לספור מזרחים זה לא רק לא יעיל, לא משכנע, ומעיד על הסופר יותר מאשר על הנספר, זה גם בעיקר: אוברייטד.
עיתונאי ישראל בכלל, ו'הארץ' בפרט, מודאגים מאוד: אין מספיק חברי-כנסת "מזרחיים" ברשימת הליכוד. מטריד אותם האופי "הלבן" (כך במקור) של רשימת הליכוד מאז הודעת הפרישה של שר התקשורת משה כחלון, וביתר-שאת מאז איחוד הרשימות של הליכוד וישראל ביתנו.
מערכות העיתונים, כמובן, מאוזנות להפליא, משופעות מזרחים לתפארת. הרבה יותר מרשימת הליכוד, בה מתוך 27 חברי-כנסת מכהנים נכללים: השר סילבן שלום, השר משה כחלון, סגנית-השר גילה גמליאל וחברי-הכנסת ציפי חוטובלי, ציון פיניאן, דני דנון, כרמל שאמה הכהן, מירי רגב ואללי אדמסו. מלבד זאת, אם כבר בענייני מוצא עסקינן, הרי שאמו של שר החינוך גדעון סער היא ממוצא בוכרי, ואביו של ח"כ אופיר אקוניס ממשפחה ממוצא יווני. בסך-הכל, כולל החצאים, הגענו לעשרה חברי כנסת שאינם "לבנים".
עד כאן להגעלת עצמנו בבדיקת מוצאם של ח"כים. נשבעים בכל היקר לנו: עשינו זאת רק בתגובה למיתוס התקשורתי. מכאן לשאלה מעניינת הרבה יותר: מהי הדינמיקה המחשבתית ברקע האשמת הליכוד ב"לבנבנות"? מה חושבים העיתונאים האשכנזים הבאים, במהלך שפתטי ממנו קשה להגות, להרגיז את בוחרי הליכוד הלא-אשכנזים?
- שמזרחיים עצבניים מתבלבלים, מסתובבים, מתהפכים, והופ! תומכים פתאום בשמאל?
- שמזרחים עם פיוזים דלוקים מתערפלים חושיהם ולפתע הם אינם שמים לב לכך שלשלי קוראים – יחימוביץ', לאהוד – אולמרט, ליאיר – לפיד (במקור: לַמפֶּל), או לציפי – לבני (במקור: בזוזוביץ')?
- שמזרחי בקריזה מפתח אלצהיימר מתקדם ושוכח שהוא בעצמו בוחר את רשימת הליכוד לכנסת?
עפיצות קלה של גזענות ויהירות עיתונאית "לבנה" עולה בחכנו הרגיש.
השבח לאל, ימי הפשפוש במוצא חלפו, עברו, תמו ונחתמו. עם ישראל מתערבב בין המוצאים באחוזים ניכרים ולא מתעסק יותר בשטויות הללו. התפוצות, למעט במפלגות החרדיות, בזמן המימונה, ובכמה מערכות עיתונים טהורות-לב וגנים, הן פולקלור בלבד.
לספור מזרחים זה לא רק לא יעיל, לא משכנע, ומעיד על הסופר יותר מאשר על הנספר, זה גם בעיקר: אוברייטד.
