העמדה הצרפתית הקשוחה בשיחות הגרעין בז'נבה אינה קשורה לסעודיה אלא לחשדנות עקבית כלפי איראן, חוסר אמון באובמה וגם דאגה לישראל.
הסכם עם איראן כמעט ונחתם בז'נבה, אך לפתע הציבה צרפת דרישות נוספות, שסיכלו, לפחות בינתיים, את המהלך • ההסבר הרווח למה שנתפס בעיני המעצמות ואיראן כמרדנות צרפתית, הוא עסקאות הנשק שלה עם מדינות המפרץ • אולם האמת היא שלא מדובר בתפנית מפתיעה אלא בעמדה עקבית, שהחלה בניסיון הרע של צרפת מהפרת ההתחייבויות של איראן במהלך שיחות הגרעין הראשונות ב-2003 • בנוסף לכך ישנו אי-אמון רב ביכולותיו הדיפלומטיות של אובמה וגם, תופתעו לגלות, דאגה לישראל
"אנחנו לא רחוקים מהסכם עם האיראנים, אבל אנחנו עדיין לא שם", אמר הבוקר לורן פביוס, שר החוץ של צרפת, בראיון לתחנת הרדיו 1 Europe. פביוס העכיר את האווירה האופטימית ששררה במהלך השיחות בז'נבה, והיה ראשון להודיע שההסכם לא הושג. פרטי השיחות עדיין לא ברורים מכיוון שהאיראנים ונציגי המעצמות אינם מנדבים הרבה פרטים, אך ניתן להבחין שלפחות בקרב האירופים, וחלקית בקרב האמריקנים, קיימת תמיהה לגבי המהלך הצרפתי.
נוצר רושם שמחלוקת פנימית ניטשת בקרב נציגי המערב. דיפלומטים מערביים מסרו בעילום שם לעיתונאית האמריקנית לורה רוזן כי הם מאוכזבים מהתנהגותה של צרפת. אחד מהם אף הדגיש שהביקורת מופנה ישירות כלפי פביוס, שיצא בהצהרה פומבית בניגוד לפרוטוקול, ושהמחלוקת היא לגבי הצורה ולא לגבי התוכן. שר החוץ השוודי קאלר בילד אפילו צייץ בטוויטר ש"נראה שהשיחות הקשות ביותר בז'נבה הן לא עם איראן אלא בקרב המשלחת המערבית".
בעקבות כישלון השיחות הרוחות באיראן, או לכל הפחות בקרב הממשל בטהראן, סוערות. התקשורת האיראנית האשימה כמובן את צרפת בהכשלת ההסכם, ורמזה שממשלת פרנסואה הולנד משרתת את נתניהו. עמוד הפייסבוק של פביוס הוצף בגינויים בפרסית, צרפתית ואנגלית. עיתון ג'ואן, המקורב למשמרות המהפכה, סבור שאחרי הבריטים ואמריקנים, עתה צרפת ממלאת את מכשיל השיחות התורן. גם מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי לא נותר חייב, וצייץ בחשבון הטוויטר שלו בהתייחס לצרפת: "אסור שלאדם חכם, במיוחד לפוליטיקאי חכם, תהיה מוטיבציה להפוך אומה נייטרלית לאויב".
הקונספירציה שלא קיימת
כדאי לדעת שאילו הכל התנהל כמתוכנן, השיחות היו אמורות להסתיים לא בהסכם היסטורי, אלא במעין מפת דרכים או הסכם עקרונות, המתווה את המשא ומתן במהלך ששת החודשים הקרובים. חוגים יודעים דבר מסרו לעיתון הצרפתי לה פיגארו כי במסגרת הסכם זה, איראן הייתה אמורה לצמצם את העשרת האורניום ל-20% (הסף הקריטי לבניית נשק גרעיני) ולהשבית את מתקן המים הכבדים באראק למשך שישה חודשים. לבסוף, היה עליה להתחייב לא להפעיל את הצנטריפוגות החדישות מסוג IR2, המאפשרות להעשיר אורניום במהירות פי-חמישה מאשר בצנטריפוגות מדגם ישן יותר. בתמורה לוויתורים אלה, הבטיחה ארצות-הברית הקלה בסנקציות. מנגד דורשים האיראנים הקלה בסנקציות בתחום הפיננסים והאנרגיה.
מדוע, אם כן, התנגדה צרפת להסכם הנוכחי? יש מי שחושב שהיא מונעת משיקולי הברית הנרקמת בינה לבין סעודיה. כך, למשל, מאמר המערכת בעיתון אבתכאר האיראני סבור שצרפת פעלה כפי שפעלה כתוצאה מלחץ שהפעילה ערב הסעודית, ש"קנתה את צרפת". לתפיסה הקונספירטיבית הזאת יש, לכאורה, יסודות מוצקים במציאות: נציגים צרפתים ערכו לאחרונה ביקורים תכופים במדינות המפרץ, וצרפת עצמה חתמה על עסקת נשק גדולה עם סעודיה ועם איחוד האמירויות בסכום של כמיליארד אירו. גם פרשנויות רבות בתקשורת הישראלית קשרו בין הקשחת העמדה הצרפתית למעורבותה ההולכת וגדלה של צרפת במפרץ.
