החרם על ישראל: אקדמאים בארה"ב לא מתרגשים

בניגוד להיסטריה האוחזת בציבור הישראלי, אקדמאים בארה"ב לא ממש מתרגשים מתנועות החרם על ישראל.

בניגוד להיסטריה האוחזת בציבור הישראלי, אקדמאים בארה"ב לא ממש מתרגשים מתנועות החרם על ישראל • חוקרים אמריקנים רבים ממשיכים לשתף פעולה עם חוקרים ישראלים, וחלק מהאוניברסיטאות המובילות במדינה אף פורשות מאגודות אקדמיות המובילות את החרם • דברים שרואים משם

לחצים לא יעילים. הפגנת פעילי חרם, צילום: TAKVER, ויקימדיה

נשמתי לרווחה כשראיתי אותה בפעם הראשונה. היא רעדה, אני התרגשתי, ושנינו ידענו שזה פשוט, אמתי ונכון, רק צריך להעז והשמיים הם הגבול. התכתבנו כמה פעמים לפני כן. עד לרגע האחרון לא הייתי בטוח שהיא תגיע, אך לשמחתי התבדיתי. המתח הורגש היטב באוויר. היא נראתה בדיוק כמו שזכרתי אותה מהתמונה.

האמת היא, שהמשוררת האינדיאנית-אמריקנית ג'וי הרג'ו רחוקה מלהיות בת גילי. אהבה לא פרחה שם והרעידות שלה לא היו מכיסופים אלא יותר מפחד נורא. כל חטאה של האישה החביבה הזו בת השישים, היה שהסכימה לקבל בדצמבר 2012 את הזמנת החוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל-אביב להגיע לסדרת הרצאות בקמפוס. הרג'ו היא מוזיקאית מוכשרת, כותבת מחוננת וגם חובבת ניו-מדיה. רגע לפני שעלתה למטוס ארצה עוד הספיקה לכתוב שורה קצרה על הגעתה הצפויה לתל-אביב.

במהלך השעות והימים הבאים גילתה הרג'ו שעדכון הסטטוס הזה עלה לה ביוקר. המשוררת וסביבתה הקרובה זכו למבול של איומים, נאצות וגידופים נוכח נסיעתה לישראל, והפכו אותה בן-לילה לאויבת קהילת האינדיאנים. חלקם ניתקו עמה מגע לחלוטין, חלקם הציעו כסף שתבטל. אחרים פשוט הסתפקו במנגינה הרגילה על כך היא הולכת להופיע ב"אוניברסיטת אפרטהייד" כהגדרתם.

"היא במצב נפשי לא טוב, מסתגרת במלון ומסרבת לצאת", אמרה לי אז ראש החוג, פרופ' שירלי זיסר. "אני חושבת שהיא בכלל חוששת לדרוך בשטח האוניברסיטה". בצעד מהיר התגייסנו אז, עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה, וכתבנו מכתב תמיכה אישי להרג'ו. לא הכברנו במילים, הפעילים כבר עשו למעננו שירות נפלא כאשר בחרו להלך אימים על אישה מבוגרת, אשת רוח ופעילת זכויות אדם במטרה להחרים ידע, מחשבה, רעיונות ואנשים.

לא מפחדת. ג'וי הרג'ו

הסוף כאמור, היה סוף טוב. ההופעה התקיימה ובשקט בשקט נמנע חרם אקדמי ראשון על אוניברסיטת תל-אביב.

מחרימים במרץ

מאמצי החרם כמובן נמשכים: האגודה ללימודים אמריקניים בארה"ב (ASA – American Studies Association) החליטה במליאתה האחרונה להחרים את האקדמיה הישראלית. הצטרפה להחלטה גם (The Native American and Indigenous Studies Association (NAISA, האגודה האמריקנית ללימודי עמים ילידים.

ברור למה דווקא אגודות אלה בחרו להחרים את ישראל: זה כבר כמה עשורים שהפלסטינים ותומכיהם "גילו" את הקלף הגזעני והקלף הילידי. בנושא הילידי, בדיוק כמו השותפות ההיסטורית בין אש"ף ל-ANC הדרום-אפריקני, טווים לעצמם הפלסטינים שותפויות גורל שכאלה עם עמים נוספים, במטרה להידמות להם כמה שיותר. ולעזאזל העובדות ההיסטוריות.

