למה הישראלים עובדים כל כך הרבה

הניסיונות לקצר את שבוע העבודה בישראל באמצעות חקיקה הם טיפול בתסמינים ולא בבעיה האמיתית: פריון נמוך

עובדים הרבה, מייצרים מעט. אילוסטרציה. צילום: משה שי, פלאש 90

הישראלים עובדים הרבה, לפחות בהיבט של מספר שעות עבודה: על פי נתוני ה-OECD, בשנת 2015 עבדו הישראלים כ-1,858 שעות בממוצע, לעומת 1,766 שעות בשאר מדינות ה-OECD, ו-1,786 בארה"ב.

הדיונים על שעות העבודה הרבות בישראל הפכו לפופולריים בשיח הציבורי. כתוצאה מכך, יש מי שמנסים לשנות את המציאות באמצעות חקיקה והתערבות למעלה, ורק לאחרונה הופחת מספר שעות העבודה בשבוע מ-43 ל-42. הגדילה לעשות ח"כ מרב מיכאלי, שהגישה הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה ל-37 שעות. ואולם, זהו ניסיון לפתור את תסמיני הבעיה בלי לתת את הדעת על הגורם לה, שהוא פריון העבודה הנמוך בישראל.

שיפור בפריון העבודה (או: בתוצר לעובד) מהווה תנאי הכרחי לצמיחה ולחוסן כלכלי ולרווחתם של תושבי המדינה. מזה כמה עשורים, שיעור השיפור בפריון העבודה בישראל נמוך משל המדינות המובילות ב-OECD, והפערים במדד זה הולכים וגדלים מאז שנות השישים ועד היום.

המספר הגבוה של שעות העבודה בישראל נובע מהצורך לגשר בין הפערים ברמת התוצר לעובד, בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD. בשל רמת הפריון הנמוכה, העובד הישראלי הממוצע זקוק לזמן רב יותר כדי להפיק תוצר שבמדינות ה-OECD האחרות לוקח זמן מועט יותר לייצורו. כשמייצרים מעט, צריך כמובן לעבוד יותר כדי להגיע לתפוקה סבירה ולהכנסה מספקת. קיים קשר טבעי ומובהק בין רמה נמוכה של פריון, הכנסה ותוצר לנפש, ובין מספר גבוה של שעות עבודה. כלכלות עשירות מתאפיינות ברמת פריון גבוהה ובמספר שעות עבודה נמוך יחסית.

הסיבה לכך שלאורך השנים אנו רואים מגמת ירידה בשעות העבודה במדינות ה-OECD וגם בישראל, היא תוצאה של עליית פריון העבודה במדינות אלה – אלא שבישראל ההתייעלות נמוכה לעומת יתר המדינות.

תחרותיות יוצרת פריון

מה הן הסיבות לפריון העבודה הנמוך בישראל? סקירה של ה-OECD מצביעה על קשר ישיר בין רמות הפריון, התחרותיות ורמת החיים של תושבי ישראל. הארגון מציב את הרגולציה הישראלית במקום הראשון מבין המדינות החברות בו במדד מוצרי צריכה, ובמקום השלישי במדד חסמי ייבוא. למעשה, מלבד בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, מיקומה של ישראל במדדי התחרותיות נמוך בהשוואה ליתר המדינות המפותחות.

מדדים ומחקרים נוספים מאששים עניין זה: במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי לשנת 2017 מדורגת ישראל במקום ה-52, והיא בין המדינות המפותחות האחרונות במדד זה. מחקר של פרופ' אלחנן הלפמן משנת 2007 מראה כי מדד קלות העסקים משפיע על הפריון הכולל של המשק, ומעניק הסבר נוסף מדוע הפריון הישראלי נמוך יחסית.

