שפי פז מריחה ניצחון: "אנחנו בונים מחדש את הימין"

האישה ששמה את דרום תל אביב על המפה מייחלת להצטרפותם של תושבי יהודה ושומרון למאבק: "אנחנו אוהבים את ההתיישבות, חולמת על הפגנת ימין שתמלא את כיכר רבין"

פז בפעולה | רונאל עדני

שפי פז, פעילת "החזית לשחרור דרום תל-אביב", אמנם מריחה ניצחון, אך שנים של אכזבות לימדו אותה לצפות תמיד לגרוע מכול. "בינתיים נראה שההצהרות של הממשלה מתורגמות למעשים", היא אומרת ל'מידה'. "אבל עד שלא אראה יציאה מסיבית של מסתננים מהשכונות שלנו, אני לא מחלקת מחמאות לאף אחד".

האופטימיות הזהירה של פז נשענת על החלטת הממשלה לסגור בתוך שלושה חודשים את מתקן חולות כחלק מתהליך הוצאת המסתננים מישראל, וההודעה שפרסמה אתמול (שני) רשות האוכלוסין וההגירה כי מסתננים מסודאן ואריתראה שלא יעזבו את הארץ יישלחו למתקן משמורת – שם ישהו עד אשר יסכימו לעזוב לארץ מוצאם או למדינה שלישית.

"זו התחלה טובה, אבל אנחנו לא מסתפקים בזה", אומרת פז. "אנחנו רוצים שהמדינה תסיר את כל ההחרגות, ותכליל גם את המשפחות בין המגורשים. אחרת זו לא תהיה אפילו חצי עבודה. אנחנו גם רוצים שיוציאו מכאן את עשרות אלפי המהגרים מגיאורגיה ומאוקראינה. בניגוד לקשקושים של הלטפנים ומחוללי הג'נטריפיקציה שהגיעו למרק את מצפונם על חשבוננו, אנחנו עיוורי צבעים ורוצים להוציא מהשכונות שלנו את כל השוהים הבלתי חוקיים – שחורים ולבנים כאחד. אחר כך תגיע משימה חשובה ומאתגרת לא פחות והיא לשקם את השכונות ובכלל זה את הקהילה המדהימה שהייתה כאן. הממשלה ועיריית תל אביב התעללו בדרום תל אביב, עשרות אלפי ישראלים נטשו את השכונות והקהילות שלנו התפרקו. המדינה חייבת לנו בגדול, והגיע זמן התשלום. אחרי למעלה מעשור של כיבוש אריתראי-סודני, בגיבוי השמאל האנטי-ציוני, הגיע הזמן להשיב את דרום תל אביב למדינת ישראל".

ותודה לאלדד יניב

בשנה החולפת עלתה סוגיית המסתננים על המפה, ונכנסה עמוק לתודעתו של הישראלי הממוצע. פז אמנם חוששת להביע גילויי שמחה מוקדמים, אך גם היא יודעת כי אם המסתננים יעזבו את דרום תל אביב – היא תהיה חתומה על הניצחון יותר מכולם. בזכות הפעילות הציבורית הנחושה והסיזיפית של פז, היא נבחרה לאחת מחמשת 'אנשי השנה בימין' של 'מידה'.

"היום אני יכולה להגיד בפה מלא שאני בימין", אומרת פז. "זה לא קרה מיד, אלא תוצר של תהליך. בהתחלה ניסיתי למצב את המאבק שלנו כלא מזוהה פוליטית. התעקשתי לא להניף דגלי ישראל, כי תפסתי את הסיפור כמקומי בלבד: לדרוש פיזור של המסתננים. אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שהגישה הזו מנותקת מהמציאות. רוב התושבים פה בימין, בעלי הברית שלי בימין וכן, גם אני ימין. הבנתי שלא מדובר רק על הביטחון והרווחה האישית שלנו, אלא על מאבק לאומי מדרגה ראשונה. מאבק על הצביון היהודי והציוני של המדינה. מבחינת השמאל הקיצוני דרום תל אביב זה פיילוט להפיכת ישראל כולה למדינת כל אזרחיה. מדינה שבה אין כל ערך ללאומיות היהודית, ושבה 'זכויות אדם' של גנב גבול מסודאן שוות – אם לא עולות – על זכויות האדם של אזרח ישראלי שנולד פה, שירת בצבא ורוצה לגדל כאן את ילדיו".

באיזה שלב המאבק הזה הפך ממקומי ללאומי?

"זה התחזק מאד בשנה האחרונה. ההפגנות נגד שופטי בג"ץ (מול בתיהן של נשיאות העליון מרים נאור ואסתר חיות, ג"צ) סגרו סופית את המעגל. אני רוצה גם להודות לאלדד יניב שפתח עבורנו את הדלת להפגין. בישראל יש חוק אחד לשמאל וחוק אחד לימין, ואם בג"ץ לא היה מכשיר את ההפגנות של יניב ליד בית היועמ"ש בפתח-תקווה, המשטרה מעולם לא הייתה מאפשרת לנו להפגין מול נאור וחיות. בעצם, גם אחרי הפסיקה הזו המשטרה עצרה אותי כי הפרעתי ל'מרקם החיים' של חיות. זה לא מפריע לחיות וחבריה בעליון לאפשר למסתננים לרמוס ולהרוס את מרקם החיים שלנו בלי שנוכל להפריע".

"מזהמים את הפצע המזרחי"

לצד החיבור לימין, פז חוותה אכזבה עמוקה מהשמאל. "השמאל אכזב אותי גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית", היא מעידה. "השבר של אוסלו והאינתיפאדה השנייה היו ההתחלה, אבל אישית הרגשתי את האכזבה בנושא של המסתננים. ברגע שהבנתי שהשמאל זורק את הישראלים של דרום תל אביב לכלבים ומעדיף להתחבק עם גנבי גבול שהופכים את חיינו לגיהינום – התחילה ההתנתקות שלי מהשמאל".

לאחרונה אבי גבאי ניסה לשנות גישה כשהודיע על תמיכה בסגירת חולות, אבל הח"כים של המחנה הציוני הפנו לו גב.

"השמאל על כל גווניו פשוט לא איתנו. אני יכולה לספר על שיחה שהייתה לי עם בכיר בעבודה שהתקשר אליי לפני ההצבעה על חולות ואמר לי שהם יתמכו, אבל שלא נצפה לתמיכה בהמשך. הרגשתי ממנו שהוא עצמו רוצה לתמוך, אבל המחיר הציבורי שהם ישלמו בציבור שלהם יהיה גבוה מדי".

האוטובוסים עמוסי המסתננים הגיעו לדרום תל אביב בממשלת נתניהו הראשונה, לא בזמן ממשלת שמאל.

"נכון, וזו רק אחת מהטענות הרבות שיש לנו לממשלה. אבל עכשיו הממשלה פועלת ועושה סימנים בכיוון הנכון, מה שכנראה לא היה קורה אם הייתה פה ממשלת שמאל. יפי הנפש ששולחים אותנו לממשלה גם שוכחים לומר שאם זה היה תלוי בהם ישראל הייתה מכניסה מסתננים בלי הגבלה. בכל פעם שהממשלה פעלה להרחיק או להפחית את מספר המסתננים – החזרה חמה, נוהל גדרה-חדרה, הקמת הגדר, חולות, חוק הפיקדון, מדינה שלישית – הארגונים הגישו בג"ץ כדי להשאיר אותם בדרום תל אביב. אני אומרת באחריות, שבלעדי הארגונים וסייעניהם בבג"ץ – המסתננים כבר מזמן לא היו פה".

למה השמאל מתנכר לכם?

"יש אנשים שהמורשת היהודית מהווה עבורם עול כבד מדי, והם פשוט לא רוצים לשאת אותו על כתפיהם. בתקופתי בשמאל גם אני דיברתי בז'רגון של 'מספיק עם הפוגרומים והשואה. רוצים להיות במקום נורמלי ולהתנהג כמו כל בני האדם'. השאלה היא מה זה 'נורמלי', לאבד את הזהות שלך זה נורמלי?"

התמיכה במסתננים מהווה ביטוי למיאוס מהזהות היהודית?

"כן. יש פה שני רבדים. קודם כול, אני חלק מהדור שעוצב על ידי מלחמת יום כיפור ושרבים מסייעני המסתננים שייכים לו או שהנחילו גישה זו לילדיהם. זה דור שחווה שבר נוראי. הרגשנו נבגדים על ידי הממסד וגם איבדנו הרבה חברים. 'המרד' שלנו היה ניכור לא רק מהשלטון, אלא גם מהלאומיות. הפסקתי להניף דגלים ביום העצמאות וגם הורדתי את השרשרת של המגן דוד מהצוואר. בשנה האחרונה החזרתי את השרשרת לצוואר. באופן אירוני, המסתננים והשמאל הקיצוני החזירו אותי להיות הנערה ההיא שהתפוצצה מגאווה אחרי מלחמת ששת הימים.

