העיקר חסר מן הסופר

ד"וח ועדת סופר ל"עצירת ההסתננות לישראל" כתוב בחובבנות ואינו מציג די נתונים. הליקויים עלולים לפגוע בסיכוי לטפל בבעיה ביעילות

פה כדי להשאר. מסתנן בגן הורדים בירושלים. צילום: משה מילנר, לע"מ

בעיית ההסתננות של אזרחים ממדינות זרות לארץ מהווה איום אסטרטגי על אופיה היהודי של מדינת ישראל. כחלק מההתמודדות המדינה עם ההסתננות שהחלה צוברת תאוצה בשנים האחרונות, כינס שר הפנים אלי ישי ועדה בראשות פרופסור ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה, לדון בנושא ולהגיש המלצות. שם הוועדה היה "צוות משימה לעצירת ההסתננות לישראל ולהרחקת אלה השוהים בישראל שלא כחוק".

הועדה ללא ספק גייסה את מיטב הכוחות, אבל לצערנו יש לקבוע כי הדו"ח שהופק אינו עומד בסטנדרטים הרצויים ממסמך בעל חשיבות רבה כל כך.

נתונים חסרים

קודם לכל, החסרון המרכזי בדו"ח ועדת סופר הוא היעדרם של נתונים. הדו"ח אינו עושה מאמץ רציני לבסס את טענותיו, אלא דורש את אמונו של הקורא. הוא אינו מפנה לדו"חות ומחקרים אחרים, ואינו מתבסס על נתוני הלמ"ס. יתרה מכך, לא מופגנת בו בקיאות ראויה בנתונים עדכניים.

פרופ' סופר. צילום: יח"צ

פרק המבוא מציג סקירה כללית של תופעת ההסתננות והתפתחותה, ומסביר כי תופעה זו עלולה להוות סיכון ברמה האסטרטגית למדינה,  הן מבחינה אזרחית והן מצד טשטוש אופייה הלאומי הייחודי של מדינת היהודים. נקודת מבט זו היא למעשה החידוש המרכזי שבדו"ח ועדת סופר, המציג לראשונה התייחסות לאומית וציונית לסוגיה. אלא שגם כאן, היה אפשר להציג תוצר מקצועי יותר. הפרק מגזים בהצגת הנתונים וחסר ביסוס של המספרים המופיעים בו. כך למשל היה ראוי להפנות למקור מוסמך בקביעה כי "מחציתה של מדינת ישראל הם שטחי צבא וביטחון".

המצב בישראל

בפרק הרביעי, העוסק בדמוגרפיה השוררת במדינת ישראל, קובע הדו"ח כי:

בישראל נמצאים נכון לאמצע שנות [הטעות במקור] 2012  כחצי מיליון בני אדם שאינם אזרחים. ישנם גם אומדנים המעלים את המספר לכדי 650-750 אלף מתגוררים בישראל שאינם אזרחים.

נתון זה הוא בהחלט מבהיל ומחייב התייחסות מעמיקה, בוודאי לאור הנתונים הבאים:

סה"כ תושבי ישראל עומד ב-2011 על 7.8 מיליוני אזרחים וביחד עם האחרים עלה ל-8.5 מילין [הטעות במקור] מכאן שסך כל הזרים בישראל היה כדי 8-9 אחוזים מכל האוכלוסייה.

כאשר הדו"ח מפרט את הרכבם של מי שאינם אזרחים, מתברר כי כלולים ברשימה גם סטודנטים זרים, עובדי הייטק, תיירים ועובדים זרים בעלי היתר חוקי. אך קשה להשתכנע שהסטטיסטיקה הזו רלוונטית לנושא העומד על הפרק, שכן הללו רצויים בישראל.

חוסר דיוק נוסף נוגע לנתון אודות השוהים הבלתי-חוקיים הפלסטינים, שמספרם לפי הדו"ח עומד על 300,000. נתון זה מסתמך על עבודתו של המחבר משנת 2004, כמעט לפני עשור. זה מספר חשוב, אך ראוי להתבסס על נתון עדכני יותר.

