צ) 'התאהב' בפיאד יותר מדי והנחה את הגורמים השונים במערכת הביטחון לסייע לו ככל הניתן".

מה הבעיה במתן סיוע למנהיג פלסטיני שמשרת את האינטרס הישראלי?

"זו לא התמונה המלאה. פיאד עשה הרבה דברים טובים, אבל הוא גם היה זה שהעלה משמעותית את המשכורות והקצבאות למחבלים שרצחו יהודים בפיגועי טרור, כמו הרוצחים של משפחת פוגל באיתמר. אז מצד אחד הוא נלחם בחמאס אבל מצד שני הגביר את המוטיבציה אצל הפלסטינים לרצוח יהודים. בנוסף, פיאד הגה את תכנית 'המדינה שבדרך' או כמו שקראנו לה 'הסיפוח הזוחל' שהתכלית שלה הוא 'חומה ומגדל' פלסטיני בשטחי C. פיאד החליט שאם אין שלום על שולחן המו"מ, הוא יקבע עובדות בשטח ויקדם פרויקטים ענקיים של בניה בשטח C כדי שבמו"מ עתידי אותם שטחים ייחשבו פלסטינים".

"אבו יוסוף" בעת שירותו הצבאי (שלישי משמאל)

והמינהל לא עצר אותו?

"להפך. פולי ידע בדיוק מה קורה בשטח. יחידת הפיקוח של המינהל הכירה כל מבנה פלסטיני לא חוקי שהוקם, אבל ההנחיה היתה שלא רוצים לריב עם פיאד ולתת אור ירוק ככל האפשר לבקשות שלו. זה כלל למשל מתן אישורים להעברת ציוד כבד ומתן היתרים בדיעבד למבנים שכנראה הוקמו בלי אישור. פולי היה מדבר מדי יום עם פיאד בטלפון ונפגש איתו לעתים תכופות. הוא גם הפגיש אותו עם כל הצמרת הביטחונית והאזרחית בישראל. ראו בו 'יקיר המערכת' ושמירת יחסים טובים איתו עמדה כמעט מעל לכל שיקול אחר".

המינהל ידע בזמן אמת על הכוונה של פיאד להקים מדינה פלסטינית דה-פקטו?

"כמובן. התכנית של פיאד פורסמה רשמית אמנם באוגוסט 2009 אבל הבסיס שלה הוצג כבר בדצמבר 2007 בפאריס בכנס ועידת המדינות התורמות לרשות. הכל היה מונח על השולחן, אבל בכל זאת הפלסטינים קיבלו אישורים לבנות בשטח C. רק כשהיו מקרים מאוד קיצוניים של בנייה חריגה פולי ביקש אישית מפיאד לטפל בבעיה. אבל גם אז, התחושה היתה שפיאד עושה לנו טובה, במקום שנבהיר לו שהוא פועל בניגוד מוחלט להסכמים ושאם הוא ימשיך בדרך זו הוא ישלם מחיר גבוה".

פיאד פרש מתפקידו לפני ארבע שנים. יצא לך לשרת במילואים גם בתקופה של ראש הממשלה הפלסטיני הנוכחי רמי חמדאללה. המצב השתנה מאז?

"השתנה קצת, כי היחסים בין הצבא לחמדאללה לא קרובים כפי שהיו עם פיאד, אבל קודם כל הנזק כבר נעשה ואת חלקו אי-אפשר כבר לתקן. דבר שני, בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C ממשיכה גם היום ביתר שאת".

הדרג המדיני לא היה מודע לכל מה שאתה מתאר?

"בתקופתי לא, ולכן היתה פה הולכת שולל. לצערי היום המצב כנראה שונה. אלקין אמנם מאשים את המנהל שהוא מוליך את הממשלה באף, אבל נראה שהדרג המדיני הנוכחי 'יישר קו' עם המינהל. נתניהו וליברמן לא דופקים על השולחן כדי לעצור את 'הממשל העצמי' של המינהל ביו"ש. ליברמן אפילו מושפע מהמינהל ומחלק פרסים לפלסטינים – כמו תכנית הבנייה החדשה בקלקיליה. גם אלי בן דהן, סגן שר הביטחון, ישן בעמידה, ועכשיו 'מוכרים' לו את התכנית להכפלה ואזרוח של המינהל – שזה למעשה ביסוס וחיזוק של גוף שלא ממש משרת את האינטרסים של ההתיישבות, אם להתנסח בעדינות".

למה לא הזדעקת בזמן אמת על אוזלת היד של המינהל?

