בניגוד לעמדת המדינה: שופטת הקשורה לקרן החדשה שחררה מסתנן שהורשע בהריגה

דנה מרשק-מרום, שופטת בית המשפט המחוזי ובוגרת תכנית המשפטנים של הקרן, פסקה כי "אין אינטרס ציבורי" להשאיר במעצר מסתנן סודני שהרג אדם

בית המשפט בשבתו כקרן החדשה. השופטת מרשק מרום | אתר בתי המשפט

אדם חסן, מסתנן סודני מחבל דרפור שהורשע לפני כשבע שנים בהריגה, שוחרר לחופשי למרות עמדת המדינה כי גם כיום הוא מהווה סכנה לשלום הציבור. כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, דנה מרשק-מרום, ביולי האחרון. רשות האוכלוסין וההגירה טענה כי לנוכח המסוכנות הנשקפת ממנו והחשש לשלום הציבור יש להותיר את חסן במתקן משמורת, גם לאחר שסיים לרצות שבע שנות מאסר בגין עבירת ההריגה שביצע. זאת על פי חוק המתיר למדינה להחזיק במשמורת ללא הגבלת זמן שוהה בלתי חוקי המהווה סכנה לבטחון הציבור. השופטת מרשק-מרום פסקה מנגד כי חסן אינו מסוכן לציבור והורתה לשחררו. לדבריה, נציגי המדינה "לא הצליחו" להוכיח "קיומו של אינטרס ציבורי בעל משקל" המצדיק את המשך כליאתו, ו"אין כל בסיס לטענת המדינה לפיה מצבו הנפשי מהווה גורם סיכון".

החלטתה של שופטת המחוזי תמוהה, לנוכח שלל אינדיקציות המעידות כי קיים בסיס מוצק לחשש בדבר מסוכנותו של חסן. בין היתר, הוא לקח "אחריות חלקית" בלבד על ההריגה שביצע, ובקשתו לשחרור מוקדם נדחתה בנימוק שהתנהגותו בכלא היתה "חריגה" ו"ביזארית". בנוסף, חסן "אובחן כסובל מתהליך סכיזופרני", ומפסק הדין עולה כי קיימות הערכות סותרות לגבי מצבו הנפשי.

בקבוק זכוכית לחזה

ראשיתה של הפרשה בינואר 2010, בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. כספים ומכשיר סלולרי שהיו ברשותו של חסן נשדדו, והגנבים שביצעו את השוד נמלטו לבר צדדי סמוך. במקום להזעיק משטרה ולדווח על השוד, דלק חסן אחר השודדים ונכנס בעקבותיהם לבר שאליו נמלטו. מנהל הבר הניס את חסן מהמקום. רק בשלב זה, לאחר שיצא כבר מהבר, התקשר חסן למשטרה, אך במקום להמתין לבואם של השוטרים החליט לקחת את החוק לידיו. פסק הדין מתאר כיצד שב חסן לבר והחל לתקוף את העובדים במקום. מפסק הדין לא ברור האם השודדים שגנבו את רכושו של חסן שהו באותה עת בבר.

כך מתוארת בפסק הדין השתלשלות האירועים מעוררת האימה שהובילה להרג:

"המשיב (חסן, ג"צ) ניפץ את בקבוק הבירה על שולחן, אחז בחוזקה בצווארה של עובדת וגרר אותה למסדרון, כשבידו האחת אחז בצורה מאיימת בשבר בקבוק. המשיב דחף את העובדת לעבר עמוד שהיה במקום על מנת להפחיד את הסובבים בדרישתו שישיבו לו את הרכוש שנשדד ממנו. אנשים שהיו במקום הרחיקו אותה ממנו".

בשלב זה התקרב מנהל הבר לחסן וניסה להרחיקו מהמקום. בתגובה נעץ חסן את שבר הזכוכית של בקבוק הבירה בעוצמה בחזהו של מנהל הבר. "המנוח צעד מספר צעדים, התמוטט, הובהל לבית החולים ושם נפטר", נאמר בפסק הדין. חסן ניסה להימלט מהמקום במונית, אך עוכב על ידי עוברי אורח. פסק הדין מלמד כי חסן אמנם נשדד, אך בשום שלב של האירוע לא נשקפה סכנה לחייו, שבשמה היה יכול לטעון להגנה עצמית. זאת ועוד, בטרם נעץ את שבר הבקבוק בחזהו של מנהל הבר וקיפח את חייו, תקף חסן אחת מעובדות הבר שכלל לא הייתה קשורה לאירוע.

באופן תמוה במיוחד, השופטת מרשק מרום 'חילקה' את האשמה בין חסן לקורבנו, ורמזה כי מנהל הבר לא היה נקי מאחריות למותו שלו. לדבריה, מעשה ההרג שביצע חסן נבע מ"התגרות של המנוח, בסיטואציה נקודתית". השופטת התעלמה מהתקיפה של עובדת הבר, כמו גם מניסיונו של חסן להימלט מהזירה בתום האירוע.

