חוק יסוד: גידול ילדים ואחזקתם

 מכיוון שחקיקה ומעורבות ממשלתית הן הדרך היחידה לנהל כראוי את התא המשפחתי, התגייסנו למשימה הלאומית. הנה הוא לפניכם: החוק לגידול ילדים ואחזקתם.

 

במטרה למנוע את התופעה הנוראית של שכחת תינוקות ברכבים, מתחרים ביניהם חברי-הכנסת בהצעות חוק יצירתיות. היות וידוע כי רק החוק הוא שומרנו ומצילנו, ומכיוון שברור כי רק הממשלה מסוגלת באמת לנהל את תאינו המשפחתיים, התגייסנו למשימה הלאומית; לאחר ימים ארוכים של דיונים קדחתניים, הנה הוא לפניכם: ניצן ראשון של החוק המושלם לאחזקה וגידול בטוחים של ילדים

מחוקקים ומצילים? יוזמות למניעת שכחת-ילדים. צילום: גרשון אלינסון פלאש90

בישיבת חירום מיוחדת ומתוקשרת שנערכה בשבוע שעבר בכנסת, קראו ח"כים רבים לחייב בחוק התקנת חיישנים ברכב שימנעו שכחת ילדים. "צריך לעשות הכל כדי למנוע מקרים כאלה", קרא בלהט חבר הכנסת אבי וורצמן, "כל ילד הוא עולם ומלואו ואם חקיקה תציל ילד אחד זה שווה את זה". "יש לבצע שינוי תקנה", החרתה-החזיקה אחריו חברת הכנסת חוטובלי, "ולחייב את משווקי כיסאות הבטיחות להתקין בתוכם חיישנים שיכולים להתריע על שכחת ילד ברכב". וכך במפגן מרהיב של אחריות מיניסטריאלית החליטו נבחרינו כי יש לשים קץ להפקרות, ולקטוע באיבו את הנוהג המיושן של הטלת האחריות ההורית על ההורים.

חברי-הכנסת צודקים. אחרי הכל, גידול ילדים הוא מהסבוכים שבמעשי האדם, והמחשבה כי ניתן להותיר סקטור נרחב זה ללא כל הסדרה חוקית משוללת כל הגיון. בתוך כך נתכנסנו אנו, חברי מועצת הרגולציה, להסדיר סוף-סוף מרחב מופקר זה, שעד היום היה נתון לחסדיהם של מוסדות ארכאיים כמו 'משפחה', 'דת', ו'הטבע האנושי'. הנה הוא לפניכם, תחילת פיתוח הקודקס המושלם לענייני משפחה.

חוק יסוד: גידול ילדים ואחזקתם, תשע"ג

א. סייגים באכילת נקניקיות

1. חנק מאכילת נקניקיות הוא מגורמי התמותה השכיחים ביותר של ילדים. זאת בשל צורתם העגולה של פרוסות הנקניקייה.

2. אשר על כן, הורה המגיש לבני-חסותו נקניקיות חייב להסדירן באחת הצורות הבאות:

2.1. חיתוך לרצועות אורך שלא יעלו על 0.25 ס"מ האחת;

2.2. פריסתן למשולשונים קטנים;

3. חיתוך הנקניקייה ייעשה רק באמצעות "מוהל נקניקיות" מורשה, המוסמך לכך על ידי מנהלת הצ'וריסוס הממלכתית, בראשות שר החינוך.

עוד הורה שמסכן את ילדיו. צילום: יעקב נעמי, פלאש 90

ב. תקנות באכסנת ביגוד

1. מדי שנה נהרגים ילדים רבים מתאונות מיותרות במרחב הביתי, בכלל זה הימחצות תחת כובד-משקלם של ארונות ורהיטים, לרבות מזנון.

2. כפועל יוצא, כל בעל דירה, משכיר או שוכר; ובכלל זה: שותף, שותפה, בן-זוג, בת-זוג, סטוץ-ללילה, יזיזה, א' מבית הנשיא ו/או הדומות לה, יחוייבו לנקוט בהליכים הבאים:

2.1. החלפת ארונות הבגדים בשקיות 'קל-בד' ייחודיות, העומדות בתקנות רשם השקיות הממלכתי;

2.2. החלפת מדפי הספרים בכספת 14 אינצ' תוצרת תע"ש;

2.3. הטמנת תחתונים ו/או גרביים לרבות: חזיות, ביריות ובוקסר 'גבר גבר', אך ורק במגירות סיליקון ייעודיות לכך בהתאמה אישית, שיונפקו על-ידי שרת הבריאות או מי מטעמה;

3. עמידה בכללים אלו יש לוודא בביקור תקופתי של פקח ארונות מטעם מנהלת ההורות הממשלתית.

ג. החוק למניעת החלקה

1. ילדים רבים מחליקים ונפצעים דבר יום ביומו באמבטיות חלקלקות ברחבי המדינה, תקלה המובילה לפגיעות ראש מסוכנות ולירידה בכושר תחרות הגניוס של המוח היהודי.