סיבה נוספת היא ההצלחה המרשימה של ישראל בקליטת מאות אלפי עובדים למעגל העבודה והירידה המתמשכת בשיעורי האבטלה, שהובילו את ישראל למשק בתעסוקה מלאה עם אחוזי אבטלה טבעית. תוצאה נלווית לירידה המתמשכת בשיעורי האבטלה היא כניסתם של עובדים בעלי מיומנויות וניסיון נמוכים לשוק העבודה, המורידה את ממוצע פריון העבודה לעובד. ואכן, לפי דו"ח של ארגון ה-OECD, שליש מהעובדים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים:

הכל מתחיל בחינוך

בעיה נוספת שפוגעת בפריון העבודה היא איכות החינוך בישראל. בהשוואה למדינות אחרות, הישגיהם של תלמידי ישראל בחינוך נמוכים מאוד. ישראל ממוקמת בין המדינות האחרונות ב-OECD במבחן פיז"ה האחרון בשנת 2015, וגם במבחן נוסף של ה-OECD, מבחן מיומנויות לשוק העבודה (מבחן פיאא"ק), ישראל נמצאת בין המדינות החלשות, ולצד טורקיה וצ'ילה.

בין מבחן פיז"ה, שנעשה בקרב תלמידים בגילאי 15, למבחן פיאא"ק הבודק מיומנות של בוגרים בגילי 65-16, מתקיים קשר מובהק. אפשר לראות כיצד היכולות של התלמידים בבית הספר משפיעות על מיומנות העובדים בשוק העבודה ועל חלוקת ההכנסות העתידיות. כמו כן, ישנו קשר חזק מאוד בין אי-שוויון במבחני פיאא"ק ובין פערים בפריון העבודה ובשכר. כשמסתכלים על מבחן פיאא"ק אפשר לראות שהציונים נמוכים בכל קבוצות הגיל (65-16), ומשמעות הדבר היא שהבעיה קיימת לאורך חמישים השנים האחרונות, ללא קשר למדיניות הממשלות האחרונות.

מיומנות המורים בישראל היא מהנמוכות ב-OECD, קצת מעל צ'ילה וטורקיה. במחקר של בנק ישראל נמצא שקיים מתאם חזק בין איכות המורים למיומנות העובדים בשוק העבודה. מתאם זה מאושש באופן מובהק בספרות הכלכלית. ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל והפערים באיכות ההוראה, הם אינדיקציה טובה למיומנות העתידית של העובדים במשק הישראלי ולמבנה שוק העבודה העתידי. שיפור הישגיהם של תלמידי ישראל תלוי בעיקר באיכות ההוראה, התלויה באיכות המורים.

אי השוויון בחינוך בישראל גבוה מאוד. פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, ואיתמר יקיר מפורום קהלת, מציעים מתן שכר דיפרנציאלי למורים כדי לצמצם את הפער באיכות ההוראה בין האזורים השונים במדינה. כמו כן, הגדלת הגמישות הניהולית והתעסוקתית היא עניין קריטי. כל מנהל בית-ספר ומנהל חברה יודעים לזהות מי העובדים הפחות פרודוקטיביים ומוכשרים. נדרש רק להרחיב את סמכותם של מנהלי בתי הספר, ולהפקיד תחת אחריותם נושאים כמו הגדלת שכרם של מורים מצוינים או פיטורי מורים גרועים. כיום תלוש המשכורת של המורים מתבסס בעיקרו על ותק, מה שכמובן אינו מספק תמריץ למורים להיות טובים יותר. ביסוס השכר על מצוינות ישפר את איכות ההוראה בישראל.

ישראל חריגה מאוד בין מדינות ה-OECD מבחינת פערי שכר בין מורים, ועקומת השכר של המורים בהתאם לגילם היא תלולה מאוד. שכרם של מורים בשיא הקריירה שלהם גבוה כמעט פי שלושה מזה של מורים בתחילת דרכם. פער זה פוגע כמובן באיכות ההוראה ובמוטיבציה של צעירים וסטודנטים להיכנס לתחום.