"הרובד השני אפילו עמוק יותר, והוא קשור לקולוניאליזם האירופי", ממשיכה פז. "רוב פעילי המסתננים הם אשכנזים מבתים מסודרים, והם יצאו על דעת עצמם ל'משא האדם הלבן' שמכפר על פשעי הקולוניאליזם המערבי במדינות אפריקה. הם שכחו שלאשכנזים ישראלים יש משא אדם לבן משלהם – כלפי המזרחים. מה שקרה פה זה שפעילי המסתננים דילגו על המשא הישראלי שלהם, ולא רק שהם לא פועלים לרפא את הפצע המזרחי הפתוח, אלא הם מזהמים אותו אפילו יותר. השמאל הקיצוני רוכב על הגב של תושבי דרום תל אביב המקוריים, וממרק את מצפונו עם מה שהוא תופס כסיוע לאפריקאים. זה היה יכול להיות נושא למחקר סוציולוגי מרתק, אלמלא היו אנשים ובעיקר נשים ישראליות שחייהן הפכו לגיהינום בגלל המסתננים".

"בהתחלה חשבו שאני שתולה"

פז גדלה בצפון תל אביב, ועברה לשכונת שפירא בדרום העיר עם בת-זוגה ובנם המשותף. "הגענו לשפירא כדי לחיות בתל אביב אבל בסביבה יחסית לא-אורבנית", היא מספרת. "בניגוד למסתננים ולג'נטריפיקטורים שהגיעו בעקבותיהם, לא באתי 'להוביל שינוי' ולא החמאתי לעצמי שאני 'משביחה את השכונה'. כמה נרקיסיזם. באתי להיות חלק ממקום קיים, לא לעקור את ההוויה שלו מהשורש. המסתננים והמתייפייפים לוקחים חלק במחיקה של תרבות, קונים פה נכסים בלי סוף וכופים שינוי דמוגרפי, ועוד מעזים להטיף לי מוסר ולקרוא לי גזענית".

בתחילת הדרך התושבים לא קיבלו אותך בזרועות פתוחות.

"בצדק. לקח שנה עד שהם הפסיקו לחשוד בי. תחשוב איך זה נראה מהצד שלהם: שמאלנית, אשכנזייה ולסבית מגיעה למאבק של אוכלוסייה מזרחית ברובה, ימנית ומסורתית. מבחינתם הייתי שתולה. אני עוד לא מעכלת את העובדה שהפכתי למובילה של המאבק הזה".

בשמאל המזרחי מבקרים את מעמדך כמובילת המאבק.

"נכון. לאחרונה למשל השתתפנו באירוע של מוזיקה מזרחית, וברק כהן לגלג מה לילידת פולין כמוני ולמוזיקה מזרחית. גם הני זוביידה אומר דברים דומים. אז קודם כל, אף אחד לא שואל אותם, בטח לא תושבי דרום תל אביב. דבר שני, הם מפספסים את החלק היפה במאבק הזה – החיבור למקום ולאנשים. אני מודה שבהתחלה באתי ממקום מתנשא, אבל למדתי שגם אם אני מובילה את המאבק, אני לא מייצגת את עצמי אלא את כלל התושבים. היום שכחו שנולדתי בפולין, אומרים עליי שאני יותר מרוקאית ממרוקאית. הכל התהפך, לטובה כמובן".

היו אנשים שהצלחת לשנות את דעתם?

"כן, המציאות חזקה לפעמים מכל אידאולוגיה. אישה אחת אמרה לי בפירוש שהגיעה לגור כאן בגללי, כדי להוכיח שאני טועה, ובסוף עברה לצד שלנו. לצערי הרוב לא כאלה. הייתה לי גם שיחה עם בחור מאוד שמאלני, הומו, שרכש עם בן הזוג שלו בית בנווה שאנן. הוא רצה לגדל שם את הילד שלו, בסביבה רב-תרבותית, אבל בסוף נכנע וברח. הוא אמר שהוא לא יכול לגדל ילד כמו בעזה ולרוץ איתו ברחוב כדי שלא ייפגע מהאלימות המטורפת מסביב".

מאשימים אותך עכשיו שאת "שולחת אנשים למותם".

"עוד שקר נלוז. הארגונים מפמפמים סרטונים של מסתננים שנרצחו על ידי דאעש, אבל שוכחים לציין את הפרט הקטן שאותם מסתננים החליטו על דעת עצמם ללכת ללוב. אפילו בג"ץ גיחך על הטענה הזו של הארגונים, וקבע שהמדינה לא אחראית לאן מסתנן הולך אחרי שהוא עובר למדינה שלישית. הארגונים בעצם אומרים שהמסתננים לא אחראים למעשיהם. זה טיעון מתנשא על גבול הגזעני".

פז גם שוללת על הסף את הטענה כי רואנדה, המדינה השלישית שאליה אמורים המסתננים להישלח, איננה בטוחה עבורם: "רואנדה נחשבת למרכז הייטק מתפתח ויעד להשקעה של אנשים במערב. היא הציעה לקלוט פליטים מלוב, וזוכה לשבחים מהאו"ם על מדיניות קליטת המהגרים המוצלחת שלה. אז דווקא את המסתננים מישראל הממשלה הרואנדית תשדוד, כמו שפעילי המסתננים מתארים? אין לזה אחיזה במציאות. גם לגבי אריתראה מפיצים שקרים. בית הדין האירופי קבע שאריתראה מדינה בטוחה ושאפשר להחזיר אליה מהגרים, לפחות אלו שלא בגיל גיוס, אז שלא יבלבלו את המוח".

"רותמת את העבר השמאלני לטובת המאבק"

המאבק שלך יכול לשנות את פני הימין?

"אני חושבת שכן. יש קבוצה הולכת וגדלה של שמאלנים לשעבר שמביאים רוח חדשה לימין. יכול להיות שנבנה פה גרעין של ימין חדש, שיחזיר לתודעה את הימין החילוני".

איך למשל?

"הימין באופיו הוא שמרן. הולך לקלפי פעם בארבע שנים, ומצפה מנבחריו לעשות עבורו את העבודה. זה מה שבאמת אמור לקרות במדינה נורמלית. רק שישראל היא לא בדיוק נורמלית, ומול תקשורת עוינת ברובה, אקטיביזם שיפוטי קיצוני והמיליונים שנשפכים מהקרן החדשה ומדינות זרות, צריך לעמוד על המשמר ולהיות כל הזמן בתודעה. אני רותמת את העבר השמאלני שלי לטובת המאבק".

תני דוגמה לפעילות 'שמאלנית' שלך?

"נניח אם יש הפגנת שמאל ברוטשילד, אנחנו לא נפגין במכלאה מגודרת אלא ניכנס לתוך ההפגנה ונחפש את החיכוך. אם יש כנס לטפנים שלא הוזמנו אליו – נגיע ונדרוש זכות הדיבור, ואם צריך גם נפוצץ את הכנס. כל הזמן לאתגר".

היית רוצה לראות יותר אנשים בהפגנות שלכם?

"החלום שלי הוא למלא את כיכר רבין באנשי ימין שמביעים סולידריות עם תושבי דרום תל אביב, המתיישבים ביו"ש וכל קורבנות האקטיביזם השיפוטי הדורסני. אין סיבה שדבר כזה לא יקרה. רוב העם ימני, והוא צריך להזיז את עצמו ולהביע את העמדות שלו גם ברחוב – לא רק בפייסבוק".

ניסית לקיים שיתופי פעולה עם אוכלוסיית המתיישבים?

"כן, ואני עדיין קוראת להם להצטרף. יש בודדים שמגיעים מעופרה ונתיב האבות ואנחנו מחבקים אותם. יש בקרב תושבי השכונות אהבה גדולה ליהודה ושומרון, אבל בינתיים המתנחלים לא נענו לאתגר. התושבים פה אוהבים את ההתיישבות וכואב להם כשהורסים בתים בעמונה או בנתיב האבות. ברור להם שהמקור לצרות הוא בג"ץ – גם ביו"ש וגם בדרום תל אביב. זה נושא שמאחד אותנו. ההנהגה ביו"ש אומרת שהם לא באים כי אנחנו לא באים בשבילם, אבל הם שוכחים שהם אוכלוסייה הרבה יותר חזקה ובניגוד אלינו יש להם כוח פוליטי משמעותי. אני מאמינה שהחיבור הזה עוד יקרה. הלוואי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

32 תגובות למאמר

  1. הלוואי, הגיע הזמן שהימין יתאחד.
    תושבי יו"ש רק ירוויחו מעזרה לתושבי דרום ת"א במאבקם במסתננים!

  2. חבל מאוד שפי !!!! עצם ריקודי השמחה , ודיבור כימין באפן מוגזם עלולה להטות את בגץ נגד והרי את יודעת שבסופו של יום הכול תלוי בבג"ץ. הבג"ץ שנוטה לשמאל עדיין חי בעמך והם כמה שהם נוטים לשמאל עדיין בלחץ הרחוב ובפרט כאשר זו לא בהכרח שגם בשמאל (הנוטה למרכז ) גם רוצים לגרשם. ולכן הייתי מצפה ממך לא לצבוע על עצמך כימין ( עד כמה שאפשר ) כי זה עלול לגרום לאפקט הפוך בבג"ץ ואת יודעת שמילה אחת בבג"ץ וכל הריקודים החלקיים שלך ירדו לטמיון .

