מורה חדש? לא בבית ספרנו

רוצה ללמד בבית-ספר מדי פעם, או אולי בתור ג'וב קבוע? אם לא עסקת בהוראה כל חייך, הכיף יסתיים בתלוש המשכורת.

אוהבים ללמד? רוצים ללמד בבית-ספר מדי פעם, או אולי בתור ג'וב קבוע? בהנחה שיש לכם הכשרה מקצועית שאינה מתחום החינוך ושלא עסקתם בהוראה כל חייכם, הכיף עשוי להסתיים בתלוש המשכורת • עם שיטת שכר מבוססת-ותק, דרישות לתעודת הוראה והעלאות על-ידי קורסי השתלמות, מערכת החינוך משמרת את השעמום ומרחיקה כוחות יצירתיים הבאים מחוץ למערכת

שחיקה ללא מוצא. מורה ותלמידים, אילוסטרציה. צילום: Etan J. Tal, ויקימדיה

מקצוע ההוראה ידוע כמקצוע שוחק. מי שבוחר בו לכל החיים לוקח על עצמו משימה קשה שלא כולם עומדים בה. רבים מאבדים ענין והופכים למורים מהסוג היגע והמייגע, הנפוץ כל-כך במחוזותינו. מה יקרה אם יכנס לכיתה מורה חדש ורענן, שלא עסק בהוראה כל חייו, שיכול להביא עימו ניסיון מעניין ומגוון משלל תחומי חיים בהם עסק?

נניח שיבוא עורך-דין עצמאי, אחד כזה שבזמנו הפנוי קורא סיפורים של עגנון עם פרשנות של קורצוויל, שנמאס לו לעמוד חמישה ימים בשבוע בבית המשפט ולעסוק בפלילים, ויחליט להקדיש יום אחד בשבוע להוראת ספרות בבית הספר התיכון שבשכונת מגוריו; או אולי יהיה זה איש היי-טק בן 45 שהזמן שלוקח לו למצוא עבודה חדשה ארוך כמו שנת לימודים, ויחליט לנצל את הזמן להכנס לכיתה וללמד מתמטיקה. בין היתר הוא יספר להם על תעשיית ההיי-טק, מה עושים בעבודה אמיתית ומה הקשר בין המתמטיקה שהם לומדים לבין אלגוריתמים משוכללים שפועלים בטלפון החכם.

מורים כאלו יוכלו לתרום לכיתה לא רק ידע, אלא גם לחלוק איתם את ניסיון חייהם – הידע שהם צברו במהלך הקריירה המקצועית שלהם – מידע שללא ספק יתרום לתלמידים הרבה יותר מרוב מה שהם לומדים בבית הספר.

אין כניסה ללא-מורים

ובכן, מדוע תסריטים אלו כמעט ואינו מתרחשים? כיון שמשרד החינוך מעודד אנשים מסוג זה שלא לעשות זאת. לא די בכך ששכר המורים אינו גבוה ואינו מפתה בעלי משרות מוצלחות לעבור לעסוק בהוראה, אלא שמבנה השכר המורכב יוצר אפליה מבנית כנגד מי שבאו מבחוץ.

ארגון המורים מפרסם ברחבי המרשתת דף הסברים ממנו ניתן ללמוד כיצד מחושב השכר המוענק למורים. כדאי מאוד שעורך דין מצליח יצטרף לחבורת היושבים בחדר המורים כדי שיעזור להם להבין את הסעיפים השונים. הסבר ברור שכזה יכול לפתות גם את אנשי ההיי-טק למקצוע ההוראה: ודאי שהם יתרשמו כשיראו שאפשר להוריד מהאתר קובץ אקסל ובו סימולציית שכר המחשבת את המשכורת שיקבלו על-פי תוספת שחיקה, תוספת תגבור, תוספת בגרות, תוספת עוז לתמורה ותוספת ותק.

כן, מורה ותיק מרויח יותר כסף. ולמי שתהה: לא – אין קשר בין צמיחת שכר המורה לאורך השנים לבין צמיחת שביעות הרצון של התלמידים או הצלחתם בבחינות הבגרות. אגב, לחישוב הוותק סופרים גם שנות שירות בצה"ל: בקריה או בלבנון, בשירות לאומי או בישיבת הסדר – אין הבדל.

עורך הדין רגיל לנהל משא-ומתן לפני שנקבע הסכום אותו הוא יקבל תמורת עבודתו; עובד ההיי-טק יודע שמעריכים אותו על-פי תרומתו לחברה או כישוריו הנדירים, אך לא כך במערכת החינוך. בבית-הספר מורה מתוגמל הוא זה שבילה שנים רבות בכיתה. ואם המורה החדש פתח סטארט-אפ לפני עשור ויכול לתת לתלמידים דוגמה אישית של מנהיגות, כשרון ועבודה קשה? נחמד מאוד, אבל יהיה קשה מאוד לתרגם זאת לתלוש המשכורת. ואם מורה ותיקה להיסטוריה בחרה לעזוב את הלימודים לשנה בכדי לכתוב ספר על ירושלים במאה ה-19? אז חבל שעשתה זאת, כיוון שמורה העומדת בכיתה, בלי קשר למה לומדים ממנה התלמידים, עושה להעלאת שכרה יותר מאשר מורה שנוקטת יוזמה ועושה דבר מה עצמאי וחדשני. אין סעיף בשכר שמתגמל דברים כאלה.

תקרת הזכוכית של ההוראה. טקס הענקת תעודות הוראה

על גמ"ש וגמישות

מרכיב נוסף בשכר הוא גמול השתלמות (גמו"ש, בפיהם של יודעי ח"ן). מי שעובד במגזר הציבורי מכיר היטב את התעשיה העצומה של הקורסים המוכרים לגמו"ש. מדובר בקורסים המציעים ידע, שימושי או לא, מענין או לא, שמי שמצליח לשרוד עד סופם ולקבל את המסמך המיוחל המוכיח שהשתתף בהם, יכול לצבור גמו"ש שבסופו של דבר מיתרגם להעלאה בשכר.

כמובן שאין צורך שיהיה קשר בין תוכן הקורס לבין העבודה אותה מבצע העובד או להכשרתו המקצועית. גמו"ש מיועד למי שלומד לשמה בלבד (קרי, לשם משכורת). עובדי המגזר הציבורי משקיעים מזמנם הפנוי ואפילו משעות העבודה שלהם בכדי למצוא קורסים ולהשתתף בהם. לאחר מאמץ ממושך של שנים רבות, זוכים העובדים בהעלאה בשכר. כמה היי-טקיסטים משתתפים בקורסים האלה? כמה עורכי דין? הנה עוד סיבה שבגללה מורה חדש יקבל משכורת נמוכה יותר.

תעודת נוראה

סעיף נוסף לפיו מתגמלים מורה הוא תעודת הוראה, המוכיחה לכל מאן-דבעי כי למחזיק בה יש יכולת פדגוגית ושהוא מסוגל ורשאי ללמד במדינת ישראל. לא לכל המורים יש תעודת הוראה, ולא כל המורים במערכת עברו בהצלחה את בחינות ההכשרה לתחום הספציפי אותו הם מלמדים, אבל מי שלא מחזיק בתעודה הנכספת יתאכזב מאוד כשתיכנס לחשבון הבנק המשכורת הראשונה שלו: הוא יגלה שמורה בלי תעודת הוראה מופלה לרעה בסכום של קרוב לאלף שקלים בחודש.

אם כך, מדוע שלא ילך המורה וילמד? מכללת לוינסקי מציעה תכנית לימודים לתעודת הוראה בהיקף של שלושה ימים בשבוע הנמשכת שלוש שנים; אוניברסיטת בן גוריון מציעה מסלול דו-שנתי, ואף מסלול חד-שנתי למי שמלמד כרגע; וגם האוניברסיטה העברית מציעה מסלול לימודים לתעודת הוראה לאקדמאים, שכולל קורסים רבים ושלאחריו יש לבצע התמחות (סטאז').

כל זה טוב ויפה, אכן כדאי לו למי שרוצה שיישב בכיתה וישמע כמה הרצאות. אולם נשאלת השאלה: מי ירשם לתכניות האלה? מי ישלם שכר לימוד על שנה או יותר, וישקיע חלק ניכר משבוע העבודה שלו בפעילות שעליה איש לא ישלם לו? הרי אנשים צריכים להתפרנס, שכר הדירה נשאר כשהיה גם כשמורידים את היקף העבודה לחצי משרה.

