התסביך האתי החדש של צה"ל

במטרה להקל על שיקול דעתו של החייל, ישבו מומחים ובכירי-מטה וגיבשו "קוד אתי ללוחמה בטרור"

חיילי צה"ל במבצע חומת מגן. צילום: דובר צה"ל

מי מהמשוחררים מצה"ל כיום יכול לדקלם מהם עקרונות 'רוח צה"ל'? ככל הנראה רק מי ששהה תקופה לא מבוטלת בבה"ד 1. כמה מהם יכולים להעיד שהעקרונות הללו שיפרו את איכות שירותם והפכו אותם למקצועיים יותר? ספק רב אם רבים. מסמך 'רוח צה"ל', ששמו הרשמי "הקוד האתי של צה"ל", חובר בעקבות לקחי האינתיפאדה הראשונה על רקע עימותים תכופים של כוחות הביטחון עם האוכלוסייה האזרחית. במשך השנים הרלוונטיות שלו פחתה, והוא עבר אט-אט מכיסי החגור של החיילים אל קירות המפקדות ולמשרדם של קציני החינוך.

גורלו העגום של הקוד הראשון לא מנע מהצבא לנסות לגבש קוד נוסף, שיתמקד הפעם, בעקבות לקחי האינתיפאדה השנייה, בלוחמה בטרור. הביקורות בקהילה הבינלאומית על לוחמת צה"ל בטרור הניעו את פרופ' אסא כשר, ממנסחי הקוד האתי הראשון, לחבור לאלוף (במיל.) עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, ולפרסם בשנת 2003 מאמר מכונן בשם: "האתיקה הצבאית של הלחימה בטרור: עקרונות ונימוקים". כמה חודשים לאחר הדפסת המאמר הופיעו פרסומים בתקשורת בדבר הכנתו של קוד אתי חדש למלחמה בטרור. על-פי הפרסומים, הקוד החדש אמור "לענות על השאלות המוסריות והאתיות שעלו בזמן הלחימה באינתיפאדה כגון החיסולים הממוקדים מהאוויר והפעילות היומיומית במחסומים".

מסמך רוח צה"ל המקורי. לחץ להגדלה

מלא כל הארץ אתיקה

כוונת כותבי המאמר הייתה ליצור קוד נוסף שיצטרף לזה הקיים, אשר יתווה את הדרך האתית בה אמור צה"ל להילחם בטרור. אלא שבפועל, למרות הרצון הטוב, המאמר החדש ארוך וסבוך. הוא גדוש בסעיפים לדוגמא המציגים מערכת סבוכה ביותר של שיקולים והתניות. דומה כי מחברי המסמך מאמינים שאם רק יחשבו מספיק מראש, יוכלו להחליף את שיקול הדעת של הלוחם. מסמך כזה ניתן לכתוב בבטחת כתלי המשרד, אך היומרה שהוא מציג כוזבת. מערכת מורכבת שכזו כמעט לא ניתן לשנן, לרוב לא ניתן ליישם בשטח בזמן אמת, וממילא בלתי-אפשרי לצפות את שלל הדילמות שעל חיילים בלחימה לפתור באופן מיידי ותחת אילוצים רבים ובלתי-צפויים. במשפט אחד: המסמך טוב אולי כדי לקדם אקדמאים ומשפטנים, אך לא יהפוך חיילים לכלי-לחימה יעילים יותר (גם מבחינה מוסרית) בסכנת הטרור.

להלן דוגמא: לדעת המחברים, כאשר אישה בהריון מתקרבת למחסום, החייל צריך לבדוק האם היא עונה להגדרת "בני אדם שנשקפת מהם סכנה מיידית", או שהיא נופלת רק תחת הגדר של "בני אדם המקבלים החלטות בהיבטים אופרטיביים כלליים של פעולות פיגוע". גם לאחר שהתקבלה החלטה לפעול מול גורם שמהווה סכנה מיידית, על החייל המתלבט לבחון האם "הפעולה מבוצעת לצורך מילוי חובת ההגנה העצמית של המדינה", וכן אם היא "מבוצעת באופן המביא בחשבון את היחס שבין תרומתה למניעת הסכנה הנמנעת לבין הנזק הנגרם בביצוען". לאחר-מכן על חיילנו המבולבל להביא בחשבון את סדר הקדימויות המדיני: אזרחים ולוחמים שאינם עסוקים בפעילות לחימה, בני-אדם שאינם מעורבים בפעולות טרור ושאר ירקות. אם הוא עדיין נותר בחיים, רשאי חיילנו המיוסר להפעיל את נשקו, וגם זאת, כמובן, לפי נהלי פתיחה באש מדורגים וברורים.

המאמר עובד על ידי צוות משפטנים צבאיים והיה אמור לצאת כמסמך מחייב שכותרתו: "אתיקה צבאית למלחמה בטרור". כמעט עשר שנים חלפו מאז, אך הקוד טרם אומץ רשמית על-ידי המטכ"ל, וכמובן שאף חייל אינו מסתובב עם מסמך כזה בחוגר.

