אורי משגב מתאבל על כך שהיורדים משתייכים לאליטת השמאל השוקעת. ארז תדמור מקווה שמשגב צודק וקורא ליורדי האליטות להמשיך לשלוח לנו טורים מברלין
לפני כשבועיים פרסם אלון מזרחי טור מבריק על המאבק התרבותי שמנהל השמאל למחיקת הזהויות השונות של הפרטים בחברה המודרנית. הלאומיות, הדת, ערכי המשפחה, הזהות המינית, ערכים אליהם ניתן להוסיף גם את תחושת השייכות למולדת והזיקה לתרבות היהודית, נתונים כולם תחת מתקפה רבתי בשני העשורים האחרונים. אכן, גם אם לא כל הנוטלים במתקפה התודעתית פועלים במודע או בתיאום, בכל זאת קשה להתעלם מזיקתם הפוליטית הברורה ומהתיאום הלא-מבוטל שאכן מתקיים בין רבים מהארגונים, הפעילים, הפובליציסטיים או האמנים הנוטלים במתקפה חלק.
מזה כמה עשורים מנהלות אליטות השמאל מסע שיטתי ומקצין של שחיטת כל הפרות הקדושות באורגיה חולנית של ריקודי מה יפית בפני פריצי הפוליטיקלי קורקט. הדוגמאות רבות וצר המקום, ובכל זאת אציין כמה.
יצירתו המפורסמת ביותר של הפסל יגאל תומרקין היא "הוא הלך בשדות" שמציג את דמות הצבר עם פה פעור, לשונה משתרבבת, מכנסיה מופשלים, איבר מינה חשוף, ומבטנה מגיחים רובים. דמות הצבר סוטה ואלימה. ביצירה אחרת פיסל חזיר שמניח תפילין. על ביזוי היהדות והציונות בנה תומרקין את הקריירה שלו, ולמרבה הפלצות אף קיבל את פרס ישראל. להקת 'הדג נחש' חורזת ש"טוב למוחטה על ארצנו", ואביב גפן קובע כי "טוב למות בעד עצמנו". שרת החינוך לשעבר שולמית אלוני השוותה את קבר רחל אמנו לקבר רחב הזונה, ואמרה כי "נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס". סרבני שירות שיוצאים כנגד צה"ל מוצגים כגיבורי תרבות, ועשרות פרופסורים משווים את ה"נאכבה" לשואה ואת ישראל למדינת אפרטהייד.
שר החינוך לשעבר יוסי שריד הסביר את מאפייני הקמפיין במאמר שפרסם במעריב כבר בינואר 1984: "איש מתוכנו איננו משה, ולאיש אין מספיק כוח ותוקף לשבור את הסמלים. בכוחנו הדל נשתדל, לפחות, לשחוק אותם, לעמעם אותם, כדי שאי אפשר יהיה ללכת לאורם המתעתע אל התהום". כל זאת אמר שריד בשם ההומניזם והוסיף: "כאשר כל סמרטוט-מתנפנף ברוח נהפך לדגל – מוכרחים לשחוק ולעמעם את הסמלים. כאשר כל שיר של נעמי שמר נהפך להמנון, מוטב, ליתר ביטחון, להוריד את הסמלים לשפל המדרגה".
ואכן, מדן בן אמוץ וחנוך לוין, דרך אסי דיין ויהושע הסובל, ועד דודו טופז ואביב גפן, את עיקר פרסומם רושמים גיבורי התרבות בישראל מביזוי סמלים. יעדם אחד: יצירת ישראלי חדש המרגיש ניכור ליהדות, לציונות ולסמלי הלאום. ואכן, כשנותנים לשונאי סמלי הלאום להיות שרי חינוך, וכשמעניקים פרס ישראל לאנשים כמו יגאל תומרקין ופרופסור זאב שטרנהל (שעודד טרור ערבי נגד מתנחלים), הסטייה הופכת לנורמה, והנורמלי הופך לפאסה. התוצאה הבלתי-נמנעת היא הצמחת דור שרבים מבניו, בייחוד בחוגי האליטות, עברו התעללות חינוכית ותרבותית והם נעים ונדים בעולם כשהם תלושים ומעורערי זהות. או במילים אחרות: מסכנים.