חסן טען להגנתו כי ביצע את ההרג "במסגרת הגנה עצמית", אך השתלשלות האירועים כפי שהיא מתוארת בפסק הדין מציבה את הטענה הזו באור מגוחך. לא רק שהמסתנן לא הותקף לפני ביצוע ההרג, אלא הוא שיזם את הפעולה, ואף ניסה להימלט מזירת האירוע, לפני הגעתה של המשטרה. אם כבר, ניתן לבוא בטענות לפרקליטות מדוע הסתפקה בהסדר טיעון בעבירת הריגה בלבד ולא האשימה את חסן ברצח.

לא פליטים, לא מבקשי מקלט

המקרה הנדון חושף גם את הבדיה של ארגוני השמאל על כך שמרבית המסתננים בישראל הם "פליטים" או "מבקשי מקלט" הנמלטים מגורל אכזר בארצותיהם. במשפטו לא הכחיש חסן את רצונו לשוב לסודן, אך לא כעת אלא בשנת 2019 – "לאחר שירוויח די כסף". בית המשפט אף מציין כי חסן העיד שבכוונתו "לשכור שירותיו של עורך דין על מנת שישיג עבורו אישור עבודה". חסן מודה אפוא בפה מלא כי איננו שוהה בישראל כדי לקבל מחסה מפני רדיפות המשטר במולדתו – אלא אך ורק לצרכי פרנסה, וכי בכוונתו אף לשוב לסודן בהמשך.

למרות ההודאה המפורשת כי אינו פליט או מבקש מקלט, בידי המדינה אין כלי אפקטיבי להרחיק את חסן מישראל. כזכור, בשבוע שעבר אסרו שופטי בג"ץ על המדינה לכלוא ללא הגבלת זמן מסתננים שאינם מעוניינים לעבור למדינה שלישית. התוצאה היא שידי המדינה כבולות, ואפילו מסתנן מסוגו של חסן – שריצה עונש מאסר בגין הריגה, שהמדינה סבורה כי הוא מהווה גם כיום סכנה לציבור ושמצהיר בריש גלי כי הוא מהגר עבודה – זוכה להגנה מפני גירוש ואף יכול להלך בחופשיות ברחובות ישראל.

סתירות עובדתיות בפסק הדין

פסק הדין של השופטת מרשק-מרום שזור בפרשנויות 'אלטרנטיביות' לעובדות, לעתים עד כדי סילופן והיפוך משמעותן. כך לדוגמה, בתחילת פסק הדין ציינה השופטת כי המסתנן הסודני לקח רק "אחריות חלקית" על ההרג שביצע. מנגד, בהכרעת הדין שבה נימקה השופטת מדוע החליטה לשחרר את חסן, המילה "חלקית" הושמטה, כאשר השופטת קובעת כי חסן "לקח אחריות" על מעשיו.

חלק נוסף בפסק הדין שמעורר תהיות הוא יחסה של השופטת להתנהגותו של חסן בזמן שריצה את תקופת מאסרו. בינואר 2015, כחמש שנים לאחר שהחל לרצות את עונשו, הובא חסן בפני ועדת השחרורים. הוועדה החליטה לדחות את בקשת השחרור המוקדם בנימוק כי קיימת אינדיקציה להתנהגות "חריגה, ביזארית" מצד חסן שנמשכה "על פני שנים בכלא". בנוסף, פסק הדין מלמד כי בשנת 2014 היה מעורב חסן ב"אירוע חריג" בין כתלי הכלא. שופטת המחוזי אף מוסיפה כי בפני ועדת השחרורים הונחו "חוות-דעת רפואיות סותרות בקשר למצבו הנפשי". כלומר, קיימות גם הערכות שלפיהן הוא ממשיך להוות סכנה לציבור.

במקום שאזהרות אלו ידליקו נורות אדומות ויהוו שיקול להשארת חסן במעצר, הפכה השופטת את העובדות על פיהן. הדוגמה המובהקת והתמוהה ביותר מופיעה בהכרעת הדין, שם חרצה שופטת המחוזי כי המדינה כשלה בכך שהתעלמה "מהיעדר התנהגות חריגה במאסר" של חסן. העובדה שמרשק-מרום ציינה בעצמה בפסק הדין את קביעת ועדת השחרורים  כי חסן דווקא כן הפגין "התנהגות חריגה", לא הפריעה לה לקבוע את ההפך המוחלט ואף לגזור מכך את שחרורו.

בחלק אחר של פסק הדין הציעה השופטת כי קביעת ועדת השחרורים שהתנהגותו של חסן בכלא הייתה "חריגה" ו"ביזארית", אינה מעידה בהכרח שהוא מהווה סכנה לציבור. לדבריה, יש לתת "משקל של ממש לצורך בטיפול במצבו הנפשי של המשיב, ויתכן שלאו דווקא מעידה על מסוכנותו". השופטת איננה שוללת אפוא את האפשרות כי חסן, שכבר 'הוכיח' את מסוכנותו הרבה, מהווה גם כעת סכנה לציבור, ובכל זאת מורה לשחררו.

