אנרגיה לא מתחדשת

עודף רגולציה וסרבול מערכתי תוקעים את פיתוח האנרגיה המתחדשת בישראל. ראיון עם איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל.

ישראל ידועה כמדינה המנצלת היטב את אנרגיית השמש. דודי שמש למכביר מפארים את גגות ארצנו, ומעבדות המחקר המקומיות מנפיקות טכנולוגיות סולאריות חדשניות העומדות בחזית המחקר והפיתוח הבינלאומיים.

אלא שלמרות תנאי הפתיחה הטובים, ייצורו של החשמל הסולארי אינו מתקדם כרצוי. מאז החלה בשנת 2008 התכנית שאשרה ללקוחות פרטיים להתקין פאנלים סולאריים, הוקמו בישראל רק 8000 גגות סולאריים המייצרים בסה"כ כ-200 מגה וואט חשמל, המהווים כ-1.5 % מכושר הייצור הכללי של משק החשמל הישראלי.
לדברי איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, מדובר בקצב איטי ביותר. "תחומים אלו מתפתחים בעצלתיים ביחס לעולם" הוא אומר. "התקנת 200 מגה וואט שכל כך מתגאים בו בישראל לקחה לנו ארבע שנים. באירופה זה הספק שמתקינים בחודשים ספורים". לפי פרנס, החשמל הסולארי עונה היטב על הצרכים של משק במשבר אנרגיה מהסוג הרווח כיום. "החשמל הסולארי מגיע למערכת בדיוק בשעות השיא, בדיוק כאשר על המערכת מוטל העומס הכבד ביותר. אם המדינה לא הייתה מעכבת אותנו במשך השנים היינו היום במקום אחר לחלוטין".

איך מעכבת אתכם המדינה?

"בתחום הזה יש הרבה רגולטורים. רשות החשמל קובעת תעריפים, הרשויות המקומיות נותנות אישורי בניה, הועדות המקומיות לוקחות היטלי השבחה, המועצות המקומיות דורשות ארנונה, מכבי האש רוצים תקנות של כיבוי אש ומנהל מקרקעי ישראל מבקש תמלוגים על הקרקע. יש הרבה מאוד גופים שנוגעים בתחום הזה והמדיניות שלהם איננה מאוחדת. אף גוף במדינה לא הלך לתכנן מדיניות רגולציה אחידה. כל גוף קבע לעצמו את הכללים".

אילו קשיים המצב מערים על היצרנים?

"אם למשל יזם ידע שרשות החשמל משלמת לו שני שקלים עבור קילו-ואט לשעה, הוא ערך חישוב על בסיס זה לפיו משתלמת לו התקנת פאנלים. אלא שרשות החשמל לא לקחה בחשבון שקיימים עוד גורמים שדורשים תשלומים שונים. כך, לאחר התקנת הפנלים בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, הגיעו הרשויות המקומיות והחלו לדרוש תשלומי ארנונה בגובה 70₪ למטר מרובע על קירוי סולארי. דבר זה טורף לחלוטין את כדאיות העסקה. אף אחד לא דאג לעדכן את הרשויות שיש כאן מפעל לאומי שנועד לדאוג לכך שלא תהיה בצורת חשמל בקיץ 2012. וכך נוצר עיוות".

לפחות נושא הארנונה הסתדר בינתיים, בזכות התערבותו של שר הפנים אלי ישי שקבע כי תעריפי הארנונה על קירוי סולארי לא יעלו על שקלים בודדים למטר מרובע.

המנהל לוקח ביס

אחת הטענות החמורות של יצרני החשמל הסולארי נוגעת למדיניותו של מנהל מקרקעי ישראל. בשנת 2009 נקבעו כללים לפיהם יזם רשאי לחכור קרקע מהמנהל תמורת 120 שקלים לדונם בלבד, זאת מתוך הבנה כי מדובר במפעל לאומי המצריך עידוד ממשלתי. אלא שלדברי פרנס, עם כניסתו של בנצי ליברמן לתפקיד ראש המנהל הוא שינה את הכללים והחל לגבות 100,000₪ לדונם ובכך שינה לחלוטין את מערך התמריצים של היצרן. לטענתו של ליברמן כפי שהושמעה בדיון מיוחד שנערך בוועדה להגנת הסביבה בכנסת בשבוע שעבר (16.7) הדבר נעשה בשל הורדה משמעותית במחירי הייצור, דבר שהוביל לעלייה ברווחיהם של היצרנים.