גורמים מרכזיים נוספים שמשפיעים על פריון העבודה וממילא על שעות העבודה הרבות הם: חסמי בירוקרטיה, תשתיות של הון פיזי, חוסר גמישות בשוק העבודה ועוד, לעומת מדינות מפותחות רבות המקיימות שוק עבודה דינמי יותר.

אין קיצורי דרך

לסיכום: אי אפשר לפתור בעיה של שעות עבודה רבות על ידי חוקי עבודה; לשם כך נדרשת מדיניות רצינית וטיפול ממשלתי בבעיות הפוגעות בפריון העבודה. התערבות באמצעות חוקים בשוק העבודה עלולה לחסום משקיעים זרים, הנרתעים ממילא מהרגולציה הגבוהה בישראל ומההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי.

הצעות חוק כמו זו של ח"כ מיכאלי יפגעו קודם כול בעובדים החלשים ביותר, אותם עובדים שבשל פריון והון אנושי נמוכים נדרשים לעבוד לעתים בשתי עבודות כדי להגיע לרמת הכנסה סבירה. הפחתת שעות העבודה ללא שינוי בפריון עבודה תביא לשכר נמוך יותר לעובדים, ולפגיעה בתקבולי הממשלה ובאיכות החיים של כלל הציבור.

______________________

 

הכותב הוא מנהל צוות האנליסטים בעמותת 'בצדק' הפועלת לקידום ערכי היהדות בכלכלה הישראלית ובראשם חירות, אחריות אישית וערבות הדדית

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 תגובות למאמר

  1. זה לא רק הפריון (הנמוך) ולא רק החינוך (העלוב), הנה תגובה לעינין של רואה חשבון ויזם: דניאל דורון (המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי):

    https://kav.org.il/%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/item/2405-%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99

    מדינת ישראל צריכה לעבור שינוי מסיבי לכיוון כלכלה חופשית מפני ששאר העמים לא מחכים אלא פועלים ועושים מעשים בכיוון זה, מדינת ישראל תישאר מאחור, כבר עכשיו חלק גדול מהאוכלוסיה נשאר מאחור, ורק אלה שמועסקים בהיי טק מעלים את ממוצע השכר, במקום זה יש למדוד את "השכיח", ואז נראה חושך בעיניים !!!

  2. עיקר סיבת הפריון הנמוך מקורה בכך שאחוז התעסוקה הפרודקטיבית הוא לא מהגבוהיים. נוסף לכך , יש בעיית יוקר המחייה וחוסר הכשרות מקצועיות בעיקר לשכבות של צווארון הכחול והחלשים בחברה.

    יחד עם זאת, אני אטען בניגוד לתזה של הכותב ושל האתר מישהו מאוד פוגרסיבי: אני לא תומך בעוד יום שבתון נוסף לשבת, אך אני בעד שהמדינה תתקצב את המעסיקים לתת לעובדים לבחור יום ושעות עבודה לתעדף אותו בזמן לטובת בילוי במופע באולם תרבות, מכון כושר , יום קניות הכל לפי עדיפות העובדים ועדיין לשלם שכר עבודה פעיל כאילו עבדו באותו יום.

  3. כתבת ממבו-גמבו של כלכלנים, עם המלצות שלא קשורות כלל (החברה ישראלית מאוד משכילה ביחס למדינות מפותחות, מקום שני בעולם כמדומני באחוז אקדמאים), ואין צורך להוסיף שקל אחד למערכת החינוך.
    אי הפיריון במיגזר הציבורי נובע מהבירוקרטיה – סרבול התהליכים. כאן מיחשוב עשוי לעזור.
    במיגזר הפרטי, (למשל טכנולוגיה, ובנין), טכנולוגיה עשויה לעזור (למשל רובוטים שקוטפים תוצרת, מכונות שמנקות בנינים), אם יתנו סיוע כלכלי לרכישת הטכנולוגיה, ובמיוחד יציבות כלכלית (חוזים ארוכי טווח) למספר שנים. חברה לא תשקיע ברובוטיקה אם אין לה כסף בסיסי להשקעה או התחיבות של מספר שנים לתעסוקת הרובוטים כדי שיהיה החזר להשקעה. זה שישנה תעסוקה זולה של עובדים זרים (ערבים ומסתננים) במלאכות הפשוטות לא נותן למעסיקים תמריץ להשקיע בטכנולוגיה.