חסן אמנם הורשע בהריגה ובקשתו לשחרור מוקדם מהכלא נדחתה, אך השופטת דרשה מהמדינה לספק ראיות נוספות לכך שחסן מהווה סכנה לציבור. בתגובה למסמך שהציגה המדינה ובו מתועד לכאורה כי המסתנן סירב פעמיים לקבל טיפול תרופתי, קיבלה השופטת את טענת באי כוחו של חסן וביטלה את המסמך כ"לא ברור". מנגד, קיבלה השופטת את חוות דעת של השב"ס, שלפיה חסן אמנם אובחן כ"סובל מתהליך סכיזופרני", אך הוא "אינו מגלה תכנים פסיכוטיים פעילים". המלצת המנהלת הפסיכיאטרית היתה ל"השגחה ומעקב בלבד". המלצה זו נסמכה בין היתר על 'הבטחתו' של חסן כי הוא מוכן לשיתוף פעולה. מובן שלחסן יש אינטרס מובהק להעניק הצהרה כזו, מתוך הבנה כי אם לא יעשה כך רבים סיכוייו להישאר במשמורת.

פסיקתה של מרשק-מרום נסמכת גם על פסק הדין של בית הדין למשמורת, הערכאה הראשונה שדנה בבקשתו של חסן להשתחרר. בית הדין למשמורת לא ביטל את האפשרות שחסן נותר מסוכן לאחר שבע שנות מאסר, אך היה מוכן להמר על כך, בשם העקרונות המקודשים של 'סבירות' ו'מידתיות'. בהחלטת בית הדין נכתב כי "גם אם נשקפת" מחסן "סכנה לשלום הציבור או לביטחונו, לא יהיה זה סביר ומידתי" להותיר אותו במתקן משמורת.

במרץ האחרון קיבלה מרשק-מרום את ערעור המדינה באופן חלקי והאריכה את תקופת המשמורת של חסן במספר חודשים. עם זאת, בדיון האחרון ביולי היא פסקה סופית כי "לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית הדין", והורתה לשחרר את המסתנן. חסן אמנם הרג אדם והסתנן לישראל שלא כחוק, אך השופטת בחרה בכל זאת לזקוף לזכותו כי "אין לו עבר פלילי".

חשש לניגוד עניינים

השופטת מרשק-מרום היא בוגרת 'תכנית המשפטנים' של הקרן החדשה לישראל. זוהי אותה קרן התומכת בשלל ארגונים המסייעים למסתננים ומגישים בשמם עתירות מנהליות ולבג"ץ, דוגמת א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), המוקד לפליטים ומהגרים ורופאים למען זכויות אדם. תכנית המשפטנים שבה למדה מרשק-מרום מהווה חממה למשפטנים, שחלקם משתלבים בהמשך במערך המשפטי של ארגוני השמאל הקיצוני שהקרן שותפה במימונם, דוגמת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח. באתר הקרן מתגאים בכך שהשופטת מרשק-מרום היא אחת מבוגרות התוכנית, המהווה "חלק מאסטרטגיה כוללת של הקרן".

בשנים האחרונות החלה מרשק-מרום לפסוק בעתירות מינהליות של מסתננים אפריקנים נגד שר הפנים ומדינת ישראל, ובערעורים מינהליים של מסתננים על החלטות בתי הדין לביקורת משמורת. לעתים עתירות אלו מוגשות על ידי ארגונים נתמכי הקרן החדשה. בינואר 2014, למשל, הורתה מרשק-מרום למדינה לשחרר לאלתר ממעצר מסתנן מסודן שתוקף אשרתו פג. העתירה הוגשה על ידי המוקד לפליטים ומהגרים, שבשנים 2015-2014 נתמך בכ-280 אלף שקלים על ידי הקרן. יצוין כי העתירה בעניינו של חסן לא הוגשה על ידי אחד מארגוני הקרן.

בתגובה לפנייתנו, טוענים בדוברות בתי המשפט כי אין מניעה שמרשק-מרום תפסוק בעתירות המוגשות על ידי ארגוני הקרן, מחשש לניגוד עניינים. "יובהר כי השופטים, ובכלל זה כבוד השופטת מרשק-מרום, פועלים לפי כללי הפסלות", נכתב בתגובה, שתובא במלואה בסוף הכתבה.