"קודם כל, זה לא היה בתחום האחריות שלי. לא הייתי איש פיקוח ולכן לא הייתי בעמדה להוציא צווי הריסה או ללחוץ להוציא כאלו. דבר שני, האמן לי שדפקתי על השולחן מהרגע הראשון, וזו גם הסיבה שמפקד המתפ"ש רצה להעיף אותי מצה"ל. עכשיו הוא הצליח להעיף אותי מהמילואים בגלל הביקורת שלי. לצערי, רס"ן אחד לא יכול להפוך מערכת צבאית נעולה".

בתגובתם לכתבה, הגדירו במתפ"ש את הטענות שלך "בליל אמירות, שמרביתן מחוסר תימוכין, הנובעות ממניעים שלא נפרט כדי לא לפגוע בצנעת הפרט". אולי הביקורת שלך באמת מוּנעת מנקמנות אישית?

"זו תגובה שמסמלת את האטימות של המערכת. אין בי טיפת טינה כלפי המינהל. להפך. נתתי עשרים ואחת משנותיי היפות ביותר למקום הזה ואני לא מתחרט לרגע. בניגוד למה שהם טוענים, הביקורת שלי בזמן אמת על המינהל היא זו שגרמה לי לעזוב, לא להפך".

אתה תושב עפרה ולא מסתיר את היותך איש ימין. יש שיגידו שהביקורת שלך נובעת מאג'נדה פוליטית ולא מתפיסה אובייקטיבית של המציאות.  

"אני גר ב-13 השנים האחרונות בעפרה אבל גדלתי במושב תקומה שבנגב ולפני שעברתי ליו"ש התגוררתי במרכז שפירא ליד קרית מלאכי. אני לא מסתיר את הכיפה שלי, למרות שבמהלך שירותי היו קצינים בצה"ל שראו בה סדין אדום. אני גם מסרב להתבייש בתמיכה שלי בהתיישבות. בפעם האחרונה שבדקתי לא ראיתי שיש איסור על תושבי יו"ש להביע דעותיהם על הצבא. אפשר לבטל את הביקורת שלי ב'הוא סתם מתנחל', אבל גם במינהל האזרחי יודעים שכל מילה שאני אומר היא אמת לאמיתה, ועובדה שגם עמיתים שלי, שלא בהכרח מסכימים עם דעותיי הפוליטיות, תומכים בטענות שלי".

מה הסיפור של מתקן טיהור השפכים?

מה הסיפור של מתקן טיהור השפכים ולמה זה אמור לעניין כל אחד מאיתנו?לא תאמינו לסיפור הבא..***סיפורים כאלה יש עוד הרבה. ועל כל ההתנהלות העקומה הזו אני מספר בספר החדש #זכרונות_אבו_יוסוףהספר שמספר לכם בדיוק את כל הדברים שהסתירו מכם שנים, כאזרחי מדינת ישראל.והסיבה שבגללה אני מחליט להוציא את הספר לאור?כי לכולנו מגיע לדעת את האמת ולהחליט בעצמנו – אך רק על סמך כל העובדות במלואן.לרכישת הספר (ותשורות נוספות) דרך קמפיין ההדסטארט כנסו – https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=23745

Posted by ‎זכרונות "אבו יוסוף" – הספר‎ on Sunday, 13 August 2017

"השב"כ חסם מידע מהדרג המדיני"

סבג (54, נשוי + 7), שאביו נהרג במלחמת ההתשה, החל לשרת במינהל האזרחי בנובמבר 1988, חודשים ספורים לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה. הערבית השגורה שבפיו נרכשה במהלך שירותו ביחידת המודיעין "חצב", ממנה הגיע למינהל. ברוב שנותיו במינהל שימש כיועץ לענייני ערבים, ובתפקידו האחרון כיהן כאחראי על המחקר בענף היועץ לענייני פלסטינים ביו"ש. בתקופת שירותו של סבג התחלפו שמונה שרי ביטחון והתרחשו מהלכים היסטוריים, כמו שתי האינתיפאדות, הסכם אוסלו, מותו של יאסר ערפאת, ההתנתקות והמלחמה המדינית שהכריזו הפלסטינים על ישראל.

"לא נמניתי עם דרג מקבלי ההחלטות, אלא רק עם הדרג שעקב אחר מימוש ההחלטות בשטח ובחינת השפעתן על הצד הפלסטיני", הוא מספר. "ניסיתי לייעץ ולהזהיר מפני מהלכים שגויים, מתוך היכרות אינטימית עם דרגי השטח, אך לרוב לא היה עם מי לדבר. השב"כ למשל היה חרד שמישהו יפגע לו במונופול על הידע ודאג לחסום מידע שלא היה נוח לו".

איזה מידע למשל?

