אברהם אבינו היה יכול לקבל אחוזת קבר בחינם ולהיות מסודר מהעריסה ועד לקבר מנדיבותם של בני חת. אז למה הוא סירב?
בואו נניח שהיו מציעים לכם לקבל מגרש עם זכויות בניה במרכז עיר גדולה, נניח תל אביב או ירושלים, בחינם. האם הייתם מסרבים? מובן שלא. אבל זה בדיוק מה שעשה אברהם אבינו כשקיבל הצעה דומה מעפרון החיתי. אמנם העיר הגדולה היא חברון ולא תל-אביב, והוא לא תכנן לבנות בית דירות אלא רק מערת קבורה לאשתו שנפטרה כמה פסוקים קודם לכן, אולם עדין מציקה השאלה מדוע העדיף אברהם לקנות את השדה מעפרון החתי בארבע מאות שקל כסף (בראשית כ"ד ט"ו), ולא לקבל אותו במתנה?
כשמעיינים עוד בפסוקים, מסתבר שמדובר בהתנהגות עקבית: אברהם סירב גם להצעתו של ברע מלך סדום לחלוק איתו את שלל המלחמה באופן הזה: "תן לי הנפש והרכש קח לך" (בראשית יד, כא) ואמר: "אם מחוט ועד שרוך נעל, ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (בראשית יד, כג).
מה רע בלקבל מתנה? הפסוק מספר משלי, אותו אני אוהב לצטט כשאני מוזמן לימי הולדת של חברים, מסביר זאת כך: "שונא מתנות יחיה" (משלי טו, כז). אולם אברהם לא רק נמנע מקבלת מתנות אלא מתעקש להשיג לעצמו שטח אדמה בבעלות פרטית, ולכן מסרב להצעתם של החתים: "במבחר קברינו קבר את מתיך" (בראשית כג, ו). כלומר הוא העדיף להשקיע זמן וכסף ולקנות שדה מאשר לתת לחברה-קדישא של עדות החתים לטפל למענו בנושא. למה להתאמץ?
נראה שאברהם, רועה צאן חופשי שירא רק מה' ולא מאף אדם, לא רוצה להיות תלוי בטוב ליבם של אחרים וגם לא להיות חייב להם. בין אם זה עפרון החיתי שעושה רושם כאיש חביב, ובין אם זה מלך סדום, שכנראה היה קצת פחות נעים לבריות. מי שנותן לך מתנות חינם, מי שמבטיח לך מערת-קבורה-ברת-השגה יהפוך אותך לתלוי בו וביום מן הימים ידרוש תמורה. לכן מעדיף אברהם לוותר על המתנה ולהתאמץ להשיג בעלות על רכוש פרטי, רצוי כזו שמוכרת לפי החוקים הנהוגים בסביבתך: "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה… לאברהם למקנה לעיני בני חת" (בראשית כד, יז-יח). איך אמר פעם אדם חכם? "לא מטוב ליבו של החיתי אנו קוברים את מתינו".
לא בכדי מתאר הנביא את אחרית הימים במילים "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו" (מיכה ד, ד), איש תחת הגפן והתאנה הפרטיים שלו, לא גפן ותאנה שקיבל במתנה או בחכירה מוועדה ממשלתית שמחלקת דירות וקברים באופן שוויוני. רק כך, כאשר אדם יכול לצבור רכוש רב משלו הוא נעשה חופשי ומסוגל להיות נדיב שתורם לעניים, מכניס אורחים ומכבדם מכל טוב הארץ, בדיוק כמו אברהם אבינו.
שבת שלום
:השלמה וזווית קצת אחרת על אברהם, המתנות, הכסף והשעבוד
http://musaf-shabbat.com/2013/10/11/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91-%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A7/
מענין מאוד! אכן יש הרבה מה להרחיב על הנושא.
כתוב יפה, ואני מסכים עם העיקרון: אין ארוחות צהריים חינם, ומה שלא נקנה בכסף, נקנה במשהו אחר, בשלב כלשהו.
אבל יש נקודה דקה אחת שמפריעה לי: האם רק כשאדם צובר "רכוש **רב** משלו" הוא יכול להיות נדיב, מכניס אורחים וכו'? אני מסכים שהתנאי לנתינה מוסרית הוא שיהיה לך משהו, אבל האם אנחנו לא מסתכנים בכך שאנשים יימנעו מלעשות חסד עם זולתם רק כי הם "לא צברו מספיק עדיין"? האם לא תאמר שהעולם הרצוי הוא שאדם תורם כעשירית לצדקה ממה שיש לו – בלי תלות בכמה יש לו?
דוד,
בעקרון כן, נראה לי ראוי ונכון לתרום לצדקה ולעזור לאחרים בלי קשר לכמה כסף יש לך. גם אדם עסוק מאוד צריך להשקיע חלק מהיום בלעזור לאנשים סביבו. אבל…
1. בכדי לתת צדקה שהיא יותר מעשר אגורות, אדם צריך להיות בעל הכנסות משמעותיות.
2. כדי שנתינת הצדקה תהיה אפשרית, חייב להיות רכוש פרטי וחייב להיות חופש לכל אדם להחליט מה לעשות ברכושו הפרטי. מבחינה זו מי שחי בקיבוץ יהיה לו קשה יותר לתת צדקה, למרות שגם שם כמובן עוזרים זה לזה.
כתוב יפה וקולע. ממחיש היטב למה עדיף להימנע מלכתחילה מלקבל מתנות ״חינם״. מי שלא משרטט את הגבול בבירור מייד בהתחלה, סופו שיחזיר טובה תחת המתנה שקיבל, ומה זה אם לא שחיתות.
אברהם היה חכם, קבלת מתנות היום זו שחיתות, בעיקר שמדובר בשטח, בשלל, הם לא שלך!
ולכן אברהם ,החליט שכל מה שיקבל יכבול אותו ולכן שילם