שפחת-מין לאללה

למורדים הסורים מותר “לקיים יחסי מין בזמן הג’יהאד”, זאת באמצעות “נישואין זמניים” המכשירים את החופש המיני על פי ההלכה האסלאמית

מעמד האישה בחברה האסלאמית הרדיקלית רק הולך ומידרדר. פסק הלכה סעודי חדש מתיר למורדים הסורים “לקיים יחסי מין בזמן הג’יהאד”, זאת באמצעות “נישואין זמניים” המכשירים פורקן מיני, כולל פדופילי ופוליגמי. תופעות של אונס אלים בהצדקה דתית מוכרות היטב בהיסטוריה האסלאמית במזרח-התיכון, בו נשים הוענקו כ”פרס” ללוחמים

חיים בסכנה מתמדת של אלימות מינית; צילום: פרידום-האוס

ברחבי הערים הגדולות בסוריה פזורים מקלטים אשר נועדו להגן על האוכלוסייה מפני התקפות והפצצות. אולם מקלט מסויים בפרברי דמשק משמש למטרה שונה לחלוטין: עבור 13 נערות אומללות, אותו מקלט הפך לכלא בו הן מוטרדות ונאנסות תדיר על-ידי לוחמי ג’יהאד סורים. אחת מאותן הנערות, בת 16, סיפרה בעיניים דומעות כי מצאה עצמה משמשת כשפחת מין, לאחר שאביה הקריב אותה לטובת הלוחמים כשותפות בנטל, שכן הוא עצמו כבר לא יכול להלחם.

על-פי הדיווח בעיתון הלבנוני אלג’דיד, אירוע זה התרחש לאחר שפוסק ההלכה הסעודי הידוע מוחמד אל-עריפי קבע כי מותר למורדים הסורים “לקיים יחסי-מין בזמן ג’יהאד” במסגרת “נישואים זמניים”. נישואים אלו, כפי שהגדיר אל-עריפי, מאפשרים לכמה לוחמים לשאת בו-זמנית את אותה אישה, אם היא מעל גיל 14 ורווקה, אלמנה או גרושה. בכך, מסתבר, ניתנה גושפנקא דתית לאונס קבוצתי של נערות צעירות, ולו רק כדי ש”לוחמי החופש” היגעים יוכלו להשיג פורקן מיני.

שכר לגבר, עונש לאשה

המציאות המתוארת בעיתון הלבנוני מזעזעת את האדם המערבי הטיפוסי, אך אינה מפתיעה את מי שמעורה בתרבות הערבית והאסלאמית במזרח-התיכון. תפיסת האונס כעונש או פרס רווחת בקרב הפרשנים המוסלמים, ומקורותיה מצויים במסורת ומבוססים על הקוראן.

בקוראן נקבע כי למוסלמי מותר לעשות שימוש בנשים, שאינן נשותיו או שפחותיו, לצרכי מין (סורה 4, פסוק 24). הפרשנים המוסלמים קבעו כי מותר ללוחם הג’יהאד “לשאת” שבויה של אויב – קרי, לשכב איתה גם כנגד רצונה – אפילו אם היא נשואה. על-פי המסורת המוסלמית, נביא האסלאם מוחמד התארס עם עאא’שה, אשתו האהובה, כשהייתה בת 6, וידע אותה כשהייתה בת 9. עאא’שה הוקרבה במודע על-ידי אביה הח’ליף הראשון אבו-בכר, כפרס עבור מוחמד ובמטרה לחזק את מעמדו. עוד מספרת לנו המסורת כי כאשר כבש את נווה המדבר ח’יבר בצפון חצי האי-ערב, מצא מוחמד את צפיה, אישה יהודייה שהשתייכה לאחת המשפחות המכובדות. הוא שדד את אוצר בעלה, עינה ורצח אותו ושכב איתה עוד באותו לילה, ובכך הפך אותה לאשתו.

