יאיר לפיד דיבר כל כך יפה על אחריות הורית בשבוע שעבר, עד שנשבינו בקסמי נאומו. והנה מתברר כי לפיד סבור שהילדים אחראים על הוריהם…
לפעמים אוכלים את הכובע יותר מהר מאשר מספיקים לומר "טומי לפיד".
בסוף השבוע שעבר ציטטתי בשמחה ואושר את התובנות שהטיח שר האוצר יאיר לפיד בחבר-הכנסת פורוש:
אני רוצה להזכיר לך עוד דבר: הגוף שאחראי לפרנס ילדים נקרא: ההורים שלהם … כשאתה מביא ילד לעולם הזה … אתה האדם הראשון שאחראי עליו … זו אחריות כבדה, ואתה צריך להביא ילדים לעולם הזה לא מתוך הנחה שאנשים אחרים יפרנסו אותם, אלא מתוך הנחה שזו חובתך לפרנס את ילדיך … אנשים צריכים לקחת אחריות על ילדיהם. זה חלק מהורות.
לא רק שציטטתי בחדווה, אפילו ביקשתי מלפיד להרבות ילדים, כדי שתימשך שושלת הלפידים שמצילים את כלכלת ישראל מהבזבוז הממשלתי של הליכוד ה"חברתי".
כפי שאמר אדם חכם אחד: "נהדרה התמימות, אלא זו הצרה, שאינה עומדת לאורך ימים והיא נוחה להתפתות". אכן, תמימותי הייתה קצרת מועד; לפיד החליט כמעט מיד להוכיח שכוחי כפרשן לפידי רעוע לגמרי, ובאבחת החלטה הכריז שיעד הגירעון יגדל ל-4.9% מהתוצר (מאז כבר הוריד אותו ל-4.65%). ההגדלה משמעותה חוב לאומי גדול יותר; החוב משמעותו יצירת חיים נוחים יותר עבורנו, על-ידי העמסת הנטל הכלכלי על כתפי הדור הבא.
נחה על לפיד השראה כלכלית: גם פורוש וגם הוא שגו. לא מפרנסים זרים צריכים לדאוג לילדים, אבל גם לא ההורים צריכים לדאוג להם. על-פי התובנה החדשה של לפיד, הילדים צריכים לפרנס את ההורים.
לפחות בדבר אחד צדקתי: באמת כדאי שלפיד יעשה ילדים הרבה, מפני שצריך לשעבד את עתידו של מישהו לחוב שהוא יוצר.
ואולי בעוד דבר צדקתי: לא פוליטיקה חדשה ולא נעליים. זוכרים איך לפיד הסביר לנו שמצא חוב אדיר והחגיגה נגמרה? ובכן, גבירותיי ורבותיי, תפנית בעלילה: החגיגה נמשכת! וכעת בניצוחו. ולא, לא מנחמת אותי העובדה שברור שלפיד יודע "to throw a party" הרבה יותר טוב משטייניץ.
שר האוצר התאקלם במהירות בפוליטיקה הישנה: הוא מעדיף לשלם בכסף פופוליסטי שאינו קיים וברווחתם העתידית של ילדי ישראל, כדי להיראות מיטיב וחסוד בהווה. לא לשווא מורעפות על לפיד מחמאות מן השמאל הסוציאליסטי (מאוד) של יחימוביץ' ודרעי, ואם אלו לא מעוררות אותו מיוזע ורועד מתרדמתו הדוגמטית, לאחר שדמותו המיוסרת של טומי שאגה עליו בחלום: "חָלִילָה לָּךְ בְּכָל אֲשֶׁר תִפְעַל חַלֵּל אֶת לְבָבְךָ"! מי יושיענו?
נו, כשרוצים לשלם על כל דבר ועל כל גחמה של כל קבוצת אנשים קטנה, כשרוצים להמשיך לשלם למוגני ההסתדרות את משכורות העתק בכל החברות השונות וכשרוצים להשאיר את הכל על כנו כל מה שצריך זה לשעבד את העתיד שלנו… כמה מליארדים, לא יותר.
הגיע הזמן לפוליטיקה חדשה- כזו ששואלת מחדש מהי מערכת היחסים הנכונה בין המדינה לאזרח. מהן החובות הראשונות של המדינה ועל מה אפשר באמת לותר.
