מסע הקניות של קטאר בארץ הנילוס

ההפיכה במצרים יצרה שלל הזדמנויות למעצמת ההשקעות הקטארית. להתפתחות זו השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות

קריסת הסדר הישן במצרים הביא בכנפיו שלל הזדמנויות למעצמת ההשקעות הקטארית. סלידתו של מורסי מתמיכת המערב פתחה את הפתח לסיוע הפיננסי הקטארי, שנושא עמו תג-מחיר פוליטי וכלכלי משמעותי. מסע הקניות של קטאר במצרים שלאחר המהפכה מלמד משהו על דפוסי הפעולה במזרח-התיכון המתחדש

אני רוצה גם את זה; חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני. צילום: Salem.us

המשבר במצרים מחריף, ונראה כי המדינה נמצאת על סף קריסה כלכלית טוטאלית. המחירים מאמירים, יש מחסור ניכר בתחום האנרגיה, לממשל 'האחים המוסלמים' אין כסף לסובסידיות, וחיכוך אלים בינו לבין ההמונים הרעבים נראה כבלתי-נמנע. למרות זאת, נראה כי נשיא מצרים מורסי אינו שש אלי סיוע זר, בעיקר בשל החשש מההתחייבויות הנלוות אליו. כך, עוד מדצמבר 2012 עומדת על-הפרק הלוואה בסך 4.8 מיליארד דולר מ'קרן המטבע הבינלאומית', אך נכון לעכשיו מורסי אינו מוכן לקבל את התנאים להלוואה, הכוללים קיצוץ סובסידיות והעלאת מיסים, בשל החשש מהתקוממות רבתי. אך כאשר מדובר במדינות ערביות אחרות, המדיניות המצרית שונה לחלוטין. שאלו את אמיר קטאר, שתמורת סיוע פיננסי זוכה לקבל מהמצרים תמורה פוליטית משמעותית.

קניות בשוק המצרי

קטאר מפלרטטת עם מצרים עוד מאז הפיכת ה-25 בינואר ועליית 'האחים המוסלמים לשלטון'. למרות המצב הפוליטי-חברתי הנפיץ – ואולי דווקא בגללו – הקטארים רואים במצרים יעד טוב להשקעה. "אם מצרים חזקה, כל הערבים חזקים באותה מידה", אמר ראש ממשלת קטאר חמד בן-ג'אסם אל-ת'אני, בפגישה שערך עם ראש ממשלת מצרים השאם קנדיל ביום שלישי שעבר. לדבריו, "אם צריך יציבות במזרח-התיכון, הרי שהיא תמצא במערכת הכלכלית המצרית". ואכן, מתחילת השנה קטאר הפקידה 2 מיליארד דולר בבנק המרכזי המצרי בשער ריבית נמוך של 0.5 אחוז, מעבר למענק שהעבירה לקופת המדינה בסך של 500 מיליון דולר. סכום זה נוסף ל-2.5 מיליארד דולרים שכבר הופקדו במצרים מאז שעלה מוחמד מורסי לשלטון. מטרת ההפקדות היא לחדש את מלאי רזרבות מטבע החוץ המצרי, העומד כרגע על כ-15 מיליארד דולר, לאחר שזה פחת בכ-50% בשנתיים האחרונות, בשל הוצאות ענק שנגרמו בניסיון לייצב את המטבע המצרי ביחס לדולר.

וזה עוד לא הכל: קטאר התחייבה להשקיע עוד כ-18 מיליארד דולר בתעשייה ובתחום האנרגיה המצרית במהלך 5 השנים הבאות. מעבר להשקעה הכספית הישירה, הבנקים הקטארים מרחיבים את השפעתם באזור באמצעות רכישות במצרים. בשנה שעברה, QInvest, יחידה של בנק ההשקעות הקטארי, שילמה 250 מיליון דולר עבור 60 אחוז ממניות EFG Hermes, בנק ההשקעות הגדול במצרים. השבוע אישר הרגולטור המצרי הצעה קטארית לרכישת 77% ממניות הסניף המצרי של חברת הפיננסים הצרפתית 'סוסייטה ז'נרל'.

אולם התחום החשוב ביותר עבור קטאר הוא הגז והאנרגיה. כפי שהסביר בעבר ד"ר יוסי מן בראיון ל'מידה', קטאר שואפת להוביל בתחרות העולמית על שוק הגז, והמחסור במצרים מהווה עבורה הזמנות פז. בסוף השנה שעברה, משקיעים קטארים ו-QInvest הגיעו להסכם עם 'סיטדל קפיטל', חברת השקעות מצרית פרטית, להקמת מתקנים לייבוא גז טבעי נוזלי (LNG), תחום ההתמחות הידוע של קטאר. על-פי ההסכם, 51% אחוז מהיוזמה תהיה בבעלות המשקיעים הקטארים.

בקרוב במצרים: ספינת תובלה של גז נוזלי תוצרת קטאר. צילום: Wmeinhart

המצרים מתנגדים לקטאריזציה

רבים מן המצרים אינם מרוצים מהמהלכים הכלכליים האינטנסיביים עם הגורמים הקטארים. מוצטפא בסיוני, כלכלן וחלק מצוות-החשיבה של ממכון סיגנט המתמחה בכלכלת המזרח-התיכון וצפון-אפריקה, מסביר:

באופן בסיסי, מה שקורה הוא שקטאר לוקחת כסף מהחשבון שלה ומפקידה אותו בבנק המרכזי (המצרי). באופן זה, זו אינה הלוואה. הבנק המרכזי מתכוון להשתמש בכסף, כפי שבנק מסחרי מחלק הלוואות מכספם של הלקוחות הקבועים שלו, ובכך הם יהפכו כמות מקבילה של נכסים לערבונות.