    1. אחמד,

      נמאס לנו מהמסכות. נמאס לנו להיות עבדים של בג"ץ ושל האיחוד האירופי. אנחנו נצעק את האמת בקול רם שכל העולם ישמע ובסוף גם יבין: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
      לא לפלשתינים, לא לערבים ולא למסתננים. מה לא ברור???????

    2. מירית אם לא הבנת מה כתבתי לא נורא . אבל אני מריח הפסד ענק , כאשר אני רואה את השמאל הקיצוני מוציא את כל התותחים בכדי להשפיע על 4 אנשים בבג"ץ ושם כל המשחק. והמשחק לצערי יוכרע לטובת השמאל הקיצוני.

  3. שתי טעויות עשית. אחת, שלא התעוררת הרבה קודם אבל עכשיו אין מה לעשות. שנייה, כשבראשית הדרך דרשת פיזור והתעלמת מהסבל של תושבי אילת, ערד וערים נוספות בהן תושבי שכונות המצוקה יצאו להפגנות וזעקו לעזרה אבל כשמאלנית שעוד היית אז גם את לא ספרת אותם או התעלמת מזעקתם וחשבת להוסיף להם עוד כמה אלפי מסתננים. הרי איך פותרים בעיות בשמאל? מתקנים עוול אחד בעוול אחר ואת עניי עירך לא רואים ממטר. הרי תמיד יש עני יותר והם חיים בעולם ללא גבולות. רק כשהשלמת את התהליך ועברת סופית לימין, נפקחו עינייך והתחלת לראות את אזרחי הארץ החלשים שבחלשים, פי אלף חלשים יותר מתושבי דרום ת"א והבנת שיש פיזור והוא הולך לשכונות עוד יותר חלשות משלך. לו רק היית מבינה זאת קודם אפשר היה לפני שנים להפוך את המאבק ממקומי ללאומי ולהביא המונים להפגנות אבל היום אנשים תשו כוחותיהם. הם ראו עד כמה ההפגנות שלהם עוזרות, אם הן בכלל מסוקרות ואם כן הם מוצגים כפאשיסטים וגזענים. כך שאל תצפי שהיום הם יגיעו במיוחד לת"א כדי להפגין ואיפה המוני מצביעי הימין? מדוע הם לא מגיעים להפגנות? כי הימין לא מגיע להפגנות, כמו שאמרת. הוא הולך לקלפי פעם בארבע שנים, ומצפה מנבחריו לעשות עבורו את העבודה. ולסיום, את הבחירה שלי לא לאשת השנה כי אם לאשת העשור!

  4. לכי לפוליטיקה את ומיי גולן או הקימו מיפלגה עם איתמר בו גביר ואנשים כמוהו שמושכים קולות. הרבה הולכים ומיצטרפים לגדר ומחפשים למי להצביע. רוצים מיפלגה לאומית רגילה לא סקטוריאלית עם זיקה למסורת. הרבה יצביעו למיפלגה כזו. מה הבעייה להחליף את הליכוד הסיתמי. אתם אמיצים שם. כל המדינה הפכה הפקר. זה התחיל אצלכם וההפקרות מיתפשטת בכל מקום. העם מחפש אלטרנטיבה. נורא עצוב. הכי חשוב זו המדייה. חשוב להעלות מדייה לאומית בעשרות. היא תהיה גב לאידיאל ללוחמנות.

  5. ביבי יפעל בחוכמה אם ישריין לשפי פז מקום ריאלי לקראת הבחירות הבאות. היא פשוט מדהימה ותוכל לתרום המון לעם ישראל כחברת כנסת.

    1. לי דווקא היא מזכירה את איילת שקד: הבטחות מכאן ועד להודעה חדשה – ואפס קבלות. חבל לבנות עליה, כי היא לא תספק את הסחורה. היא עדיין קשורה למרצ, רק מסתירה את זה.

    2. אילו הבטחות היא פיזרה? היא לא בעמדה להבטיח הבטחות ולקיים או לא לקיים אותן והיא יודעת את זה. היא אישה חכמה. היחיד שיכול להבטיח וגם לקיים בנושא הזה הוא ראש הממשלה. ברצותו יישארו המסתננים בישראל וברצותו ייצאו. לבנות עליה מה, אדוני? שהיא תילחם כמו לביאה? שהיא לא תוריד את הנושא מסדר היום? היא עושה את זה ובגדול. יש לי ניחוש לגבי זהותו של אדוני שקשור בעקיפין לגבירתי המעלה את הטענות המגוחכות שהיא עדיין קשורה למרצ כאשר מבחינת מרצ המסתננים כמו יתר הזרים רשאים להישאר בישראל ובסופו של דבר להתאזרח. לא בדיוק מסתדר עם האג'נדה של שפי פז, נכון? אני דווקא בונה עליה וצופה לה גדולות ונצורות. מיותר לציין שאף תרמתי להדסטארט שפתחה וביד רחבה.