בעבר ספגה השופטת מרשק-מרום ביקורת נוקבת על פסיקותיה בסוגיית המסתננים. בסוף 2014, למשל, היא הורתה למדינה לפצות מסתננים מאריתראה ומסודן ב-210 אלף שקלים. במרכז למדיניות הגירה ביקרו בחריפות את פסק הדין: "השופטת דנה מרשק-מרום מכה שוב, והפעם בכיס של כל אחד מאיתנו", נאמר בהודעה שפרסם הארגון. "לדבריה, לא ראוי להותיר את המסתננים ב'ערפל נורמטיבי' ו'במציאות בלתי אפשרית'. תושבי דרום תל אביב חיים בערפל נורמטיבי ובמציאות בלתי אפשרית כבר שנים רבות. לא רק שהם אינם מקבלים סעד בבתי המשפט, אלא שזכותם של מסתננים לפיתוח תחביבים גוברת שוב ושוב על זכויותיהם הבסיסיות ביותר של אזרחי מדינת ישראל".

תגובת דוברות בתי המשפט: "כפי שמפורסם באתר הרשות השופטת, כב' השופטת מרשק-מרום סיימה לימודי תואר שני ב'אמריקן יוניברסיטי' שבוושינגטון בשנת 1992 (לפני 25 שנים) והתמחתה בנושא הזכות לייצוג במסגרת התכנית למשפטנים (של הקרן החדשה, ג"צ). יובהר כי השופטים, ובכלל זה כב' השופטת מרשק-מרום, פועלים לפי כללי הפסלות".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

26 תגובות למאמר

  1. משהוא כאן רקוב.
    שופטים הזויים שפועלים נגד עם ישראל.
    אם המנגנונים אינם מאפשרים מתן פתרון למצב קיצוני כזה, אזי המנגנונים דפוקים וצריך לבצע הפיכה

  2. "כללי פסלות" זה בלוף. מאז שנשיאי העליון פסקו שמשוא פנים צריך לעמוד במבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, כל טענה למשוא פנים נדחית אוטומטית כטענה סובייקטיבית. התוצאה, 93% בקשות לפסלות שופט נדחים מהנימוק הזה, ר"ל ש93% מהעותרים מטומטמים ואינם מסוגלים להבחין בין אובייקטיבי לסובייקטיבי, רק לשופטי העליון יש את הבינה העליונה לשם ההבחנה הזו. סדום ועמורה

  3. משפטנים בעד חיסולה של ישראל
    הממסד המשפטי בישראל – בית המשפט והפרקליטות סנגוריה ציבורית ומרצים למשפטים הוא זרוע מרכזית לביצוע מטרות 'הקרן לישראל חדשה' – זהו שמה האמיתי שכן זהו התרגום מ: The new Israel fund על פי כללי התחביר של השם והתואר, ולא כפי שהיא מציגה את עצמה בשם 'הקרן החדשה לישראל. תרגום שגוי זה איננו מיקרי, הוא נועד להטעות ולהסתיר את הכונה האמיתית של האירגון והיא לשנות את אופיה של מדינת ישראל, לבטל את אופיה היהודי ולהפכה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה. משפטנים אלו שייכים למשפחה הסודית כפי שהם מכנים את עצמם. כאשר מדובר בהם עצמם אין חובת מנהל תקין ושקיפות. הממסד המשפטי הפך לכוח פוליטי מוסווה החותר תחת אוישות הדמוקרטיה (אהרון ברק נהג לצעוק תוך הקשת אצבעו בשולחן שפוגעים באושיות הדמוקרטיה) מבלי להיבחר על ידי הציבור מבלי לתת לו דין וחשבון או אף לשאת באחריות. כל זאת תוך גניבת דעת על ידי הסתרת כוונותיו האמיתיות.

    מאז אהרון ברק, בית המשפט העליון הביא את "הדמוקרטיה המהותית" – שהיא מערכת הערכים של היושבים בו ולשיטתם הם המחייבים בלא להתחשב בבחירת רוב העם. כלומר לשיטתם דמוקרטיה אין פירושה שלטון העם לפי הכרעתו וכפי שמתגלה אף לא למענו. לפי שופטי בית המשפט העליון יש להפעיל "דמוקרטיה מהותית" לפי אותם ערכים "נכונים". הקובעים במדינת ישראל הם אותם חברי עלית הבוחרים את עצמם ולהם זכות לכפות את רצונם על העם. שופטי בית המשפט העליון קובעים על פי השקפת עולם פרוגרסיבית השוללת כל גישה יחודית של נאמנות ללאום לתרבות. גישתם הינה אוניברסליסטית מנוגדת אף אם בדרך זו מקדמת את הגישה היחודית של המתחרה האויב. כל זה ללא כל קשר לעובדות או לצדק. את החלטות בית המשפט לפי תורתם זו, על הציבור לקבל כדבר מקודש! גישה זו בישראל נתקבעה בימיו של אהרון ברק וממשיכיו, לפי נאוה ברק ארז:

