ביקורת ספר: חיים נבון, גשר בנות יעקב

הרב חיים נבון דן במעמד האשה ביהדות מנקודת-מבט פילוסופית

חיים נבון, גשר בנות יעקב – מעמד האישה בהלכה, בין עבר לעתיד. ידיעות ספרים, 2011

בספרו גשר בנות יעקב (המבוסס על מאמר שכתב ל-אקדמות כ"ב), מגייס הרב חיים נבון את ההגות המערבית השמרנית במטרה להגן על ההלכה האורתודוקסית בסוגיית מעמד האשה. נשות הציונות-הדתית (אורתודוקסיה-מודרנית כפי שהיא מכונה בחו"ל), נהנות משוויון-הזכויות הנהוג בחברה המערבית בכל תחומי החיים, מלבד בבית-הכנסת וחיי הדת. אין פלא שאתגר הפמיניזם הדתי מייצר ספרים רבים, ביקורתיים לצד אפולוגטיים. ספרו של נבון ייחודי בכך שהוא מנסה להסתמך על הוגים שמרנים חשובים – אדמונד ברק, פרידריך פון האייק, אירווינג קריסטול – כדי לשמר הלכות ומנהגים המואשמים באפליית נשים.

נבון נסמך במידה רבה על ספרו המופתי של אדמונד ברק, מחשבות על המהפכה בצרפת, שנכתב בשנת 1790 ונחשב לטקסט הקלאסי של ההגות השמרנית. בשיא ההתלהבות האירופית מהמהפכה הצרפתית, שנתיים לפני שהתדרדרה לטרור ולרצח הדדי של מנהיגיה, חזה ברק כי חורבן המוסדות החברתיים לא יוביל ליותר חירות אלא לתוהו-ובוהו שיצמיח דיקטטורה. לפי ברק, החירות צומחת מתוך מוסדות חברתיים ופוליטיים ומסורות המשמרים ומאפשרים יציבות, ועל-כן המהפכה, המחריבה את המוסדות הללו, היא למעשה אויבת החירות. אל מול המהפכה הצרפתית האלימה, העמיד ברק את המסורת האנגלית העורכת רפורמות הדרגתיות, תוך-כדי שימור המוסדות והמסורות הישנים. מתוך תמיכתו ברפורמות, תמך ברק במהפכה האמריקנית, בה ראה המשכיות של המסורת האנגלית ולא מהפכה השואפת להרוס ולבנות מחדש.

נבון פותח בנקודת-מוצא של רב אורתודוקס: אמיתות התורה והערכים הנובעים מחוקיה. עולם ההלכה מתחלק להלכות יסודיות וקדומות, ה"ליבה" של העולם ההלכתי, לעומת הלכות המצויות ב"פריפריה" של ההלכה. להלכות ב"פריפריה" משקל קל יותר, ועל-כן הן ניתנות לשינוי. נבון גם מבחין בין ההלכה המעוגנת בטקסטים שניתנו בהתגלות אלוהית לבין המנהגים שהתפתחו במשך הדורות. בעוד שאת ההלכה קשה לשנות, המנהגים פתוחים יותר לשינוי. כאן, בהתמודדות עם שינויים במנהגים המפלים נשים, פונה נבון לשמרנות.

תוך החלת התפיסות השמרניות על המסורת היהודית, טוען נבון שיש לנהוג באיפוק בניסיון לשנות את המנהגים המפלים. הוא קורא למתינות וזהירות ביחס לשינוי מנימוקים תועלתניים יותר מאשר דתיים. לטענתו, באופן עקרוני נשים וגברים שווים בעיני ההלכה, אך הכתרת נשים כפוסקות הלכה או כמנהיגות רוחניות היא מהפכה בעייתית, מפני שאיננו יודעים אילו תוצאות יוליד הדבר בעולם ההלכה ובחברה הדתית.

אורתודוקס או שמרן?            

הניסיון לדון במעמד האישה ובהלכה האורתודוקסית מתוך השקפת-העולם של ההגות הפוליטית השמרנית הוא מקורי ומרתק. אך לא על המקוריות יקום או ייפול הספר, כי אם על מידת השכנוע של הקורא, וליתר דיוק: הקוראות. האם נבון מצליח להעמיד חלופה אינטלקטואלית-שמרנית שתועיל לנשים הדתיות החשות מופלות ומודרות מחיי הדת?

לאורך ספרו נבון משתמש במסורת הספקנות השמרנית כדי לשכנע את הקוראים שעליהם לחשוש מפני שינויים הלכתיים מהפכניים. אכן, יש בשמרנות מימד ספקני. השמרן הקלאסי רואה במוסדות ובמסורות שהתפתחו באופן טבעי במהלך השנים כלי חברתי מועיל האוצר חכמה רבה, ומטיל ספק בתועלת שיולידו מהפכנים אידיאולוגיים המבקשים להחריב את "העולם הישן" בשם חשיבה אוטופיסטית ומופשטת.

אלא שנבון איננו שמרן-ספקן במובן הרגיל. בניגוד לשמרנים, המפקידים את השינוי בידי כוחות לא-פרסונליים, לדעת נבון יש מי שצריך לקבוע: רבנים ופוסקי הלכות, גברים למי ששכח, המחזיקים בסמכות ובאמת. נבון איננו חושש משינויים כל עוד הרבנים הגברים יסמכו את ידם עליהם:

אם אמנם יש לחץ אותנטי, הן מצד הקהילה והן מצד הרבניות הפוטנציאליות, שאישה תכהן כמורה רוחנית, יש לבחון זאת בתהליך ארוך וממושך. נשים ילמדו תחום הלכתי מסוים ויפסקו בו … נחכה כמה שנים ונראה איך הנשים הללו מסתדרות בתפקיד לאורך זמן … אם הניסיונות האלה יעלו יפה, הרי שבעוד חמישים שנה, ואולי מאה או מאתיים שנה, נוכל לדבר על נשים כרב קהילה.