"שני המקרים הבולטים ביותר היו אירועי מנהרת הכותל (ספטמבר 1996) והבחירות לפרלמנט של הרשות ב-2006. ב-96' השב"כ פיתח תלות שלדעתי היתה מוגזמת במנגנוני הביטחון של הרשות ולכן היה חשוב לשב"כ שנתניהו, ראש הממשלה באותה תקופה, ייצור קשר חם עם ערפאת. בחודשים שלפני פרוץ המהומות השב"כ בחר להתעלם מאזהרות מפורשות שלי ושל חבריי במינהל שערפאת נערך להסלמה ואפילו דוחק בחמאס לבצע פיגועים. השב"כ הורה לדרגי המודיעין להתעלם מהאזהרות שלנו, ולכן הן לא הגיעו לידיעת הדרג המדיני. לצערי התחזית של המינהל התממשה: האלימות פרצה ו-17 חיילים שלנו נהרגו בתוך 5 ימים – בעיקר מאש המשטרה הפלסטינית שהיתה כפופה ישירות לערפאת. לדעתי היה אפשר להיערך טוב יותר למהומות אם היו מקשיבים לנו. חמור מכך, אחרי המהומות לא רק שלא גבינו מחיר מהרשות על זה ששוטרים פלסטינים הרגו חיילים שלנו, אלא שנתניהו אף ערך מפגש חם עם ערפאת במחסום ארז והעביר מסר שהאלימות משתלמת.

"בבחירות ב-2006", ממשיך סבג, "הזהרנו שחמאס עומד לנצח בעזה ולכן אסור לאפשר לו להשתתף בבחירות. בשב"כ עמדו על דעתם שחמאס לא רוצה לנצח אלא רק לצבור כוח. הם אמרו לי 'זו לא הערכה אלא מודיעין', כשהכוונה היתה לומר מי אני בכלל שאגיד להם מה קורה בשטח ואיך אני מעז להתווכח איתם. אחרי הניצחון של חמאס וההפיכה שהגיעה בעקבותיה אף אחד לא התקשר להתנצל על הזלזול".

שב"כ חסם דיווחים על מעורבותו בטרור. יאסר ערפאת | פלאש90

בשב"כ לא הגיבו לטענות של סבג, אך במינהל האזרחי הגיבו בחריפות: "[סבג] מְשווה לעצמו מעמד והשפעה, אשר אינם תואמים את המציאות ואת פעילותו ביחידה ועל כן, הסתכלותו חד ממדית".

"זו תגובה שמסמלת את האטימות של המערכת", אומר סבג. "אין בי טיפת טינה כלפי המינהל. להפך. נתתי עשרים ואחת משנותיי היפות ביותר למקום הזה ואני לא מתחרט לרגע. בניגוד למה שהם טוענים, הביקורת שלי בזמן אמת על המינהל היא זו שגרמה לי לעזוב, לא להפך".

"תיעוב כלפי המתיישבים"

סבג מסמן את כהונתו של ראש המנהל לשעבר, תא"ל (מיל') אילן פז (2005-2002), כרגע המכונן בו הפך המינהל לגוף שעוין את ההתיישבות ופועל בשם אג'נדת שמאל. "כשהגעתי למינהל ב-88' הוא היה גוף שנקט קו קשוח כלפי הפלסטינים ועמד לרשות ההתיישבות בכל מה שהיה צריך", הוא מספר. "סייענו להתיישבות בחבל עזה במפות ובאישורים, ובטח שלא באנו לשים לה רגליים. לגבי הפלסטינים שמנו דגש גדול על יחס הומני והוגן, אבל גם ידענו לא לאפשר הפקרות בשטח. כל ניסיון לבנייה בלתי חוקית נתקל בתגובה נחושה מצדנו".

איך שינוי הגישה בא לידי ביטוי בשטח?

"פז היה הגורם המרכזי שסייע לטליה ששון (כיום נשיאת הקרן החדשה לישראל, ג"צ) לחבר את 'דו"ח המאחזים' שנחשב לאחד המסמכים העוינים ביותר להתיישבות. הוא דאג לגייס את הבירוקרטיה של המינהל כדי להציק כמה שיותר להתיישבות, בדגש על המאחזים. האובססיה שלו כלפי ההתיישבות באה לפעמים על חשבון הטיפול בפלסטינים".

למה הכוונה?

"כשהייתי יועץ לענייני פלסטינים ב'מפקדת תיאום וקישור' (מת"ק) ברמאללה בעשור הקודם סבלנו מבעיה קשה של גניבות דלק על ידי הפלסטינים. מדובר היה בנזק אדיר לקופת המדינה – בסביבות 300 מיליון שקלים, מכיוון שאנחנו היינו אלו שצריכים 'להשלים' את החוסרים בדלק – אבל גם בסיכון בטחוני חמור. פז פשוט התעלם לחלוטין מהענין הזה, ובמקום לטפל בבעיה הוא אמר שמבחינתו המת"ק נכשל במשימה. ומה היתה המשימה? למנוע התפשטות של מאחזים. הבעיה המרכזית היתה מבחינתו עמונה – שם נבנו אז בתי הקבע. הוא ביקש לקבל בכל שבוע דו"ח מה קורה במאחזים ואם צריך להביא מידית משטרה למתיישבים". נכון לכתיבת שורות אלו לא ניתן היה להשיג תגובתו של פז לטענות.

