יועמ"ש האוצר מציג: איך לחלק את התקציב על-פי חוקי היסוד.
יועמ"ש האוצר מציג: איך לחלק את התקציב על-פי חוקי היסוד
בדיון שנערך בועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת בשבוע שעבר, עלתה לדיון שאלה הרת גורל: כיצד יחולק תקציב המדינה במצב בו הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב?
האפשרויות כמובן רבות הן: ניתן לחלק את הכסף על-פי גורל, לפזרו באופן שוויוני בין משרדי הממשלה, או, שומו שמיים – לאפשר לועדת הכספים של הכנסת להפעיל את שיקול דעתה בנושא, עד להעברתו של חוק תקציב חדש.
לכל אחת מהאפשרויות יש הגיון מיוחד משלה, אך תודו שעל האפשרות שמציע היועץ המשפטי של משרד האוצר לא הייתם חושבים לבד: ועדת משפטנים שתפעל על פי חוקי היסוד. וכך זה נשמע:
זוהי אפוא תמציתה של האג'נדה הפקידותית-משפטנית של ישראל: שיקול דעתם של פוליטיקאים הוא פסול, ונובע מ"החלטות מדיניות"; ואילו שיקול דעתם של אנשי משפט בשירות המדינה הוא מקצועי וראוי, באשר הוא נחצב מהררי הקודש של "חוקי היסוד".
ואכן, חוקי היסוד הם פאר היצירה האנושית, כליל השלמות הפואטית, תמציתו המזוקקת של הצדק האוניברסלי, לוז צחור של טוב ויופי עילאיים. אולם, יואילו נא הקוראים להסביר כיצד יוכלו פואמות מלאות הוד כמו "זכויות היסוד מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין" ו"אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו", להנחות את האדם הנבוך בשאלות ארציות כמו סבסוד תרופה נגד קרצצת או גיל הפרישה של נהגי רכבות?
האם בכך שהוא "מתבונן" בחוק "ומתאמץ בכל מאודו" יכול אדם בעל הכשרה משפטית למצוא בפסוקים אלו את מה שאין בהם?
תודה ל'תנועה למשילות ודמוקרטיה' על ההפניה לדיון.