יש לציין כי בקוראן האישה נתפסת כגמול שניתן ללוחם הג’יהאד דווקא בעולם הבא: “צחורות עור, מסתופפות בביתנים … לא חילל תומתן לפניהם, לא בן אנוש ולא שד … יסבו על כרים ירוקים ועל שטיחים ארוגים לתפארת” (סורה 55, פסוקים 76-72). אך לפי שייח’ים רדיקליים כאל-עריפי, אין צורך לחכות למוות המיוחל; פסק-ההלכה שלו הופך את האישה לגמול גם בעולם הזה. המציאות באותו פרבר דמשקאי מוכיחה כי דבריו של אל-עריפי לא נותרו בבחינת אות מתה. האונס המבוצע בילדה או באישה נתפס בעיני האסלאמיסטים כפרס לגיטימי המוענק ללוחמי הג’יהאד באשר הם – בין אם הוא ניתן לנביא האסלאם ובין אם לאלו הלוחמים בשמו בסוריה.

סוריה כמשל

תופעת האונס אינה נחלתם הבלעדית של המורדים הסורים. דו”ח שפירסם ארגון זכויות האדם ‘ועדת ההצלה הבינלאומית’ (IRC), מציין את האונס כמאפיין בולט ומטריד של מלחמת-האזרחים הסורית. בסקרים שערך הארגון בקרב פליטים סורים בירדן ולבנון זוהתה האלימות המינית כסיבה העיקרית למנוסת אזרחים, לאחר שנשים ונערות סיפרו כי הותקפו בפומבי או בבתיהן, לעיתים על-ידי מספר גברים ומול שאר בני-המשפחה. מחסומי-הדרכים הפכו למסוכנים במיוחד עבור נשים. באחד המקרים, נאנסה נערה צעירה במחסום על-ידי הכוחות של אסד, ואולצה לדדות לביתה כשהיא ערומה. במקרה אחר, אב ירה בביתו כאשר קבוצת חמושים התקרבה לעברם, כדי “למנוע מראש את הבושה”.

ישנן אינספור דוגמאות מצערות המעידות עד כמה רווח האונס בארצות-ערב והאסלאם. אחת מהן היא סיפורה של מח’תאר ביבי, תושבת הכפר מירוואלה שבפקיסטאן, שבשנת 2002 נאנסה אונס קבוצתי ברוטאלי, כעונש על פשע שביצע, לכאורה, אחיה הקטן. מקרים מעין אלה ניתן למצוא גם ברחבי אפריקה, אינדונזיה ואפילו באנגליה. ומה עולה בגורלן של הנאנסות? דו”ח שפרסם ‘ארגון הבריאות העולמי’ בשנת 2002, קובע כי 47% מהנשים שנרצחו במצרים בשנת 1993 על רקע “חילול כבוד המשפחה”, נרצחו על-ידי קרובי משפחתן לאחר שנאנסו בידי אחרים. נתון זה חמור במיוחד משום שעד לאחרונה נחשבה מצרים כאחת המדינות המודרניות והחילוניות ביותר באזור.

הדרת נשים באסלאם: גם בישראל

הנורמות הללו הנן תוצר של תפיסות תרבותיות ארכאיות, המצדיקות עצמן על-סמך טקסטים שנכתבו, על-פי המסורת המוסלמית, לפני כ-1,400 שנה. מהם שואבים המאמינים השראה לאנוס ולחסל את הקורבן מחד-גיסא, ולהלל את הפושע מאידך-גיסא. מובן מאליו שלא כל מוסלמי הוא אנס בפועל או בפוטנציה, אך ההתייחסות התרבותית לאישה בסביבה המוסלמית מציבה אותה פחות כבן-אנוש שיש להתחשב בדעתו, ויותר כאובייקט או כחפץ-עובר-לסוחר.

גם בישראל יש לתפיסה אסלאמית זו השפעה. כך הצדיק חבר-עירייה בשפרעם את רציחתה של סמר חסון על רקע “חילול כבוד המשפחה” ב-2006. באופן כללי, הנתונים בישראל קשים ומצערים. על-אף ההפגנות שנערכו נגד התופעה, בשנת 2010 נרצחו בישראל 116 נשים ערביות בידי בני-משפחתן.

עדכון והבהרה

בתגובה לפסק ה”נישואים הזמניים”, שהפך ויראלי ברחבי הרשת, הכחיש אל-עריפי כי פרסם פסק שכזה, אותו הוא כינה “מילים ריקות”. גורמים שונים הוסיפו כי מקור הידיעה הינה הרשת האיראנית Press TV, אשר ביקשה להכפיש את שמו הטוב בשל העובדה שבעבר התבטא אל-עריפי בחריפות כנגד השיעים. מערכת ‘מידה’ תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפרשייה זו.