    3. מהנחיות הקרן החדשה לישראל לטוקבקיסטים שלה: הכו בנתניהו והחלישו את מדינת היהודים. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. והכי טוב – תתחזו לאנשי ימין כשאתם מטקבקים (כדי שהימנים הטיפשים לא יבינו שאתם פועלים מטעם יריבי מדינת היהודים). שמענו עליכם, נביאי הזעם המתחפשים ל"ימין אמיתי", המציגים את נתניהו כאויב ישראל ואת המדיניות המחושבת שלו כאסון – כדי לדחוף אותנו להצביע עבור משה פייגלין, איתמר בן-גביר, שפי פז ושאר תואמי אבישי רביב, ולתת לממשלת אוסלו ב' לשלטון.

    4. מתחזים לאנשי ימין? כל חיי הצבעתי לימין וכך אעשה עד יום מותי. מדוע להתחזות? על מה ולמה? באשר לשפי פז, תצטרך להסביר כיצד האג'נדה שלה מסתדרת עם האג'נדה של הקרן לישראל חדשה שפועלת להשאיר את המסתננים בישראל ולהעניק להם מעמד. אם צריך מה שאתה קורא להכות בראש הממשלה ששמו נתניהו – מכים וגם באולמרט צריך היה להכות על שבכלל פתח להם את הדלת. אם צריך להכות בכחלון שמטרפד טיפול במערכת המשפט ושואף לרוקן את חוק הלאום מתוכן – מכים. אם צריך להכות בימין שלא מסוגל להזיז את הת_ת ולבוא להפגנות אלא רק לשבת ולטקבק – מכים ואם צריך להגיד שכל האסון הזה לא היה מתרחש ללא עתירותיהם של ארגוני השמאל לבג"ץ ובג"ץ – אומרים. מה הבעיה? יש מספיק אשמים כולל המעסיקים והמשכירים להם דירות אבל כן, ראש הממשלה היה צריך לעשות יותר. למשל, להגיע לסיור בדרום ת"א לפני שנים.למשל, לא להחריג קבוצות מסוימות מגירוש וכן הלאה. רק מפני שאני ימין הוא לא חסין מפני ביקורת. לדחוף ימנים להצביע למפלגות אחרות? לי לא אכפת למי תצביע. אני בעצמי לא החלטתי למי אצביע. אם נתניהו יעמוד בהבטחותיו ויגרש את כולם או לפחות את רובם הגדול אולי אצביע לליכוד.

  6. עובדה מדהימה אחת עלתה בכתבה. חלק מן המסתננים, אחרי שסולק לרואנדה, נסע ללוב כדי להילחם שם. אין ספק שזאת ממש התנהגות טיפוסית של "פליטים מסכנים וחסרי ישע". נראה שגם בדרום תל-אביב הם נלחמים – נגד התושבים המקומיים. מה אפשר לומר, כואב הלב – על התושבים כמובן, לא על הפליטים המדומים האלה.

  7. האישה הזאת, זה פשוט אין מילים. לא יאמן המאבק שלה. לא יאמן מה שהיא עושה. רק בריאות.

  8. מודה לרונאל על הכתבה – אני ועוד רבים לא מכירים את המאבק מקרוב. תודה לך פז ! על התקווה והאור שאת מפיחה ברבים מהתושבים בשכונות הדרום וגם ביהודים הגרים בכל רחבי הארץ ומקווים שתצליחי עם יתר הפעילים, לנצח בקרב הקשה מול המתייונים מהבגץ ומהשמאל.

  9. לשפי פז היקרה והאמיצה.
    אין זה חשוב בעיני אם את ימין או שמאל, העיקר הוא המעשה המבורך שלך. דעי לך שכל הציבור השפוי בישראל מוקיר את פועלך ואוהב אותך. שאי ברכה.