בלבול נוסף נוצר כאשר הדו"ח מערבב בין המסתננים מאפריקה, שמספרם כ-60,000, לבין הקבוצות האחרות של שוהים בלתי-חוקיים ועובדים זרים. מה הבעיה עמה מתמודדת הוועדה? האם היא עוסקת שימור אופיה היהודי של המדינה, בפתרון בעיית המסתננים, או בטיפול באוכלוסיות שונות הנמצאות בארץ?

מכאן עובר הדו"ח לעסוק בחישובים שונים בנוגע לעתיד המדינה היהודית. כחלק מהדיון מצוינת נהירת אלפים מהמרחב המזרח-תיכוני כזרם של מסתננים מעיראק, סוריה, ירדן ומצרים (שוב, נושא חשוב שהמוצג ללא פירוט מקורות ונתונים הממחישים את היקף התופעה). נוצרת התחושה כי האזור שבו שוכנת מדינת ישראל עומד על סף אסון שיגביר את זרם הפליטים לישראל. נראה כי כותבי הדו"ח סבורים שהבעיה איננה כמות המסתננים שכבר קיימת, אלא זרם הכניסה ומסתננים נוספים שעשויים להגיע, ועם אלו המדיניות הנוכחית איננה מתמודדת בהצלחה. חבל שאינם ממשיכים ברוח זו גם בפרק ההמלצות.

לא נוסעים לשום מקום. הפגנת מסתננים בדרום תל-אביב. צילום: רועי בושי

המלצות

פרק ההמלצות משתרע על פני שישה עמודים ועוד נספחים, אך אין בו חידוש רב ביחס לדברים שכבר נאמרו ולעיתים גם בוצעו. עיקרי ההמלצות מחולקים ל-(1) מניעת הסתננות, (2) השוהים בארץ ו-(3) הרחקה. המלצתה הראשונה של הוועדה היא הקמת רשות-על שתטפל בכל היבטי ההסתננות לארץ והענקת סמכויות רחבות לעומד בראשה.

בכדי לטפל בזרם המסתננים המגיעים לארץ ממליצים מחברי הדו"ח ללמוד את מסלולי ההסתננות ולמנוע כניסה לישראל. המלצה זו איננה מאוד ישימה, שכן אין ביכולתה של ישראל לעקוב אחר השינויים בנתיבי ההברחה ולהתערב בהם. גם ההמלצה להרחיק מסתננים בעזרת התקשרות עם מדינה שלישית איננה יותר מדי מציאותית. תחת זאת יש להעדיף השפעה "מפה לאוזן" ברשת הקשר היעילה הפועלת בין המסתננים לבין ארצות מוצאם ולהעביר בה את המסר שלא משתלם להגיע לישראל.

המלצה נוספת היא להשלים בשאר גבולותיה של ישראל בניית גדר הדומה לזו שנבנית בסיני. ההמלצה ראויה, אך כוללנית ולא די מפורטת. יש מקום לניתוח נרחב של המצב בגבולותיה השונים של ישראל, שבחלקן כבר כוללים גדר, תוך הצבעה על אזורי חיץ קריטיים בהם צריכה להיות עדיפות להקמת הגדר. ניתוח כזה היה מציב כנראה את אזור הערבה בואכה אילת כמועמד הראשון לבנייה.

בחלק השני של ההמלצות מנסה הדו"ח לתת מענה לסוגיית הטיפול במסתננים הקיימים, במישור החוקי, התעסוקתי ובשלב ההרחקה. בחלק זה נותן הדו"ח קריאות כיוון ראויות ומתאימות, גם אם כלליות למדי. למשל: "הפסקה מוחלטת של העברת המסתננים למקומות אחרים בישראל, פרט למתקני המשמורת", או "חקיקה הולמת לגבי העסקת מסתננים בישראל".

לכל אורך הדו"ח ישנה התייחסות לארגונים שונים הפועלים תחת ההגדרה של ארגוני 'זכויות אדם', אשר בפועל מקדמים אינטרסים אנטי-ישראליים. זהו חלק חשוב ביותר, שנעדר בעבודות דומות בנושא, ויפה עשתה הוועדה ששמה עליו דגש ראוי. תעיד על כך כאלף עדים תגובתם הקשה של חלק מהארגונים.