ובנושא הגזעני מי שמוביל את המאבק הם דווקא יהודים, שהתגייסו להוכיח לעולם כולו שגם לעם שהקים את מדינת הלאום היהודית יש שלדים בארון.

ניקח לדוגמא את הקרקס האנטי-ישראלי השנתי Russell Tribunal on Palestine, שכל תכליתו להעמיד בכל שנה את מדינת ישראל למשפט פומבי מבוים בגין פשעי מלחמה. אחד מאנשי "חבר המושבעים" (המורכב גם מרוג'ר ווטרס ואליס ווקר) שהמארגנים כה מתהדרים בו הוא דניס בנקס, שנמצא תמיד בקדמת הבמה והצילומים. הסיבה: בנקס הוא אחד ממנהיגי האינדיאנים במינסוטה והגיע לאירוע, הפלא ופלא, בלבוש מסורתי. ומי פתח את הישיבה? ניחשתם נכון: ניצול שואה, יהודי-צרפתי בשם סטפן הסל. ככה זה כשיש צורך לנופף בקלף הגזעני כדי לנגח את ישראל.

דוגמא נוספת היא החברה הטרייה של ASA, פרופ' קאהולני קאוואנוי (Kēhaulani Kauanui). לפני כן היא הייתה חברה בכירה של אגודה אחרת. איזו בדיוק? גם כאן הניחוש לא קשה: האגודה ללימודי עמים ילידים. פרופ' קאוואנוי, היא למעשה לאומנית ילידת הוואי. מחקריה מתמקדים בנושא הריבונות העצמאית של הוואי, והיא כותבת על כך במגוון כתבי עת ועיתונים יומיים. בנוסף, היא נחשבת לאחת מהמתנגדות הקולניות ביותר לנורמליזציה עם ישראל באקדמיה האמריקנית. למעשה, קשה למצוא כנס אנטי-ישראלי אמריקני רציני שבו לא נמנתה כאחת מדובריו. פרופ' קאוואנוי, לפחות, איננה מתלבשת כצ'יף אינדיאני.

לא מתרגשים

בדיוק כמו בסיפור של ג'וי הרג'ו, גם כאן מהר מאוד נחשף הבלוף. אט אט קורסת ההחלטה על החרמת ישראל, ומוסדות אקדמיים דוגמת אוניברסיטת ברנדייס או האוניברסטה של מדינת פנסילבניה, כמו גם אנשי סגל רבים, משעים את חברותם באיגודים הללו. במפתיע, הם מעדיפים לגלות סולידריות דווקא עם ישראל, תוך מיאוס בפוליטיזציה של האקדמיה.

נכון לכתיבת שורות אלה, הצטרפו לעצומת התמיכה בישראל נשיאיהן של 22 האוניברסיטאות המפורסמות בארה"ב, ביניהן הרווארד, פרינסטון, קורנל ופנסילבניה. טעות יסודית הייתה להם שם ב-ASA: הקלף הגזעני פשוט לא עובד בארצות-הברית של אמריקה, שבה החרמת ידע, מחשבה, רעיונות ואנשים היא עניין המנוגד לכל השקפת העולם האמריקנית. בזמן שרבים בישראל אוהבים להיבהל מכל משבי אוויר ורוחות מאיימות מכיוון אנשי רוח, אני מציע להירגע: מרוחות תמיד פחדנו כילדים. אנחנו בגרנו מאז, הבה נשאיר לאנשי הרוח את עולם הפנטזיה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. הבעיה לא ניסיון חרם כזה או אחר. הבעיה היא המגמה והטיפטוף יהפוך לשיטפון אם לא תהיה פעולה אקטיבית ומתמשכת לקיעקוע הטיעונים העומדים בבסיסם של מסעות ההכפשה האלו. זרעי השנאה נזרעו ועדיין נזרעים והעתיד עלול להיות סבוך.