    לגבי ביקורת על בתי המשפט לפי הטענה: "ביקורת על בתי המשפט צריכה להטריד את כל מי שחרד לחוסן הלאומי והדמוקרטי… ביקורת על היושרה הבסיסית והשיקולים של השופטים או הפרקליטות, פוגעת באמון הבסיסי במערכות השלטון"… לשיטתה ממש מסוכן לבקר את בית המשפט או הפרקליטות. עוד לשיטתה צריך לתת אמון ללא סייג באגפים שלטוניים אלו. הדוצ'ה תמיד צודק… לדבריה ביקורת על שופטים "פשוט הורסת את התשתית הדמוקרטית של המדינה". זוהי בורות מוחלטת וחמורה בענין יחסי אזרח ורשויות בדמוקרטיה. עוד טוענת "הדבר הזה פוגע במתדיינים, ביכולת לשמר מערכת משפט שהיא עצמאית, וביכולת של אנשים להרגיש טוב כשהם נכנסים לאולמו של שופט ולהרגיש שהם יקבלו שירות שהם ראויים לו". השופטת מרים נאור אף טוענת שהמבקרים צריכים להענש (מגיע לי עונש). תפיסה פאשיסטית סותמת פיות זו לגופים ציבוריים בכלל וכלפי מערכת המשפט בפרט דורשת חסינות מפני ביקורת עניינית. לידיעתה של השופטת נאוה ברק ארז כמו גם מרים נאור הזכות לבקר ולבחון את מוסדות השלטון היא מיסודות המשטר הדמוקרטי. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אוסר על שלוש הרשויות לפגוע בחופש הביטוי ולהגביל את הזכות לבקר את השלטון. בישראל ישנו חוק זילות בית המשפט האוסר להעליב שופט ומה זה להעליב? גם לבקרו קשות! עליה להפנים שמי שפוגע באלו הם שופטים עצמם ובאי יכולתם לקבל ביקורת ובחוסר קיומו של פיקוח חי צו ני! על בית המשפט.

  4. המשך ….משפטנים בעד חיסולה של ישראל
    באשר לפגיעה ביכולת להרגיש טוב כאשר נכנסים לאולמו של שופט כי יקבלו שירות ראוי, הפוך ברק ארז הפוך, מי שפוגע הם לא אחרים משופטים עצמם כשאינם מאפשרים לבעלי דין לקבל את יומם בבית המשפט. התנהלותם המחפירה הזו היא שהורסת כל אמון בבית המשפט.

    לגבי המדינאים לפי הטענה: מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שהביקורת של בית המשפט נועדה לשפר את החלטותיהם ואם ימתחו ביקורת על כך הם יכרו בור לעצמם, בדמות אובדן האמון גם בהם. השופטת דפנה ברק ארז כמו רוב שופטי בית המשפט העליון רואה עצמה כבעלת עליונות מוסרית ובעלת זכות מובנית לשפוט מוסרית את המדינאים. את "העליונות המוסרית" הזו רואים למשל בדרך השפיטה. חשודים נעצרים לשנים עוד לפני שמתחיל המשפט ובמשך כל מהלכו, באם גם השופטים הודו שאין אשמה הרי שזו ההתנהלות ועל אומללים אלו לקבל זאת ללא כל פיצוי. אלא שרוב החשודים מורשעים ובינהם חפים רבים האומללים אף יותר. אחוז ההרשעות בארץ אינו דומה לשום מדינה אחרת דמוקרטית וגם בין המדינות הבלתי דמוקרטיות! לדוגמא באירן שיעור ההרשעות נמוך יותר. בג"ץ נוצר באנגליה במאה 17 כדי למנוע מעצרים שרירותיים של אזרחים. על השלטונות היה לנמק חוקית את צו המעצר. בג"ץ הישראלי עושה את ההפך המוחלט, הוא מחזיר לכלא את מי ששלטונות הכלא החליטו לשחרר.

    את המוסר של בית המשפט רואים גם במדיניות שהוא כופה על הדרג המדיני על האסונות שבית המשפט מביא. ב -1992 בית המשפט עצר גירושם של 415 מחבלי חמאס ללבנון. ב-2004 נסעה משפחת חטואל בגוש קטיף. מתוך בניין שבג"ץ אסר להרוס ירה עלייה המחבל ורצח את משפחת חטואל. בג"ץ אסר על הרס הבניין בשם כל מיני ערכים לא ברורים וכך התבצע נרצחה משפחת חטואל. דמה של משפחת חטואל על הידיים של בג"ץ. בג"ץ כפה שינוי תוואי של גדר בטחון נגד כל שיקול בטחוני למען נוחות הגישה של פלאחים ערביים לשדות על חשבון חייהם של ישראלים. בג"ץ נענה לאירגונים עוכרי ישראל בהגישם עתירות נגד פעולות צה"ל המונעות רציחתם של ישראלים. למשל איסור על נוהל שכן – שליחת שכן להאיץ פנוי בניין בטרם הריסתו וכך לחסוך בחיי אדם, גם נענה לעתירות שהפריעו לצה"ל בפעילות לחימה. בג"ץ מתעלם מחוק איסור הסתננות ודואג להשאיר את המסתננים מאפריקה בישראל ומתעלם מזכויות תושבי דרום תל אביב. בג"ץ ממהר לפסוק הריסת בתים ליהודים ומתנגד להריסת בתים למחבלים. ישובים לערבים בלבד כן, ישובים ליהודים בלבד לא.