    1. לגבי זה שבישראל יש הרבה אקדמאים, במאמר אחר פה באתר כתבו על זה שעיקר העלייה בתארים האקדמיים זה כתוצאה מקידום המכללות בשנות התשעים. ותארים כאלו לא עוזרים לפריון לצערנו.

    2. ברגע שיהיה שכר מינימום לענפים מסוימים יותר גבוה מהשכר מינימום(נגיד 20 אחוז יותר) מלכל שאר האוכלוסיה(הסכם קיבוצי) אז יהיה לעובדים מה להפסיד, והפריון יעלה.

  4. יכול להיות שכל עובדה שאתה מתאר נכונה בנפרד, אבל ההסבר לשעות העבודה הרבות הוא הרבה יותר רדוד מזה: המדד סופר את השעות מהרגע שעובד מגיע למשרד בבוקר עד הרגע שהוא עוזב, ואלה כוללות פרלמנטים למיניהם בענייני פוליטיקה ו/או כדורגל ו/או תכניות ריאליטי במטבחונים ו/או בפינות העישון, ארוחות צהריים של שעה וחצי בתן-ביס בהשתתפות 15 איש מהמשרד, קפיצות ממש קטנות לבנק ו/או בית מרקחת ו/או רחיצת מכוניות שממש לא לוקחות יותר מחצי שעה, גיחות של שעתיים בלבד לגן לוודא שמטפלים בילד כמו שצריך, עובדים שמחכים חצאי ימים כי אין להם מנדט לקבל החלטה מה לעשות ואז הבוס מגיע בשמונה בערב ומתחילים את יום העבודה, מפעלים שלמים שבהם כבר חמישים שנה הראשון שמגיע בבוקר והאחרון שהולך בערב מעבירים כרטיסים לכולם ועוד בלי סוף דברים בסגנון הזה.

    בקיצור, כדי לעבוד את אותן 8 שעות שהאמריקאי עובד, ישראלי צריך לשהות במקום העבודה 11.

    ככה שכל העצות המדוברות להעלאת הפריון מבורכות, אבל כל עוד התרגלנו לתרבות עבודה כזו תמיד יהיה פער.

  5. פריון העבודה נמוך משום שהעובד הישראלי אולי נמצא במשרד 1850 שעות בשנה, אבל עובד בפועל הרבה פחות מזה. אני לא מדבר על הפסקת צהריים וכד׳ אלא על מוסר עבודה נמוך, הכולל שעות רבות (בחודש) של ישיבה בקפיטריה או במטבח המשרדי, שיחות סרק עם קולגות וכד׳.
    כל מי שנדרש לשירותים ממשלתיים בישראל ובעולם יכול מיד לשים לב להבדל. כל מי שעבד בחו״ל גם יכול לראות את ההבדל. זה לא שבעולם כולם מושלמים, אבל מה שקורה בישראל עולה על כולם.
    אני לא יודע אם זה טוב או לא. יש שיגידו שזה עוזר לעובדים ברמה האישית או החברתית(ולא הכל זה פריון), אבל אי אפשר להתעלם מזה כשמשווים את שני המדדים – שעות עבודה לעומת פריון.

  6. ברגע שמודדים עובד לפי שעות העבודה ולא לפי תפוקה העובד נוכח שעות רבות בעבודה, רבות מכדי להתרכז בהן ללא הפסקה.
    עובד שמגיע הביתה ב 19 – 20 צריך לפצות את עצמו במהלך יום העבודה ע"י הפסקות ארוכות וסידורים אישיים תוך כדי יום העבודה.
    אחרת אלו חיים הם אלו?

    אמהות צעירות עובדות פעמים רבות שעות מעטות יותר ללא הפסקה.