  10. חוקים לא צומחים בשמיים. חוקים מייצרים אנשים על פי ערכיהם מוצאם ותרבותם.
    יש שיווין באכיפת החוק. אבל אי אפשר לאכוף שיווין באמצעות החוק.
    בקבוצות שונות, מתהווים חוקים שונים. בעולם הערבי התהוו חוקים נוקשים ולפרט אין חופש פעולה.
    הנוקשות והריסון מחזיקים את החברה הערבית לכדי ישות מתפקדת.
    האביב הערבי בעידוד המערב שאף לסלק את חוקי הריסון והתוצאה הייתה פירוק המדינות ואנרכיה.
    מצריים עשתה אחורה פנה. אחרת גורלה היה כשל תימן וסוריה.
    האנרכיה והעדר הרסן מובילים לאלימות וצמיחתם של כנופיות רצחניות, כמודל עזה, לבנון, סוריה….
    בני אדם אינם שווים. לא ניתן לאכוף חוק אחיד לשני סוגי אוכלוסיות.
    הרי לכם, ההגדרה הנכונה של המונח השגוי ״כיבוש״ – ריסון.
    למורת רוחם של המערב, השמאל ובתי הדין – החברה הערבית חייבת דיקטטורה מרסנת על מנת להתקיים.
    לא ניתן ליישם את חוקי המערב, לא על המסתננים, לא על המהגרים באירופה, לא על הפלסטינים בעזה ובגדה ולא על הפלסטינים בישראל. ההבנה הזאת מחלחלת באירופה ומתחיל הליך של היבדלות ובמקביל, כמעשה פוטין, הליך של ריסון ושלטון נוקשה, לאוכלוסיות שהתדרדרו לאנרכיה וטירוף איסלמי.

    1. החברה הדתית היהודית מכילה המון חוקים נוקשים.אין לפרט שום חופש.
      החברה שהיתה פעם מערב מכילה מליוני חוקים.
      חוקי התיאוקרטיה הליברלית חיסלו כל חופש
      לפרט בנוגע להתנהגות.
      גם יפן וסין מדינות מאד נוקשות.
      סילוק השלטון לא יוצר אלימות.האלימות נוצרת
      בחברות שבהן ממילא אלימות היא חלק מאד
      חשוב בחיי היומיום.
      ארהב לדעתי תראה הרבה יותר גרוע ממדינות
      ערב ברגע שהעריצות המפלצתית של אצולה
      אקדמאית תיפול.
      גם ישראל תראה כמו מערב פרוע למתרגמים
      ללא משטרה לצבא.

  11. כל הכבוד לשפי וחברותיה האמיצות,עוקב אחריך שנים,אל תתבלבלי, המאבק עוד בראשיתו ובגץ זה כמו עקרב, העקיצות מבגץ תגענה בזו אחר זו,סהכ הם עובדים בשביל הקונספט של מדינת כל אזרחיה,ובטח לא בשביל מדינה יהודית, לא לנוח על זרי דפנה,ולא להרים ידיים

    1. שימו לב איך כל אנשי מרצ נרתמים כאן לשכנע אותנו בגדולת היורשת של משה פייגלין ואבישי רביב בהסתננות למחנה הלאומי:

      https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3326940

      אל תתלהבו יותר מדי מאנשים שמספרים לכם כמה הם גאים להיות "ימנים קיצוניים": אחר כך הם חוברים לשמאל כדי להפיל את ההנהגה האחראית של המחנה הלאומי.

    2. אתה מביא ראיון משנת 2010 אז היתה עדיין שמאלנית? מים רבים זרמו מאז בירדן. שפי פז ימנית קיצונית? להערכתי היא מרכז ימין או ימין מתון ואני לא רואה כיצד היא שואפת להפיל את השלטון או להוריד מכוחו של המחנה הלאומי. האם נאסר על בוחרי הימין להעביר ביקורת על מעשי הממשלה שמא מישהו ישתכנע שלא להצביע למחנה עליו הוא נמנה? תפקידה של הביקורת מימין היא לעודד ולדרבן את הממשלה לעשות את תפקידה ולמשול ברוח עקרונות הימין והמדיניות לה היא מחויבת. האם הצבעת לימין כדי שיישם את מדיניות הימין או את מדיניות השמאל? האם הצבעת לימין כדי להשאיר או לגרש את המסתננים?
      אם כך, היכן הבעיה לדרוש מהממשלה לבצע את המדיניות שלה עצמה? לצערי הרב, להיבחר בקולות הימין ולממש את מדיניות השמאל זו המומחיות של הימין (ובהקשר הזה כדאי להזכיר את ספרו של ארז תדמור "מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?"). למה הכוונה בלשכנע אותנו? אנחנו, הימנים, עדר של מטומטמים ללא יכולת לחשוב? אפשר לשכנע אותנו במה שאנחנו לא מאמינים או במה שלא נכון? מה שנכון הוא שאישה הזו נלחמת כמעט לבדה את המלחמה הזו כשמצביעי הימין לא נוקפים אצבע. עשר שנים עברו והימין בתרדמת. לא מארגן הפגנות, לא מגיע אליהן, לא מפעיל לחץ על חברי הכנסת, לא מציף את הנושא בתקשורת ובמשך שנים הוריד אותו בכלל מסדר היום ואתה מעביר ביקורת על האישה הבערך יחידה שקמה ועשתה מעשה? לתקוף אותה במקום להודות לה על העשייה שלה זה פשוט הזוי! פעל אתה, קום ועשה מעשה! ארגן הפגנה כהתחלה! זו יכולה להיות הפגנת תמיכה בממשלה שמתכוונת על פי הצהרותיה, לגרש את המסתננים. נראה אותך!