פז סיים תפקידו במינהל ב-2005. מאז התחלפו בראשות המינהל שבעה אנשים, כולל זה הנוכחי (בן חור אחוות). אחד מראשי המינהל בעבר, מוטי אלמוז, אף זכה על ידי התקשורת לכינוי "החבר של המתנחלים". אתה לא קצת מפריז בהשפעה של פז על המינהל בתקופה הנוכחית?

"לצערי לא. העקרונות שהתווה פז ושהקשו מאוד על יהודים לרכוש קרקעות ביו"ש תקפים עד היום. הם נכנסו עמוק ל-DNA של המינהל והמתפ"ש".

מהם אותם "עקרונות" שהקשו על ההתיישבות?

"המכשול המרכזי הוא שאם אתה יהודי שרכש קרקע מפלסטיני ביו"ש, המינהל לא מאפשר לך מיד לרשום בטאבו 'הערת אזהרה' על הנכס. זה נוהל שבפירוש לא היה בעבר. המשמעות היא שגם אם רכשת נכס מפלסטיני, אתה יכול יום אחד להתעורר ולגלות שהנכס הועבר לפלסטיני אחר שפתאום יגיד שהעסקה לא מקובלת עליו. תוסיף לכך את העובדה שבמינהל האזרחי עובדים לא מעט פלסטינים, וברגע שהם שומעים שפלסטיני מכר קרקע ליהודי הם מיד מעבירים את המידע הלאה. כולנו ראינו את התחקיר בעובדה על הגורל שצפוי לפלסטינים שמוכרים קרקע ליהודים".

"במקביל", ממשיך סבג, "המינהל משחק יו-יו עם הרוכש ודורש ממנו להביא הר של טפסים ואישורים למיניהם כדי 'להוכיח' שהעסקה נעשתה כדין. הוא דורש מהמתיישב אישור של צוות 'קו כחול' (צוות של המנהל שנועד לסמן אדמות מדינה ביו"ש ושעליהן ניתן להקים יישובים, ג"צ) לכל תכנית בינוי. נכון שזה חשוב כדי למנוע טעויות והשתלטות על אדמות של פלסטינים, אבל המינהל עושה שימוש מניפולטיבי בדרישה הזו כדי לייצר צוואר בקבוק, שפוגע אנושות בקידום תכניות בניה בהתיישבות. נוצרת סחבת בירוקרטית קלאסית שנועדה לייקר את התהליך ולהתיש את הרוכש. בדרך כלל במלחמת ההתשה הזו מעורב היועמ"ש של יהודה ושומרון, שגם הוא איש צבא. התוצאה היא שיהודי שרוצה לרכוש קרקע מפלסטיני צריך לעבור שבעת מדורי גיהינום. הרוב מוותרים על התענוג, הקרקעות לא נרכשות והנזק המצטבר להתיישבות הוא עצום".

"פגיעה אנושה בריבונות"

הדוגמה העדכנית ביותר ל'סחבת' עליה מדבר סבג היא בית המכפלה בחברון, שנרכש ב-2012 על ידי מתיישבים מידי פלסטיני תושב חברון. הפלסטיני שמכר את בית המכפלה למתיישבים, מוחמד אבו שהלה, נמק בכלא הפלסטיני כבר חמש שנים ללא משפט, ואף חווה עינויים מצד מנגנוני הביטחון הפלסטינים – רק כי העז למכור את הנכס הפרטי שלו לידי יהודים.

לדברי סבג, "המינהל מצוי בטראומה מהתקופה ששלטנו בעזה. בזמנו, רדפנו אחרי בדואים שניסו להשתלט על אדמות ברצועה ואחרי ההתנתקות ראינו שכל האזור הזה הפך לשכונת הווילות של בכירי הרשות, כולל אבו מאזן. אז אנשים אמרו לעצמם בשביל מה להם להתאמץ. ממילא מה שלא בגושי ההתיישבות לא יהיה שלנו, אז אין סיבה להילחם".

מהן ההשלכות של התנהלות שכזו?