    עובדים במדינות כמו צרפת וגרמניה נהנים מימי עבודה קצרים יותר וחופשות של חודשיים.
    בארץ לעובדים רבים 10 ימי חופשה בשנה.

    מגיב 4 – זה לא שכדי לעבוד 8 שעות צריך לשהות 11 שעות אלא להפך:
    מצופה ממנו לוותר על חייו ולשהות 11 שעות בעבודה והוא מפצה את עצמו ע"י עבודה על אש נמוכה יותר.

  7. ניסן, אתה מתאר מצב גרוע, מוצא את המקור לו ואפילו מציע את הפתרון לבעיה. אבל הפלא ופלא הפתרון דורש התערבות מערכתית כדי לתמרץ מורים טובים, לתת שכר גבוה יותר למורים מתחילים או יעילים יותר וכדי לשפר את מערכת החינוך הקלוקלת שהיא מקור כל רע.
    הבעיה הרבה יותר קשה מזה. הפיריון נמוך כי אין מי שידאג להעלות אותו. בהיי טק המצב שונה כי או שמדובר בחברות בין לאומיות המתנהלות בצורה יעילה או שמדובר בסטארט אפים. בחברות ישראליות לדוגמה הניהול ברמה יותר נמוכה והפיריון בהתאם.

    הפתרון שלי הוא אחר – כן צריך לשפר את מערכת החינוך אך בתור דבר ראשון צריך לפתוח בתי ספר מקצועיים. בתי ספר כאלו יכולים להכשיר את מי שלא מתאים למסלול האקדמי או אפילו כאלו שכן לדוגמה פרופסורים שהגיעו לתואר IEEE Fellow סיימו בית ספר תיכון (בסמ"ת) ללא תעודת בגרות.

    חייבים להקים איגודים מקצועיים לפי סט מקצועות. ז"א כמאתיים איגודים מקצועיים שכל אחד מתמחה בסוגי מקצועות הקשורים האחד לשני. האיגודים האלו יהיו אחראים על שכר מינימום לתחום המסוים, על הכשרות מקצועיות ועל הגנה על העובדים. כך לא נקבל יותר מדי מלצריות לא מקצועיות ולעומת זאת לא נקבל אבטלת מבוגרים.

    את העבודה הזרה חייבים לצמצם עד כדי ביטול. הנזק הכלכלי שלה אדיר וההשפעה שלה על השכר ועל ההכנסה הפנויה (בעיקר השפעה על שוק השכירות) גבוהה.

    בתי הספר כיום משמשים כשמרטפות בזול. כדי לבצע שינוי מערכתי בבתי הספר חייבים לאמץ תוכנית לימודים המשלבת בין השיטה הרוסית למצוינות לבין השיטה האירופית להשכלה יסודית וטובה.
    כולם יודעים מה צריך לעשות אבל נראה שהמערכת לא מסוגלת לשנות את עצמה. כך זה כשמציפים אותה בבעלי 500 בפסיכומטרי, אותם אנשים לא מסוגלים לבצע את השינוי הנדרש.
    בעיקרון, הצבא גם היה יכול לעזור בכל הקשור לספורט, כושר גופני ותזונה לחטיבה העליונה.

    אין שום סיבה שבבתי ספר בעלי מעל ל 1000 תלמידים לא יהיה חדר כושר פעיל 24 שעות להם, למשפחותיהם ולתושבי השכונה, הציוד בליסינג במימון משרד החינוך ודמי חבר והמדריכים במימון הצבא.

    בתי ספר יסודי היו יכולים בקלילות להגיע לרמת מתמטיקה של סוף חטיבת הביניים כך שאת הבגרות במתמטיקה היו מסיימים בכיתה י'.
    לימוד מוסיקה ויסודות פיסיקה, מתמטיקה, הסטוריה, תקשורת ותנועה באמצעות המוסיקה היו יכולים להתבצע בשילוב עם מנגנונים קיימים. בכלל שילוב בין תחומים יכול לקדם את ההבנה והיכולת הביצועית, חבל שכוח ההוראה בעצמו חלש ולא מסוגל להוביל כזה מהלך.
    ישראל תמשיך להתנהל במצב הקיים בו כ 10% מהאוכלוסיה עושים את העבודה בהיי טק ושאר האוכלוסיה תשאר ברמה של מדינה ערבית ממוצעת או פחות מכך.