  12. העם היהודי נלחם כנגד העריצות השיפוטית שהנחיל אהרון ברק, כשקבע שמשמעות החוק היא מה שהוא יקבע שהוא משמעותו, והוא יפרש אותו כרצונו.
    את הדיקטטורה השלטונית הזו חיזק ברק בעזרת מינוי מקורבים – נוהל הכרחי בכל דיקטטורה שהיא, שאסתר חיות ממשיכה בעוז, בהגישה רשימה של מקורבים רק לפני כשבוע, רשימה שאפילו השפוטים במחוזי התמרמרו כנגדה.
    זה מעיד על כך שהתאווה החזירית לכוח מחריפה את השימוש בו לצרכי שימור הדיקטטורה, כפי שאנחנו מכירים מהדינמיקה של כל דיקטטורה בהיסטוריה.
    את המלחמה לחירות כנגד הדיקטטורה של חונטת השופטים אנחנו חייבים לנצח. בכל מחיר. זכותו של עם להתמרד כנגד דיקטטורה בכל אמצעי.

  13. העם היהודי נלחם כנגד העריצות השיפוטית שהנחיל אהרון ברק, כשקבע שמשמעות החוק היא מה שהוא יקבע שהוא משמעותו, והוא יפרש אותו כרצונו.
    את הדיקטטורה השלטונית הזו חיזק ברק בעזרת מינוי מקורבים – נוהל הכרחי בכל דיקטטורה שהיא, שאסתר חיות ממשיכה בעוז, בהגישה רשימה של מקורבים רק לפני כשבוע, רשימה שאפילו השפוטים במחוזי התמרמרו כנגדה.
    זה מעיד על כך שהתאווה החזירית לכוח מחריפה את השימוש בו לצרכי שימור הדיקטטורה, כפי שאנחנו מכירים מהדינמיקה של כל דיקטטורה בהיסטוריה.
    את המלחמה לחירות כנגד הדיקטטורה של חונטת השופטים אנחנו חייבים לנצח. בכל מחיר. זכותו של עם להתמרד כנגד דיקטטורה בכל אמצעי.

  14. מצד אחד, המאבק של שפי חשוב מאין כמוהו. מצד שני, עצם הנראות הפומבית שלה כלסבית גאה מקדמת אג'נדה רדיקלית אנטי-שמרנית (והקייס הלסבי הרבה יותר חלש פה מהקייס של ההומואים).

    לכן עם כל הצער שבדבר לא הייתי מעניק לה שום דיבידנד פוליטי בימין אלא אם כן היא באמת הייתה מצליחה להגיע להישגים יוצאי דופן. בינתיים, לצערנו עוד אין שום הישגים בשטח, הכל דיבורים בלבד והבטחות על הקרח של ראש ממשלה שהבטחות הן לא הצד החזק שלו, בלשון המעטה.

  15. אני לא רוצה סמולנים בימין
    פעם סמולני,תמיד סמולני.
    הדבר היחיד שחשוב לסמולנים,זה שהם ישעבדו
    את כל היתר.
    מה שמכונה ימין,לא יותר טוב.
    הימין דוגל באצולה פיאודלית של אקדמאים בדיוק
    כמו הסמול.

  16. אני מברך אותך על פעילותך.וברצוני לציין שיש
    עוד נושא חשוב והוא הגדר בקו הירוק
    בקטע מסוים הגדר פרוצה
    ושבחים פלסטינים נכנסים.
    בתחום המדינה יש רבבות שבחים
    והגדר פרוצה.
    אז יש צורך לסגור את הקטע הפרוץ
    ולאחר מכן לסלק את כל השבחים
    שידוע שהם מעורבים בפלילים וטרור

  17. שבת שלום וחנוכה שמח ברצוני לתרום לכם סכום כסף אבל אני לא מוצא אתכם באינטרנט שלחי בבקשה כתובת אתר מדויקת