"פגיעה אנושה בריבונות. אם בעבר האיחוד האירופי היה פועל להסתיר את המעורבות שלו בבניה פלסטינית לא חוקית בשטחי C, היום על הציר של מישור אדומים – אזור אסטרטגי מדרגה ראשונה – יש מבנים פלסטינים לא חוקיים שדגל האיחוד מתנוסס מעליהם בלי בושה. מדינות זרות שעל הנייר ידידותיות לישראל באות ועושות מה שהן רוצות בשטח המצוי בשליטה ישראלית מלאה, בלי לקבל מאתנו רשות. דמיין מה היה קורה אם היינו עושים במדינות אירופה עשירית האחוז ממה שהן עושות כאן. ההתרפסות שלנו בפני האירופים והפלסטינים מציירת אותנו כחלשים, ואם יש דבר שלמדתי מהיכרות אינטימית עם השטח הוא שלעולם אסור לנו להפגין חולשה".

בשנותיו הרבות במינהל האזרחי יצר סבג קשרים אישיים עם פלסטינים רבים מרצועת עזה ויו"ש, כולל פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי. "הייתי בן בית בקרב לא מעט פלסטינים, בלי קשר לדעות שלהם לגבי ישראל", הוא מספר. "הסתובבתי המון בשטח, ובהתחלה עשיתי גם המון טעויות שלא אחת היו יכולות לעלות לי בחיים. היה חשוב לי שהם ירגישו בנוח להגיע אלי למשרד כדי לספר לי באמת מה הם חושבים ומרגישים. הם הכירו אותי בתור 'אבו-יוסוף' – כינוי שנתן לי שיח' מעזה שגם לימד אותי את הקוראן, כי בקוראן וגם בתורה יוסף הוא בנו המועדף של יעקב אבינו, שעל שמו אני נקרא. דאגתי ליצור קשרים עם כל שכבות האוכלוסייה הפלסטינית – מפשוטי העם, דרך עיתונאים ועד נציגי הציבור".

מה שמעת מהם?

"הדבר הכי חשוב הוא שאסור לנו לחיות באשליות. אני זוכר ששוחחתי פעם עם אסעד צפטאוי, אחד האנשים הקרובים ביותר לערפאת, שנרצח מאוחר יותר על ידי מוחמד דחלאן. צפטאוי היה שותפו של ערפאת לחדר במעונות הסטודנטים בקהיר, ולתא האחים המוסלמים שזכה בבחירות לאגודת הסטודנטים הפלסטינים במצרים בשנות החמישים. הוא גם היה מעורב בראשית המגעים המדיניים עם ישראל. 'מתון' בעגה של מערכת הביטחון. אבל אפילו הוא אמר לי שאין שליט ערבי או מוסלמי – ממרוקו ועד איראן – שאם תהיה לו הזדמנות לחסל את ישראל הוא לא יעשה זאת. הוא הזהיר אותי שאם אנחנו רוצים לשרוד פה אסור לנו לרגע להיות חלשים, אחרת יחסלו אותנו".

הפלסטינים מעוניינים בפתרון של שתי מדינות?

"אם יש משהו שהם לא רוצים זו מדינה בגבולות 67'. ברור להם שחמאס ישתלט בתוך רגע על מדינה כזו והפלסטינים ביו"ש ממש לא רוצים לגור בעזה. השר לשעבר לענייני אסירים זיאד אבו עין אמר לי פעם שהרשות הפלסטינית זו לשכת תעסוקה אחת גדולה. שורדים מלשלם משכורות. הוא הסביר לי שהמזל שלהם זה שהם בסכסוך איתנו ובגלל שכל העולם מתעניין ביהודים הוא שופך מיליארדים על הפלסטינים. בלי הכסף הזה הרשות היתה מתמוטטת, וזה עוד לפני שיש להם מדינה באופן רשמי".

רבים בימין מביעים תמיכה ב"שלום כלכלי". אתה חושב שזו נוסחה שיכולה לעבוד?

"זה תלוי. שתי האינתיפאדות התחילו דווקא בתקופות שבהן הרווחה הכלכלית של הפלסטינים היתה בשיאה. גם בטרור הסכינים הנוכחי ראינו מחבלים רבים שהגיעו ממשפחות עשירות. לא רק שטרור אינו נובע ממצוקה, במקרים רבים ההפך הוא הנכון – דווקא כשאתה עסוק בהישרדות אין לך זמן לחשוב על מאבקים לאומיים. אני חלילה לא בעד להשאיר את הפלסטינים בעוני, אבל חייבים כל הזמן להעביר את המסר שהסכמה שלנו לפרויקטים כלכליים משותפים מותנית במילוי חובות של הפלסטינים. להמחיש להם מי החזק פה ושיש להם הרבה מה להפסיד".

אנחנו מצטיירים מולם כחזקים?

"אין לאף אחד מהפלסטינים ספק לגבי העצמה הצבאית-קרבית שלנו. הענין הוא שבעידן הנוכחי הקרב לאו דווקא מוכרע בכמות הטנקים והמטוסים שיש לך, אלא בזירה התודעתית. ההתנהלות שלנו מול הפלסטינים משיגה את התוצאה ההפוכה ממה שאנחנו מקווים. אנחנו תמיד אומרים שצריך 'לעודד מתונים' אבל בפועל מה שקורה זה שאנחנו הופכים את המתונים לקיצונים ואת הקיצונים לעוד יותר קיצונים – עד לרמה שעכשיו מדברים על כך שיש לשמור על חמאס כי הוא מתון יחסית לאחרים".

איך אנחנו מחזקים את הקיצונים?

"מנסים להנדס את המציאות. צריך להבין משהו: ברגע שפולי והמינהל הופכים את פיאד ליקיר המערכת, הציבור הפלסטיני לא רואה את זה בעין יפה וקורא לאנשים כמו פיאד או אפילו אבו מאזן 'משת"פים'. ואז מה קורה? הם לא רוצים להמשיך להיתפס כמשת"פים ו'להישרף' סופית בציבור שלהם אז הם מקשיחים מולנו עמדות. ומה קורה בשטח? עשינו 'מחוות', ביצענו ויתורים ומה שקיבלנו בסוף זה פחות שיתוף פעולה וגם חיזקנו את חמאס או כל גורם קיצוני אחר. מה שנקרא, גם אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מהעיר".

אבל עובדה שאבו מאזן ממשיך את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.

"זה כי הוא ראה את התמונות מההפיכה בעזה והבין שהאויב הכי גדול על השלטון שלו זה לא ישראל אלא חמאס. אנחנו לא נזרוק את פעילי הפת"ח מהגגות. להפך, אנחנו שומרים עליו. צריך להרחיב את התובנה הזו לתחומים נוספים. צריך להפסיק לדבר עם הפלסטינים בטון מתנצל של 'תעשו לנו טובה', אלא להבהיר להם שלכל אחד יש אינטרסים ואם הם לא ימלאו את חלקם בעסקה אנחנו נגרום להם לשלם מחיר. אם הם לא יפסיקו את הבנייה הבלתי חוקית בשטח C, את ההסתה או את גניבות המים אז הם צפויים לתגובה קשה. לנו יש מספיק מים, להם לא יישאר. הבעיה היא שכרגע אנחנו משדרים להם מסר שלא נעז 'להשתגע', והם מבינים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים".

"מגיע לעם ישראל לדעת את האמת"

סבג החליט לא לשמור בבטן את חוויותיו משני עשורים במינהל האזרחי והעלה את זיכרונותיו ותובנותיו על הכתב, בספרו "זיכרונות 'אבו יוסוף'". "לקח לי כמה שנים לעכל ולהבין מה חוויתי", מסביר סבג את הפער של שמונה השנים בין סיום תפקידו במינהל ליציאת ספרו. "בהתחלה כתבתי בשביל עצמי, למגירה, אבל פתאום הרגשתי שמתגבש כאן מסמך שעוד אנשים צריכים להיחשף אליו. המערכת הביטחונית מתנהלת לא נכון מול הפלסטינים, וזה משהו שצריך להדאיג כל ישראלי".

בכירים לשעבר במינהל, שגם פיקדו על סבג, משבחים את פועלו, ותומכים בדרכו. "בראייה לאחור אני יכול לומר שיעקב צדק ברוב ההערכות שלו", אומר אל"מ (מיל') דוד חכם, ששימש כיועץ לענייני ערבים של ראש המינהל ברצועת עזה ובמשרד הביטחון. חכם, ששירת יותר משלושים שנה בזרועות המינהל, מודה כי "בזמן אמת, חלק מההערכות של יעקב נראו לי מוגזמות ומרחיקות לכת, אבל בריחוק של הזמן אני רואה שהצדק היה איתו". לדבריו, סבג "בנה רשת מאוד מסועפת של מקורות. הוא ידע לעשות אינטגרציה של תמונת המצב בשטח, ועשה זאת בצורה מיטבית". תא"ל (מיל') שלום הררי, לשעבר ראש המחלקה לענייני ערבים במפקדת יהודה ושומרון ויועץ לענייני ערבים במשרד הביטחון, מחמיא גם הוא לסבג. "הסמל המסחרי של יעקב זו 'ערביסטיות' עמוקה והבנה גדולה מאוד של החברה הערבית", אומר הררי. "יש לו את היכולת לפרש נכון את המציאות ולקרוא את הערבים היטב בין השורות".

בחודשים האחרונים ניהל סבג מגעים עם מספר הוצאות ספרים על מנת לבחון הדפסת הספר דרכן. "ברור לי שהספר הזה ירגיז הרבה אנשים וגופים בכירים במדינה", הוא אומר. "ברור לי שינסו לפגוע בשמי הטוב, אבל אני נכנס לקרב הזה בעיניים פקוחות. מדובר על נושאים שבנפשנו. מגיע לציבור הישראלי לדעת את האמת, שרבות נעשה להשתיק אותה".