    למותר לציין כי איש לא הסמיך את בית המשפט לפקח על המדינאים, את זאת עושה העם הבוחר לפחות כל ארבע שנים במיצגיו. בית המשפט במדינה דמוקרטית צריך להתבסס על עקרון החוקיות ולא על ערכיהם הפרטיים של השופטים. בית המשפט צבר כוח מוחלט במסווה משפטי, דוקא את זאת יש לרסן. דוגמא התערבות בעניין הבניה ביהודה ושומרון. הערכאה היחידה הדנה בעתירות בנוגע לבנייה בלתי חוקית הינה בג"ץ – בית הדין הגבוה לצדק המורכב משופטי בית המשפט העליון. בית המשפט העלין אינו דן ואינו עוסק בראיות, כך מתקבלות החלטות שיפוטיות בלי עדויות או בחינת ראיות או חקירות נגדיות. מה שקובע שם בלעדית הם תצהירים וסיכומים. בתור הערכאה היחידה פסק הדין סופי ולא ניתן לערער עליו, זאת בניגוד מוחלט לעקרון היסוד של שתי ערכאות . אלו הם תנאים שלא רק שאינם דמוקרטים אלא הם פאשיסטים גם אם אינם מכוונים להעצים את כוח המדינה והעם אלא להחלישו.

  5. סוף…משפטנים בעד חיסולה של ישראל
    מערכת המשפט הינה ערלת לב לכאב האזרחים בישראל אשר עבורם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו קיים בין כותלי בית המשפט כיון שרוב השופטים הם חסרי מצפון ואנושיות וכמובן הגינות . את כל מידת החסד והרחמים שלהם הם מפנים כלפי מחבלים ,כלומר בית המשפט העליון לקח לעצמו כוח פאשיסטי אך לא לטובת המדינה והעם אלא לרעתו ולטובת אויביו. מה שלא עושה את אופן פעולתו פחות טוטליטרי פאשיסטי. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפריהם את שבועתם. בדמוקרטיה "שלטון על העם על ידי העם ולמען העם לא ימוגר מעל פני האדמה" כפי שאמר נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן. בית המשפט העליון הסמיך את עצמו להתערב בכל תחום "לפקח" על מדינאים ואילו עליו אין שום פיקוח על אופן עבודתו. בתלונות על שופטים מטפל הנציב מטעם בית המשפט העליון. את שלטון עלית למען עצמה לפי רצון האויבים יש למגר לפזר לאלתר!

    זוהי מערכת משפט שהשתלטה על המדינה ומקיימת שלטון רודני חסר מעצורים. מאפייני הרודנות: הרודן נוטל לעצמו סמכויות בכוח או בערמה. בכוח כפי שבית המשפט בישראל עושה בעזרת הפרקליטות וזו בעזרת המשטרה מטילה חיתתה על כל מי שאינו נושא פוליטית חן, או בערמה כמו אהרון ברק אשר הציג עצמו כדואג לדמוקרטיה ובקש לחוקק חוקים להם החליט לקרא חוקה ובעטיה החליט שהיא מאפשרת ל.התערב במדיניות. בייניש באדיקות רבה הראתה חוק זה בכל התערבות בנושאים לא לה.

    בתור רודן, בית המשפט אינו רואה עצמו ואינו מתנהג כמי שכפוף לחוק ועל אחת כמה וכמה לא נתון לבקורת ציבורית או כל סמכות אחרת זולת הוא עצמו. כרודן, בית המשפט פוסק בכל עניין משעמעותי ועל פי הערכים שלו בלבד ותכופות בניגוד לערכי החברה או רובה. כרודן שופטיו משכפלים עצמם מעבירים את סמכותיותיהם לבני דמותם. כרודן בית המשפט הופך ליותר ויותר כוחני כדי להבטיח את המשך כוחם וזכויות היתר החוקיות המשפטיות והכלכליות של היושבים בו ושל יורשיהם. המערכת המשפטית הפכה לממשלת על באמצעות ההפיכה החוקתית השיקרית ללא כל סמכות או רשות מהכנסת. במדינות דמוקרטיות נורמליות אין לשופטים דריסת רגל בכל הקשור לבחירת שופטים. אצלנו הם הקובעים. שופטים בהבחרם נשבעים אמונים למדינה ולציונות והם כמעשה של יום יום מפרים את שבועתם.