אין להתפלא, אם כן, שכאשר אותם בנים באים לעצב את עתידם ולבחור מקום מגורים, הם מייחסים חשיבות מועטה, אם בכלל, לשאלות כמו לאומיות, זהות דתית, קירבה למשפחה או שייכות לקהילה. בעוד רוב מכריע של ישראלים מעניק לשיקולים שכאלו חשיבות רבה, ויבחרו בירידה מהארץ רק מחוסר-ברירה, תוצרי החינוך של האליטות הישראליות לא מייחסים כמעט חשיבות לשאלות זהותיות בבואם להחליט האם לחיות בארץ או לעבור להתגורר בפריז, בלונדון או בברלין.
אורי משגב, מעורר הפרובוקציות התורן שמנסה להעלות במעט את נתוני הגלישה המידרדרים ברחוב שוקן, פרסם שלשום טור בו גרס כי הנתונים הסטטיסטיים המעידים על כך שתופעת הירידה אינה רחבה מטעים, שכן הנתון המדאיג הוא דווקא זהותם והשתייכותם המעמדית של היורדים (סליחה, "מהגרים"). היורדים, לדבריו, "יכולים להרשות לעצמם" לרדת מהארץ, מכיוון שהם בעלי רקע סוציו-אקונומי והשכלתי גבוה – או במילים אחרות: אלו הם בניה המפונקים של אליטת השמאל הקורסת. אלו שעל-פי משגב ירידתם צפויה להפוך את ישראל למדינה תיאוקרטית / טוטליטרית / אנטי-דמוקרטית / פשיסטית / פרוטו-נאצית.
לראשונה מצאתי את עצמי מקווה שמשגב צודק. שההערכה שהעלה בדבר מאפייניה של קבוצת היורדים אכן נכונה. אם אכן רוב היורדים הם אלו שהדבר היחיד שהפגינו בו הצטיינות בשנים האחרונות היה לקבל ממדינת ישראל הכל ואז לירוק לבאר ממנה כולנו שותים, אזי ירידתם מהארץ היא דבר שצריך לשמוח בו. כעת נותר למאמינים שבינינו להתפלל שלא יעשו פניית פרסה וימשיכו לגדף את ישראל מרחוק.
אם אכן היורדים הם אלו שגדלו בשכונות היוקרתיות ביותר; התחנכו בבתי-הספר הטובים ביותר; שהוריהם מחזיקים בתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי / אקדמיה / מערכת המשפט ונהנים מפנסיה מטורפת על חשבוננו; אלו שדיגמו לעצמם את התפקידים הכי טובים בצבא ונרשמו ללימודי משחק וקולנוע מסובסדים; אלו שקיבלו מהחברה הישראלית הכל והדבר היחיד שעשו בתמורה היה סרט אנטי-ישראלי או הקמת ארגון חתרנות במימון אירופאי, הרי שהשאלה היחידה שאני מחכה בקוצר-רוח לקבל עליה תשובה היא: אדון משגב: מתי תואיל בטובך להצטרף אליהם?
רן ברץ כתב בצדק ב'מידה' שהטוב ביותר שביכולתה של מדינת ישראל לעשות היום הוא "להקל על חיי אזרחיה ולהציע להם סיכוי לעתיד טוב יותר בזכות כישוריהם, מאמציהם ובחירותיהם", וכי "כדי להצליח בכך עליה לברוח מן המדיניות והאידיאולוגיה המדינתית (אטטיסטית) והסוציאליסטית שמכשילה היום את אירופה וארה"ב … ולהפוך להיות ארץ האפשרויות הבלתי-נגמרות ליהודים באשר הם". אך עליי להוסיף: בסייג אחד. ליהודים הרואים עצמם יהודים באשר הם. את המשגבים והתומרקינים למיניהם אני מעדיף לקרוא בטורים שישלחו מברלין.
אתה פשוט בטוח שהחזון הציוני רשום על שמך בטאבו.
תתפלא אם יגאל תומרקין או אסי דיין רוצים להביא דעתם על מה שקורה כאן
זו זכותם המלאה
זה לא הופך אותם לפחות ציונים ממך.
אם ציונות זה להסניף קוק, אזי אכן, אסי דיין לא פחות ציוני מאף אחד אחר. במקרה של תומרקין ירידה לגרמניה תהיה בעצם עליה, או במילים אחרות, חזרה למקורות.
