מקרון לצעירים באפריקה: די להאשים את המערב בכל הבעיות

בנאום סוער באוניברסיטה אפריקנית קרא נשיא צרפת למאזיניו לנטוש את ההתבוססות בחטאי הקולוניאליזם, ולהתחיל ליטול אחריות להווה

מקרון בנאומו, מאזין לשאלתה של סטודנטית מקומית. צילום מסך: יוטיוב

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לא יכול היה לבחור בימה סמלית ומאתגרת יותר לנאום ההיסטורי שהפנה ביום שלישי האחרון לאומות אפריקה: מקרון הגיע לאוניברסיטת ואגאדוגו, בירת בורקינה-פאסו שבמערב אפריקה – מדינה מוסלמית, פרנקופונית, מהעניות ביותר ב"יבשת השחורה" ובעולם כולו. בעבר הקולוניאלי, אגב, שמה היה "וולטה עלית". בורקינה פאסו נמצאת על גבולה של מאלי, שבה משליטות מיליציות אסלאמיסטיות – שחלקן מזוהה עם אל-קאעידה וחלקן מסונף לדאעש – משטר טרור. בורקינה פאסו היא אחת מחמש מדינות הסאהל האפריקני, שבסיוע האיחוד האירופי מנסות, עד כה ללא הצלחה רבה, לחסל את האיום האסלאמיסטי בשטחי הסהרה.

האוניברסיטה של ואגאדוגו נבנתה מכספי סיוע שהעניק שליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי, במסגרת מדיניות ההתפשטות האפריקנית שלו. אחת הסטודנטיות, שהורשתה להפנות שאלה לנשיא הצרפתי לאחר נאומו, הזכירה למקרון בטון של תוכחה את המעורבות הצבאית הצרפתית בלוב, שהביאה לחיסולו של קדאפי. מקרון הזכיר לסטודנטית שהוא התנגד לאותה מתקפה צבאית נגד משטר קדאפי, אבל ניצל את השאלה כדי להעמיד את הסטודנטית על מקומה: "אנחנו דור שצריך לעשות הכל ההפך. לטעון שכל הבעיות באות מצרפת, לא יאפשר לנו לפתוח דף חדש. אני לא בטוח שאתם הייתם רוצים לחיות בלוב של קדאפי".

זו הייתה תמצית המסר ההיסטורי והחד-משמעי של מקרון לצעירי אפריקה בנאומו: הפסיקו להאשים את האחרים בצרותיכם, השתחררו מהנטייה האובססיבית לתלות את האחריות לבעיותיה של אפריקה בקולוניאליזם, וחדלו מ״אנטי אימפריאליזם מטופש״. בנאום מכונן, שנמשך קרוב לשעתיים ולווה בחילופי שאלות ותשובות, קרא מקרון לקהל שומעיו ״להעז להמציא את העתיד״, במקום להמשיך ולהאשים את המעצמות הקולוניאליות לשעבר במתרחש באפריקה. ״זו לא הגישה שתאפשר לנו להתקדם״, הצהיר מקרון במפגש שהפך לרגעים לסוער ביותר. זמן קצר לפני נאומו של מקרון הושלך בבירת בורקינה-פאסו רימון לעבר ג׳יפ שבו נסעו חיילים צרפתים. שלושה מהם נפצעו. על קירות בתים רוססו ססמאות נגד הנשיא הצרפתי, אך מקרון לא היסס לומר את דבריו.

מקרון החל את נאומו בהצהירו, שבניגוד לקודמיו בתפקיד, הוא לא בא לשרטט את מדיניות צרפת כלפי אפריקה, מאחר ש"אין יותר מדיניות כזו". "זה מאוד שחצני להסביר את אפריקה על 54 מדינותיה, שלהן ניסיונות עבר טראומטיים שונים", אימץ מקרון גישה חדשה של צניעות, שבאה לנהל עם אפריקה שיח של "כנות וחברות", שיח של עתיד משוחרר מהכאה אירופית על חטאי העבר ומהתמכרות אפריקנית לאומללות ולמסכנות.