 נכון להיום, כבר נעשו כמה צעדים חשובים שהביאו לצמצום תופעת ההסתננות באופן ניכר. אולם ההתמודדות עם סוגיית המסתננים עדיין רחוקה מסיום. יש לזכור, שאם לא תמשיך הממשלה ותפעל בנושא, התופעה עלולה לחזור למימדיה הגדולים, וגם הטיפול במסתננים הקיימים כבר רק יסתבך עם הזמן. הדו"ח של סופר אינו מחדש מספיק וראוי היה שנושא בעל חשיבות שכזה יקבל התייחסות הולמת יותר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. לגבי התקשרות עם מדינה שלישית –
    בעיניך זה לא נראה מעשי ואתה לא מפרט למה .
    יש בישראל אלפי אריתראים שברצונם כבר מחר לטוס לאתיופיה .
    מישהו פעם בדק מה רצונם של אלה באמת לעשות
    ?
    אם ישנה מדינה כמו קניה או אפילו מצרים שמשוועות ל-מטבע זר
    ובתוכן יש כבר היום מאות אלפי "פליטים" מכל רחבי אפריקה,
    אם היינו באים ומציעים להם הצעה לקלוט עוד כמה אלפים בודדים על מאות האלפים שכבר נמצאים בתוכם – הם היו מסרבים גם עבור תשלום נאה
    ??
    מישהו פעם בדק את זה ??

    עפ"י התנסחות והתנהלות משרד החוץ בקדנציה האחרונה נראה שברצונם להשאיר את כל המסתננים הללו .
    למה ? כי יש אינטרס כלכלי מובהק להשאיר את כח העבודה הזול הזה כאן ולכן יש גורמים המסכלים כל נסיון להמעיט את מספרם כאן .
    אנו כציבור נוטים להאמין רבות שהמערכת הממשלתית עושה את רצון הציבור וזאת אקסיומה שחייבים לקבל .ולא היא
    !!

    לגבי מתקני האשמורת או בכינויים הממשלתי הנכון מתקני השהייה (שעלותם מוערכת בכמה מאות מליוני שקלים!)-
    המתקנים כבר הוקמו ועכשיו הם עומדים שוממים בחלקם. ישנם כיום רק כ- 2000 מסתננים מוחזקים במתקנים הללו. ישנם כ- 3000 מקומות איכלוס לפחות זמינים ופנויים לאיכלוס המסתננים השוהים בישראל .
    מה היה טוב אילו לפחות היו מאכלסים את אותם המסתננים שלא מצאו את מקומם בישראל כגון אלה המוכרים למשטרה על מעלליהם בישראל וכל אלה שגרים בגינות הרחוב ברחבי תל אביב ובמקום שיסתובבו מיואשים ומתוסכלים ברחובות ישראל – יישהו במתקני השהייה. כך שמסר ההרתעה נגד פושעי המסתננים היה ברור חזק ותקיף וכך גם היה משתפרת תחושת הבטחון של תושבי ישראל .
    אז למה לא עושים את הדבר המינימלי המתבקש הזה ???

    1. קראתי בעניין את תגובתך
      ראשית אתייחס לעניין ההצעה להעברת המסתננים למדינת צד שלישי. לפי מיטב ידעתי האפשרות נבדקה אך לא יצאה לפועל בשל חוסר היכולת של ישראל לפקח על הנעשה עם המסתננים לאחר הגעתם למדינה המארחת (שלישית)ולפי החוק הבינ"ל על ישראל להמשיך ולדאוג לשלומם גם לאחר העברתם.
      שנית לעניין התנהלות הממשלה אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שיש קבוצות אינטרסים שאינם מעוניינות במציאת פתרון לבעיה, במידה ויש לך מסמכים או עדויות לאינטרסים של המעסיקים אשמח מאוד לקבל.
      שלישית לגבי מתקני המשמורת/שהייה, נכונה העבודה שיש מתקני שהייה ריקים ונכונה גם השאיפה שיאוכלסו בכל המסתננים שלדברך "במקום שיסתובבו מיואשים ומתוסכלים ברחובות ישראל" אך לצערנו העניין הנ"ל נמצא בבג"ץ וממתיקן להחלטתו.