רשלנותו של ג'ון קרי והמלחמה עם איראן

אינטלקטואל איראני מסביר כי פסילת מועמדותו של המועמד המתון האשמי רפסנג'אני משרתת למעשה את האינטרסים של אמריקה וישראל, המעוניינות בהקצנה ובמלחמה. שלומיאליותו של ג'ון קרי מוכיחה את ההיפך

שעות אחדות לפני פסילת מועמדותו של האשמי רפסנג'אני מהתמודדות בבחירות באיראן, פרסם צאדק זיבאכלאם, אינטלקטואל ופרשן פוליטי איראני, טור בעיתון הרפורמיסטי "בהאר" בו הוא טוען כי הפרסומים אודות תמיכת המערב ברפסנג'אני אינם אלא מזימה של יריביו הפוליטיים מבית:

מזה זמן מה התפרסמו הידיעות שלפיהן שר החוץ האמריקני ועמיתו הסעודי הודיעו שישמחו אם רפסנג'אני יזכה בבחירות. הידיעה צוטטה לעייפה על-ידי מתנגדיו הרדיקליים של האשמי והיא משמשת בידיהם כהוכחה לכך שהוא חותר למשא-ומתן עם האמריקנים ולכן צריך לפסול את מועמדותו לבחירות.

אין צורך לומר, מוסיף זיבאכלאם, שכל העניין מופרך: הרי לג'ון קרי ולעמיתו הסעודי יש מספיק חכמה להבין שאם הם באמת רוצים בזכייתו של רפסנ'גאני או כל מועמד אחר, תמיכתם הפומבית בו פוגעת בסיכוייו. לכן, גם אם הם רוצים בנצחונו, הם לא יודיעו על כך בפומבי.

וכאן נכנסת הקונספירציה לפעולה – לדעת הפרשן האיראני ההיפך הוא הנכון: זרמים קיצוניים ורדיקליים באמריקה, ישראל ואפילו ערב-הסעודית, אינם מעוניינים בזכייתו של רפסנג'אני:

הם מבינים היטב שהאשמי יתאמץ להסיט את איראן מעימות ואיבה עם המערב ועם ישראל. אם הוא יצליח – זו כבר שאלה אחרת, אבל הקיצונים במערב ובישראל יודעים זאת היטב … הם מעוניינים בעימות צבאי עם איראן ותומכים בהגברת הסנקציות נגדנו. ולכן, באופן הגיוני מבחינתם הם אינם רוצים שאישיות מתונה כמו האשמי רפסנג'אני או ח'אתמי תהיה נשיא איראן. להיפך, הם מעוניין שייבחר מישהו שיגרור את איראן כמה שיותר לעימות עם ישראל ועם אמריקה.

השמועות על אגרת סודית שביכול שלח קרי לרפסנג'אני אכן שכיחות באינטרנט בפרסית. העובדה שההאשמה בניסיונות להתקרב לארצות-הברית משמשת כלי בתעמולת הבחירות הנוכחית, מלמדת משהו על "רוח המפקד" של המנהיג העליון ח'מינאי הנושבת במדינה, כמו גם פסילתו לבסוף של רפסנג'אני.

חריג בנוף

זיבאכלאם, המביע לעיתים תכופות עמדות רפורמיסטיות ומתונות, הוא תופעה חריגה בנוף האיראני. הוא ידוע, בין היתר, כמי שמותח ביקורת על הכחשת השואה של אחמדינג'אד,  בטענה כי "אמירותיו של הנשיא מוכיחות שהוא אינו יודע מאומה על תולדות המזרח-התיכון ואודות האירועים שגרמו להקמתה של ישראל", ואף הצהיר כי עם הסוגיה הישראלית-פלסטינית יש להתמודד אך ורק בתחום היחסים הבינלאומיים של איראן, ללא אידיאולוגיה ודמוניזציה. גם חכמת-היתר שהוא מייחס למזכיר המדינה האמריקני קרי, ממחישה את תפיסתו הריאליסטית של זיבאכלאם, המתקשה להאמין כי קרי מתבטא מתוך אידיאולוגיה ולא מתוך חישוב מדיני קר.

אפשר להתווכח אודות המדיניות הנכונה ביחס לאיראן, אך דבר אחד ברור: לא רצוי למערב להתערב בפומבי במדיניות הפנים האיראנית, מכיוון שתמיכה מערבית מוצהרת באחד הצדדים תשמש נשק בידי מתנגדיו. בניגוד לניתוחו של זיבאכלאם, מזכיר המדינה קרי לא היה מעורב בשום קונספירציה, אלא באמת התכוון למה שאמר: בביקור במזרח התיכון ב-24 במאי, גינה קרי את פסילתו של רפנג'אני כ"מבוססת רק על מי שמייצג את האינטרסים של המשטר".