עם כל ההומניות והרצון הטוב- למה מקדישים מיליון ש"ח (או יותר?) לתרופה של אדם אחד- זו החלטה מאוד הומנית, אבל מצטרפת למאות ואלפי החלטות קטנות כאלו שעולות לנו המון. למה מעסיקים כל כך הרבה עובדי מדינה? האם כולם נדרשים? האם לא ניתן לותר על חלק מהשירותים? האם לא ניתן להתכנס למתן השירותים שבאמת צריכים להינתן? האם לא ניתן להיכנס לתוך המערכות האלו ולבדוק אותן לעומק- מדוע תרופות עולות למשרד הבריאות יותר משהן עולות באמת? מדוע יש חגיגת משכורות בנמלים, בחברת החשמל ואצל מספר עובדי מדינה נוספים (כמו גם מורים ותיקים וכמה רופאים בכירים)? מדוע ממשיכים לותר לפושעים ולא לוקחים מהם קנסות מוגדלים? מדוע אין מיסוי על דברים שממש פוגעים בבריאות ואח"כ צריך לכסות בצורה כלשהי את החור של משרד הבריאות?
לעומת זאת- מדוע לא מגינים על האזרח מהפושעים? מדוע אזרח שומר חוק צריך להתכנס מאחורי גדרות (בתקוה שלא יגנבו גם את הגדר) ועדיין אסור לו להגן על עצמו ועל רכושו כשמגיע הפושע? מדוע כל קבוצה כוחנית ואלימה מקבלת את מבוקשה (כולל ההסתדרות שהפכה לבריון שכונתי שמאיים בשביתות)? מדוע אין שוטרים ברחובות- כאלו שרואים אותם ומגינים על האזרח? מדוע אין שוטרים על הכבישים? מדוע אין מספיק שוטרים בארץ בכלל? מדוע משלמים כל כך הרבה מע"מ?
נראה שמשרד האוצר כמנהגו נוהג- מה שלפיד שוכח הוא שאת הגרעון הזה כבר לא נוכל לסגור. גם כשתהיה ההזדמנות יסבירו לנו השמאל וה"סוציאליסטיים" למה חייבים להשתמש בכסף הזה כדי לשלם על עוד קצה קצהו של דבר לא נדרש. גרעון שנוצר לא נסגר, וצריך איש מאוד אמיץ כדי לצמצם גרעון ולעמוד בפרץ הדרישות.
הוכיח את מה שידענו גם לפני הבחירות: שהוא חתיכת דביל.
אלה שטויות במיץ עגבניות. כאשר מגדילים את הגירעון, הבנק המרכזי מדפיס קצת יותר כסף, ונותן אותו לממשלה בדרך זו או אחרת, למשל ע"י קניית החוב הממשלתי הנקוב בשקלים. אנשים סוגרים חלקית את החובות שלהם בבנק, כאשר הממשלה מספקת להם אפשרות להרוויח את הכסף. אחרי שהחובות יירדו קצת, הביקוש במשק יחזור לעלות, הממשלה תוכל לקבל יותר הכנסות ממיסים ותתחיל להחזיר את החוב שלה לבנק המרכזי. אפשר להירגע, הילדים לא ייפגעו מהעליה בגרעון הממשלה
ברבש כנראה כדאי שתלמד מבוא לכלכלה כי מה שכתבת מעיד על חוסר בהבנה בסיסית.
כאשר מגדילים את הגרעון הממשלה לווה יותר כספים מהציבור ומחול, זאת משום שהבנק המרכזי כבר לא מחוייב לקנות אג"ח שהממשלה מנפיקה למימון החוב משום שזה מה שיוצר אינפלציה, להיפך במצב צמיחה כאשר הממשלה מגדילה החוב, נוצרת אינפלציה ע"י עודף ביקושים (כאשר החוב נשאר בעינו, והממשלה צריכה לשלמו מאוחר יותר ), מה שמחייב את הבנק המרכזי להעלות ריבית, מה שפוגע בצמיחת המגזר העיסקי, כלומר צמיחת המגזר הציבורי מגיעה על חשבון המגזר העיסקי גם בטווח הקצר, והחוב צריך להיות משולם מאוחר יותר עם
ריבית.
ואולי לפני שתלמד מבוא לכלכלה תלמד קצת היסטוריה ותלמד
איך ישראל הגיה לאינפלציה של יותר מ-400%, וליחס חוב תוצר של 200% בשנות ה-80%, ומדוע ישראל הגיעה לסף פשיטת רגל ב-2002, ומה קורה עם יוון ממש היום.
רמז- מקבלי ההחלטות שם חשבו בדיוק מה שאתה חושב שחוב זה דבר נחמד שבסה"כ מאפשר להגדיל צמיחה וקל ונעים לייצר.
כמה בלבולי שכל יש באינטרנט?! חבל על הזמן!