הנוצרים במזרח התיכון: זן בסכנת הכחדה

מצבם של הנוצרים במזרח התיכון רק הולך ומדרדר. הגבלות על חופש הפולחן והטרדות סדרתיות מצד ההמון המוסלמי מקשות על חגיגות השנה. בכל הנוגע לישראל, התקשורת העולמית נכנעת לתעמולה הפלסטינית ומעדיפה להאשים את ה'כיבוש' היהודי בבעיות של הנוצרים. נוצרים תחת הסהר: תמונת מצב עדכנית

מידי שנה בשנה פונים מנהיגים ברחבי העולם לקהילה הנוצרית בברכות ואיחולים לרגל חג המולד. כמיטב המסורת, גם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצטרף לקהל המברכים.

ברכתו המצולמת של נתניהו לא חמקה מעינו החדה וה"ביקורתית" של ברק רביד, הכתב המדיני של 'הארץ':

השנה היתה הברכה פוליטית מתמיד. נתניהו בחר להקצין את מסריו ולהשתמש בברכה המסורתית למתקפה נגד המוסלמים במדינות ערב .נתניהו … טען בברכת חג המולד של 2012 כי הנוצרים במזרח התיכון נמצאים בסכנת השמדה. לא פחות.

מדבריו של רביד עולה כי נתניהו ולשכתו עשו שימוש ציני בברכת חג המולד לצרכים פוליטיים, ולמעשה, על רקע פעולות "תג-מחיר" האחרונות, דווקא היהודים הם המהווים איום על הנצרות בישראל. מבחינתו, האיומים על חופש הפולחן של הנוצרים עשויים להיחשב כנושא לספין פוליטי נגד ראש הממשלה, אך לא כך עבור מיליוני מאמינים במזרח התיכון שהיו מוכנים בשמחה להתגורר בארץ בה האיומים על החופש מסתכמים בכמה מילים מרוססות בגרפיטי.

 רוחות הרפאים של חג המולד

אולי ב'הארץ' היו מעדיפים דווקא את ברכתו הכנה והמרגשת של אחמדינג'אד. ברפובליקה הנאורה של איראן אין נערי גבעות פוחזים המקשקשים על כנסיות: הנוצרים באיראן נהנים מיחס שוויוני ומתקדם, ובדיוק כמו מתנגדי המשטר, מובלים אחר כבוד לבתי הכלא, שם יוכלו ליישם זכותם לחופש הדת ולחגוג את חגם.

כמו באיראן, גם בארצות מוסלמיות נוספות הפכו רוחות חג המולד להוריקן הרסני.

בניגריה זכו הנוצרים ל"מתנת חג" מיוחדת במינה, כאשר קבוצת רעולי פנים פרצה לכפר במהלך המיסה, ירתה למוות בכומר ובחמישה מחברי הקהילה ולאחר מכן אף שרפה את הכנסייה. באינדונזיה התכנסה קהילה נוצרית לערוך תפילה לכבוד החג מחוץ לג'קרטה, במקום המיועד להקמת כנסייה. אך במקום ליקר החלמונה המסורתי, היא קיבלה מטר של ביצים רקובות ושקיות שתן וצואה מההמון המוסלמי שארב לה. אולי אם השלטונות המקומיים היו מאשרים את היתר הבנייה לכנסייה, שהוגש כבר ב-2009, היה להם היכן להסתתר. בפקיסטאן נאלצו לחגוג תחת אבטחה כבדה מחשש לפיגועים; בערב הסעודית נעצרו 41 אזרחים בחשד כי "זממו לחגוג את חג המולד"; בסוריה נסים הנוצרים מאימת כוחות האסלאמיסטים; וזוהי רק סקירה חלקית של אירועי הימים האחרונים.

עזיבת הנוצרים

מי שבאמת מנצל את חג המולד לצרכים פוליטיים היא הרשות הפלסטינית. בסרטון שהפיקה לכבוד חג המולד, מנסה הרש"פ לשכנע את הצופה התמים כי הדבר היחיד המפריד בין ההווה למציאות אידיאלית בבית לחם היא חומת ההפרדה שבנה "משטר הכיבוש" האכזרי, המטילה צל על ההכנות לחגיגות.