הסיכוי שאדם בעל עבודה סבירה וניסיון תעסוקתי ישקיע מזמנו בלימודי ההוראה הוא אפסי. רק מי שמתכנן לשהות בין כותלי בין הספר עד גיל הפנסיה יטרח ויעשה זאת. במילים אחרות, מורה מן החוץ שמביא רעיונות חדשים וגישה חדשה, שיכול לרענן את בית הספר ולאתגר את התלמידים, לא יחזיק בתעודת הוראה ולנצח יופלה בשכר.

כך שומרת מערכת החינוך על עצמה ללא שינוי, מונעת כניסה של אנשים חדשים ורעיונות חדשים ודואגת לכך שהדוגמה האנושית היחידה שיראו התלמידים במהלך שנות לימודיהם, היא זו של מורים שעוסקים בהוראה כל ימי חייהם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

22 תגובות למאמר

  1. שינויים מתבקשים:
    ביזור המערכת. הריכוזיות של מערכת החינוך, הן אדמיניסטרטיבית והן פדגוגית היא כאזיקונים הדוקים היטב. שום דבר לא יכול להשתנות.
    יוזמה הורית. לבנות מלמטה מערכת אלטרנטיבית של קבוצות קטנות, לרוקן את המערכת הממלכתית מתוכן, עד שלא תהיה ברירה והממסד יתחיל באמת לשנות דברים. על הדרך ארגוני המורים יעברו רוויזיה משמעותית, כי יאבדו מכוחם.
    בסופו של תהליך ארוך נרצה לקבל מערכת שרובה פרטית, צמצום דרסטי של המנגנון הממלכתי שגם בו יתקיים ביזור כאמור שיתן למורים ולמנהלים לעבוד באמת ולא להיות פקידים של המשרד המרכזי.

    צריך להבין: המערכת הממלכתית עשתה רבות וגם הצליחה מאוד בשנים בעבר הרחוק. אבל, לא כל דבר הוא נכון בכל מקום ובכל זמן. האילוצים של מדינה בהקמה ובהתהוות הם לא רלוונטיים למציאות כיום. היום גם ככה רוב חלקיה של המערכת הם כבר לא בזרם הממלכתי כללי. זמנו של הקולקטיב עבר.

    1. זרובבל, מסכים עם כל מה שאמרת.
      הערה בקטנה לאמירה שלך על מדינה בהקמה: אני מאמין שחינוך פרטי שמגיע מלמטה כמו שכתבת הוא הטבעי המובן ביותר והקל ביותר לביצוע בזמן הקמה של מדינה.

  2. זה אפילו יותר מורכב מהמתואר. לדוגמה, גמול השתלמות אי אפשר לקבל אם אין תעודת הוראה. בוותק מהתעשיה לא מתחשבים. אני לומד לתעודת הוראה כאשר רוב הסטודנטים שלומדים איתי הם מהנדסים שעושים הסבה. לומדים שם גם דברים שהם לא מיותרים, אבל בהחלט לא הכרחיים.

  3. באמת מוגזם לדרוש ממורה שיהיה בעל תעודת הוראה.
    מציע גם – עורכי דין ללא הכשרה משפטית, מהנדסי בניין שלא למדו מעולם הנדסה, אבל אוהבים לבנות גשרים ורופאים מנתחים שלא למדו רפואה ולא עברו את בחינות ההסמכה, כיוון שאיש לא ישלם לו את שכר הלימוד בכל השנים הארוכות האלה.

    1. תעודת הוראה לא תורמת בכלום!!!! ללומדים אליה. איכות הסטודנטים במכללות להוראה נוראית…זה מוות קליני. פדגוגיה לומדים בשטח, מנסיון וממורים מנוסים. התעודה לא תבוטל בגלל שאנשים עושים על זה כסף

  4. הרשימה הזו היא אווילית על גבול הוצאת דיבה. מאיפה אתה יודע את כל זאת? האם ערכתה סקר? האם יש לך דוגמאות? האם ביצעת מחקר כלשהו? לא
    אבל לשבת ליד המקלדת ולקשקש עצמך לדעת – זה קל. את זה באמת אפשר לעשות ללא כל הכשרה
    אז בו נחליט שלהבא יבוא כל שבוע לטור/בלוג שלך משהו אחר וימשיך לקשקש עצמו
    כל זאת בזמן שאנחנו המורים נמשיך לעשות את המלאכה הקשה והמפרכת של עבודה בתנאים הבעייתיים של החברה הישראלית ומערכת החינוך הישראלית