אין שום בעיה שיגידו את דעתם- המדינה לא צריכה לציין חולי נפש כאלה
בדקת שכולם שמאלנים? ישראלים שעוזבים לקליפורניה או ניו יורק בשביל הפרנסה לאו דווקא מצביעים מרצ או חד"ש. הם עושים את זה מסיבות כלכליות, אך גם חברתיות ותרבותיות, כמעמד בינוני חילוני שמרגיש זר במולדתו. לעשות להם "נו נו נו" זאת חכמה קטנה, השאלה היא מי יחזיק את המדינה ואת הדמוקרטיה (?) אחריהם.
תודה באמת שאתם מתנדבים לעשות את מלאכת הקודש ולשמור על הדמוקרטיה שלנו. מה היינו עושים בלי זוכרות, עדאלה, שוברים שתיקה ובצלם? ממש מפחיד לחשוב איך היינו נראים בלי אילן פפה, גדעון לוי וענת קם. פחד מוות
פספסת את הנקודה ילד. מי שמחזיק את הדמוקרטיה בארץ זה לא השמאל ולא הימין, אלא המעמד הבינוני, אלה שעובדים, לומדים, מצביעים. זה גם הפרופיל של האנשים שעוזבים את הארץ לאמריקה ומערב אירופה. לא מדובר רק בסטודנטים חאפרים לאמנות אלא גם באנשים בוגרים, חלקם עם קריירות ומשפחות.
מעניין, אלה תמיד ח"כים בימין שמנסים לתת זכות הצבעה ליורדים…
וההתהלבות שלך מהמאמר של אלון מזרחי? מבחילה כמו המאמר שלו.
איזה ח"כים? מהליכוד?
אדוני הליכוד זה לא ימין, זה שמאל שמתחזה לימין וסוחב אחריו מצביעי ימין טיפשים.
היו זמנים קשים יותר בעבר. חלק קטן מאד עזב את הארץ, אבל לא כמו היום שמדובר במסות. נכון שקשה אבל זאת הארץ שלנו. ביחוד הירידה לגרמניה, מעלה בי תמיהה, איך יהודי יכול לגור ליד אלו שבטוח מישהו במשפחתם תרם לעלית הנאצים לשלטון ומי יודע מה עשה בתקופת השואה. קשה, נכון אבל זה הבית, אלפי בנים שלנו נהרגו בשביל שנחיה כאן, בעזיבה היורדים כאילו בזים להם, וזה קשה ונאמר כאן, במידה מסוימת, אפילו מכוער מאד. אין לנו ארץ אחרת
אל תלכי שבי אחרי השקרים שמנסים להחדיר לתקשורת ה"עמותות" ודומיהם. בשנה שעברה (וגם השנה) מספר הישראלים-היורדים ש*חוזרים* לארץ _גבוה_ ממספר הישראלים שיורדים!
וזה לא כולל עולים חדשים.
בקיצור – ישראל, מסתבר, היא סחורה הרבה יותר טובה מארופה וארה"ב. עובדה שמי שמכיר גם וגם מעדיף לחזור מאשר לעזוב.
ועדיין קל יותר לקנות קופסת אטריות באירופה מאשר בישראל. הבו לנו איטריות! איטריות אנטי ציוניות!
אני ימני, אימי מורה ואבי מובטל ואני מגיע ממעמד סוציו אקונומי בינוני, על הלימודים והדירה שלי אני משלם בעצמי מהמשכורת שאני מקבל מעבודה במשרה מלאה.
אני שואל מה המדינה עשתה בשבילי?
אני שירתתי 3 שנים בצבא עבור המדינה כשכל הזמן אמרו לי "לפעמים אדם צריך לחשוב על טובת הכלל ולא על טובתו שלו"
ואז יצאתי לחיים האמיתיים – שלל עבודות בשכר מינימום, מחירים מרקיעים שחקים שבכלל לא תואמים למשכורות, מחאות חברתיות של מזיזות לראש הממשלה ומדיניות כלכלית של שר אוצר שתביא את ישראל למלחמת אזרחים..
אני נכשל לראות איפה המדינה באה לקראתי, זה לא הגיוני שאני אעבוד במשרה מלאה בגיל 26 ועדיין איאבק לסגור את החודש כי אני חושב שבגילי אפשר כבר להתנתק מההורים.
סליחה אם קשה לי להרגיש רצון להישאר במדינה שהדבר היחיד שהיא עשתה זה לירוק לי בפנים ולהשתין עליי בקשת.
