חברי ועדת גולדברג הבדואים מתנגדים לחוק בגין

שני החברים הבדואים היחידים של וועדת גולדברג, בראיון ל'מידה': מתנגדים בחריפות לחוק הנוכחי.

לפעמים יש הפתעות. השר לשעבר בגין. צילום: מרים אלסטר פלאש90

"מי שעיניו בראשו לא יכול לחשוב שניתן לעצור את תהליך הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב", כך ציטט השר לשעבר בני בגין מדבריו של השופט אליעזר גולדברג, בדיון שנערך בשבוע שעבר בועדת הפנים. גולדברג, שעמד בראש 'ועדת גולדברג', הניח את היסודות לחוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, שנידון בימים אלו בועדה. דברים יפים אלו, ומשקפים הם את אמונתו העזה של השר לשעבר בגין בהצלחתה של תכניתו.

אך מאחר שלא ראוי שהנחתום יעיד על עיסתו, כדאי לשמוע גם את דעתם של חברים נוספים בוועדת גולדברג, וספציפית את הבדואים שבהם – שהרי אחרי הכל, לדעתם בסוגיה יש משקל לא מבוטל. על כן, שוחחנו עם שני החברים הבדואים בועדת גולדברג, מר פייסל אל-הוזייל, לשעבר סגן ראש עיריית רהט, ומר אחמד אלאסד, לשעבר ראש מועצת לקיה. שניהם מנהיגים מוכרים ומכובדים במגזר הבדואי המכירים מקרוב את סוגיית תביעות הבעלות, באשר הם או בני משפחתם נמנים על קבוצת התובעים, ובמקרה של אל-הוזייל אף נחשבים לאחד הגדולים שבהם.

הסתייגו אז, מתנגדים עכשיו

עבור חלק מהקוראים, העובדה שהם מתנגדים נחרצות להצעת החוק עשויה להיות מפתיעה למדי: "בשעתו הייתי חבר וועדת גולדברג", אומר פייסל אל-הוזייל, שצירף הסתייגויות לדו"ח הוועדה. אלא שלדידו, מאז הוגש הדו"ח המצב רק החמיר: "אחרי גולדברג בא אודי פראוור ואחר כך בגין והם פשוט הפכו את הקערה על פיה. אני אנטי החוק הזה: הוא לא שוויוני, הוא לא מתאים למדינה כמו מדינת ישראל. לא ראוי לחוקק חוק בכדי לנשל אנשים מהאדמות שלהם. בשום פנים ואופן לא".

גם אחמד אלאסד תולה את התנגדותו בשינויים הרבים שעבר החוק מאז דיוני ועדת גולדברג: "החוק הזה רוקן את תוכן הוועדה. כאילו היא לא קמה בכלל", הוא אומר. "אנחנו, הנציגים של הבדואים בוועדה התנגדנו, וגם לדו"ח גולדברג צירפנו הסתייגויות. אבל עכשיו, החוק החדש אפילו לא מגיע לחצי ממה שנכלל בזמנו בדו"ח. אז אם הבדואים לא הסכימו לדו"ח גולדברג למה שיסכימו לחוק פראוור-בגין?". לדעתו, מהלך החקיקה הוא כה חד-צדדי, עד שסיכויי ההצלחה שלו אפסיים: "החוק נחקק על פי מטרה שהיא בעיני הבדואים נישולם מהקרקעות שלהם. המדינה מחוקקת חוק שלבדואים אין השפעה עליו, כל מה שיש להם לעשות זה להביע את מורת רוחם והתנגדותם לחוק הזה".

מביעים את מורת רוחם. בדואים מפגינים נגד חוק בגין. צילום: דודו גרינשפן פלאש90

כפי שפורסם בעבר ב'מידה', טוענים הבדואים למעשה לבעלות על שטחים נרחבים נוספים, שעל פי החלוקה השבטית נחשבים ל"אדמותיהם" של הבדואים, אף כי לא נרשמו בלשכת פקיד הסדר המקרקעין כתביעה רשמית. לדברי אל-הוזייל, העובדה שהחוק מתעלם מתביעות נרחבות אלו אינה אלא עוול מתמשך: "יש שבטים בקרב האוכלוסייה הבדואית, כמו אל-עזאזמה למשל, שלא יוצא להם סנטימטר אחד של קרקע. יש להם תביעות בעלות אבל המדינה לא מוכנה להכיר בהן. הקרקע שבביר-הדאג' לא נפלה מהשמים, זה קרקע שלהם. אבל הם לא הגישו הסדר בזמנו. מי שלא הגיש הסדר אין לו קרקע?".

כמה בדואים יש לדעתך שלא הגישו הסדר?

יש הרבה בדואים כאלו. לא היו מודעים כל הנושא של מודעות בעיתון, ויש כאלה שהיו אנלפבתים ולא ידעו לקרוא. הסברתי את זה גם ל'וועדת גולדברג', שיש אנשים שמחזיקים קרקע מלפני קום המדינה אבל הם לא הגישו תביעה להסדר. אז מה? הם ירשו אותם מהאבא ומהסבא על פי דורות, וכל מה שעצר אותו זה שהוא לא רשם את הקרקע בהסדר. זה נראה לכם הוגן? החוק של בני בגין בא לנשל את הבדואים ממה שנשאר להם מהקרקע וגם לנשל אותם מהמקומות שהם גרים בהם. זה לא חוק שבא להיטיב עם האוכלוסייה הבדואית ולא עם מדינת ישראל. ולצערי הרב זה רק הופך את האוכלוסייה ליותר ויותר אנטי המדינה, ונותן פתח לכל מיני טיפוסים קיצוניים לנצל את העסק הזה.

תובעים הרבה יותר ממה שנרשם. פריסת ההתיישבות הבדואית בנגב, על-פי מפת עארף אל עארף 1932. מתוך: דו"ח ועדת גולנברג, עמ' 7

בני בגין ושש-מאות הבדואים

בכל הנוגע למפגשים שערך השר לשעבר בגין עם נציגי הבדואים, יש לפייסל אל-הוזייל הרבה מה לומר:

עם כל הכבוד לבני בגין ולבדואים שהוא נפגש אתם, הוא נפגש עם בדואים שהם לא בעלי קרקע וממילא הם לא בעלי עניין. אני רוצה לראות שהוא יספר על הפגישות הללו בקול רם שיגידו מה הם חושבים. הוא נפגש עם אנשים שאין להם קרקע. הנה אתה מראיין אותי, אני תובע בעלות, ואני אומר לך בצורה ברורה מאוד מה הדעה שלי. הוא נפגש עם אנשים בדואים שכל מה שמעניין אותם הוא לבוא ולהתגורר ואין להם קרקע. אי אפשר לבוא ככה ולטעון שנפגשת עם 600 בדואים, זה פשוט דבר מצחיק.

למיטב ידיעתך תובעי בעלות אחרים מתנגדים?

בוודאי. למה בכלל יש שביתות והפגנות? למה יש כל כך הרבה אנטי? תראה לי בדואי אחד בעל עניין בעל קרקע שמוכן לבוא ולתמוך בחוק. בדואי אחד, לא שש-מאות.

גם אחמד אלאסד מתקשה להבין מאיפה הגיעו 600 בדואים שלכאורה תומכים בחוק: "אני לא נפגשתי איתו ואני לא יודע מי מהבדואים הסכימו להיפגש איתו", הוא אומר.

אז השר לשעבר בגין ממציא את זה?

הוא ישב עם כל מיני אנשים כמו ה'מועצה לכפרים הלא מוכרים' (עמותה פרטית הממומנת על ידי 'הקרן החדשה לישראל', ע.ב.) וח"כ לשעבר טאלב אלסאנע. הם לא מייצגים את הבדואים והם לא תובעים בעלות. אני אמרתי גם ל'וועדת גולדברג': אין אף בדואי שמסוגל, רשאי או יכול לייצג בדואי אחר בעניין קרקעות אפילו ברמות של אחים. אם רוצים להציע פתרונות צריך לעשות את זה בלי לכפות על אנשים. כל מה שרוצים זה שזה יהיה בהסכמה. אבל ככה אף אחד לא יסכים לזה.

אז עם מי לדעתך הוא היה צריך לדבר?

היה צריך לראות מי תובעי הבעלות ולשבת איתם ולא לשבת עם אנשים שכבר מכרו את הקרקעות שלהם מזמן או שלא יושבים על הקרקע שלהם. מאז שאני סיימתי את תפקידי בוועדה ועד היום אף אחד לא פנה אליי ולא ישב איתי. אם לא שאלו אותי ואת חברי שהיה בוועדה, אני לא יודע עם מי הם דיברו. כנראה הלכו בדרך הקלה, ופנו לאלה שהביעו את הדעה המתאימה. המסלול הקשה הוא ללכת לאנשים שתובעים בעלות בפועל ומחזיקים בקרקעות שלהם. איתם קשה מאוד לדבר ולהביא אותם להסכים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.