אל גור: צבוע בירוק

אביר איכות הסביבה אל גור מבצע את עסקת חייו דווקא עם ערוץ אל-ג'זירה, המתוחזק מכספי הנפט הקטארי. הצעה טובה יותר הניח לפניו העיתונאי גלן בק, אך גור העדיף את אל-ג'זירה "משיקולים אידיאולוגיים"

לאחר שנים ארוכות ומספר רב של ניסיונות כושלים לחדור לשוק התקשורת האמריקני, הודיעה רשת אל-ג'זירה ביום רביעי האחרון (2.1) על רכישת ערוץ Current TV, במטרה להקים ערוץ חדשות חדש בשם "אל-ג'זירה אמריקה", על בסיס אחוזי הצפייה הנוכחיים.

הערוץ הוקם לפני כשבע שנים על-ידי ג'ואל היאט ואל גור במטרה לייצר "אלטרנטיבה לתקשורת המיינסטרים בארה"ב", אך לא זכה להצלחה יתרה. הערוץ לא פרץ את מחסום הרייטינג והמשיך לדשדש על-אף הניסיונות למתגו מחדש בשנת 2011. בהצהרה שפרסמו היאט וגור נאמר:

Current TV נבנתה על בסיס כמה מטרות מפתח: להעניק קול למי שלא נשמעים בדרך כלל; להגיד את האמת על העוצמה; לספק מגוון דעות עצמאי; ולספר סיפורים שאף אחד אחר לא מספר. אל ג'זירה, כמו Current, מאמינה שעובדות ואמת יובילו להבנה טובה יותר של העולם סביבנו.

פרנסה ירוקה

למי שכבר הספיק לשכוח, אלברט ארנולד גור כיהן כסגן נשיא ארה"ב בשנים 2001-1993, ולאחר מכן הפסיד במרוץ לנשיאות מול ג'ורג' בוש הבן על חודם של מאות קולות. גור אף זכה בפרס נובל לשלום בשנת 2007 והפך ל"נסיך הירוקים" בשל הקמפיין שניהל לקידום מיתוס ההתחממות הגלובלית.

מסתבר שאקטיביזם בתחום איכות הסביבה יכול להיות די משתלם. באוקטובר האחרון דיווח ה-וושינגטון פוסט כי הונו של גור מוערך בכ-100 מיליון דולר: עלייה של 5000% משנת 2001, עת עזב את משרת סגן הנשיא עם נכסים בשווי 2 מיליון דולר. זינוק אסטרונומי זה מיוחס להשקעתו באנרגיה נקיה בתקופה שממשל אובמה היה להוט להשקיע בתחום. לפי הפוסט, "14 חברות 'טכנולוגיה ירוקה' בהן גור היה מושקע קיבלו או הרוויחו ישירות יותר מ-2.5 מיליארד דולר בהלוואות, מענקים והקלות-מס כחלק מקידום המדיניות של אובמה, שביקשה לפתח את תעשיית האנרגיה המתחדשת באמצעות מימון ציבורי".

אמת מטרידה

מטרידה מכל העובדה שאל גור בחר את אל-ג'זירה, לדבריו, משיקולים אידיאולוגיים. כפי שחשף איש התקשורת הימני גלן בק, שניסה לקנות בעצמו את הערוץ של גור: "הוא לא מכר לכל המרבה במחיר. הוא חיפש עם מי הוא הכי מזדהה מבחינה אידיאולוגית". וכפי שהיטיב לסכם זאת המפיק סטו בורגייר: "האיש שהיה סגן נשיא ארה"ב … מזדהה אידיאולוגית, על-פי הגדרתו שלו, עם רשת שאליה פנה אוסמה בן לאדן בכל פעם שרצה לפרסם את מסריו".