תשאל את החברים שלך בארופה מה המצב אצלם. הם יגידו לך שיש לך מזל שיש לך ביטוח בריאות ממשלתי, אוכל, ביטחון, תרבות, ועבודה (גם אם בזכר מינימום). ברבות ממדינות ארופה יש אבטלה של מעל 30% (!!!) לצעירים.
אני לא מדבר על אלבניה, אלא על פורטוגל, יוון, ספרד, איטליה, אירלנד…
יש לי חברים אירופאים שהיו מתים לעבור לישראל, ומחפשים בנרות איזה סבא יהודי… ואני מדבר על אנשים עם דוקטורט במדעי המחשב. אין להם עבודה בארופה (או שיש, אבל בשכר רעב, ובכל מקרה – תחושה שאין עתיד).
יחסית לארופה, וגם לארה"ב, המצב כאן דבש.
ברלין מלאה בטורקים, ספרדים, צרפתים, אוסטרלים, איטלקים ואנשים מכל העולם. התופעה של הגירה לאירופה וארה"ב היא עולמית ומהווה למעשה חלק מתהליך הרבה יותר גדול ממה שאתה מדבר עליו. העולם נהיה יותר קטן, ומספיק מעט זמן מחוץ ל"גבולות" המנטליים שיש לנו בראש כדי להבין שיש לכולם מה לחפש בכל מקום. אפילו ליהודים נרדפים שכמונו. אני מגיע מבית עני, והמעבר לברלין לא מקל עליי באופן כלכלי בשום מידה. אבל הוא מעשיר אותי בכל כך הרבה אספקטים אחרים שזה שווה את כל הטירחה. אם וכאשר אחזור לארץ, אני בטוח שיהיה לי הרבה מאוד לתרום לחברה שלנו מבחינת תפיסת עולם חדשה ובכל הקשור ביחסי אנוש, סובלנות ואהבה לחיים.
באמת שהמאמר שלך נשמע כאילו הוא נכתב מתוך כלוב. עצה שלי, נסה לחיות קצת במקום אחר ואז תחזור לארץ. נראה מה תחשוב אז.
ל"חי בברלין". אני חייתי בהרבה מקומות בכל העולם. ואני מסכים עם ארז תדמור. אגב, מהכרותי עם גרמנים צעירים ומשכילים רבים, כמעט כולם, אגרסיבים, עויינים וקולניים. לכן לא ברור לי על אילו נימוסים אתה מדבר. את האנטישמיות המפורשת שלהם לא ניתן גם להכחיש. גם אם הם מסתירים זאת בהומור פרוגרסיווי.
חי בברלין, לידיעתך ארז תדמור גר כרגע בארצות הברית, אינני מכיר אותו אישית אך אני מניח שזה מסיבות לימודים שלו או של אשתו, ואין לי ספק שהוא מסכים איתך שלחיות בחו"ל זה מעשיר. הנקודה שלו היא שלרבים מהיורדים של השנים האחרונות אין מלכתחילה את הבסיס הציוני שהיה בדור הקודם, או למשפחות אחרות בישראל, וזו אחת הסיבות שהם שם. אולי אתה ספציפית אינך משתייך לטיפוס זה של מהגרים לברלין- אך המאמר לא נכתב על מישהו ספציפי כלשהו ואם מסתכלים עליו כעל מאמר שמתייחס לקבוצות שיש להן מכנה משותף אז בהחלט יש לו קשר למציאות- מה גם שאורי משגב כתב את אותו דבר.
וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. (– בראשית, י"ב, י')
וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר–הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. (– בראשית, מ"ב, א'-ב')
האמת, מעבר להתקפה שהיא 90% מהנפח, אני מנסה להבין מה התוכן, מה בעצם מאמרים כאלו מציעים.
אני לא מוצא שום תוכן ממשי,
אני רק מבין שהכותבים נמצאים בפחד מצמית מחילוניות ומהשכלה, לא מציעים שום עולם ערכי אמיתי, רק יודעים לדבר בעקיפין, דרך התקפה של השמאל הדגנרטי, שזה לא מוצא חן ביניהם.
יש לכותב איזשהי תפיסת עולם ברורה קוהרנטית?