תגובת המתפ"ש:

"מצער לראות שבליל אמירות, שמרביתן מחוסר תימוכין, הנובעות ממניעים שלא נפרט כדי לא לפגוע בצנעת הפרט, מקבל פומבי בכלי התקשורת, כחלק מקידום ספרו של הקצין במיל'. בשונה מהתיאורים המובאים בכתבה, מרבית אמירותיו לא מוכרות ואף מופרכות. היחידה על מפקדיה, קציניה, עובדיה וחייליה פועלת לילות כימים כחלק מהמאמץ הלאומי לשמירה על ביטחונה של מדינת ישראל ותושביה, וכנגזרת מדירקטיבה מדינית, המוגדרת על ידי ממשלת ישראל, על פי החוק והדין הנהוג במקום.

יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים פועלת בכפוף להנחיות הדרג המדיני ובשקיפות מלאה וכל צעדיה מאושרים על ידי צמרת צה"ל והדרג המדיני. מצופה ונדרש מקצין בצה"ל להביע דעתו במסגרת הדיונים הפנימיים ובהתאם לאתיקה הנהוגה בצבא ולא בכלי התקשורת. נראה שהקצין משווה לעצמו מעמד והשפעה, אשר אינם תואמים את המציאות ואת פעילותו ביחידה ועל כן הסתכלותו חד מימדית, ואינה משקפת נאמנה את הנעשה בפועל ואת תרומתה של היחידה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

23 תגובות למאמר

    1. יש לך בעיה בהבנת הנקרא, או שאתה עושה את עצמך – כי זה נקרא מנהל אזרחי
      אם מקשים על יהודים בקניית קרקעות ובאישורי בניה, ומעלימים עין מבניה לא חוקית של ערבים, ומפשיעה כלכלית (כדוגמת גניבת מים והסתננות לישראל), הרי זו הטייה לטובת הערבים.

      דרך אגב, אני מאמין באופן אישי שחלק גדול מכל פעולה אנושית ניתנת להסבר כעצלות וטיפשות במקום כזדון – יותר קל לעכב מתוך עצלות בקשה של יהודים שמגישים תוכנית לאישור בניה – זה דורש שמישהו יעבור על המסמכים ויבדוק אותם – מאשר לפעול אקטיבית נגד ערבים שבונים בשטח.
      נוער הגבעות הוא זה שמאתגר את העצלות והטיפשות של המנהל האזרחי, ולכן הם כה כועסים עליו

    2. לדן –

      ברור שהוא עושה את עצמו.
      זה המצב כשבציבור שלו, מספיק לזרוק את מילת הקסם "כיבוש", כדי לענות על כל השאלות ולסתום את הפה לכולם.

  1. זה אפילו לא שמאל. זה קצין תורן. רוצה לסיים את המשמרת בשקט. ליברמן מזמנו ידע לגרום לפקידים להזיז את התחת.
    עכשיו מבחנו הגדול. וצריך לעשות הכל בשקט, בלי להתלהם

  2. מהתגובה של המתפ"ש ניתן להסיק אחד מהשניים:
    או שהם חוששים מחשיפת האמת.
    או שהם צודקים, וצמרת המנהל באמת תמיד יס-מן של הממשלה.
    בכל מקרה זה חמור ביותר. וגם צריך לעניין את ציבור האזרחים – האם מדובר פה בדמוקרטיה או לא.

  3. הייתי חייל של אילן פז (פיצי) לפני כשלושים שנה, בימים בהם שירתנו שנינו בשייטת.
    מדובר על בחור חביב למדי ברמה אישית, אבל שום דבר מעבר לזה.
    הוא היה קצין בינוני לגמרי בשייטת, וכשהוא עבר מהשייטת ל"ירוקים" נשמנו לרווחה.
    מהיכרותי איתו אני יכול לנחש שלא אידאולוגיה לוהטת היא שהניעה ומניעה אותו לנקוט בעמדות שהוא נוקט, אלא הכבוד התקשורתי והליקוקים המתלווים לכל גורם שהתקשורת אוהבת לצייר כ"מתון", "שפוי" וכדומה. נראה לי שזה מה שגרם לו לשבור חזק שמאלה ו"לספק את הסחורה".

    1. מוקי ! אפרופו ליקוקים לתקשורת איך
      אפשר לשכוח את שר האוצר 'כחלון' .
      שדואג לשמר את שילטון ה בג"צ.

