מספר האנשים החיים מדולר וחצי ביום, שזאת היא ההגדרה ל"עוני מוחלט", נחתך בחצי, מכשני מיליארד בני אדם לכ-"רק" מיליארד בני אדם
מאמר שהתפרסם בעיתון היוקרתי הלונדוני "The Economist", מתאר את ה"סוף לעוני". למעשה, בעשרים השנים האחרונות, מספר האנשים שחיים מדולר וחצי ליום, שזאת היא ההגדרה ל"עוני מוחלט", נחתך בחצי, מכשני מיליארד בני אדם לכ-"רק" מיליארד בני אדם. אמנם, זה עדיין מספר גבוה מאוד, אך למרות זאת מדובר בהישג חסר-תקדים בתולדות האנושות – הן מבחינת המהירות בו הוא הושג והן מבחינת כמות האנשים שהוא מקיף. לפי המחברים, מרבית האנשים שיצאו מהעוני המוחלט מרוכזים במזרח הרחוק, בעיקר בסין ובמידה פחותה אף בהודו, כאשר הגורם המרכזי להתעשרותם המהירה הוא התפתחות השוק החופשי באותן מדינות.
המקומות בעולם שבהם עדיין ישנן בעיות קשות של עוני מחפיר מרוכזים בעיקר באפריקה וחלק ממחוזות הודו שלא מתאפיינים בגישה חיובית לשוק החופשי. שינוי פוליטי בארצות שנשארו עוינות לשוק חופשי ולסחר חופשי, יכול להביא בעשרים השנים הקרובות לחיסול דה-פקטו של העוני המוחלט בעולם, מה שיהווה הישג מופלא לאנושות. אבל זה יקרה רק אם הממשלות יתנו לשווקים לעשות את שלהם, ובעיקר – שישתדלו לא להפריע.
רק על מנת להעמיד דברים על דיוקם: אותם אנשים שיצאו מ"עוני מוחלט" פשוט מקבלים היום יותר מדולר וחצי ליום אבל עדיין לא בסביבות הסכום שמעניק קיום בכבוד. אם אותו עובד מרוויח 3.5 דולר ליום או אפילו סכום "מכובד" של 10 דולר, זה עדיין לא מאפשר קיום מכובד. כל זאת , מבלי להוריד מחשיבותה של המגמה המוכיחה כי שוק חופשי קפיטליסטי אכן מוביל לקידום הכלכלה העולמית ובתורה לרמת חיים גבוהה יותר!
לא בטוח שאתה צודק.
אדם שמעבד את אדמתו, אוכל 2 קערות אורז ליום ומסוגל להאכיל את ילדיו הוא אדם שחי בכבוד.
לרוב האנשים האלה יש קורת גג.
הם לא נהנים מהמותרות שלנו, לא ברמת התזונה ולא בתענוגות החיים, אבל הם לא הולכים עם בטן נפוחה וסובלים קור ורעב.
זה הישג שלא נראה כמותו מעולם.
אני חושב שאפשר להשיג ביעור של העוני המוחלט גם בלי לשנות את רמת ההכנסה לנפש על ידי שיפור והנגשת טכנולוגיות חקלאיות למדינות נחשלות (זה קורה) וכך ליצור היצע גדו יותר והוזלת מחירים, כמו גם הקלה על האדם הבודד ליצור את מזונו בעצמו.
הידד לאנושות על ההישג הנפלא.