    1. בתור מישהו שקשקש את עצמו לדעת במכללה להוראה + BED + סטאז' הרשימה הזאת בכלל לא רחוקה מהמציאות.
      כל הקידום בנוי על הצלחה בביורוקרטיה בלי שום קשר למה שאתה עושה עם התלמידים. אתה יכול להיות המורה הכי תותח במזרח התיכון או השמנדריק הכי רגזן בלבנט, ולא תהיה לכך שום השלכה על המשכורת.
      אז במקום להמשיך להתלונן ולהנות ממערכת הקידום הכי טיפשה ונוחה שיש במשק הישראלי המורים יכולים לנסות לשנות את המערכת לכיוון של קידום על בסיס כישורים. מורה מוכשר צריך להרוויח כמו מנכ"ל בחברת היי-טק, ומורה זבל צריך להרוויח כמו עובד תברואה. את כל השורות הבלתי-קריאות בתלושי המשכורת שלכם (מגיעים לפעמים לשני עמודים של סעיפים!) צריך להחליף בשורה אחת בלבד שנקראת שכר עבור עבודה. ואת כל העופר עייניים שלכם צריך לפטר ולשלוח לעבודה אמיתית.
      עד אז התלונות שלכם על הקשיים בהוראה, שהם וודאי אמיתיים, ימשיכו ליפול על אזניים ערלות. ובעזרת האתר הזה גם על פיות ומקלדות נשכניות.

    2. לכבוד המורה עמית לירז,
      הוצאת דיבה? בכתבה לעיל?
      אנא ממך נסח את תגובתך מחדש באופן שיאפשר לי להבין בדיוק באילו סעיפים של הוצאת דיבה אני עלול להיות מואשם. האם בכך שתיארתי את תנאי השכר הנהוגים בישראל? האם בכך שטענתי שהוראה היא מקצוע שוחק? האם בכך שהערכתי שאנשים בעלי השכלה רחבה ונסיון תעסוקתי עשיר יוכלו לתרום למערכת החינוך?בתשובתך אנא התיחס ללשון החוק התקף בישראל והבא דוגמאות מתוך הכתבה המוכיחות את דבריך.

      כמו כן, הימנע משגיאות כתיב: יש לכתוב "בוא" ולא "בו" וכן "ערכת" ולא "ערכתה", השתמש בסימני פיסוק, כמו למשל פסיק לאחר מילת הקריאה "לא" (שכחת זאת בהערתך), הקפד על התחביר והשתמש במילה "את" לפני מושא ישיר: יש לכתוב"לקשקש את עצמך לדעת" (ולא כפי שכתבת) ואל תשכח לרשום נקודה בסוף כל משפט. כך נהוג בעברית.
      פרט, נמק והסבר בהרחבה.
      בהצלחה,
      אורי עקביה

  5. אני חושב שללמד זה מקצוע.
    זה מקצוע שרוכשים בו ניסיון, ומשתבחים בו עם השנים.
    נכון, זה גם שוחק והכל, אבל למה שמי שמגיע מהתעשייה ידע בכלל מה לעשות כשתלמידים מתחילים לירות אחד על השני ניירות רטובים מרוק דרך העטים שהם פרקו?
    מורה בעל נסיון יודע לעצור את הדברים האלה ולהמשיך בשיעור.
    לומדים את זה.

    אבל באמת צריך גם דם חדש. אני מציע ליצור מערכת של קורסים בבתי הספר, שיועברו ע"י אנשים מבחוץ, ויארכו חודשים ספורים. 2-3 קורסים כאלה בשנה, יעשירו את התלמידים, אבל לא ייאלצו אותם לעמוד במשך שנה שלמה מול מישהו שמעולם לא הכין מערך לשיעור.