בין אם הדבר נכון ובין אם לא, אין ספק כי אונס ויחס מזלזל כלפי נשים בארצות ערב והאסלאם הם עובדה קיימת. רק בימים האחרונים דווח כי במסגרת ההפגנות נגד השלטון, לפחות 19 נשים הותקפו מינית בכיכר תחריר שבמצרים. על אחת מנשים אלו אף נתגלו חתכים באבריה האינטימיים, לאחר שהותקפה באמצעות סכין והובהלה לבית החולים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

17 תגובות למאמר

  1. לדעתי צריך לסייג את הדיווח על “פסק ההלכה” של אל-עריפי ולציין שיתכן ומדובר בתעמולה פרו-אסדית שנועדה להשחיר את פני יריביו.

    1. רפי, תראה את הוידאו המצורף לכתבה. הפתווא של אל-עריפי פורסמה ברחבי העולם ואף זכתה לביקורת מחלק מהמוסלמים.

  2. כרגיל, האיסלאם מוכיח שוב עד כמה תורתו אכזרית. האיסלאם חייב להימחק מהעולם, פשוט חייב. אין שום דת בעולם חוץ מהאיסלם שמרשה לפגוע פגיעה כל כך אנושה בנשים ועוד בשם הנביא כביכול מוחמד (סתם איזה רוצח איסלאמי הזוי) לפי דעתי, מוכרחים להינקט בעולם צעדים נגד פעילות איסלמיסטית במדינות המערב, ובראש ובראשונה צרפת, בריטניה וארצות הברית.

    1. רפי – תודה על תגובתך. ראה עדכון בגוף הכתבה.


  3. בקוראן נקבע כי למוסלמי מותר לעשות שימוש בנשים, שאינן נשותיו” או שפחותיו, לצרכי מין (סורה 4, פסוק 24)

    אני מקווה שזו טעות דפוס כי הפסוק קובע בדיוק להפך שהנשים המותרות הן או הנשואות למוסלמי או שפחותיו (שאכן מספרן אינו מוגבל)

    http://quran.com/4

  4. שלום אלכס

    התרגום האנגלי שאתה הבאת מוסיף בסוגריים את המילים “נשואות”. התוספת הזאת לא מופיעה במקור הערבי.

    לשון הקראן קובעת כי: אלמחצנת מן אלנסאא’ אלא מא מלכת אימנכם.

    המשמעות המילולית של הפסוק היא: “התמות (אלמחצנת) מקרב הנשים, פרט לאלו שבבעלותכם”, או כפי שאורי רובין מפרש בתרגום הקראן שלו: “(ואסורות עליכם) הנשים הנשואות, אבל לא השפחות אשר בבעלותכם”.

    הפרשנים דנו בשאלה מה כוונת המילים “מלכת אימנכם”? השורש נוגע לכמה מובנים: בעלות, שליטה ועוד. בניגוד לפירוש החד משמעי של הטקסט האנגלי שהבאת, המקור הערבי פתוח לפרשנות. לאור זאת, חלקם הגיעו למסקנה שמותר להתענג על אישה שבויה, בין שהיא נשואה, ובין שלא.

    בפירוש הקראן של אלבח’ארי, אחד מגדולי מפרשני הקראן, מובאות מגוון רחב של דעות בנושא. חלק מהפרשנים מסכימים ששבויה מותרת בהתענגות, חלק דוחה טענה זאת.

    כך מזכיר אלבח’רי פירוש מפיו של אבן קלאמה, המפרש את המילה “מלכת”, כזו כמתייחסת לא רק לשפחות, כי אם גם לשבויות מלחמה נשואות: “כל הנשים אשר שבית במלחמה, ובאם יש להן בעל בקרב עמן (קומהא), אין פסול בכך שתיקחו אותן”. אבן קלאמה לא מתייחס בפירוש זה לסוגית השפחה כלל, אלא לנשים שנשבו בקרב. מבחינתו, הביטוי “מלכת אימנכם” המופיע בפסוק, כלל לא מתייחס לשפחות, כי אם לשבויות מלחמה. בכך הוא מרחיב את הטווח הנשים המותרות לגבר המסלמי לקחת.

