מדוע בוטלה עסקה ביטחונית בין ישראל להודו

ביקור איוונקה טראמפ בהודו בשבוע שעבר מסמל את חימום היחסים בין המעצמות. בינתיים התעשייה הישראלית מפסידה מכך

היחסים מתחממים. נרנדרה מודי ודונאלד טראמפ

ביום חמישי האחרון נחתה בעיר היידראבאד בהודו בתו של נשיא ארה"ב, איוונקה טראמפ, יחד עם פמלייתה. איוונקה הגיעה להשתתף כדוברת המרכזית בפסגת היזמות הבינלאומית (GES), תחת הכותרת "יזמות נשית". האירוע, שאורגן על ידי ממשלת ארצות הברית, מאגד משתתפים רבים ובהם יזמים ומשקיעים מרחבי תבל. זו הפעם הראשונה שהוועידה, המתקיימת בדרום אסיה, מתכנסת בהודו. עובדה זו מעידה על חלקה הגובר של הודו בסדר העדיפויות הנשיאותי. הופעתה של איוונקה נחשבת בעיני רבים כסמלית, וכמהלך המשמעותי ביותר שלה מאז נכנס אביה לחדר הסגלגל בוושינגטון.

ביקורה של איוונקה בוועידה גרר מחלוקות בתוך הממסד האמריקני. מזכיר המדינה רקס טילרסון סירב לשלוח צוות דיפלומטי בכיר לצדה. עוד דווח ברשת CNN כי הוא מתנגד לחיזוק נוכחותה של בתו המשפיעה של הנשיא, במישורים הדיפלומטיים. גם בביקורו האחרון של ראש הממשלה מודי בבית הלבן, נטלה טראמפ הצעירה חלק משמעותי. מבקריה העלו ספקות ושאלות בנוגע להשפעה פסולה על עסקיה הפרטיים בהודו.

מכל מקום, ביקור זה נושא בחובו משמעויות פוליטיות ברורות. ממשל טראמפ דבק במאמצים קודמים להגדיל את השפעת ארה"ב באזור – מגמה שזכתה אף לסלוגנים והצהרות אודות "אזור הודו-פסיפיק פתוח וחופשי". שטחים אלו הם בעלי חשיבות עבור האינטרס האמריקני, זאת לאור שאיפותיה של סין במסגרת תוכנית 'חגורה אחת, דרך אחת', ונוכח משקלם של נתיבי המסחר הסמוכים בשוק האנרגיה העולמי. בנאום שנשא טילרסון במרכז למחקרי ביטחון בינלאומי בוושינגטון לפני כחודש ימים, הסביר מזכיר המדינה כי "השותפות האסטרטגית המתפתחת בין דלהי לוושינגטון עומדת על מחויבות משותפת לשלטון חוק, חופש השיט, ערכים אוניברסליים וסחר חופשי".

היכן זה מותיר את ישראל

הקשרים המתחממים בין הודו לארצות הברית מעמידים את ישראל, הודו והממסד האמריקני על ציר משותף, אם כי ודאי שלא מדובר בהרמוניה מוחלטת. החשש ההודי משיוך נחרץ שלה לדימוי האימפריאליסטי של ארצות הברית, משחק תפקיד חשוב בצינון היחסים המתחממים; כך גם ספקות אמריקניים בנוגע למחויבותה של הודו להגברת הלחץ על פרויקט הגרעין האיראני. אלה מציבים אתגר לפתחם של מקבלי ההחלטות בוושינגטון ודלהי.

נקודת ציון חשובה הייתה ביטול עסקת הנשק עם חברת רפא"ל לפני כשבועיים. נוכח הרושם הרב שהותיר ביקור מודי בישראל, החלטה זו התקבלה בהפתעה מסוימת. רצונה של הודו לחזק את התעשייה המקומית במסגרת תוכנית "Make In India", היוותה הסבר אחד, אך אין בו די.

לפני שרפא"ל והודו נכנסו לעסקת הענק, התרחשה מאחורי הקלעים דרמה מורטת עצבים. בסיומה, רפא"ל, כספקית טילי ה'ספייק', גברה על המתחרות האמריקניות, לוקהיד מרטין וריית'ון, יצרניות טילי ה'ג'אוולין'. הנימוקים ההודיים להכרזה על רפא"ל כזוכה במכרז נשענו על הסברים טכניים שלא היו מספקים בעיני המומחים. ברקע עמדה השאיפה להימנע ככל הניתן מדריכה על רגליה של המעצמה הבכירה בעולם. מניע זה מתעצם לנוכח הרצון בתמיכה אמריקנית מול המתיחות הגואה בין הודו לסין. משבר דוקלם בשלהי חודש יולי הראה אמנם נחישות מדינית הודית מרשימה, אך זו לא חיפתה על הנחיתות האיכותית של צבא הודו לעומת מקבילו הסיני.

הברית האסטרטגית בין הודו לארצות הברית מאפשרת מוצא פוטנציאלי. התחרות העסקית במסחר הצבאי מובילה לא רק לירידת מחירים, שמועילה לאינטרס ההודי, אלא אף לשמירה על הצרכים המשותפים של שני הצדדים בחיזוק הקשר הצבאי, המדיני והכלכלי.

שילוב הזרועות בין וושינגטון לדלהי ביחס לסין, מקבל ביטוי ביחס האמריקני לפקיסטן. עלייתו של טראמפ לשלטון גררה חששות בממסד ההודי בנוגע לשאלה האם הנשיא יבחר לדבוק בקו הנוקשה נגד היריבה ההיסטורית מאיסלמבאד. אך בתום שנת כהונה נראה כי טראמפ ומודי ממשיכים לצעוד יחדיו אל העתיד המשותף, כשהאמון ההדדי מתגבר. הודו תיוותר שותפת מסחר ביטחוני חשובה לישראל, אך זו שותפות זו תעמוד בצל התחרות מול התעשייה האמריקנית. ההשקעות ההודיות בישראל עתידות לעמוד בפני ביזור סקטוראלי, בהן אף השתתפות בהליך תחרותי לחיפושי גז טבעי ונפט בישראל.

_______________

הכותבת היא מומחית למדיניות חוץ הודית ודוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. עם כל הכבוד להסברים גיאופוליטיים מורכבים, בנקרה של עסקת רפאל מדובר על תחמון הודי-אסייתי שגרתי: ההודים מעולם לא התכוונו לכבד את העסקה. הם חתמו על העסקה במטרה אחת: לגנוב את הטכנולוגיה לטובת ייצור טיל דומה על ידי התצעשייה הבטחונית ההודית. רפא"ל נפלו בפח.

    1. נפלנו בפח?!
      לא מוסרים סודות טכנולוגיים!