תכנית לפיד: קיצוץ – כן, לימודי ליבה – לא

שר האוצר מתכנן להתנות הענקת תקציבים לחינוך החרדי בהנהגת לימודי ליבה • המספרים מוכיחים ששיטה זו לא עובדת: החרדים מעדיפים באופן שיטתי קיצוץ תקציבי על-פני הנהגת לימודי-חול • הדרך לשילובם עוברת בפיתוח תכניות לימודים ייחודיות ובהשקעה בהכשרת המורים מהמגזר

אחד מהנושאים הסוערים שנכללו בתקציב המדינה החדש הוא הכפפתו של החינוך החרדי לתכנית לימודי היסוד במערכת החינוך (לימודי ליב"ה). כמו בנושאים רבים, גם בתחום זה כמעט ולא נערך דיון ציבורי משמעותי על בסיס הנתונים בשטח, אך לפי ההחלטות שהתקבלו במשרד האוצר נראה שהפעם גם מקבלי המדיניות לא התעמקו בנושא יתר-על-המידה.

על פי הנוהל הקיים, כבר היום מחויבות כיתות א'-ח' בכל בית ספר בישראל בהיקף לימודי ליבה התואם את אחוז התקצוב שהוא מקבל מהמדינה. נתוני משרד החינוך מלמדים כי מתוך 123,700 תלמידים במגזר החרדי בכיתות אלו בשנת תשע"ב, 57% למדו במוסדות הנדרשים ללמד את תוכנית הליבה במלואה, 17% למדו במוסדות הנדרשים ללמד 75% מתוכנית הליבה ו-26% למדו במוסדות הנדרשים ללמד 55% מתוכנית הליבה. החידוש המרכזי שמציג התקציב החדש הוא הניסיון לחייב את כלל תלמידי החינוך החרדי (כולל המוסדות לבנים שנהנו מפטור מיוחד) בלימודים מלאים של שלושה ממקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית ושפה, ואת עמידתם במבחני המיצ"ב.

לא יוצאים ידי חובה

עד כאן טוב ויפה, אלא שמי שבקיא ברזי החינוך החרדי יודע שהטלת חובות חוקיות כלל אינה מספקת: כבר כיום מרבית תלמידי המגזר החרדי מחויבים בלימודי ליבה, אך למרות זאת, סקר מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת תשס"ח, הראה כי בפועל הביצוע רחוק מלהיות מושלם.

הטבלה הבאה מציגה את אחוז בתי הספר המלמדים כל אחד מהמקצועות המופיעים בתוכנית הליבה:

ניתן לראות שמקצועות הליבה נלמדים רק בחלק מבתי הספר, אך למעשה המציאות עגומה עוד יותר: הטבלה לא מציגה את מספר השעות המוקדשת למקצועות הללו, אשר יש להניח כי היא נמוכה מהמקובל במגזר החילוני.

אין רמה

מעבר לשאלת השעות, נושא חשוב נוסף נוגע לאיכות ההוראה. מחקר של ד"ר אהוד שפיגל מ"מכון ירושלים לחקר ישראל" הצביע על כך ששעות לימודי החול הינן שוליות ביותר בסדר היום של בתי הספר החרדיים לבנים, ולפיכך הן ניתנות בדרך כלל לקראת סוף היום או בזמן הצהריים כהפוגה קלה בין לימודי הקודש.

לדבריו, הבעיה החריפה יותר היא חוסר היכולת של המערכת החרדית להתמודד עם מקצועות אלו: משרד החינוך לא פיתח ספרי לימוד התואמים את אורחות חייו של העולם החרדי; ולבתי הספר החרדיים – המעסיקים מורים חרדים בלבד – חסרים מורים בעלי הכשרה ללמד את מקצועות החול.

ניצחון הפירוס של לפיד

יאיר לפיד בוחר כעת להחדיר את לימודי הליבה למגזר החרדי במלחמה כוחנית. סביר להניח שהתוצאה של הידוק הפיקוח תוביל בעיקר לקיצוץ בתקציבי המוסדות החרדיים, אך לא תצליח להשיג התקדמות משמעותית בהיקף לימודי הליבה. כך למשל, על-פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת תהליך הידוק הפיקוח בשנים האחרונות, שנבע ממלחמתה של התנועה הרפורמית בחרדים באמצעות בג"ץ, הוביל לכך שבשנת הלימודים תשע"א הופחת תקצוב בהיקף של 21 מליון שקלים, ועד לפברואר של שנת תשע"ב הופחת תקצוב ל-32 בתי ספר בהיקף של 15 מליון שקלים. מספרים אלו מלמדים כי הידוק הפיקוח מצליח בעיקר להשיג הורדה בתקציבי המגזר החרדי אך לא מוביל לשינוי דפוסי הלימוד ולהגדלת היקף לימודי הליבה.

לפי הערכות של מומחים לתקצוב חינוכי, מאבק בלתי-מתפשר בבתי ספר שאינם מלמדים ליבה יביא לקיצוץ נוסף בתקציב החינוך החרדי בסדר-גודל שבין 125 ל-250 מליון שקלים. מהלך כזה יכול אמנם לסייע לשר פופולארי לגייס את אהדת התקשורת, אך מבחינה תקציבית מדובר בסכום זניח (תקציב החינוך לבדו עומד על כ-41 מיליארד שקלים).

לעזור במקום לשבור

האלטרנטיבה לתכנית הקיצוצים היא לפעול מתוך הבנה אמיתית של צורכי המגזר החרדי ולהשקיע משאבים משמעותיים בפיתוח תוכניות לימודים והשתלמויות המתאימות למגזר. מהלך כזה, המשולב עם חבילת סנקציות מדודה היטב, יכול היה להביא לשינוי הדרגתי אך מעמיק של הרגלי הלימוד בחברה החרדית, ולהניב במשך הזמן פירות רבים. מכיוון שמדובר בתהליכים שבמידה רבה קורמים עור וגידים כבר כיום, העצמה שלו יכולה להבטיח השפעה רבה יותר על עתידה של החברה הישראלית מאשר קיצוץ קל בתקציבי החינוך החרדי.

העובדה שספר התקציב של לפיד משלב את פרק לימודי הליבה בחינוך החרדי בחלק העוסק "בפריון העבודה במשק" מגלה כי לפיד מבין את חשיבותה של רפורמת לימודי-ליבה בחינוך החרדי. אלא שתוכנו של הפרק אינו אלא החמצה גדולה: במקום להכיר בהדרגתיות של התהליך ובצורך במתווה לפיתוח תכניות לימוד והשתלמויות ייחודיות, בוחר לפיד לחתוך בבשר החי ודורש מעבר מלא ללימודי ליבה תוך שלש שנים בלבד. בכך, מפספס לפיד את ההזדמנות שנקרתה לפתחו לתחילתו של שינוי משמעותי בחברה החרדית, תמורת נזיד עדשים יחצנ"י של קיצוץ קל (וכנראה זמני) בתקצוב מוסדות החינוך החרדי.