נסיון הטמעה מתמשך

למרות שכבר לפני תשע שנים החלו החצוצרות להריע לקוד החדש, נראה כי הוא טרם אומץ באופן רשמי על-ידי צה"ל. משום כך, אף על פי שבאפריל 2009 טענו ידלין וכשר כי המסמך לא אמור להחליף את 'רוח צה"ל' אלא רק לפרש את הקוד הקיים, בספטמבר באותה שנה המליץ ידלין לרמטכ"ל לאמץ את המסמך באופן רשמי כקוד נוסף לצה"ל.

ידלין
ידלין משמאל, עם מופז וראמספלד; צילום: ריצ'רד וורד, משרד ההגנה האמריקני

אך גם אם לא אומץ רשמית, המסמך מהדהד ובעל השפעה. פרופ' כשר מספר מצידו כי נעשתה למסמך עבודת הטמעה מאסיבית. "העבודה שלנו הוצגה בפורומים רבים, בצה"ל ובשב"כ", הוא אומר ל'מידה'. "היא אמנם לא הפכה למסמך דוקטרינה רשמי של צה"ל, אבל רווחת הטענה שנעשה בה שימוש רב ומקיף במסגרת המלחמה בטרור בהקשרים רבים, ביניהם מבצע עופרת יצוקה".

בינתיים, כשר וידלין ממשיכים לקדם את משנתם. השניים מסתובבים בארץ ובעולם בהרצאות וכנסים אודות האתיקה של הלחימה בטרור, ביניהם כנסים רבים המאורגנים על-ידי גורמי הדרכה הקשורים לצה"ל. כנס מסוג זה, התקיים זה עתה במכון למחקרי בטחון לאומי בהשתתפותו של אסא כשר, שהרצה על "היחס הראוי לאוכלוסיה השלישית: לא לוחמים ולא אזרחים".

מי צריך קוד אתי?

התפתחויות אלו בצבא אינן עוברות ללא ביקורת. אל"מ (במיל.) יהודה וגמן, הידוע כאחד ממבקרי המשפטיזציה בצבא, טוען שבשנים האחרונות הצבא "התבלבל בתפקידיו, ובמקום לספק הגנה לא מתנצלת וחסרת-פשרות למיליוני האזרחים שבעורף, הוא פונה למדיניות ולמשחקי שלום". לדעת וגמן, "ידוע כי תפקידו של הצבא מתחיל היכן שמסתיימת המדיניות, ולא להפך. הצבא לא אמור לעסוק בערכי שלום ואקדמיה, אלא בתורת המלחמה בלבד". וגמן מצביע על הגורמים שהובילו את הצבא לפתח תלות באנשי אקדמיה, משפט ומוסר. לטענתו הבלבול החל במעורבות הצבא בהסכמי אוסלו. ליפקין שחק, שתפקד אז כסגן הרמטכ"ל, נשלח אל השיחות כנציג הצבא. "מה לנספח צבאי בשיחות מדיניות?" שואל וגמן. "הוא אמור להיות עסוק באותה שעה בהכנות אופרטיביות למקרה שהשיחות לא יצלחו".

גל הירש
תא"ל גל הירש, בוגר מצטיין של המלת"מ; צילום מסך

משם החלה ההידרדרות.  בשנות ה-90 הוקם המכון לחקר תורת המערכה, שפעל תחילה תחת פו"מ (פיקוד ומטה), ומהר מאוד הפך להיות האורים והתומים של קצינים רבים. במלת"מ אימצו את הגותם של תיאורטיקנים פוסט-מודרניים, ובנו תיאוריה שביקשה להנחיל תורת מלחמה חדשה לצה"ל. המכון נסגר בינתיים (בעיקר בשל אי-סדרים כספיים), אך הגותו ממשיכה לחלחל בצה"ל גם שנים רבות לאחר סגירתו, והוא זכה לפרסום שלילי במיוחד בזמן מלחמת לבנון השנייה בשל השפה הצבאית הבלתי-מובנת שהחדיר (כנראה על-ידי נחילים משתבללים בחתימה רב-מימדית) לדרג פיקודי בכיר.

וגמן מסכם את המצב כיום: "הצבא לא מסוגל לזוז מבלי שיועץ חיצוני לענייני מוסר או משפט ייתן לו מקל הליכה. זה מה שהביא את צה"ל לדרוש את הקוד האתי הראשון, וזה מה שעובד עכשיו כאשר כשר וידלין מנסים להכניס קוד אתי חדש למלחמה בטרור. זה לא הועיל לצה"ל אז, וזה לא יועיל גם היום". לשאלה מדוע הקוד טרם הוכנס לצה"ל מספק וגמן תשובה אופטימית; לדעתו, מסתובבים במטכ"ל מספר אנשים אמיצים "שלא התבלבלו בדרך", המונעים בגופם חדירה של גופים חיצוניים לצה"ל.