אלא שהעובדות מוכיחות כי דווקא הרש"פ היא זו שאחראית להתדרדרות מצבם של הנוצרים בבית לחם ובישראל בכלל. למרות הצמיחה הכלכלית שחווה העיר, הרי שמצבה של האוכלוסייה הנוצרית בבית לחם רק הולך ומחמיר. בעוד שבשנת 1947 שיעור הנוצרים בעיר עמד על 85% הרי שכיום צנח שיעורם  לכדי 25-20% בלבד.

מסתבר כי מאחורי מסך חגיגות הצבעוני מסתתרת איבה דתית עזה. בניגוד לרושם שמציגה התקשורת העולמית, הגורם המרכזי להגירת האוכלוסייה הנוצרית איננו הכיבוש הישראלי, אלא התנכלויות חוזרות ונשנות מצד האוכלוסייה המוסלמית.

"לפי התחזיות שלי, במידה ויישארו בכלל נוצרים בגדה המערבית ובעזה, מספרם לא יעלה על אלף-אלפיים איש", אמר ג'סטוס וינר, עו"ד המתמחה בזכויות אדם, "אם לא יתייחסו לבעיותיהם, תוך 10 או 20 שנה, לכל היותר, לא יישארו יותר נוצרים ב"ערש הנצרות" (בית לחם – א.ג)". וינר הוסיף כי חלק מהסיבות למנוסת הנוצרים הן רדיפה, מכות וכפייה של נישואין בין נשים נוצריות וגברים מוסלמים.

הכומר סטיב ח'ורי, שנולד וחי בבית לחם ומנהל היום את ארגון 'מיסיון ארץ הקודש', חווה מזה שנים את השלכותיה של הקנאות המוסלמית הגוברת. "בשנים האחרונות ראינו כיצד הצטמצמו (מאפייני) חג המולד בעיר הולדתה של הנצרות, לכדי פעמונים ואנשי שלג", אמר. בשל כך, ב-5 בדצמבר החליט ח'ורי לעשות מעשה: הוא הציב שלט ענק בכיכר מאנג'ר שבמרכז העיר, ובו נכתב: "ישו: נולד וקם לתחיה. הזמן אותו ללבך כדי שתוכל גם אתה לחיות. חג שמח".

שלט תמים זה עורר תגובות זועמות. שבועיים לאחר הצבת השלט קיבל ח'ורי טלפון מפקיד עירייה אשר אמר כי התקבלו תלונות רבות וביקש ממנו להסיר את השלט. באותו לילה חתכו אלמונים את כבלי החשמל של תאורת השלט. המקומיים חוששים עד כדי כך, שאף אחד מהתושבים המקומיים לא היה מוכן למכור לח'ורי גישה לחשמל. בימים אלו הוא נוסע מדי לילה עם גנרטור וזרקורים ומאיר בעצמו את השלט.

שקט, מתקיפים

גופי התקשורת המערביים לא ממהרים לפרסם את סיפורו של ח'ורי. מסתבר כי אלו אשר מתהדרים בתואר "כלבי השמירה של חופש הביטוי" מעדיפים לסקר את תעמולת הרש"פ ולהתעלם מאזלת ידה ומביקורת כלפי הקנאות המוסלמית הגוברת. סוף-סוף, כל האמצעים כשרים כשמדובר בתוקפנות הישראלית.

נתונים נוספים שהתפרסמו לאחרונה רק מאשררים כי 'האביב הערבי' האיץ את תהליך דעיכתן של הקהילות הנוצריות במזה"ת ובארצות האסלאם, כפי שכבר פרסמנו בעבר ב'מידה'.

אם רביד לא היה עסוק בביקורת קטנונית כלפי נתניהו, הרי שהיה מגלה כי במקרה הזה דבריו ראויים, מדויקים ומשקפים נכוחה את המציאות הקשה.