ארגוני היהודים הביעו מחאה בעקבות העסקה, בעיקר בשל אופייה האנטי-ישראלי של הרשת הקטארית. בהצהרה שפרסם ביום שישי (4.1), אמר ראש 'הליגה נגד השמצה', אברהם פוקסמן, כי "לאל-ג'זירה יש עבר מטריד ביותר, במיוחד בשידוריה בשפה הערבית … היא ניצלה והגזימה (בסיקור) הסכסוך הערבי-ישראלי באופן מגושם ותעמולתי, ותמיד על חשבון ישראל, תוך מתן גישה וזמן אוויר לכל סוגי האנטי-ישראלים הארסיים ואף לרדיקלים אנטישמיים". מלקולם הונליין, סגן יו"ר וועידת הנשיאים, גוף מתאם המייצג 50 ארגונים יהודיים ברחבי ארה"ב, הסכים עם פוקסמן והוסיף כי "הסיקור הכללי של אל-ג'זירה משמש לערעור יציבות משטרים והעדפת חלק מהגורמים הקיצוניים יותר בעולם הערבי".

מיסים לאחרים

עתה צפוי גור להכפיל את הונו האישי. מקורות מקורבים לעסקת המכירה דיווחו כי שוויה עומד על כ-500 מיליון דולר, ובהתאם לבעלותו על 20% מהערוץ, גור ירוויח כ-100 מיליון דולר. מדובר ברווח עצום, שכן גור ושותפיו קנו את הערוץ בתמורת 60 מיליון דולר ב-2004.

עסקה זו עוררה ביקורת חריפה כלפי גור בקרב הימין האמריקאי. לדברי אותם מקורבים, גור ושותפו היו להוטים לסגור את העסקה עד ה-31 בדצמבר, בכדי להתחמק מתוספת של כ-10% בשיעור המס, אשר אושרה על-ידי הקונגרס על רקע המצוק הפיסקלי. באייטם שנקרא "האם אל גור הוא צבוע?", שידר ביל או'ריילי מ-פוקס ניוז ראיון שערכה סוכנות הידיעות רויטרס עם גור ב-14 בנובמבר, שם אמר:

ההצעה הבולטת והפופולרית ביותר שלנו הייתה להפחית את המיסים לאנשים עובדים ולהעלות את השיעור הגבוה יותר … הבה ניתן תמריץ לעבוד, ונבקש מאלו בעלי המזל בחברה – כולל אותי ואותך – לעשות את החלק שלנו.

"אהההה 'לעשות את החלק שלנו', האין זה מרתק?" אמר או'ריילי, "אני מניח שהכוונה היא למכור נכסים בשיעור המס הנמוך ביותר".

שלושה גוונים של ירוק

אם עדיין היו אי-אלו ספקות בכך שגור אינו הלוחם הדגול למען אימא אדמה אלא איש עסקים ציני, הרי שבאה העסקה המפוקפקת וסתמה את הגולל. הנקודות מתחברות בקלות: מכיוון שאל-ג'זירה ממומנת מכספי הנפט של קטאר, אל גור למעשה ביצע את עסקת חייו עם אותן חברות הנפט נגדן הוא מטיף בקנאות מזה שנים. "העסקה מצחינה מאירוניה", אמר ג'פרי זוננפלד, דיקן בכיר בבית-הספר לניהול של אוניברסיטת ייל, "במונחים של עמדותיו ביחס לאחריות סביבתית וגיאופוליטיקה זהו פרדוקס, לכל הפחות".

כנראה שאל גור מאוד אוהב את הצבע הירוק, אך עם הזמן הוא מתקשה להבחין בין גווניו השונים. מי שהחל את דרכו בירוק של איכות הסביבה, נטש לטובת הירוק של הדולר ולבסוף התחבר עם הירוק של האסלאם. מעבר לצביעות במישור הפרסונלי, ישנו כאן היבט נוסף, מטריד במיוחד: בסופו של דבר מדובר באדם שכמעט ונבחר לתפקיד המשפיע ביותר בעולם.