"היו טעויות ופשעים, אבל גם דברים טובים"

"אני מדור שלא הכיר את אפריקה תחת הקולוניאליזם, שאחד הזיכרונות היפים ביותר שלו הוא הניצחון של נלסון מנדלה ומאבקו באפרטהייד. זה הסיפור של הדור שלי, לכן אני מסרב לחזור לדברים שקרו בעבר. היו מאבקים, טעויות ופשעים, אך גם דברים טובים וסיפורים מאושרים. השכנוע העמוק שלי הוא שעלינו לא להישאר בעבר, אלא לחיות את ההרפתקה של הדור הזה. אני מדור הצרפתים שעבורם פשעי הקולוניאליזם אינם ניתנים לערעור והם חלק מההיסטוריה שלנו", הדגיש מקרון, אך הוסיף שעל האפריקנים הצעירים לקחת אחריות על חייהם ולהפיח רוח בחלום החופש והקידמה בארצותיהם. "אני לא מאלה שרואים באפריקה יבשת של משברים ואומללות, אבל גם לא מאלה שעוצמים עיניים מול הבעיות. אהיה לצד אלה שנשואים מבט מפוקח לעבר אפריקה".

במלים ישירות ביותר הבהיר מקרון שהאתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני אפריקה הם: הטרור האסלאמי, משטרים כושלים, מעבר מורכב לדמוקרטיה, שינויים אקלימיים, שינויים דמוגרפיים, האורבניזציה והסחר בבני אדם. הנשיא הצרפתי גינה בתקיפות את הפיכתם של אפריקנים המנסים להגר לאירופה לעבדים בידי מיליציות לוביות. ״זהו פשע נגד האנושות, המבוצע לנגד עינינו״. גם בעניין זה קרא מקרון לצעירי אפריקה לקחת אחריות: ״תפסיקו לומר שהבעיה היא האחרים! תראו לי מבריח מהגרים בלגי, צרפתי או גרמני אחד. לא תמצאו כזה״. "הרבה דברים תלויים בכם", אמר מקרון, "הפתרון לא יבוא מבחוץ, וגם לא משמירת הסטטוס קוו והרגלים ישנים".

זו הפעם הראשונה שמנהיג אירופי מעז להשיל מעליו את גלימת ה"מאה קולפה" (mea culpa, "זו אשמתי" בלטינית), שאפיינה את מדיניות החוץ של המעצמות הקולוניאליסטיות לשעבר ואשר הועברה בירושה לאיחוד האירופי ביחס לאפריקה – אך גם כלפי המזרח התיכון ואסיה. גרסת ה"חטאנו, פשענו – ולכן אין לנו זכות להביע עליכם ביקורת כלשהי", הפכה את יחסיהם של האירופים עם מדינות שהיו בעבר תחת שליטתם לנוירוטיים ביותר. אחת התוצאות לכך הייתה ההגירה ההמונית מאפריקה, מהמזרח התיכון ומרכז אסיה על בסיס המשוואה המעוותת: "אנחנו ניצלנו אותם, עכשיו הגיע זמננו לשלם את המחיר".

הקידמה שהקולוניאליזם האירופי הביא לארצות כיבושו נמחקה כלא הייתה. שקיעת המדינות המשוחררות במלחמות אזרחים קטלניות ונוראיות, או במעבר לדיקטטורות אכזריות וצמאות דם, לא העלתה שאלות מתבקשות על יכולתם של העמים המשתחררים לנהל בעצמם את ענייניהם. האשמה הוטלה שוב ושוב על "הקולוניאליסטים" ו"האימפריאליסטים", שכביכול ממשיכים מאחורי הקלעים לשלוט במושבותיהם לשעבר בהתאם לאינטרסים שלהם. גישת האשמה הנצחית, שהפכה בעיקר בידי השמאל האירופי לאידאולוגיה מעוורת, מנעה גם שיח על האפרטהייד המושחת שהשתלט על דרום אפריקה לאחר ביטולו של משטר האפרטהייד הלבן. ככל שאפריקה שקעה יותר בצרות שהיא ייצרה לעצמה, החריף האיסור האירופי לדבר על הסיבה לצרות אלו. מקרון קבר השבוע את מדיניות החידלון הזו, והבהיר שעתידה של אפריקה נתון בראש ובראשונה בידיהם של האפריקנים ובנכונותם לקחת אחריות על חייהם.