  4. מרד בשר התותחים :

    פשוט מאוד, תחנכו את ילדיכם לא להתגייס לצבא עד שהממשלה תעביר רפורמה מרחיקת לכת אשר תהפוך את הצבא למקצועי תוך כדי הדגשת האסטרטגיה צבאית בראש ובראשונה ויישום ניהול של מבנה פיקודי הדומה לצבא הגרמני.

    הקמת אקדמיה צבאית ברמה הגבוהה ביותר בדומה לווסט פוינט זה דבר חובה במדינה שגבולותיה מאויימים 24 שעות ביממה אשר אויביה מתעצמים מדי יום ביומו.

    אקדמיה צבאית תדגיש את הצורך במפקדים וקצינים מוכשרים שילמדו ויעברו הכשרה של 4 שנים ויותר אשר בעתיד יכלו אותם מפקדים גם לראות מעבר להווה ובנוסף יאפשר להם לעבור לפוליטיקה ולמדינה לזכות בפוליטיקאים שמבינים ביטחון וככאלה שלמדו מהי חשיבה ביטחונית.

    לסיום, עד שהממשלה לא תעביר רפורמה בצבא ובצמרת הצבאית מהראשון המפקדים עד לאחרון שבהם אין לי שום רצון לשלוח את ילדי לשרת תחת מפקדים כושלים חסרי יכולת וכישרון הן בהיבט הפיקודי והן בהיבט המקצועי וזו השורה התחתונה.

    1. בטח ערפאת. וגם רונלד מקדונלד.
      טוב שלא שמו תמונה של טוביה צפיר מחופש לערפאת…

  5. לנקות את כל צמרות מערכת הבטחון וצה"ל מאנשי הקרן הזרה במימון זר הגיב:

    הקרן חדרה לכל ורידי המדינה והורסת אותה מבפנים מפוררת אותה בכל דרך. באמצעות פיקרוק הרבנות, צה"ל, מערכת החינוך וסיפורי הפוגי על הדתה בשב"כ בכל מערכת המשפט ובמיוחד בבג"צ.

    אנחנו בסכנה גדולה אם לא ייערך ניקוי אורוות יסודי ואמיתי.

  6. ואיפה "שר הביטחון" ליברמן ??
    ליברמן איננו שמאל ואיננו ימין. ליברמן הוא בעד ליברמן. ליברמן ימכור הכל כדי לקדם את עצמו.
    הגיע הזמן להציג את האיש המסוכן הזה כמות שהוא , שרלטן וקשקשן.

    1. האדם הכי לא אמין זה ליברמן !!!
      פיו ומעשיו רחוקים זה מזה :שמים וארץ.
      הצבעת ליברמן : הצבעת מחנ"צ
      (מפלגת העבודה ) או ..יאיר לפיד .
      ליברמןמשקר את הציבור כשהו משווה עצמו למחנה הימני .
      חוץ מזה : הוא קנה את הטענה שהוא משקר לבוחריו

      ליברמן מיצג רק את של עצמו.

  7. מאמר חשוב.

    נ.ב
    למה שלא תשימו תמונה של ערפאת במקום של איזה כפיל שלו?

  8. המנהל האזרחי גוף שטוב באם יפורק עד היסוד ויוקם
    משרד ממשלתי כדוגמת 'שר המושבות' בממלכה הבריטית לפני הקמת המדינה.

    אפשר להתחיל ביחס של המנהל האזרחי לאזרחים במחוזות –
    כדי לבנות את ביתי, או לבנות תוספת או תיקון… ע"י קבלן 'פלסטיני' עלי לגשת למנהל האזרחי לבקש אישור עבודה. ריצה פנסטסיט אחרי שום דבר. האישור ניתן לחודש גם אם אני זקוק למתקן שיבוא לעבוד 1/2 יום… גוש עציון כולל העיר אפרת, ישובי גוש עמיון והעיר החרדית ביתר עלית…
    אישורים ניתן לקבל 4 ימים בשבוע 4 שעות בכל יום…!!!
    פקידה עצבנית אחת…!!!!!
    8 כסאות ישיבה לעומדים בתור עד 4 שעות תמימות… קרי שכ40 אישה ואיש יעמדו בשמש של אוגוסט… או בקור של גוש עציון בינואר… בלי קורת גג!!!

    1. ואיפה בנט , שקד , נתניהו ? בשביל מה נבחרו?

      למה אתר מידה לא מפנה שאלות לסגן שר הבטחון , לליברמן לבנט ולנתניהו לנוכח הדברים החומרים שעולים מהכתבה?

    2. אולי תתחיל להביא ישראלים במקום לפרנס ערבים שמכספך יבנו עוד מבנים לא חוקים מול אפרת

    3. "שר המושבות", אז אתה מודה שההתנחלויות הן קולוניה של ישראל? יפה