לכאורה, אם מתח הרווחים משתנה, גם התמלוגים צריכים להשתנות.

"זה פשוט לא נכון. צריך להבין שהסבסוד לחשמל הסולארי לא מגיע מקופת המדינה, אלא מכלל הצרכנים. בכדי לסבסד את התעריף הסולארי רשות החשמל ייקרה את התעריף עבור כלל הלקוחות. משמעות הדבר היא שמדובר בכסף שלי ושלך. כשהמנהל מחליט להגדיל את גובה התמלוגים הוא למעשה נוטל מס מצרכני החשמל, המתגלם במחירו של החשמל לצרכן. אם השתנה מתח הרווחים צריך להוריד את תעריפי הסבסוד ולאשר מכסות ייצור נוספות ליזמים חדשים. כאשר המנהל מחליט לקחת את הכסף על דעת עצמו הוא למעשה מטיל מס נסתר. זה פשוט לגנוב כסף מהכיס שלי ושלך. זו שערורייה שאין כדוגמתה".

בלי ייצוג לתעשיינים

תלונה נוספת של פרנס נוגעת לאופן בו המדינה מקדמת את תכנון התשתיות לאנרגיה מתחדשת. בממשלה קיימת ועדת שרים לאנרגיה מתחדשת וגם ועדת מנכל"י משרדים תחת אותה כותרת. אלא שהועדות הללו נפגשו רק פעמים ספורות, וכך מתקבל הרושם שלמרות החום לאף אחד זה לא ממש בוער.

במשרד הפנים שוקד בימים אלו צוות תכנון על פיתוח של תכנית מתאר ארצית למתקני רוח, שמיועדת להסדרת תחום ייצור החשמל מטורבינות רוח. אלא שלמרות רשימת המשתתפים המכובדת, דווקא נציגי התעשייה – יצרני הטורבינות ומפתחי הטכנולוגיה, נעדרים מישיבות הצוות.

"בצוות שמכין תכנית מתאר ארצית למתקני רוח אין לנו מושב רשמי", אומר פרנס. "לפעמים מזמינים אותנו ורואים את הניירות שלנו אבל אין לנו שם מקום רשמי. זו פשוט שערורייה. את החברה להגנת הטבע הזמינו, נציגי רשות הטבע והגנים יושבים שם וכמובן שלארגונים הירוקים יש מושב. אבל אותנו, היצרנים, לא הזמינו. בסך הכול עושים לנו טובה שמקבלים מאתנו ניירות. איך יכול להיות שבתהליך של תכנון ארצי לא משתפים את התעשייה? אין שום מקום בעולם שנוהגים כך, ובעיקר כאשר על הפרק עמדות שאלות מקצועיות מובהקות כמו גודל הטורבינות, גבהים וכדומה".

למרות כל הקשיים הממשלתיים והבירוקרטיים, פרנס עדיין אופטימי.

"לישראל יש נכס לאומי אחד שהוא יותר משמעותי מכל הנכסים האחרים שלה, והוא קרינת השמש. אפשר להפוך אותה לאנרגיה והעולם אכן מתקדם לשם. ישראל תהיה בין המדינות הראשונות שייהנו מיתרון כלכלי מובהק של אנרגיית השמש. ישראל תוביל את החזית הזו ותהיה בין המדינות שיובילו את הגל העולמי. כל שצריך לעשות הוא רק להוריד את החסמים הביורוקרטיים והנושא הזה ירוץ קדימה".

ממשרד הפנים נמסר:

"המועצה הארצית לתכנון ולבניה אשר הורתה על  עריכת תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח בישיבתה מיום ה 3.4.12 החליטה גם כי את התכנית תערוך ועדת עורכי תמ"א  10, בה חברים ומשקיפים מטעם חברי המועצה הארצית עצמה בלבד. אין בכך כדי להפחית מהתרומה החיונית של הגורמים הפועלים בתחום של טורבינות רוח,  ועל כן משרד הפנים דואג לשתף את איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל , כמו גם יזמים ונציגים נוספים,  בישיבות עבודה ובהצגת תכנים,  במסגרת תהליך הכנת תכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח,  ובמסגרת צוות הבדיקה הבינמשרדי לבחינת תאי שטח בעלי פוטנציאל להקמת חוות רוח גדולות."

ממנהל מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה עד לפרסום הכתבה.