אלא שהשטן מסתתר בפרטים קטנים, ומבט מעמיק יותר מפריך את הטענה הזאת. נכון שחתימה על עסקה עם סעודיה ועם שאר מדינות המפרץ היא הישג עצום עבור תעשיית הנשק הצרפתית, שזקוקה נואשות ללקוחות חדשים, אך יש לזכור שהעסקה המדוברת נחתמה אחרי חמש שנות דיונים ויישור הדורים עם הסעודים. כך שלמרות חפיפת האינטרסים בין סעודיה לצרפת, על פניו, אין שום קשר בין הפעילות הצרפתית במפרץ לנושא האיראני.
הסיבה האמיתית: חשדנות עקבית
העמדה הצרפתית בנוגע לאיראן כלל אינה תפנית חדשה, אלא עמדה עקבית מאז שנת 2000. מזה שנים שצרפת מאמצת עמדה קשוחה וחשדנית כלפי טהראן, על אף העובדה שהיא מקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. מבחינתה, איראן היא כבר עכשיו "מדינת סף": היא מחזיקה בכ-19,000 צנטריפוגות, מצבורי אורניום מועשר ל-20% אחוזים, מתקן תת קרקעי בפורדו, מסלול פלוטוניום והתקדמות מתמדת בתחום הטילים הבליסטיים – מרכיבים המספיקים בהחלט להרכבת נשק גרעיני.
צרפת חוששת מהישנות התרחיש של שיחות הגרעין הראשונות בשנת 2003, אז לא היו ערובות מספיקות להסכם הפסקת ההעשרה שסוכם עם איראן. לטענת שר החוץ הצרפתי פביוס, המחלוקות בסבב השיחות הנוכחי לא נפתרו, וצרפת לא הייתה מוכנה לאפשר הסכם שבו איראן תוכל לשטות שוב במערב. עתה תובעים הצרפתים ערובות לסגירת מתקן המים הכבדים באראק, הבהרות בנוגע לאוראניום שכבר הועשר ל-20% ובנוגע לשאלה כללית של ההעשרה. צרפת מעדיפה אפוא לדחות את ההסכם עם איראן, מאשר להתחייב להסכם "עם חורים".
לא סומכים על אובמה, דואגים לישראל
דיפלומט במשרד החוץ הישראלי, המתמחה בפוליטיקה צרפתית, אישר את הדברים בשיחה עם 'מידה'. הלה הסביר, כאמור, כי העמדה צרפתית עקבית מזה שנים בנוגע לאיראן, אך הוסיף כי ישנן שתי סיבות נוספות למהלך: אי-אימון באובמה ודאגה לביטחונה של ישראל.
כשמדובר בנושא האיראני, הצרפתים אינם מעוניינים להיות קבלן ביצוע של תכנית אמריקנית. כבר לפני מספר שנים הם ביטאו את חששם כי אובמה מעוניין לוותר לאיראן הרבה ומהר מדי. גישה זו התחזקה לאחר שצרפת ראתה כיצד התערערה העמדה המערבית בהשפעת אובמה ורוסיה: אחרי הדרישה להפסקה מוחלטת של העשרת אורניום, הוסכם על היתר להעשיר לרמה של 3.5 אחוזים. נוסף על כך, למשרד החוץ הצרפתי פשוט אין אימון רב ביכולותיו הדיפלומטיות של אובמה, אחרי שראה כיצד הוא התנהל בסוגיה הסורית.
גם הזווית הישראלית לא נעלמה מהשיקולים הצרפתיים. אולי זו הפתעה לישראלים רבים, אבל צרפת תמיד מדגישה את דאגתה לביטחון ישראל. הדאגה הזאת שונה מהתפיסה האמריקנית מבחינת העוצמה והעקביות, אבל היא קיימת. בהקשר זה יש לציין שב-11 באוקטובר התקשר נשיא צרפת פרנסואה הולנד לראש הממשלה נתניהו, ואמר לו כי צרפת תנקוט נחישות מירבית בנושא האיראני. לא נותר אלא לאשר שצרפת הבטיחה, ונכון לעכשיו גם קיימה.
קשה להעריך כיצד יתפתח המצב סביב סוגיית הגרעין, אולם האירוע הנוכחי מהווה תזכורת עבור ישראל כי יש לראות את צרפת באור אחר ממה שנהוג, כמו למשל ההאשמה המסורתית של צרפת כ"צבועה".