2. כצעד מונע יחויבו מחזיקי אמבטיות, כיורים, מקלחונים (לרבות טוש) לנקוט מספר אמצעי-נגד:

2.1. התקנת חיישן-עמידה, המתריע כאשר ילד נעמד בעת הרחצה, באופן המגביר את סיכויי ההחלקה;

2.2. ציפוי האמבט בחומר מחוספס מונע החלקה העומד בתקני הבטיחות. פטור מחובה זו בנימוקים של "רחצת-עונג" ניתן לקבל באמצעות פניה לוועדת החריגים הממלכתית;

2.3. התקנת כרית-אויר בדפנות האמבט, למניעת פציעות-ראש;

3. מחדר-רחצה שלא יעמוד בכללים אלו יישלל רישיון הרחצה למשך תקופה שלא תפחת מ-30 יום, עד לתיקון הליקויים.

אמבטיה מוסמכת. צילום: Ella's Bubbles LLC, באדיבות ויקימדיה

ד. דיני מוות בעריסה

1. מוות בעריסה קוטל המוני תינוקות מדי שנה ברחבי העולם.

2. כיוון שטרם הוכחה יעילותו של מכשיר ה'בייבי-סנס' במניעת התופעה יש לנקוט באמצעי-ביטחון נוספים:

2.1. על פי מסקנות המחקר העדכניות יש להשכיב את העולל במצג חצי-זחילה, כאשר כפות ידיו מכופפות אל אחורי הראש, ומונחות בינות לברכיו. הרגליים יונחו בזווית כהה בניצב לכיוון שיפוע המזרן וגרוגרתו תתנדד תוך ליטוף לפרקים של עצם המפרק;

  1. 2.2. על הורים לעמוד במשמרות רציפות סביב מיטת העולל, תוך בדיקת-דופק בתכיפות שלא תרד מ-5.4 דקות;

3. על הורה שייתפס מפר הוראות חוק זה בשינה ו/או נמנום, לרבות: ניקור, עיפוץ והדומים להם, ייגזרו עבודות שירות במחלקת יולדות, אגף סניטריה.

ה. ענישה הורית

1. תוקם מנהלת רענון הורות (להלן: "המנהלת") שתפעל בכפוף לאגף ההלשנות במשרד הבריאות, בראשות סופר-נני מיכל דליות.

2. המנהלת תהיה אחראית על-פי הוראות חוק זה להפעלת מרכזי רענון אזוריים בכפוף למכרזים תפורים, אליהם יישלחו עבריינים לפי חוק זה.

תדע כל אם עבריה כי המדינה מפקידה בידיה את אזרחיה הפעוטים, אך ורק בכפוף לתקנות גידול הילדים (התשמ"ז), אשר כל חריגה מהן תטופל בנחישות וברגישות.

יש לכם רעיונות נוספים? חוקים מצילי-חיים שנשמטו משום-מה מחוק היסוד המונומנטלי שלנו? מוזמנים להציע אותם בדף הפייסבוק שלנו!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. ועכשיו ברצינות:
    דוח משרד הבריאות מראה שהסיבות העיקריות לתמותה בגילאים 0-14 הם (לפי הסדר): סיבות הקשורות בלידה ומומים מולדים, תאונות (שלכאן אפשר להכניס את הנושא הנ"ל), גידולים ממאירים, מחלות לב, דלקת ריאות ושפעת וגם רצח.
    נניח שהסטטיסטיקה היא שכל חודש מת ילד אחד שנשאר ברכב (וזה ממש לא ככה), אז עדיין מחלות לב מובילות.

    ובהמשך לכתבה – אולי נעשה רגולציה גם של מחלות לב? ושל מומים מולדים?

  2. נורא ! הנימה המבודחת של המאמר הזה, הזילזול הבלתי נסבל בחיי ילדים! מוכרחים להעמיד הורים רשלנים/שכחנים/נוטשים לדין ולהעניש אותם בחומרה. הייתי רוצה שכותב המאמר הזה יכניס פעם רגל או יד לתוך תנור לוהט וישההה אותם שם רק ל-10 דקות, ואחר כך נראה אותו כותב בזחיחות דעת אוילית שכזאת על הזהירות שיש לנהוג בחיי פעוטות וילדים ועל החשיבות של שמירה על בטחונם.

    1. רבקה,
      העמדה לדין של אחראי למוות ברשלנות היא דבר אחד. למעשה, זה אפשרי בכל מקרה של שכחת תינוק ברכב, והסבה היחידה לסגירת התיק היא ההנחה, הנכונה מאד ברוב המקרים, שההורים כבר נענשו. אם התופעה מתחילה להראות מופרזת, יש בהחלט ענין כן למצות את הדין עם הורה כזה פעם או פעמים, למען יראו וייראו.

      המאמר כאן אינו מדבר על זה. הוא מדבר על תופסת תקנות וחוקים מחייבים מראש, שיגרמו בדיוק להיפך הגמור: הורים יתרכזו בכסת"ח במקום בשלום הילד, והחיים של כלנו רק יתקרבו יותר לאידאל של 1984.

    1. מסכים.

      אני מקוה שיחזור בו. בתחום הזה, הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות זה לקדם – תקשרתית – שיטות לזכרון. לא לחוקק שום דבר חדש בענין.