אבל, מצד שני, לדעת נבון עצמו, הנשים של היום כבר עברו שינוי ואינן דומות לנשים מדורות עברו:

נשים שגדלו בחברות הקדומות אכן לא היו ברובן בעלות מידות רוחניות נעלות; המקום שניתן בחברה לנשים הקשה עליהן לפתח מידות נשגבות מעין אלו. לנשים כאלו התייחס רבי אליעזר וכן הרמב"ם אחריו.

יתר-על-כן, בלא-מעט קהילות יהודיות דתיות בעולם מעמדן החברתי והדתי של נשים משופר היום לאין-ערוך, ומסתבר שהשד אינו נורא כל-כך. לכן לא ברור מה מדאיג כל-כך את נבון, ומדוע הוא מסרב להתיר לנשים להשתתף באופן מלא בחיי הדת, על-פי מפתח מקובל של מצוינות.

מתגנב החשד ללב כי הרב נבון הוא יותר אורתודוקס דתי משמרן פילוסופי. הוא נתלה בדרשות על אדמונד ברק בכדי להגן על מנהגים מפלים שגם לפי הודאתו ניתן לשנות מבחינה הלכתית. משום כך הוא גם מתנגד נחרצות לעליית נשים לתורה והחלפת טבעות בטקס הקידושין, אף כי אין על אלה איסור הלכתי ברור והם אינם חלק מה"ליבה" ההלכתית.

נבון כותב על השינויים במעמד האישה כביכול היו "אופנה חולפת", שנוצרו במוחו הקודח של פילוסוף. אך השינוי במעמד הנשים הוא עובדה חברתית קיימת: נשים דתיות כיום לומדות ומלמדות, משכילות ומפרנסות, מנהלות ויוזמות, וככלל פועלות בעולם שוויוני. מדוע על עולם המנהגים ההלכתיים להיות מבודד מהשינויים החברתיים? לא כל שינוי הוא "יישור קו עם אופנות אינטלקטואליות חולפות".

אדמונד ברק וממשיכיו לא הגנו באופן עיוור על מוסדות מפני שינויים; נהפוך הוא, הם ביקשו להגן על האופי הספונטני של השינויים מפני המהפכנים המנסים להנדס אותם. נבון, לעומתם, הוא אורתודוקס המשתמש בהגות השמרנית כדי למנוע התפתחות ספונטנית. יש שמרנות המתנגדת לכל שינוי שהוא; לא במחנה זה נמצא את ברק, האייק, וקריסטול. הטענה כי הענקת שוויון לנשים במאה ה-21 מהווה שינוי רדיקלי ומסוכן דוגמת המהפכה הצרפתית, איננה מציאותית ואיננה מחזיקה מים.

את הפרק השישי בספרו מקדיש  נבון לשינוי שהתרחש בתחום לימוד התורה לנשים, מאיסור הלכתי לכדי בתי-מדרש ייעודיים לנשים הלומדות גמרא, חלקן אף מפי הרב נבון עצמו. ללא ספק, התהליך הוא תוצאה ישירה מההתפתחות הכללית במעמד האישה. אם כטענתו הנשים היום אכן שונות מן הנשים שראו חז"ל והרמב"ם, מפליא שהוא מבקש לעצור את ההתקדמות מלבוא בשערי בית-הכנסת ושאר חיי הדת.

ש

ריקי ממן, בוגרת בית המדרש לנשים במגדל עוז, מסיימת תואר שני בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, רכזת תחום לימודי אזרחות במכללה למדינאות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. סודות העולם הגדול" ללמוד תואר ועוד תואר משרה וכמה שיותר בכירה יותר גדול יותר טוב ואיפה שהוא נדחק לפינה איפה שיש הרבה אבק משפחה בעל ילדים ומספר הילדים ערכים של האישה הדתית מסורת אמותינו . כאילו כבר לא טוב להיות רעיה , אמא זאת שמכינה פירה ושניצל שהילדים חוזרים לבית מהמסגרות שלהם איפה טעינו? איפה אבדה דרכנו? אני שואלת את עצמי. במיוחד לאור זה שאני נעשת בין היחידות סגולה שחושבות שהתואר לא יעשה אותנו יותר משובחות וטובות מאחרות… מתגעגעת לטעם של פעם

  2. לא מבין מה נשים פמיניסטיות דתיות רוצות. אם אישה מאמינה שהתורה ניתנה משמיים, אז גם אם היא מכילה אספקטים מפלים, לא ניתן לשנותה. אם היא לא ניתנה משמיים, אז למה בכלל להיות דתיה?

    1. אמיר- אבל זה בדיוק העניין! האפליה היא לא משמים, היא מבני אדם. גם הרב נבון מודה שאין בעיה הלכתית לעשות שינויים.

    2. ממש לא. לפי כותבת הביקורת יש חלקים מסויימים שהרב נבון אומר שלא ניתן לשנותם לעולם (ה"ליבה" ההלכתית). אני מניח שחלקים אלה ניתנו מן השמיים. או, לחילופין, ישנו לפחות סממן אחד "לא שיוויוני" מתוך ה"ליבה" שניתן מן השמיים. במקרה הזה פמיניסטית דתייה תהיה חייבת לבחור, האם להיות פמיניסטית, או דתייה.

  3. ומה רע בלהיות בעל ואבא? למה גם ללמוד ולעבוד? אבא צריך ללמד את ילדיו, בעל צריך לאהוב ולהגן על אשתו, וכל עיסוק מעבר לזה מביע זלזול במהות הגבריות.