  6. לא קראתי מימי מאמר כה אווילי וטפשי !!! תכניסו את זה טוב טוב לראש : הוראה היא מקצוע שנרכש כמו כל המקצועות : למה אם אני מורה אני יכול לבוא ביום החופשי שלי לייצג לקוח שהסתבך בפלילים בבית המשפט כי אני חדש ומביא איתי קונצפציות משפטיות חדשות מעצם בורותי במטריה ? אני יכול פעם בשבוע לבוא לחדר הניתוח לנתח במקום הרופא המנתח ? אותו הדבר עם המורה הוא איש המקצוע ואין לו תחליף על ידי אדם שבענייני חינוך והוראה הוא הדיוט גמור גם אם הוא מליח ויצירתי במקצוע שלו.אז אל תבלבלו את המוח וגם לא איברים אחרים ברמ"ח איבריי ותנו למורים לבצע את עבודתם בשקט ובמקצוענות כפי שרק הם יודעים ומסוגלים לבצע

    1. אכן השיטה הנוכחית מנפיקה מורים איכותיים לעילא ולעילא. ולראייה הציונים המדהימים של תלמידינו בבחינות הבינלאומיות, ושביעות הרצון האינסופית של התלמידים וההורים מבתי הספר.

      סך הכל, אין שום סיבה לשנות כלום. וכל המתלונן – אינו אלא מוציא דיבה. הרי מורים חייבים לא לעבוד כחודשיים בשנה, בימים שבהם שאר המשק עובד, הם חייבים לקבל כל שנה שביעית חופש, כי רק המקצוע שלהם שוחק, של אחרים ממש לא, והכי חשוב – אסור בתכלית האיסור שיהיה קשר בין שביעות הרצון של ההורים והתלמידים ובין תגמולי המורים, ולו בצורה העקיפה ביותר. מי המציא את הדרך העקומה הזו? שביעות רצון של צרכנים?! איכסה! רק הבירוקרטים יודעים באמת מי לתגמל וכמה.

  7. סליחה אבל לא כל מורה משעמם, כתבה חצופה!!! למה שלא נויח יותר אחרי כמה שנים???? תסבירו!!! מי אמר שכוחות חדשים יותר יצירתיים??? וגם אנחנו התחלנו בגרושים!!!! לא ממש הבנתם את הבעיה, הבעיה היא שכר של מורה באופן כללי חדש או מתחיל, אני בעד שחדשים יקבלו יותר אבל מה זה ההשמצות הללו, למה תמיד המורים חוטפים??? חשבתם אולי שהמפקחות הן בלתי נסבלות ושהן מקשות מאוד, המנהלים כלבים וחונקים אותנו, די כבר !!!! נראה אתכם, במקום לשבת ולבקר בצורה כזו בואו לעבוד במערכת החינוך

    1. ולגבי הקורסים האלה יש הרבה שהם מרתקים אבל באוניברסיטה, אני עכשיו מסיימת שנתיים של התמקצעות בהוראת ילדים מחוננים, למדתי שנתיים אבל משרד החינוך מכיר לי בשנה אבל בכל זאת עשיתי זאת בגלל רצון לגלות, לדעת עוד, לפתח יצירתיות אצלי ואצל הילדים, מתאים לך לדמות המורה??? יש לי תואר באגרונימיה , תעודת הוראה בחינוך מיוחד ולמדתי בארצות הברית איך לעבוד עם ילדים אוטיסטים, למדתי 3 שנים אדריכלות ועיצוב פנים, פיסול באבן, ציור, אקולוגיה ומתמחה בפרויקטים מהסוג "הוראה מבוססת פרויקטים" וילדים וילדים מחוננים, אני השנה לומדת עיצוב גרפי ויוצאת לתואר שני במדעי הקוגניציה, שכחתי לספר שאני מדברת 3 שפות שוטף מחנכת, רכזת שכבה, רכזת המצוינות ומנחה, אתה חושב שמורה מתחיל יכול להתחרות בי???

  8. תיקון: מורה שתכתוב ספר מחקרי כגון זה שהוזכר על י-ם במאה ה-19 יכולה לקבל עליו גמולי השתלמות. כנ"ל ליצירות אמנות כגון רומנים ויצירות מוסיקליות. לא מספיק גמולים, ולא קיימת תשתית לעודד מורים ליצור ולחקור, אבל מן הראוי להזכיר בכל זאת.