  6. כדאי שיבדקו היטב אם למנות שופטים

    לפי התאור הזה צריך לשלול ממנה את המינוי
    ולבדוק אם היא מתאימה

    מישהו בודק את הכשירות של השופטים בישראל
    יש מעקב, בחינה,
    צריך שיהיה מקרים ששופטים כמו במקרה הזה
    מועמדים לדין משמעתי על יכולת השיפוט שלהם

  7. השופטת הזאת שונא את המדינה היא שייכת לקבוצה שנקראת ערב רב ,שאין להם דם יהודי,

  8. מאמר מבולבל שכל מהותו תקיפתה של השופטת, שפסק הדין שלה לא חריג ביחס לזה של שופטים אחרים. האם אתר זה הפך לאתר של "חיסול חשבונות" – כפי שאתרי השמאל מחסלים חשבונות עם נבחרי וממוני הימין?

    1. לגבי העונש בהריגה, להרשעה ברצח נדרשים מניע וכוונה תחילה מהרוצח, ושהמנוח לא יתגרה ברוצח. לפי הארוע המתואר, בהחלט היתה כאן הריגה ולא רצח, וגזר הדין היה מקל בגלל עסקת הטעון.
    2. לגבי השחרור, העונש ההולם היה גרוש מישראל, ולא מעצר ללא מגבלת זמן, מכיוון שמעצר ללא הגבלת זמן אינו אפשרי, היא נאלצה לשחרר אותו.
    כמובן שאני לא שמח שאדם כזה יסתובב חופשי ברחובות, אולם לא השתכנעתי שהוא מסוכן לציבור יותר מעברינים אחרים שמשוחררים בתום תקופת מאסרם.

    סביר להניח שניתן לגרש אותו רק למולדתו (סודן), כי סביר להניח שאף מדינה לא תסכים שיגורש לשיטחה עברין משוחרר.

    1. דנוני צפונבוני
      אנא קרא את הספר "מבול של סודות" מאת ג'ון לסקואה
      אמנם הוא מתרחש במערכת המשפט של סן פרנסיסקו, והדקדוקים המשפטיים מעט שונים,
      אך גם שם מתואר מקרה שבו השופטת שיחררה חשוד ברצח, והתוצאות מאלפות.

    2. "סביר להניח שניתן לגרש אותו רק למולדתו (סודן), כי סביר להניח שאף מדינה לא תסכים שיגורש לשיטחה עברין משוחרר."… אם כך נמצא התעלול המושלם – בצע עבירה חמורה (אונס, הריגה) ותקבל גושפנקא לכפות עצמך לישיבת קבע בארץ עד סוף ימיך.

      "כמובן שאני לא שמח שאדם כזה יסתובב חופשי ברחובות, אולם לא השתכנעתי שהוא מסוכן לציבור יותר מעברינים אחרים שמשוחררים בתום תקופת מאסרם." נכון, אבל עם עבריין אזרח ישראל אין לנו ברירה, ולהיפך כמובן.

  9. זהו, עכשיו זה רשמי: הצפונבונים התחרפנו!
    הכביכול אליטות ליברליות של מדינת ישראל ירדו מהפסים. בדומה לאליטות הליברליות של מדינות המערב, הן מאיימות גם על המרקם של החברה בה הן פועלות וגם על בטחונה ואולי אף על קיומה. אם המשטרים הדמוקרטיים, ואנו בתוכם, לא נצליח לרוקן את מוסדותינו המשפטיים, האקדמיים והתרבותיים מכל אלה המסכנים את אשיותינו, מטשטשים את זהותנו ורומסים את ערכינו, לא יהיה מנוס, צר לי לומר זאת, אלא לצמצם עד מאוד את המנגנונים הדמוקרטיים והזכויות שהם מקנים מזה עשרות בשנים.
    השלמות הלאומית קודמת, בכל חברה חפצה חיים, על זכויות אזרחיה להיבדל ממנה ולהתעמר בה.
    במקרה של מדינת ישראל, הצפונבונים נבדלים מחד מהחברה בכך שאינם נוטלים על כתפיהם את חלקם בנטל ומאידך מתעמרים בה בכך שהם חובטים בה בכל הזדמנות ומעל כל במה. צריך לשים לזה סוף, לפני שהם ישימו לנו סוף.
    יפה שעה אחת קודם!!

    1. יש לחסל את בג''צ במתכונתו הנוכחית. אך ורק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים! הגיב:

      יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
      את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.

      מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.

      יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.

      יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.

      אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.

      אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:

      אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.

      מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.

      בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.

      השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.

      ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.

      ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.

      http://rotter.net/forum/gil/27766.shtml

    1. דליה, ממה בא לך לבכות?
      מהאטימות של השופטת ומאלה שקצה נפשם ממנה ומדומיה?

    2. כחלון חוסם חקיקה נגד שלטון בג"צ וביטול חוקי כנסת.הוא אשם במצב הגיב:

      אל תדאגי דליה יקרה. אנחנו – העם היהודי הלאומי הימני אוהב הארץ והעם ננצח את השמאל ואת בג"צ החטוף על ידיו כדברי פרופ' מאוטנר נחזיר לידינו הציוניות. לכל דבר יש סוף וגם לשלטון הלא לגיטימי הזה באמצעות שלטון על בג"צ ופעילות פוליטית שמאלנית משם משל השופטים האלה שבחרו את עצמם בעצמם באמצעות ועדת דילים אפלים בראשות שלושה מהם – כל זה יבוא אל קיצו כי כל דבר לא נורמלי ולא תקין נגמר בסוף.