יש פילוסופים בשקל שעשויים להגיב שמה שהכותבים עושים זה שלילת התפיסה של השמאל לכן נגטיביות זה האמת, זה לא נכון במקרה הזה, גם בשביל לשלול צריך לעמוד מאחורי זה איזשהי תפיסת עולם שניתן להסכים עליה.
יש בעיה אחת משעשעת בתיאוריה שלך: רוב שהכותבים הם יותר חילוניים ומשכילים ממך פי כמה וכמה.
ולעניין הבנת הנקרא, שזו בעיה רצינית יותר, המאמרים מדברים בשבח הזהות הלאומית התרבותית והדתית אין משמעות הדבר שהם חייבים להיות דתיים, אלא רק שהם רואים חשיבות בזהות דתיתף לצד שייכות ללאום ולתרבות היהודית. כעת נשאלת השאלה, אם מזרחי ותדמור צודקים בקביעתם שהשמאל תוקף ומבקש לפרק את הזהויות האלו, מה יש לשמאל להציע?
אורן, השכלה (בעיקר פורמאלית) היא לא חזות הכל.
בכל אופן, אני לא מבין את הערך בלהציע את הלאומיות, דתיות, כזהות ללא ההקשר הפילוסופי המדבר על מהו האדם, מהו הערך במה שהם מציעים.
כאנשים חילוניים מה הערך של הדת? מה הערך של הלאומיות?
בכתבות כאלו מספקים חלק כל כך קטן מההקשר שנדרש על מנת להבין מה בעצם הם רוצים להגיד, שזה מבחינתי דומה ללא להגיד כלום.
ארז, אתה לא גר בארה"ב? יא צבוע
לא, אני גר בישראל ונמצא בשנת לימודים בארה"ב. בניגוד לרמת ההבנה של שמאלן נמוך מצח כמוך, לאף אחד אין בעיה עם זה שאנשים ילכו לשנת לימודים אחת או שתיים או שלוש בחו"ל, יצאו לטייל במזרח או בדרום אמריקה או יהנו מכל מה שיש לעולם להציע להם, תרבותית, חומרית, אינטלקטואלית או רוחנית. התגובה שלך מטומטמת ומרושעת אפילו בשביל שמאלן נמוך מצח אבל כשכתבתי את המאמר ידעתי שיהיה מישהו כמוך שישלח טוקבק כזה. כאלו אתם, צפויים ושקופים עד כדי שעמום. יש לך איזו טענה עניינית או שאד הומינם מסולף זה כל מה שאתה יודע?
יש לי תגובה: אתה ארז תדמור מקדש דברים מטומטמים לחלוטין, אפילו אני שלא אוהב את השמאל הרדיקלי נמלא שיעמום וחוסר עיניין לדברים שאתה מקדש, ולא ברור לי איך הם רלוונטיים לחיים שלי.
יש להטיל מס אמת על היורדים ובד בבד להעיף מהארץ מי שלא עשה צבא.
מי שיורד מהארץ זה שמאלנים אבל גם יורדים גם ימנים – כאלה שנמאס להם מהשמאלנים הארורים
אני ימני ולכן אין בעיה עם ימני או שמאלני שיורד מהארץ ( רוב היורדים הם ימניים)
והסיבה היא שבדרך כלל הרוב חוזר בסוף והסיבה האמיתית לירידה היא לא אידאולוגית טלאכלכלית פשוט לא נעים להגיד ירדתי כי אין התאמה לכישורי בארץ.זה גם קורהלא רק בארץ אלא בכל העולם . הבעיה היא הרצון לכפות משהו שיעזור לחלק קטן מהאוכלוסיה רק כדי שהם ישארו כמו תמיכה באמנים כמו בגרמניה על חשבון עובדי ההי טק
אני אסכם – הם לא יהודים .
ישנו חלק גדול בארץ חלק גדול שהוא אספסוף – פסולת גנטית של גויים . האנשים האלה , מקומם לא פה ויעודם בחיים הוא הגשמה במדינות אחרות . אין לנו מה לבוא בטענות – האנשים האלה עושים בדיוק את מה שהם צריכים לעשות .
אנחנו לא צריכים להיבהל מהשמאלנים , אנחנו לא צריכים לדרוש מהם להיות ציונים – אנחנו מבקשים מגויים ללמוד תורה ? זה מטומטם .
לשמאלנים צריך לשדר מסר אחד ברור – מקומכם לא כאן .
סיכום מעולה של האנטישמיות החדשה, תודה…!