סוגיות שונות המהוות זירה למאבק בין חמאס לצבא מצרים פוגעות באינטרס הפלסטיני ומדגימות כיצד לעיתים גובר כוחם של האינטרסים על האידיאולוגיה
משטר 'האחים המוסלמים' במצרים לא הביא בחשבון כי לא כל המצרים מזדהים עם חמאס, חרף הזדהותם עם הסוגיה הפלסטינית. עתה, סוגיות שונות מהוות זירה למאבק בין חמאס לצבא מצרים ומגלות כי לעיתים האידיאולוגיה לא מספיקה כדי לגשר על פערי האינטרסים
למרות שתנועת החמאס מגדירה עצמה כזרוע של תנועת 'האחים המוסלמים', ועל אף ששלטון מצרים נמצא כעת בידי תנועת 'האחים המוסלמים', היחסים בין מצרים לחמאס רק הולכים ומידרדרים. אמנם מדובר בשתי תנועות אחיות מבחינה אידיאולוגית, אולם האירועים שהתרחשו לאחרונה מעידים כי השפעת האינטרסים הפוליטיים והאזוריים חזקה יותר. יתרה מכך, המצב הנוכחי מדגיש את החלוקה המצרית הפנימית בין הצבא והחברה המצרית ל'אחים המוסלמים'. דעת הקהל המצרית, כך נראה, פונה נגד החמאס ככל שגוברת מורת רוחם ממפלגת השלטון.
גם לפני הפשיטות המצריות על מפקדות חמאס בסיני, שהתרחשו במהלך הימים אחרונים, בתקופה האחרונה גובר המתח בין מצרים לתנועת חמאס. הללו מטיחות שלל טענות ומענות האחת בשניה, בדגש על שתי טענות מרכזיות: חמאס דורשת ממצרים להפסיק לחסל מנהרות ולפתוח את מעבר רפיח, ואילו מצרים מצידה מאשימה את החמאס בהתערבות בענייניה הפנימיים ובמעורבות בפגיעה בחיילים מצריים בסיני.
מנהרות המריבה
סוגיה ראשית המעכירה את היחסים בין מצרים לחמאס, ורלוונטית מאוד גם מבחינת ישראל, היא סוגיית המנהרות. על-פי נתוני המצרים, מספר המנהרות הגיע לכ-1200. מערכת המנהרות מגלגלת סכומי כסף מכובדים ביותר: חפירת מטר אחד באדמה עולה כ-100 דולר. ניהול מנהרה גם הוא עסק מכניס ביותר. למשל, ההכנסה לבעלי המנהרה עבור הברחה של סחורות בכמות של שלוש משאיות מסחריות עומדת על כ-50,000 דולר, כך על-פי דיווח העיתון המצרי 'אל-מצריון'.
נתון חשוב נוסף, המדגיש את חשיבות המנהרות עבור הכלכלה העזתית, הוא שיותר מ-10,000 פלסטינים מועסקים בתעשיית המנהרות באופן ישיר או עקיף. המנהרות משמשות להברחת פושעים, אמצעי לחימה, סמים ומסתננים לישראל. מסיבות שונות רואה מצרים במנהרות איום על ביטחונה הלאומי. המתקפות שהתרחשו בסיני, בהן נפגעו חיילים מצריים, היוו זרז עבור מצרים לפעול נגד המנהרות.
במרץ האחרון פתח הצבא המצרי במבצע נרחב לחיסול המנהרות ונקט בשיטה שצה"ל בוודאי לא היה מאמץ: הצפת המנהרות בביוב, מה שעורר את זעמה של חמאס. יחד עם זאת, יש להדגיש כי על-פי הידיעות בעיתונות המצרית 'האחים המוסלמים' במצרים התנגדו להרס המנהרות; אלא שלחץ הצבא המצרי היה חזק יותר. 'האחים' ניסו למנוע את השמדת המנהרות באמצעות משא-ומתן עם שר ההגנה עבד אל-פתאח אל-סיסי, אך נכשלו. בסופו של דבר, נראה שאנשי החמאס לא משכילים להבחין בין האינטרסים של הצבא המצרי למצוקות 'האחים המוסלמים'.