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Sherut/Takanon/Perek1B/Hishtalmut/Gmul/koach.htm

  9. בתור מורה אני חושבת שללא כל ספק יש מן האמת ששנים משכללות את ההוראה כי כשחוזרים על דברים מספר פעמים כבר מכירים את הנקודות החלשות והנקודות החזקות של המקצוע הנלמד עבור התלמידים. כך שלנסיון יש ערך. עם זאת היכולת הבסיסית ללמד, לעניין ולהתעניין בעצמך במה שאתה עושה לא קשורה לותק. המערכת חולה מאנשים שאיבדו עניין מזמן שחוזרים על עצמם וחיים בסגנון שסוס טוב לא מחליפים. אבל מה עם הסוסים החדשים? לדעתי אסור לתת ללמד מעבר ל 7-8 שנים. צריך אז להגיד למורים ללכת לחפש לעצמם מקצוע אחר ואם הם ירצו לחזור עוד כמה שנים אחרי שהם ראו קצת עולם אז סבבה שיחזרו. צריך להחליף את הפנים המותשות בפנים שעדיין לא הותשו ובאים עם רעיונות חדשים שבשילוב עם הישן ינו משהו אחר. מצטערת – אני מקווה שאיישם את מה שאמרתי. ואדע לעזוב בזמן

  10. קראתי כאן את כל ההתכתבות, ואני חייבת להודות ששמחתי שמישהו סוף סוף מעלה על הכתב את הבירוקרטיה האוילית של משרד החינוך.
    אני לדוגמא עובדת כבר מעל 14 שנים עם ילדים בכל הגילאים, בחינוך הלא פורמאלי, בתחומים כגון תנועה לגיל הרך ודרמה יוצרת, הפעלתי צהרון פרטי 8 שנים ורכשתי הכשרה ספציפית לתחומים בהם עסקתי, אך לא, ברגע שהצגתי תעודות, המלצות וניסיון שלא במסגרת משרד החינוך, נפסלתי לאלתר מהאפשרות לעבוד במסגרת זו.

  11. זו אמת. אני לא הייתי מוכנה שאדם ללא תעודת הוראה ותואר שני במקצוע שלו ילמד בכיתה. מה שכן, אני מאוד הייתי רוצה, שהייטקיסטים וקצינים ומנהלים מצליחים וסטארטאפיסטים ישתלבו בתוכניות העשרה נושאות מלגות, כמו מה שמצאתי לי אתמול. זאת מעבר לשעות ההוראה, שכן שעות ההוראה יש להם מטרה אחת מוצהרת – הוראת תכנים לקראת מבחן. העשרה מוגדרת דווקא כפרויקט אחר, שיש לו מטרה אחרת. כמו כן, תודה רבה למי שניסה להכניס לפדגוגיה את כל מי שלא הצליח להגיע לפסיכולוגיה וכו'. הפתרון – העלאת הפסיכומטרי וסף הכניסה לחינוך והוראה וכן לשאר המקצועות שניתן ללמד בבית הספר לבגרות – לזה הזהה לעריכת דין, פסיכולוגיה, או מנהל עסקים וכלכלה.

  12. זאת כדי שלא יבואו לכיתה פליטי השכלה, אלא הטובים שבין המועמדים. כך הם יוכלו לאפשר גם ניסיון מגוון וגם איכות הוראה, בלי להיות מאוימים מכל מי שמרוויח יותר מהם. באשר למי שרואה את בית הספר כאפיק להשלמת הכנסה או הפגת שיעמום – מוזמן להתנדב ולקבל מלגה. נראה, כמה זמן יחזיק שם. כמו כן, יש את הקורסים באו"פ, שמשתלבים עם עבודה. בהצלחה.
    לגבי התקצוב של שכר המורה בתלות מוותק – מי אמר שאין שנות שבתון? חברות שלי ניצלו אותה להשלמת השכלה בתואר שני וליצירת פרויקטים חברתיים שעליהם דיברו ב- TED.

  13. אחלה רעיון, אולי נאמץ גם למקצוע הרפואה או המשפט. מי שמשתעמם מהעבודה הרגילה שלו יבוא .ליום בשבוע להיות רופא מנתח או שופט בבית משפט, כי אז הוא יביא רעננות והתלהבות ונסיון חיים.

    הנסיון פה להכליל כל מורה ותיק כשחוק הוא טפשי. ותק בכל מקצוע הוא עילה להעלאה בשכר, לקידום מקצועי והערכה. ורק בהוראה יש פה מחשבה שצריך לתת לכל אדם מהרחוב להיכנס לכיתה.

    בהצלחה עם זה.