באיחור רב מדי, אירופה מתחילה להגיב למתרחש באפריקה תוך השתחררות מכבלי העבר. הסיבה לכך היא הפלישה ההמונית הנמשכת מאפריקה לאירופה, שהופכת לטרגדיה יומיומית במימי הים התיכון ובמחנות המהגרים הלא חוקיים במדינות צפון אפריקה. אירופה מבינה היום שכדי לעצור את הגעתם של מיליוני אנשים, הנחושים להגיע לאדמתה גם במחיר סיכון חייהם, לא יהיה די בחסימת גבולות יבשתיים וימיים. התשובה לגלי ההגירה ההמוניים תהיה בשינוי יסודי של תנאי החיים באפריקה – כלכלית, חברתית ופוליטית.

השלב הבא: הטלת אחריות על הפלסטינים

בנקודה זו עשוי להיווצר שילוב אינטרסים ויכולות מדהים בין האיחוד האירופי וישראל. גם ישראל, אחרי שנים של הזנחה, מגלה מחדש את אפריקה, מחיה את הקשרים עם יותר ויותר מדינות ב"יבשת השחורה" ומתכננת יוזמות גדלות של פיתוח והשקעות. לישראל יש הרבה מאוד מה להציע לאפריקה. בעבר התייחסו מדינות אירופה בחשדנות לנוכחות הישראלית באפריקה, גם כאשר היא הייתה מצומצמת למדי. מעצמות עבר מסוימות, בעיקר צרפת, ראו בפעילות הישראלית תחרות שאיימה על האינטרסים שלהן.

עם פתיחתו של דף חדש ביחסי אירופה ואפריקה ראוי שהפעילות הישראלית תיתפס על ידי האירופים כתרומה שניתן להסתייע בה כדי לייצב את אפריקה. גרמניה, בעלת המעמד המוביל באיחוד האירופי, כבר מנהלת כמה פרויקטים משותפים מוצלחים עם ישראל במדינות אפריקניות שונות. אין כל מניעה ששיתוף הפעולה הזה יורחב לאיחוד האירופי כולו. ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להעלות את הנושא בפגישתו הקרובה המתוכננת – הראשונה מסוגה, עם שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי בבריסל.

ואם אירופה כבר קוראת לאפריקנים להשתחרר מאזיקי העבר הקולוניאליסטי ולקחת אחריות על מעשיהם, אולי היא צריכה לאמץ גישה זהה כלפי המזרח התיכון, ובעיקר מול הפלסטינים שהפכו את הטלת האחריות לפשעיהם וטעויותיהם על האחרים לאמנות בפני עצמה. אם אירופה רוצה לראות שינוי גם במזרח התיכון היא צריכה להפסיק לשפוך כספי סיוע מיותרים על הפלסטינים, ולחייב אותם לעמוד על רגליהם. כל עוד הפלסטינים ימשיכו להיות אומה נתמכת סעד בגלל "הסכסוך", לא יהיה להם כל עניין למצוא פתרון מדיני כלשהו, שכן "הסכסוך" הפך למקור הכנסה מובטח לפלסטינים רבים מדי.