מאשימים את החמאס בכל צרה
המנהרות אינן גורם החיכוך היחיד. המצרים רואים בחמאס חלק אינטגרלי מהכוחות התוקפים את החיילים המצרים בסיני. למשל, ממש לפני מספר ימים נורו 7 יריות לראשו של קצין מצרי באל-עריש. מקורות מצריים טוענים כי הירי בוצע על-ידי איש חמאס, בתגובה לפשיטות המצריות על בסיסי החמאס בצפון סיני ולמעצרי פלסטינים החוצים את הגבול מעזה למצרים דרך מנהרות ההברחה.
ההאשמות שמפנים המצרים כלפי החמאס אינן חדשות. עוד בשנת 2008 פרסם העיתון הממשלתי אל-אהראם דו"ח, הטוען כי לחמאס יש תכנית מבצעית לפרוץ לגבולות מצרים ולירות פצצות מרגמה לעבר עמדות מצריות. לפי הדו"ח, החמאס אפילו פרסמה פתווא לפיה מותר להרוג חיילים מצריים. בנוסף, מצרים חושדת במעורבות החמאס ברצח חיילים בסיני ברמדאן האחרון. לבסוף, ישנם המסמכים שקיבל לידיו בית-המשפט באסמאעיליה, המוכיחים את מעורבות חמאס וחיזבאללה בשחרורם של כ-1,000 אסירים מסוכנים, שנמלטו בראשית שנת 2011 מבית-הכלא ואדי נאטרון צפונית לקהיר.
שלא במפתיע, בחמאס דוחים מכל-וכל את ההאשמות. חבר ההנהגה המדינית של התנועה, מחמוד אל-זהאר, הגדיר את סוגיית היחסים בין מצרים לחמאס, כשהוא פונה למצרים: "בכל צרה אתם מאשימים את חמאס. אפילו אם מישהו התגרש מאשתו, חמאס מעורבת בכך. אין לחמאס שום עניין בעוינות לצבא המצרי". בנוסף מתח אל-זהאר ביקורת זהירה על אנשי משטרה מצריים "שסוגרים את מעבר רפיח ללא אישור ממפקדיהם".
לעת עתה נראה שיד החמאס על התחתונה, מכיוון שאין לה יכולת של ממש להפעיל לחץ על מצרים. בנוסף, החמאס נקלעה לסכסוך עם מי שהייתה עד לא מזמן בת-בריתה הקרובה: איראן. בשל תמיכתה במורדים הסונים נגד משטרו של באשר אל-אסד בסוריה, איראן קיצצה או הפסיקה לחלוטין את הסיוע לחמאס, הנאמד בכ-15 מיליון דולר בחודש. לאור זאת, מנהרות ההברחה חשובות עתה לחמאס יותר מאי-פעם. עיתוי הצבא המצרי, שהחל לפעול נגדן ביתר שאת, לא יכול היה להיות גרוע יותר מבחינת התנועה.
הבעיה הפלסטינית – לא רק של 'האחים'
לדברי החוקר המצרי אחמד יוסף אחמד אחת הסיבות העיקריות למתיחות בין מצרים לחמאס היא שהמשטר המצרי החדש לא הביא בחשבון כי לא כל המצרים מזדהים עם חמאס, חרף הזדהותם עם הסוגייה הפלסטינית. אי-ההבנה הזאת, לדעת אחמד, היא "פצצת זמן" ביחסים בין מצרים לחמאס: "אם כן נשאלת השאלה – האם הסיוע שמגישה מצרים לחמאס הוא סיוע לעם הפלסטיני או לתנועת 'האחים המוסלמים'?"
אחמד סבור שגם אם כל ההאשמות שהוטחו בחמאס לא הוכחו באופן ודאי, הרי שתדמיתה במצרים נפגעה ודעת הקהל המצרית החלה מקשרת את חמאס לאירועים עתירי אלימות במדינה, במיוחד לאחר חטיפת החיילים המצרים בסיני. בסופו של דבר, הסוגייה הפלסטינית הופכת "מבעיית האומה לבעיית 'האחים המוסלמים'. כך, כמות התומכים בסוגיה הפלסטינית מצטמצמת לתומכי 'האחים המוסלמים', שהם המיעוט. זוהי פגיעה אסטרטגית בסוגיה הפלסטינית".