      אין ספק שאילו העם היה יוצא להפגנות נגד המצב הזה – זה היה מקרב עוד יותר את תיקון המצב והחזרת בית המשפט לתפקידו היחיד – שפיטה ושינוי מהקצה לקצה של שיטת בחירת השופטים. יש לבחור אותם כמו בכל העולם הנאור בממשלה ורק אחרי שימוע עומק בכנסת שיבהיר מהן עמדות המציע עצמו והאם הוא רואה במדינה היהודית ובעם היהודי מי שהוא מתכוון לשמור עליו ולפסוק לטובתו ולא לרעתו כאילו הוא שייך לאו"ם שמו"ם האנטישמי.

      מי שמונע כרגע את השינוי הנחוץ הוא אך ורק כחלון.

      כחלון אשם יהיה בבעיית המסתננים הנוראה, באי סילוקם כרגע מהארץ, בהתרבותם בקצב רצחני על חשבון הקופה של כולנו, ובהעברת מיליארדים על חשבוננו לטיפול בהם ובבעיות שהם מייצרים פה כשיש להם מדינות משלהם ומקומם לא כאן.

      בואו בטענות נגד כחלון.

      הוא זה שמשמר את כוחו של בג"צ שאינו אלא מפלגת השמאל שאיבדה כוחו בכנסת.

      בג"צ הוא לא בית משפט.

    1. זה מה שקורה כשמודל היופי שלך הוא שלי יחימוביץ' או סתיו שפיר.

  10. 1. עמדת המדינה אינה איזה מולך, ישנן מספיק החלטות שניתנו בניגוד לעמדתה, ישנן גם מספיק עמדות כאלו שאינן פחות מופרכות וחסרות בסיס הגיוני, לעיתים גם משפטי.
    2. מלכתחילה עבירת ההריגה מייחסת מימד נפשי נמוך יחסית מבחינת האחריות הפלילית למי שהורשע בה. מי שהורשע, ריצה את עונשו ושוחרר נענש כבר על פי החלטת בית המשפט שהחליט כי העונש הזה ראוי וכמובן תוך הבנה שאחרי ריצויו העבריין ייצא לחופשי. העובדה שניתן להמשיך ולכלוא אשמים בדין לאחר ריצוי העונש מהווה למעשה הפרה בפועל של גזר הדין המקורי ולפיכך גם אם היא חוקית צריך להזהר מלהשתמש בה.
    3. קשר כל שהוא בעבר עם הקרב החדשה לישראל אינה הופכת אוטומטית את מי ש״חטא״ בו לשמאלני קיצוני שכל מעשיו מכוונים להשמדת מדינת ישראל, כפי שכאן אוהבים לחשוב.

  11. לדעתי זה מקומם ומפחיד אותי אישית כאזרח ותושב המדינה , שכך מגיבה השופטת. אחר כך שאלים אנשים בסקר האם האזרחים נותנים אמון במערכת המשפטית בישראל? אני מזמן לא מאמין שיש צדק במ"ע המשפטית.

  12. שאלה: אם היה מדובר ביהודי דתי שביצע את אותן עבירות – גם אז הייתם דורשים שלא ישתחרר גם לא חר שריצה את עונשו ?

    ועוד שאלה: חסן הוא אכן מהגר עבודה לא חוקי, ולכן מי שנותן לו עבודה עובר על החוק. מדוע אינכם יוצאים נגד המשטרה שכמעט ואינה עושה דבר למי שנותן לחסן עבודה ? הרי אם אף אחד לא היה מעסיק את חסן הוא היה יוצא מכאן הרבה לפני 2019 !

    אבי בטוח שאם המעסיק של חסן (וקל מאוד למצוא את המעסיק הזה – פשוט תשאלו את חסן איפה הוא עבד) היה חוטף קנס של 100,000 ש"ח בשיפוט מהיר- הוא לא היה מעסיק אף פועל זר יותר. אבל לא עושים את זה.

    למה לא עושים את זה ? כי יש כאלה שמרוויחים פוליטית מהמסתננים.

    וזו גם הסיבה שאני מעריך שהתגובה שלי לא תפורסם…

    1. לא מצליח להבין .אם הקרן החדשה מימנה לשופטת הזו את הלימודים .איך היא מרשה לעצמה לשפוט באותה סוגיה ועניין שהקרן מממנת. זה ה א. ב. של הגינות משפטית. שופטים כאלה צריך להדיח אם לא פוסלים עצמם .

  13. הזוי הזוי צריך הפיכה ויפה שעה אחת קודם מתחשבים באפריקאים מסתנני עבודה אבל האזרחים בדרום תל אביב לא נחשבים שופטים רעים בישראל