    פירוש נוסף מפיו של אבן זיד קובע כי: “כל אישה תמה אשר לה בעל אסורה עליכם, פרט לשבויות אשר לקחתם בכוח הזרוע (מלכת אימנכם) במלחמה, ו(גם אם) היא תמה ויש לה בעל, הרי שאין זה אסור עליכם לקחת אותה”.

    אני בכוונה נמנע מתרגום המילה “מחצנאת” כ”אישה נשואה”, למרות שכך מובן הדבר כיום. כפי שרובין מציין בתרגום שלו, במקומות אחרים למילה יש מובן של בת חורין.

    כדאי לשים לב שאבן קלאמה מתייחס לאישה שבויה-תמה שיש לה בעל ב”קום” שלה. משמעות המילה “קום” היא: עם, לאום, שבט. אם ניקח את דבריו של אבן קלאמה וניישם אותם למציאות כיום, נוכל לומר שאיש מ”קום סוריה”, למשל, רשאי לקחת אישה מ”קום לבנון”, למשל, דבר המתיר, בעצם, אונס של סורי את השבויה הלבנונית. פסק ההלכה של אלעריפי הוא סוג של פיתוח, גם אם מעוות, של הרעיון שעומד בבסיס ההלכה הזאת. במקרה זה, השבויה היא מקרב עמו, ה”קום” של הלוחם. הסייג לכך שהיא צריכה להיות רווקה גם מוצא ביטוי בפסוק הקובע: “הותר לכם לבקש נשים זולת אלה שמנינו בפניכם.. (אך) לא בזימה ובאהבהבים”. הקראן קובע במפורש בפסוק זה כי מותר למסלמי לקחת אישה פרט נשותיו או השפחות המופיעות בפסוק. אלעריפי מפתח את הרעיון שלב אחד נוסף, וקובע כי מותר ללוחם הסורי “לשאת” את הנערה הסורית, בת עמו, כל עוד היא רווקה.

    כפי שציינתי בכתבה, האונס במזה”ת הוא בבחינת מגיפה. הפסוק הזה מתיר, לדעת פרשנים מסוימים, לקחת לא רק שפחות ונשים, אלא גם שבויות, וגם במקרה שהן נשואות. באם עולם האסלאם יבחר לחזור ולבסס את עצמו על הפרשנות העתיקה – מגמה שנראה כי היא מסתמנת – פסקי הלכה כגון אלו של אלעריפי, בין שניתן ובין שלא ע”י אלעריפי עצמו (לדעתי הוא כן ניתן מפיו), מצבה של האישה המסלמית ימשיך להתדרדר.

    1. לא להתענג על אישה שבויה.לאנוס.אונס.די עם מכבסת המילים

  5. תיקון טעות: התרגום שלי לקוח מפירוש הקראן של אלטברי, ולא של אלבח’ארי, מאסף מסורות חשוב.

  6. כדאי לכותב המאמר לקרוא את פסק הלכה של הרב קרים . כמה קל להצביע על אונס בחברה האחרת ולא לראות את הכעור מתחת עיינך, רק מזכירה לך שאחת מכל 3 נשים בחברה המערבית היא נפגעת תקיפה מינית , כן בחברה “הנאורה” שלך -אתה מוזמן לשאול נפגעות תקיפה שהעזו להתלונן ,איזה יחס משפיל ושמיינג הן עברו. ת

    1. תפסיקי לקבל את השטויות של יוסי גרוביץ’ כתורה מסיני ותתחילי להשתמש באיבר האפור שבין שתי אוזנייך.

      הרב קרים הבהיר (http://www.kipa.co.il/now/48026.html) שלא מדובר בהיתר לאנוס שבויות. לדבריו: “כמובן שמעולם לא התירה התורה אונס אישה” וכן “ברור שבימינו שהעולם התקדם למדרגה של מוסריות שבה לא נושאים שבויות, ודאי שאין לקיים דין זה למעשה”

      ובוודאי שבניגוד למדינות הערביות הנאורות מסביבנו, שבהן אונס הוא נשק מלחמה המשומש תדיר, בישראל אין אונס של ערביות ע”י הצבא.

      איך אני יודע? בזכות אידיוטים שימושיים שמאלנים שעשו תזה שהסבירה את תופעת העדר האונס של ערביות בצה”ל – בגזענות החיילים…

  7. מה הסירטון המצורף קשור לכתבה?
    הוא סך-הכל אומר שהגיל המינמלי לנישואין משתנה מאישה לאישה.