טירונות משפטית ואימון מתקדם באתיקה

האם חיילי צה"ל יעברו במשך הכשרתם גם הכשרה אתית שתתיימר לספק תשובה מוכנה לכל שאלה מבצעית שעשויה להתעורר? עד כמה שהדבר תלוי בכשר ובידלין, התשובה כנראה חיובית. השניים מכינים בימים אלו מאמר נוסף, שאמור להשתלב במערכי ההדרכה הצה"ליים. ספק רב אם אוסף הנחיות אתיות שכזה יועיל לחיילים בשטח; לפחות הוא יקל על המומחים הציבוריים היושבים בנחת בועדות-חקירה לשפטם בשוך הקרב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. אני קורא למדינת ישראל לתת תואר שני במשפט בינלאומי ובזכויות בני אדם ואף בפלילים לכל חייל קרבי בצה"ל מאחר שכיום עם כל המידע המשפטי שהם צריכים ללמוד מעמידים אותם במקום משפטי מאוד גבוה , יאללה מי מרים את הכפפה ?

  2. The IDF is not supposed to be dhimmi social workers troops serving humanitarian aide to the enemy sworn to its destruction.
    It is the enemy that is supposed to look inward to stop its Islam dagger lust for blood & pan-arab hatred, antisemitism & antizionism.
    The Sharia Compliant NIF-New Israel Fund must not lecture & must be ousted from the IDF, higher & lower civil education system, judicial system, kenesset committees & Israel at all.
    Israel democratic concepts such as “conflict resolution,” “proportionality” (in the use of force), and avoidance of “collateral damage,” guarantee the victory of the wicked .
    And anyway the 'humanism' of Israel ultra liberal democracy is obviously obsolete in the face of the NIF wickedness and the Islam ruthlessness .

  3. אני מזמין את הכותבת לבוא ולבקר במדינת ישראל ובשטחים שבשליטתה. כשתבוא לפה היא תגלה שצה״ל לא באמת יכול לטעון לפגיעה ברוח הלחימה משום שרוב מה שצבא ההגנה לישראל עושה בכלל לא קשור ללחימה. ביומיום של המציאות הארצישראלית עיקר תפקידו של הצבא הוא לשמש ככוח שיטור על אוכלוסייה אזרחית. ומשום שהוא מתפקד כמשטרה המנהלת אזרחים ולא כצבא בשדה הקרב הוא נאלץ להתמודד, רחמנא ליצלן, עם דילמות מוסריות שקשורות לחיים האזרחיים ולא רק עם שאלות שרלוונטיות לשדה הקרב.
    מוסר, מתברר, זה עניין פוסט מודרני. בכלל, איזה מזל שלא היו נשים בהיריון שהיה צריך לדאוג לזכויותיהן לפני כל הפוסט מודרניזם הזה.

    1. בצער גדול אני נאלץ להסכים איתך.
      הצבא נקלע לסיטואציה מורכבת שאינה מתאימה לאופי הצבאי.
      יש בהחלט צורך לתת תשובות מוסריות ולספק קוד אתי וגם אימונים "יבשים" בנושא מגע עם אוכלוסייה אזרחית.
      האפשרות האחרת היא להגדיל את כוחות מג"ב ולהציבן במחסומים ובמקומות החיכוך המרכזיים והבעייתיים עם האוכלוסייה האזרחית.
      המשטרה מטבעה בנוייה טוב יותר למשימות שכאלה.

      כך או כך, מסמכים כמו אלו צריכים להיות פשוטים ובהירים, מנוסחים בלשון הדיבור ולא בשפה משפטית. הם גם לא יכולים להיות מסמכים בעלי תוקף משפטי, אלא לשמש כמודל חינוכי. חינוך החייל למידתיות וערכי כבוד האדם יקנו לו את הרצון לשמור על ערכים כאלה, וייתרו את המסמכים הסבוכים.
      רק חסר לנו שמסמך כזה ישמש כעילה להדיח או להטיל אחריות על חיילים ומפקדים שהפעילו שיקול דעת (מוטעה או מוצדק) ברגע האמת.

  4. חחח, זה רק אני או שהתמונה של ראמספלד מופז וידלין נראית כאילו הודבקו בפוטושופ?

  5. איזה אסון…
    הפסקה הלפני-אחרונה מהדהדת בראשי ואני מתפלל למי-שזה-לא-יהיה שוגמן צודק ואותם אמיצים יישארו אמיצים וחזקים.
    באמת שהצבא שלנוהתדרדר מאד מבחינת בהירות המטרות שלו ואופי המפקדים שלו. בדק בית מתבקש!

    1. ליהודה וגמן יש שתי תכונות מרגיזות: הוא צודק והוא היחיד, שאומר זאת בריש גלי.

      הלוואי שהוא טועה.