סימנים ראשונים לשינוי עמדה אירופי כבר ניכרים. דיפלומט אירופי בכיר באזור סיפר לי לאחרונה שבשיחותיו עם בכירי הרשות הוא הבהיר: "אם לא תתחילו לזוז, אנחנו לא נתמוך בכם יותר. יש לנו מספיק בעיות משלנו".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

8 תגובות למאמר

  1. באופן תאורטי זה יכול לעבוד
    כלומר לאפריקנים להתחיל לשכוח מהעבר ולהתחיל מחדש בעצמם. במציאות קיימים הרבה גורמים אחרים שיכולים לעכב כל התקדמות. צריך רק לראות, כפי שגם כתוב בכתבה, שהמצב של האפריקנים גרוע בדרך כלל יותר מאשר היה בזמן שלטון המדינות הקולוניליסטיות. לכן נראה שיעבור עוד זמן רב עד שאפריקנים יבינו את זה מעצמם ויתחילו לעשות משהו לשפר את מצבם. אפילו נלסון מנדלה לא עזר וגם נראה לא הבין את גודל המשימה. לי נראה שכל הסיפור של מקרון הוא בעצם ניסיון לומר לאפריקנים שהם בעצם לא רצויים באירופה ולמעשה אמר "עשו לנו טובה ואל תבואו". נראה לי שלמציאות יש חוש הומור משלה וכל אותם חסרי תקווה ומיואשים ימשיכו לנסות להגיע לאירופה כל עוד המצב באפשריקה קשה. בקשר להזייה עם הפלסטינים כפי שמובא בסוף הכתבה זה לא ישתנה כי זה נובע מאנטשמיות ושנאת יהודים שזה חלק מהדנא של האירופאים.

  2. אני לא דואג.
    מצבו של עמנואל מקרון בביתו גרוע למדי.
    אין לי ספק שמקרון ימצא איזה צידוק לכינוס דחוף של ועידה בינלאומית לענייני המזרח התיכון, שבה תדרש ישראל לסגת ולותר מיד כדי להביא שלום לעולם.
    ככה זה אצל הצרפתים מאז ומעולם. לא חשוב איפה הבעיהמץ ומה מקורה. ישראל תמיד נדרשת לשלם כדי לפתור אותה.

  3. איך אני אוהבת את הקפיטלסטים של המדינות הסוציאלסטיות (שום בעיה עם הקפיטלזם כשיטה)
    שנהנים ממנעמי הסוציאלזם ובו זמנית
    מנאצים אותו בערך אחרי המליון השלישי וקוראים לעניים "לקחת את עצמם בידים". אך בוודאי שהם ישמחו לקבל טיפול בסרטן וטיפולי פוריות בעלות של מליוני שקלים חינם אם מציעים להם.
    בכל מקרה הכלל הזה חל גם על הקולוניאלזם.
    בוודאי שהאפריקאים צריכים לקחת אחריות.
    אבל מקרון המיתמם שהתהלך ברחובות פריז ועבד אצל משפחת רוטשילד ואימפריות כלכליות כאלו ואחרות, צרפת, שנבנתה כולה על גב מליוני עבדים. כל אדם שהולך במטרו בגראדה נורת' שיבין שפריז לא צמחה בזכות חריצותם הבלתי נלאית של הצרפתים אלא בגלל אופן שדידתם חצי מאפריקה. עד היום מכרות יהלומים, זהב, נחושת ומרבצים כאלו ואחרים נתונים באופן עקיף בידי בני בניהם של הקולוניאלסטים.
    אכן כדאי לאפריקאים להתעשת. לטובתם ולא להתקרבן.
    ללמוד מישראל. צמיחה של פי 100 במקום נחשל, צחיח ונטול משאבים כמו פלשתינה א"י, וכו.
    אבל לא לשכוח את החלק הנורא שהסבו להן מדינות המערב ה"נאורות". מדינות כמו בלגיה המזעזעת כאשר אנו הולכים בבריסל כמה קסום, אוטופי ונפלא. אבל יפי הנפש מהאיחוד כבר שכחו את המלך ליאופולד השני שהיה כורת ידי עבדים שחורים באכזריות אין קץ בקונגו הבלגית במטעי הגומי והמנהג שנשאר עד היום
    צרפת זו מדינה שמחליאה אותי. אין באנשיה הבוגדנים שום דבר יותר חרוץ, לויאלי, או טוב יותר מבורקינה פאסו.
    אז שלא יתמם. והפלסטינים? אין בהם שום דבר דומה לוולטה עילית – בורקינה פאסו.
    גדולי מוצצי הכספים והפרזיטים. מגלגלי העיניים, בעיקר המנהיגים המושחתים שלהם. הפלסטינים זה השקר הכי גדול בתולדות המאה האחרונה. וככל שיחזרו ב BBC עליו כך הוא יגדל עוד ועוד. PUKE