  8. חוסר בתחרות ויחסים בין העובדים הם הדומיננטים
    חוסר תחרות בכל ענפי המשק,
    יחסים בין העובדים וגם עם המנהלים, השיחות בין העובדים והמנהלים הרבה יותר קרובים ןחברים מבכל מקום אחר,
    כאן עובד מכיר את בן הזוג, את הילדים , מי לומד איפה, מי משרת היכן, מי nטופל בהורה מבוגר ועוד ועוד. גם המנכ"ל בישראל מכיר את העובדים, את בני משפחותיהם הרבה יותר. השיחות האישיות האלה גוזלות זמן אבל לפחות אין ניכור בין העובדים כפי שקיים במקומות אחרים.
    בישראל יש חוסר רגולציה בענפים רבים במשק, והוא מנוהל ע"י בעלי עניין.
    בישראל איכות המנהלים בשירות הציבורי הוא מחת לכל ביקורת. גם מנהלים שנבחרים ע"י וועדות איתור נבדקים עפ"י הידע המקצועי וכושר הניהול לא נבחן כלל.
    הרגולטורים בתפקידים הבכירים כלל לא מנהלים ולא רוצים לבצע שינויים כדיי "לעבור תפקיד" בבצורה חלקה.

  9. א. בכל מדינה יש קודים, תרבות ומוסכמות. יש מדינות שגם העובד הכי לא יעיל בשכר מינימום עובד את היומית והולך הביתה, יש מדינות שעובד הורג את עצמו בעבודה גם אם הוא סופר יעיל. יש גם מדינות שבכוונה גורמות לאי יעילות ומונעות הכנסת ציוד הן חושבות שזה עוזר למנוע אבטלה.

    אצלנו יש ירושה מהתרבות האירגונית של צהל לטוב ולרע, שכח האדם לא עולה כסף למנהל שצורך אותו, שלא אכפת למערכת לנצל את החיילים 16 שעות ביום ולבזבז את הזמן שלהם בצורה לא יעילה, ואפילו לא לתת להם לישון כחלק מהאימון, שישיבות הנהלה מתנהלות בלילה וזה מה שהקצינים שבהמשך יהיו מנהלים בחברה האזרחית מקבלים כתרבות ארגונית בסיסית.

    ב. דבר שני אנשים נמצאים בעבודה יותר שעות כי הם מתוגמלים לפי כמות הזמן בחברה לא לפי תפוקה וכי הם צריכים את הכסף. בשביל לצוף כלכלית. בגלל יוקר המחייה, בגלל שכל דבר פה עולה יותר. בגלל המכסים על מוצרי חקלאות ותעשייה, בגלל הבלו על הדלקים, בגלל הארנונה הגבוהה, משכנתה וכו'.

  10. הנקודות שאתה מעלה נכונות, אבל הטענה לגבי שעות העבודה לא מובנת מאליה בכלל. העובדות הן, כפי שציינת – ששעות העבודה גבוהות, ושפריון העבודה נמוך. אתה הצעת סיבתיות בכיוון אחד: בגלל שהפריון נמוך, שעות העבודה צריכות לגדול. אבל בהחלט אפשר לטעון גם לסיבתיות הפוכה – בגלל ששעות העבודה גדולות מדי, יש פחות יעילות בזמן העבודה (יותר שחיקה, עייפות, בזבוז – כמו שטענו גם מגיבים קודמים). זה בכלל לא מופרך לטעון שאם נורמת שעות העבודה תרד (בשיעור סביר) זה יוביל לעלייה (יחסית) בפריון העבודה.
    שני הדברים כמובן לא סותרים.