המאבק על החינוך: שילוב המסתננים

על פי המדיניות שהתוו שופטי בג"ץ לפני שנתיים וחצי בפרשת עמנואל, יתכן והורי התלמידים בבית-ספר 'היובל' באילת ימצאו את עצמם בקרוב מאחורי סורג ובריח. אז, בתגובה לפסק-הדין שחייב את בית-הספר לבטל את ההפרדה אשכנזים לספרדים, נמנעו הורי הבנות במגמה החסידית מלשלוח את בנותיהן לבית-הספר. השופטים קבעו כי הורי התלמידות מסכלים את החלטת בג"ץ, ובעקבות כך קנס בית-המשפט את ההורים ואף שלח אותם למאסר על בזיון בית-המשפט.

לפני כשבועיים התחייבה המדינה בפני בית-המשפט העליון לשלב את ילדי המסתננים מאפריקה בבתי הספר הממלכתיים באילת. ביום שישי האחרון נכנסו ראשוני התלמידים האפריקנים לבתי-הספר בעיר. בראשית השבוע הזה הודיעו הורי התלמידים בבית-ספר היובל כי אם לא תשונה ההחלטה, הם ימנעו מלשלוח את ילדיהם לבית-הספר, מה שיסכל את הלימודים בו וממילא גם את התחייבות המדינה לבית-המשפט.

שילוב באילת

אל העיר הדרומית הקטנה המונה פחות מחמישים-אלף תושבים הצטרפו בשנים האחרונות יותר משבעת-אלפים מסתננים בלתי-חוקיים ממזרח אפריקה. על אף הנחיית משרד החינוך, אשר הורה לראשי הרשויות לקלוט את ילדי המסתננים בבתי-הספר הממלכתיים, עיריית אילת סירבה לעשות כן והפנתה את הילדים האפריקנים ללימודים במסגרת מיוחדת להם בקיבוץ איילות הסמוך. המימון הגיע בחלקו ממשרד החינוך (מורות) ומעיריית אילת (ציוד). הילדים במסגרת למדו בקבוצות רב-גילאיות עברית, חשבון ומלאכת יד, שלא על-פי תוכנית הלימודים הרשמית. לכאורה פתרון הוגן: ילדי המסתננים הלא-חוקיים זכו, לפנים משורת-הדין, לחינוך הולם, ואילו חינוכם של ילדי אילת – שבלאו הכי מתמודדים עם קשיים רבים – לא נפגע.

אלא שכרגיל במצבים מעין אלו, נמצא מי שפתרונות חכמים אינם מספקים אותו, והוא דורש "צדק". כבר בשנה שעברה, בעידוד ארגוני הסיוע למסתננים, עתרו הורי התלמידים לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בדרישה לאלץ את עיריית אילת לשלב את ילדיהם בבתי-הספר הרגילים בעיר. בבית-המשפט טענו נציגי משרד החינוך, כי אף-על-פי שבכל הארץ הם אינם מאפשרים להפריד את ילדי המסתננים, הרי שבאילת הם תומכים במדיניות העירייה. נציגי המשרד הסבירו כי מערכת החינוך באילת מתמודדת עם אתגרים פדגוגיים מורכבים, והעמסת ילדי המסתננים על המערכת תקשה עליה להתאושש בעצמה ולהעניק לילדים האפריקנים את הנדרש כדי לשלבם במערכת חינוך מערבית.

בית-המשפט מתערב

בראשית אוגוסט השנה דחתה השופטת רחל ברקאי את טענת משרד החינוך ודרשה לשלב את ילדי המסתננים בבתי-הספר הרגילים. השופטת קבעה כי אין לקבל את הטענה שהתנאים המיוחדים באילת מאפשרים יישום של מדיניות שונה משאר הערים בארץ. בהשוואה מוזרה במיוחד קבעה השופטת כי יש לראות בקליטת המסתננים אתגר הדומה לקליטתם של עולי אתיופיה בשנות ה-90.

משרד החינוך ועיריית אילת ערערו על ההחלטה לבית-המשפט העליון. בדיון טענה המדינה שהניסיון לשלב באופן גורף את ילדי המסתננים במערכת החינוך בערד מורה על כישלון. הפערים הגדולים, הלימודיים והמנטאליים, יחד עם קשיי השפה, מנעו אפשרות לקידומם ושילובם של התלמידים מאפריקה.

השופטים מצדם מתחו ביקורת חריפה על עמדת משרד החינוך: "אני לא יודע מה היה קורה אם במדינה אחרת היו אומרים לקבוצה אתנית אחרת, לאו דווקא יהודים, שמסיבות כאלו ואחרות מוטב שהם ילמדו בבית ספר נפרד", אמר בדיון השופט דנציגר. השופטים שלחו את הצדדים למשא-ומתן, בו נקבע כי ילדי המסתננים ישולבו בתחילה בכיתות ייעודיות בבתי הספר הממלכתיים בעיר, ומאוחר יותר ישולבו בכיתות הרגילות בכפוף להערכה פדגוגית.

מאבקם של ההורים על זכויות ילדיהם צפוי לעלות דרגה, ודומה שהפרשיה רחוקה לרדת מסדר היום. אנו ב"מידה" נמשיך לעקוב.