    1. כן. שניהם רעים. תושבי העולם השלישי רעים, ותושבי אירופה הקולוניאליסטית רעים. Two wrongs don't make a right.
      אפשר לקרוא את הספר "תעשיית החמלה" כדי להבין מה שכתבתי כאן הרבה יותר לעומק.
      אין סוף לאכזריות לצביעות ולשחיתות של בני האדם משני העולמות. אין לישראל מה לחפש שם. אי אפשר לצאת נקיים מהעולם המושחת הזה.

  4. מה זה אומר ״קחו את גורלכם בידיכם״?
    מה יש לצעיר בדרום אפריקה או בבורקינה-פאסו לעשות בנוגע למבריחים בלוב-לשעבר? למחות? לחתום על עצומה? זה עניין בין-לאומי ורב-לאומי.
    בכנות, כדי שהמדינות באפריקה אכן ״תוכלנה לקחת את גורלן בידיהן״ הן צריכות קודם כל להתפצל או להתאחד לפי האזרחים שלהן, במקום לפי מה שהמעצמות הקולוניאליות קבעו.
    ואז המדינות תוכלנה מצד אחד לדאוג לאזרחיהן,
    ומצד שני לפעול ביעילות כלפי חוץ.
    האם צרפת תיתן ידע לרה-ארגון כזה, שבהכרח יוריד הרבה מכוחה היחסי?..

  5. מי שבאמת יכול לטעון משהו לגבי אירופה הם היהודים שהושמדו בתאי הגזים בגרמניה. וראו זה פלא. אין אף מתאבד יהודי בגרמניה. אין אף יהודי המאשים את אירופה או אמריקה שהתעלמו מסבל היהודים שם.
    היהודים לקחו עצמם בידיים. הקימו מדינה לתפארת ש"כל העולם עולה אליה לרגל ללמוד מהישגיה.והשליכו את העבר מעבר לגבם. חבל שנשיא צרפת לא הביא את. מדינת ישראל כדוגמא.

  6. אין לאף מדינה כושלת כח לעמוד בפני עצמה
    כל מדינות העולם השלישי מתקיימות רק בזכות סיוע
    ממדינה שכנה או אחרת.לכן באפריקה חייבים להביא
    סיוע חוץ.צבאי.מדיני.כלכלי.בכל תחום הכל שם כושל.והדבר החשוב ביותר זה ללמד אותם הכל כדי
    שיוכלו לדעת כיצד לעשות דברים כראוי או טוב יותר
    .נכון להיום אפריקה יכולה להגיע למקום טוב יותר
    עם סיוע ודחיפה.על העולם להקים וועדה שתדון בנושא אפריקה.ולערוך וועדת שלום ופיוס וסיוע בכל התחומים.

  7. רק סיוע חוץ.וחלוקת אפריקה למדינות מוסלמיות.ונוצרית.וכן חלוקה שבטית
    בפדרציה בכל מדינה.כל שבט יקבל אוטונומיה.
    ותוכנית שיקום כללית שתרד לפרטי כל תחום.
    כי אפריקה לבד לא תעמוד בפני עצמה.