לדבריו, בתמרון כלכלי זה השיגה קטאר למעשה כוח פוליטי במצרים:

הפקדה, בהגדרה, היא הרבה פחות נוקשה מהלוואה – אתה יכול למשוך את הכסף שלך מהבנק כמעט ללא כל הוצאה, אך לבנק הרבה יותר קשה להחזיר את הכסף בו השתמש. אם-כן, בתיאוריה, קטאר יכולה לדרוש את כספה בכל עת, ובכך, למעשה, המהלך נותן לקטאר מנוף פוליטי במצרים.

העסקה עם קטאר מעוררת במצרים ביקורת רבה ופוגעת משמעותית בפופולאריות של מורסי. אחמד אל-נג'ר, ראש מחלקת הכלכלה במרכז אל-אהראם ללימודי פוליטיקה ואסטרטגיה, הביע את חששו מפני "העדר שקיפות", כשהוא מכוון לכך שלעם המצרי לא תהיה כל אינדיקציה בנוגע לשימוש הממשלה בכסף הקטארי. אקטיביסטים מצרים מתנגדים נמרצות ל"קטאריזציה של מצרים", בעוד אחרים טוענים כי קטאר מבקשת לתפוס את הנהגת הליגה הערבית, תפקידה המסורתי של מצרים כמארחת וכאומה הערבית הגדולה ביותר. מי שדחה טענות אלו ואף כינה אותן "בדיחה טפשית" הוא לא אחר מאשר אמיר קטאר, חמד בן-ח'ליפה אל-ת'אני. הלה הוסיף ואמר כי "מצרים היא מדינה ענקית בעלת הון כלכלי ואוכלוסייה עצומה, ואף מדינה אחרת אינה יכולה לשלוט בה". הטענות השונות, אמר, הופצו על-ידי גורמים פוליטיים ואינטרסנטיים.

פופולאריות צונחת; הפגנה מצרית נגד מורסי. צילום: גיגי אבראהים

שעתה היפה של קטאר

למרות דבריו של אל-ת'אני, ניכר כי קטאר חותרת להשיג דריסת-רגל משמעותית בשוק הצפון-אפריקני. רק לפני מספר ימים נחשפה עסקת ענק בין קטאר לאלג'יריה, בה בשלב הראשון קטאר תממן הקמת מפעל פלדה בעל כושר ייצור אדיר בשווי של כ-2 מיליארד דולר ותחזיק ב-49% ממניות החברה החדשה. השלב השני בעסקה כולל הקמת עיר מתקני אחסון על-פני 4.5 מיליון מטר מרובע; במידה והפרויקט יצלח יוקמו עוד 7 ערים דומות ברחבי אלג'יריה, ולבסוף שתי המדינות ישתפו פעולה בפרויקט הפריית דיונונים בסכנת הכחדה.

מעבר להסברים מעורפלים, נמנעים הקטארים מלפרט בפומבי את מטרותיהם בתמיכה בכלכלת צפון-אפריקה. כאשר נשאל על הנושא בראיון לתוכנית '60 דקות', השיב אמיר קטאר אל-ת'אני: "האם אינך חושב שזו מדיניות טובה למדינה קטנה?" ולמרות זאת, עם כל הכבוד לדיונונים הנכחדים, אין ספק כי קטאר לא משקיעה משאבים רבים כל כך בצפון-אפריקה מתוך דאגה לאיכות הסביבה. מה, אם-כן, מניע את "המדינה הקטנה" והעשירה? לשאלה זו שתי תשובות אפשריות, השזורות זו בזו.

ראשית, ישנה סיבה פוליטית-אידיאולוגית. לקטאר חיבה עזה לתנועת 'האחים המוסלמים' על שלוחותיה וגרורותיה. מעבר לסיוע למצרים, יש לזכור את ביקורו ההיסטורי של אל-ת'אני בעזה ואת התמיכה הכלכלית שקיבלה ממנו לאחר-מכן תנועת חמאס; את התמיכה ב'אחים' הנלחמים במשטר אסד בסוריה; את המפלט שניתן לשיח' המצרי הרדיקלי יוסוף אל-קרדאווי, ועוד. התמיכה הכלכלית ממנפת את ההשפעה הפוליטית של קטאר בארצות-ערב, ומחזקת את מעמדה כגורם משמעותי בקבלת החלטות בזירה הבינלאומית.

אולם המניע האידיאולוגי מהווה רק הסבר חלקי להתפשטות הכלכלית הקטארית, החורגת הרבה מעבר לגבולות 'האחים המוסלמים'. בשנים האחרונות, כמו ארצות אחרות במפרץ הפרסי, החלה קטאר לחשוב על היום בו יגמרו עתודות הגז והאנרגיה. משום כך פתחה המדינה במדיניות השקעות חובקת עולם. 'האביב הערבי' העניק למדינה המפרץ-פרסית הזדמנויות נדירות למקסם רווחים, להרחיב ולהעמיק את השפעתה הכלכלית במזרח-התיכון ובצפון-אפריקה. נכון לעכשיו, עתיד שלוש מדינות צפון-אפריקאיות עדיין לוטה בערפל, ואין להן ברירה אלא לקבל את הסיוע הכלכלי הקטארי, על מחיריו הנלווים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *