דעה: רב ראשי אחד והצביעות של הבית היהודי

ביום ראשון הועלתה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של חבר הכנסת אלעזר שטרן המבקשת לבטל את הכפילות העדתית ברבנות המקומית ולהנהיג רב עיר אחד בלבד בכל הערים. ההצעה אמנם עברה, אך במפתיע מי שהתנגדו היו דווקא חברי הבית היהודי, שאף הודיעו שבכוונתם להטיל וטו על הצעת החוק. זאת, למרות שרק בשבוע שעבר עמד השר אורי אורבך   על בימת הכנסת והסביר בשם הממשלה את התמיכה בחוק "רב ראשי אחד" ברמה הארצית.

אז מה המדיניות של הבית היהודי? יו"ר המפלגה, השר נפתלי בנט הכריז לפני מספר שבועות לגבי הצעת החוק ל"רב ראשי אחד" כי,

"זהו צעד חשוב שמסמל את אחדות העם. מינוי רב ראשי אחד הוא מהנושאים שהשאלה היחידה היא מדוע הוא לא קרה קודם. זהו מהלך שיסמל אחדות בעם… כפי שיש כיום רב ראשי צבאי אחד, ואין תפקידים נפרדים לאשכנזים וספרדים בכל תחום, אין סיבה שהדברים ייראו אחרת בתפקיד הרב הראשי".

ברוח זו, אין סיבה מיוחדת שהדברים ייראו אחרת בתפקיד רב העיר. אם אין צורך בשני רבנים ראשיים ארציים, הרי שגם באבן יהודה, גבעת שמואל או אזוּר, אין צורך בשני רבנים. אבל את "הבית היהודי" זה לא משכנע.

סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, טוען בתוקף ש"מודל של רב אחד בכל עיר, עדיין אינו מתאים לטעמי" לדעתו, "בעוד שרב ראשי למדינת ישראל הוא תפקיד ייצוגי תורני של כלל הציבור בישראל, ולכן הגיוני שדמות תורנית רשמית אחת תייצג את הפן הדתי במדינה" ברמה העירונית המצב שונה, שכן  הרב צריך לתת "מענה אישי ייחודי" לצרכים שונים: "עבודה מול קהילות מגוונות, בתי כנסת, רבנים, מנהגים ועוד".

קשה להאמין שבן-דהן עצמו מאמין למה שהוא אומר. רק ביום שישי האחרון התראיין הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ומבכירי רבני הציונות הדתית, לעלון פרשת השבוע "שביעי" וכשנשאל לגבי חוק "רב ראשי אחד" טען ש"ברמת גן יש רב ראשי אחד ואני חושב שזה עובד מצויין, גם ברבנות הערים מספיק רב ראשי אחד".

יתירה מכך, החיסכון התקציבי לתקציבי המועצות הדתיות ממינוי רב אחד יהיה משמעותי ביותר. על פי נתוני המשרד לשירותי דת כיום ישנן 22 ערים בהם מכהנים שני רבנים ועוד 13 מועצות אזוריות בהם ישנו יותר מרב אחד. מתוך אלו, פרסם המשרד לשירותי דת נתונים על שכרם של רבנים ב-18 ערים. מהנתונים עולה כי השכר הממוצע של 36 הרבנים בערים אלו עומד על 503,441 שקלים (!) המגיעים מתוך תקציב המועצה הדתית. מכיוון שתקציב המועצה לא משתנה לפי מספר רבני העיר שהיא מחזיקה, יוצא כי בחלק מהערים רוב תקציב המועצה הדתית הולך על שכר הרבנים, ולא נשאר כסף לפעילות השוטפת עבור תושבי העיר. דוח מבקר המדינה הצביע על בעיה זו כבר ב-2001, אך דבר לא השתנה.

זה הכל הג'ובים

ב'בית היהודי' יודעים היטב כי אין כל צורך בשני רבני ערים, אך הם מבינים שהחוק של שטרן לא יאפשר להם לחלק ג'ובים לרבנים. למעשה, הזלזול שלהם ברבנים כה עמוק, עד שהם סבורים שאם הם יפנקו כמה רבנים חרדליי"ם בתפקידי רב עיר, הם יוכלו להשקיט את האופוזיציה הפנימית, ולעבוד באין מפריע.

מדיניות סידור הג'ובים הפכה, כנראה, לשיטתית. רק לאחרונה פורסם כיצד בן-דהן מבקש לתפור לרב יצחק לוי את תפקיד ראש מערך הגיור בניגוד לדרישות המכרז, וכיצד הוא דוחף את פטרונו הרוחני הרב שמואל אליהו לתפקיד רבה של ירושלים, בניגוד מוחלט להסכמות שהגיעו אליהם נציגי הציונות הדתית בעיר. ב'בית היהודי' מתכננים למנות בקרוב רב עיר שני בחיפה, בנתניה ובעוד ערים רבות, ולכן הם כל כך מודאגים מהחוק של שטרן עד כדי הטלת וטו.

סביר להניח שגם בנט סבור שאין כל צורך בשני רבני ערים, אך הוא מתקשה לעמוד אל מול העסקנים המפד"לניקים שכבר מחכים לתפירת החליפות. כך הופכת הצעת החוק הלכאורה שולית הזו למבחן גדול עבור בנט: האם הוא מסמל משהו חדש באמת, או שפניו לעסקונה הדתית הישנה של המפד"ל?

אריאל פינקלשטיין משמש כראש צוות "שביל הזהב" להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית.