לא ילידים ולא חקלאים: פנטזיות בדואיות ומיתוסים אקדמיים

ד”ר סת’ פרנזמן מפריך את רעיון הזכויות ההיסטוריות של הבדואים בנגב.

חולמים על ילידות. אילוסטרציה. צילום: פלאש90

המאבק נגד יישומה של תכנית פראוור בנגב הוציא שוב לרחובות את הפעילים הפרו-בדואים בארץ ובחו”ל. אך בעוד שבימים עברו הסתפקו הללו בקביעה שהבדואים הם מיעוט קטן ומקופח, הראוי לזכות מיוחדת לחיות ב”אזורי מחייה מסורתיים”, הרי שהיום התעמולה של זכויות הבדואים פנתה אל עבר טיעונים היסטוריים ומשפטיים בדבר זכויות היסטוריות וקולקטיביות.

על-פי טיעונים אלו, הבדואים הם “עם ילידִי”, הקבוצה המקורית שהתגוררה בנגב מימים ימימה, אשר קיימה חקלאות נרחבת והתגוררה ביישובים עתיקים שהוקמו שנים רבות לפני מדינת ישראל. שיח זה נועד לבסס את נרטיב הכיבוש והניצול הציוני, בטענה כי מדינת ישראל פוגעת בזכויות היסוד הקולקטיביות והפרטיות של הבדואים, וכי שלטונה בנגב אינו לגיטימי. רעיונות מסוג זה אינם רק נחלתם של אנשי רוח והיסטוריונים למיניהם, אלא הופכים לחלק בלתי נפרד ממסכת הדה-לגיטימציה והתעמולה נגד ישראל בעולם: באו”ם ובאיחוד האירופי כבר התקבלו סדרה של החלטות, הקוראות לישראל להגן על זכויותיהם ההיסטוריות והילידיות של הבדואים.

ראוי אפוא לבחון את אמיתתן של טענות אלו, ואת האופן שבו מבססים חוקרי הבדואים החדשים את טיעוניהם ההיסטוריים. 

ההיסטוריונים החדשים” של הנגב. פרופסור אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן-גוריון. צילום”: Eman, ויקימדיה

“ילידים” מומצאים

הטענה המרכזית של ה”היסטוריה החדשה” הבדואית, שהגיחה באמצע שנות ה-90, היא שהבדואים הם האנשים הילידים של ישראל, וכי מדינת ישראל דומה בהתפתחותה לאוסטרליה או קנדה, בכך שהיא מבוססת על תרבות של מתיישבים אירופאים החיים על גבה של אוכלוסיה “ילידית”.

פרופסור אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון הצהיר במאמר משנת 2008 כי “הבדואים הם עם ילידי קולוניאלי המתגורר במדינה מתנחלת”. כאשר לדעתו, “הקולוניאליזם האתני הישראלי באזור… הוביל ישירות לפגיעה ברכוש, העברה כפויה, בעיית פליטים ומאבק מתמיד עם השלטונות הישראלים על קרקע”.

הבעיה המרכזית בתיאוריית ה”ילידות” הבדואית, היא ההנחה כי הבדואים בישראל הם הבדואים היחידים בעולם. הספר ‘העולם הילידי‘ ( Indigenous World) המונה את כל העמים הילידים בעולם, למשל, מזכיר רק את הבדואים המתגוררים בנגב הישראלי ובשטחי C ביהודה ושומרון כעמים הילידים היחידים של המזרח-התיכון, ובהתעלם מהאוכלוסיה הבדואית הנרחבת המתגוררת במדינות ערב השונות. לפי היגיון זה, בדואי משבט טראבין המבקר את קרוביו בסיני יפסיק להחשב “ילידי” מרגע בו יעבור את הגבול.

התייחסות זו שונה כמובן לחלוטין ממה שמקובל ביחס לעמים הילידים של אמריקה: שבטים ששוטטו באזורי הגבול של ארצות-הברית ומקסיקו, או של ארצות-הברית וקנדה, לא נחשבים “ילידים” רק במקום אחד, אלא בכל המדינות הרלוונטיות.

המסקנה המתבקשת היא כי המודל ה”ילידי” של הבדואים הישראלים הומצא במיוחד בשביל ישראל: הם לא היו ילידים תחת השלטון העות’מאני, הממלוכי, הפרסי או אפילו הבריטי, ואם ישראל תמסור חלקים מהנגב למצרים – תפקע מהם לפתע ה”ילידות” ההיסטורית.

האמת היא שהרחק מעינו של ה”קולוניאליזם האתני” הישראלי ומאבקי האדמות המתוקשרים שלו, בדואים בכל רחבי המזרח-התיכון עומדים בפני שינוי רדיקלי באורחות חייהם: בארצות רבות נדרשים הבדואים להתמודד עם דרישות הרשויות לעבור לחיות בקהילות מודרניות ומפותחות. ובמובנים רבים, הבדואים בישראל קיבלו משאבים רבים יותר מאלו של מצרים, סוריה או עיראק. אין זאת אומרת שישראל מושלמת; ישראל יכלה לעשות הרבה יותר, כמו למשל להפריט את קרקעות הנגב, תוך מכירת חלקן לבדואים, על-פי תקדימי חלוקת הקרקעות שביצעה סעודיה בשנות ה-60. כך, ניתן היה לגרום לבדואים להפוך לאזרחים שווים ומשלמי מיסים, בדיוק כפי שקרה בסעודיה.

ילידים רק בישראל. רשימת הארצות שבדו”ח העמים הילידיים לשנת 2013

הבדואים היו בעלי קרקע ויישובים לפני 1948

ההונאה הגדולה ביותר של הלובי הבדואי הוא הניסיון להפוך יישובים בדואים, אשר רבים מהם נבנו בעשורים האחרונים, לכפרים עתיקים בני “400 שנה”, אשר “הקדימו את זמנה של מדינת ישראל”. זאת, בעוד שתצלום אוויר של הנגב שנעשה בשנת 1945, מראה כי אין באזור ישובים בדואים קבועים כלל, אלא רק כמה אלפי אוהלים (8,700 לשם הדיוק).

דבר זה לא מונע מתועמלנים פרו-בדואים כמו ‘רופאים למען זכויות אדם’ לטעון כי “מרבית הכפרים הבדואים הוקמו לפני הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948”. אין שום ראיות לקיומם של “כפרים” אלו, ולמעשה למעלה מ-80 אחוז מהאוכלוסיה הבדואית עזבה (או גורשה, כגרסת הבדואים) את האזור כתוצאה ממלחמת השחרור.

כשמתבוננים במפת המאהלים הבריטית, אפשר להתרשם בנקל כי תושבי הפזורה הנוכחיים השתלטו למעשה על אזורים בהם התגוררו השבטים שעזבו במלחמה. קלות דעת היא לטעון כי יישוב שהוקם בעשורים האחרונים הוא אותו “יישוב” היסטורי שהיה במקום, כאשר ברור למדי כי מדובר בתושבים שונים לחלוטין מאלו ששהו בשטח בשנת 1946.

לעיתים קרובות תועמלני הבדואים טועים בציטוטים סלקטיביים ושגויים של מקורות ראשוניים. החוקרת נועה קראם, למשל, טוענת כי מי שהיה מושל מחוז באר שבע עארף אל-עראף, כתב בשנת 1944 כי “כל מטר אדמה מצוי בבעלותו של מישהו”. אך הציטוט המלא מתאר למעשה את ההפך הגמור:

כאשר הם החלו להכיר בשווי האדמה… שיח’ בדואי היה עומד בנקודה מסויימת ומכריז כי הוא ישתלט על כל האדמה שבין הגבולות המסומנים על-ידי גבעה מרוחקת או עץ… הם הצביעו על רוביהם ועל חרבותיהם ואמרו: “הנה שטרי הבעלות שלנו”.

הטענה האחרונה שהעלו ‘רבנים לזכויות אדם’ בנובמבר הייתה כי “מסמכים ציוניים מרכזיים חושפים את הבעלות הבדואית”. המסמך המדובר, שהונפק בשנת 1920 על ידי החברה לפיתוח קרקעי בפלשתינה (PLDC), מראה כי אף אחד מהשבטים לא אוחז במסמכים רשמיים המאששים את בעלותו. המסמך קובע למשל כי “לשבט העזאזמה אין מסמכים רשמיים המוכיחים כי השטח שייך להם… לשבט הטיאהא אין מסמך ממשלתי המוכיח שהשטח שייך להם. המסמך היחיד שיש להם הוא חוג’אג’, מסמך מכר פנימי שנחתם על ידי השייח’ים, החסר מעמד משפטי”. ובהתייחס לשבט הטיאהא, מסביר המחבר כי “הם כבשו בעזרת החרב את החלק העיקרי של האזור שלהם” – בדיוק כפי שהעיד עארף אל-עארף בשנת 1944.

הבדואים השתמשו בכוח בכדי לכבוש אדמה, פעמים רבות נגד כפריים ערבים מקומיים. האם תועמלני זכויות הבדואים טוענים כי השימוש בחרבות וברובים לכיבוש קרקע מקנה לגיטימציה?

הבדואים עסקו גם בממכר עבדים (עד היום, שכונה שלמה ברהט, מכונה “חארת אל-עבד”, שכונת העבדים). כך שהקמפיינים הקוראים להחזרתה של צורת החיים ה”מסורתית” של הבדואים, קוראים למעשה להשליט על הנגב מערכת משפטית בה משתמשים בכוח בכדי לזכות בנכסים, ובה בני אדם נסחרים כמו צאן. מערכת בלתי חוקית בעליל, אשר כבר לפני יותר ממאה שנים ביקשו העות’מאנים להעביר מן העולם.

מסורת שחלפה. וטוב שכך. צילום: באדיבות ויקימדיה

ה”חקלאים הבדואים” והזכויות הקרקעיות

תיאוריה נוספת המקודמת על-ידי הלובי הבדואי גורסת כי הבדואים עיבדו חלקות אדמה נרחבות, וכי עיבוד זה מקנה להם במשך הזמן זכויות על הקרקע. או כפי שטענו החוקרים איסמאעיל אבו-סעד וקוסט קרמר בספר שיצא השנה: “לפני 1948, 90 אחוז מהאוכלוסייה הבדואית של הנגב התקיימו מחקלאות”.

טענה זו סותרת אין ספור מקורות, כולל את דו”ח האו”ם על פלשתינה (UNSCOP) משנת 1947, שציין כי “השטח הנרחב של נפת באר-שבע, הוא מדברי ויבש, ותומך בעת הזאת באוכלוסייה מיושבת מצומצמת מאוד וב-90,000 נוודים בדואים”. נוודים, לא חקלאים.

בעוד שהבדואים אכן גידלו מעט גידולים זמניים באזורי הנדידה שלהם, את הגידולים הנרחבים יותר שהתקיימו בנגב גידלו למעשה ערבים אפנדים מעזה, חברון, יפו וירושלים. מסמך החברה לפיתוח קרקעי בפלשתינה (PLDC) משנת 1920, מציין למשל כי “טאופיק בטאטה, נוצרי מירושלים, מחזיק בשטחי קרקע נרחבים” באזור הנתון תחת השפעתו של שבט העזאזמה. המסמך מפרט את שמותיהם של למעלה מ-50 ערבים אמידים שעיבדו קרקעות בנגב, אשר רבים מהם הביאו עמם אריסים מעזה שיעבדו את האדמה. למרבה הצער, החוקרים והתועמלנים הפרו-בדואים טועים לעיתים קרובות בשמות הערבים הפלאחים, ומכנים אותם “בעלי קרקעות בדואים”.

הבריטים הגדירו את מרבית הקרקע כאדמות מדינה, ואין אף לא מסמך אחד המראה כי דונמים כה רבים נרשמו על שמם של הבדואים.

מיתוס החקלאים הבדואים נועד להוכיח כי לבדואים מגיעות זכויות קרקעיות בהן הם אחזו במשך שנים. אלא שאותם פעילים פרו-בדואים מודים כי הבדואים מעולם לא שילמו מיסים על קרקעות אלו. כאשר העות’מאנים ייסוד מחדש את באר-שבע בשנת 1900, הם פתחו משרד לרישום מקרקעין. אלא שאף אחד לא בא. כפי שמודים אחמד עמארה וזינאדיה מילר, במאמר בשם “חוסר צדק ילידי” שפורסם השנה: “הערבים הבדואים נמנעו מרישום מקרקעין במטרה להתחמק מתשלומי מיסים”. גם תחת שלטון הבריטים הם לא ניסו לרשום את האדמה שבשימושם. ואז, לפתע, בשנת 1969, תחת השלטון הישראלי פנו הבדואים אל הרשויות בבקשה לרשום 3,200 תביעות על 778,856 דונמים.

האם תובעי הקרקעות מוכנים היום לשלם רטרו-אקטיבית את חובות המיסים של הקרקעות שהם דורשים? תועמלני הבדואים טוענים שוב ושוב כי לבדואים עמדה תחת החוק העות’מאני הזכות “להחיות” אדמת מדינה (‘מוואת’ בחוק העות’מאני), ולרשום אותה על שמם. אבל הם שוכחים כי סעיף המפתח בחוק זה (סעיף 103) חייב את העושים כן לרשום את אדמותיהם ולשלם עליהן מיסים. במילים אחרות: לתובעי הקרקעות הבדואים יש לזקוף מאה שנים של חובות מס. האם הם מוכנים להיאבק עבור זה?

נוודים ורועי צאן, לא חקלאים. מראה אפייני במאהל בדואי. צילום: פלאש90

30 אחוז מהאוכלוסייה, דורשים “רק” 5.4 אחוז מהקרקע

אחד המיתוסים הגדולים המוצגים על ידי הלובי הבדואי, הוא הטענה המושמעת על ידי ארגון ‘רבנים לזכויות אדם’ כי “הבדואים הם 30% מהאוכלוסיה בנגב, אך תובעים רק 5.4 אחוז מהקרקע”; טענה המושמעת גם על-ידי ארגונים רבים אחרים. סטטיסטיקה חובבנית זו שוגה לחלוטין בהבנת משטר הקרקעות במדינה מודרנית: באף מדינה בעולם אין 100 אחוז מהקרקע מצויה בבעלותם האזרחים.

בנגב ישנם כ-13 מיליון דונם אדמה, אשר 6.5 מיליון מהם מוגדרים כשטחי אש, וכמה מיליונים נוספים מוגדרים כגנים לאומיים וכשמורות טבע. הבעלות היהודית הפרטית על הנגב מסתכמת בלא יותר מאחוז אחד של הקרקע. אם ישנו כיום חוסר צדק או אפלייה בכל הנוגע לחלוקת הקרקעות, הרי שהיא פועלת לטובתם של הבדואים עצמם, הפרוסים על שטחי אדמה נרחבים למרות היותם קבוצה קטנה למדי.

נכון להיום, הבדואים בנגב משתמשים ביותר שטח אדמה מאשר כל קבוצה אחרת בחברה הישראלית, למעט אולי הקיבוצים. המצב הנוכחי כל כך נוח להם עד כי למעשה חלק מהבדואים יוצאים מתוך העיירות המוסדרות אל הפזורה בכדי להפוך לברוני קרקע. דו”ח ארגון ‘משמר זכויות האדם’ (Human Rights Watch) משנת 2008, מודה בהערת שוליים (מס’ 24) כי “חלק מהבדואים שבעבר התגוררו בעיירות עוברים לכפרים הלא מוכרים”.

מגורים בערים מוסדרות עם תשתיות ושירותים סוציאליים. העיר רהט. צילום: פלאש90

הבדואים מהווים 30 אחוז מאוכלוסיית הנגב, וראוי להם שיסתפקו בחלק יחסי של קרקע כמו שאר האזרחים באזור: בערך אחוז אחד מהנגב, כגודל השטח הנתפס כיום על-ידי היישובים היהודיים.

מוטב להם לשוחרי זכויות הבדואים להיאבק על קידום מעמדם האזרחי של הבדואים, תחום שאכן יש בו הרבה מה לשפר, מאשר לעמול על קידומם של מיתוסים לאומניים מופרכים, אשר במקום לסייע בשיפור מצבם האמיתי של אזרחי ישראל הבדואים, מובילים את האזור כולו למערבולת לאומנית אלימה.

ד”ר סת’ פרנזמן, הכותב פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר את ההיסטוריה של הנגב והבדואים.

___________

מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו ל’מידה’ בפייסבוק ובטוויטר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

32 תגובות למאמר

  1. מאמר חשוב מאוד, שמעורר את השאלה הבאה: איך אתה מציע ליישם את גישתך. כלומר מהם הצעדים שעל מדינת ישראל לעשות כדי שהנגב יחזור לבעלותה המלאה?

  2. תותח, כל הכבוד. קול שפוי והכי חשוב מאזן ואובייקטיבי בים של קולות לא נורמטיביים בעליל

  3. כי יש כאן חוקר שמטיח כלפי חוקר שהוא משהו בין שרלטן ללליצן. אם אתה מקבל בשתי ידיים את הטענה הזו, אז באמת אין כלום. אבל אם אתה חושב שיש כאן דיון רציני על העובדות ופרשנותן, ולא רק מניפולציות פוליטיות – אז הנושא מעניין.

  4. מכיר את הכתיבה שלו,ואת החולקים עליו (כולל הביקורת החריפה על יושרו) ובכל זאת, אני סבור שיש הרבה מה לדון בטענות שלו.

    1. אתה צודק שצריך לעשות הסברה למדינת ישראל ואולי צריך אפילו להקים משרד ממשלתי שיעסוק בזה…
      אבל בסופו של דבר כיון שיש בתוכנו אנשים שלא סגורים על עצמם אם הם בעד זכויות של עמנו או בעד הערבים/בדואיים/כל מי שלא יהודי. בטענת מסכנים, אנחנו לא ננצח כי מה נאמר לשאר העולם אם חלק מהמדינה שלנו לא תומך בזכותנו על ארצנו למה שהם יתמכו???
      אז קודם כל צריך להתמקד לחזק את גאוות הלאום שלנו ורק אז אפשר גם להסביר אותה לאחרים.

  5. כרגיל… לאמר תלוש מהמציאות.
    גם בדרום אפריקה מרבית השחורים לא היו התושבים המקוריים של הארץ ו-70% מהם הגיעו דרך נדידת שבטים בגלל השגשוג שהביאו המתישבים הלבנים. האם זה מנע מהעולם להכריז על דרום אפריקה כמדינת אפרטהייד או לשלול את זכות קיומה?
    ומההסטוריה של העם שלנו… יש מספיק ראיות שישו נרצח על ידי הרומאים בברית החדשה. הוא נתפס על ידי רומאים, נצלב על ידי רומאים על צלב רומאי לאחר שהובל בידי חיילים רומאים, ובכל זאת איפה יושב מרכז הנצרות העולמי? ברומא! כמה איטלקים נרצחו בפוגרומים ובמהלך 2000 שנה וכמה יהודים?
    מה שאתם לא מבינים היא שהחיים זה לא אקדמיה והאמת היא לא עובדה. צריך להתאים עצמנו לזמנים. ובזמנים האלה כאשר יש דמוקרטיה המונהגת בידי התקשורת, אי אפשר לתת לציבור המצביע במדינות השונות לקרוא מאמרים אקדמיים. היום מסרים עוברים בסאונדבייטים של 12 שניות בממוצע ושלושים שניות מקסימום.
    הסאונדבייט של הבדואים הוא: היינו פה מאות שנים וכהוכחה אנו מקיימים אורח חיים מסורתי הדומה לאינדיאנים. (בדיוק 12 שניות).
    הסאונדבייט שלנו : בואו נקרא מאמר אקדמי של 300 עמודים (באנגלית כמובן) ואחר כך נחליט. … אני כבר שומע את הנחירות של הקהל.
    זו הסיבה שאנו מפסידים את דעת הקהל מול הפלסטינים ומול הבדואים (וגם בגלל שאיזשהו גאון חשב שמירי רגב היא המתאימה ביותר להסביר את עמדתנו). ועד שלא יעשה שינוי בתפיסה שלנו… זכרו את דבריי…
    עוד יחזרו להאשים אותנו ברצח ישו, כי המצרך הנדיר ביותר בעולם כיום הוא לא נפט, אלא שעירים לעזאזל, ואנו מועמד מרכזי. אנחנו מעטים כך שקל לאגד נגדנו את הרוב. אנחנו לא מתערבבים בקהילות אחרות בנישואי תערובת, כך שקשה לנו להשיג בעלי ברית… וכבר היינו בתפקיד הזה בעבר

    1. נכון . אבל הנרטיבים נבנים על שקר שאותו צריכים לפוצץ .

  6. מאמר מצויין. מאוד מקצועי מבחינת הרמה שלו.
    אישית אני לא מתפלא- בישראל יש גוש של קיצונית שכל מטרתם היא לסיים את ‘מדינת היהודים’ ובשבילם כל האמצעים כשרים.

  7. מרדכי ליפמן

    יישוב הנגב? הצחקתם אותנו…

    ושוב חוזר הניגון: חלם זה בדיוק כאן

    לפני זמן קצר החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, להמליץ לממשלה לאשר הקמתו של יישוב חדש בשם שיזף, ברמת הנגב. המועצה קיבלה החלטה זו כיאה לגוף דמוקרטי, ברוב קולות, לאחר ששמעה את כל “הגורמים הרלוונטיים”. כולל כמובן התנגדויות שהיא הייתה מצווה לשמוע, בתוקף החוק ובתוקף תפקידה.

    את המציאות של שיזף קבעו קומץ משפחות שעלו לקרקע והתיישבו באמצע שום מקום, כבר לפני שנתיים. המתיישבים חיים בתנאים קשים מאד. הם חלוצים של אמת. הם מגשימים בפועל את צווי הציונות. לו היו כמו שיזף עוד כמה עשרות יישובים, מצבנו בנגב היה שונה בתכלית.

    כיום גרות בישוב 15 משפחות דתיות וחילוניות. בהעדר יוזמות ספונטניות אחרות לגאולת הנגב, ובהעדר מעשה של כל הגורמים המיישבים, לפחות בינתיים, מהווה הישוב הזה מעין אור בקצה המינהרה. ציבור גדול של אזרחים, הממאנים להשלים עם מצב דה-פקטו שלפיו הולך ומתממש ויתור על הנגב, נושא עיניו אל המקום החדש הזה בתקווה. אבל, וכאן האבל הגדול, היישוב שנוסד כיוזמה חלוצית ושלא, אבוי, דרך “המוסדות המיישבים”. נתפס כנראה כהתרסה נגד חלק מהם, ובוודאי על פי תפיסתם של הירוקים. אלה אמונים לראות בכל יוזמה חלוצית, קוץ גדול בתחת. הם נזעקו גם הפעם. ולא סתם נזעקו, הם, כמו טובי הציונים בדורנו, פנו לביהמ”ש בבקשה לבטל את החלטת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה. ומה חטאם של היזמים? הם גילו שהתב”ע (תכנית בניין עיר עפ”י תכנית המתאר) מייעדת את השטח ל”קריית חינוך”. והציעו, געוואלד, שם אחר…

    בפני המתנחלים עמדה השאלה איך מתאימים את מעשה ההתיישבות שלהם לניסוחים הנפתלים של התוכנית המאושרת. ולכן הם קוראים למיזם “כפר סטודנטים”. קרוב למושג “חינוך” לא? ולמעשה הם עשו כמנהג הבדואים: עולים לקרקע ומקימים יישוב עם תשתיות מינימליות. המתיישבים הניחו כי המוסדות יכירו ביישוב עם הזמן. מדוע התנחלות באיו”ש כן, והם לא? מדוע התנחלות בדואית כן, והם לא? ואכן לאחר שהם עשו מעשה ועלו, המליצו הוועדה המקומית, המחוזית ומשרד הפנים להכיר במקום כיישוב. מסתבר שבנסיבות מיוחדות הפוליטיקאים יכולים להתעלם מכל החוקים והתקנות שהם עצמם חוקקו, להשליך לפח הזבל הכי קרוב, את אלף הטפסים הנדרשים, ולא להפריע. לפעמים מתגלה שכל ישר גם בשלטון.

    המתיישבים ידעו בוודאות שאם יגישו בקשה להקמת יישוב ב”צינורות המקובלים”, היא לא תאושר. הביורוקרטיה לא תמחל על כבודה אפילו אחרי 30 שנות דיונים מעמיקים, ועד שהביורוקרטיה תאשר, כבר יצמח במקום יישוב בדואי… שתושביו יודיעו ברבים שהם יושבים במקום כבר 300 שנה ואף ינפנפו באישור לכך מהמועצה העולמית של ארגוני השמאל… ומהאו”ם.

    אלא שלא אלמן ישראל… מתברר שקיים גוף ציבורי שלא אכזב גם הפעם. אכן הפתעה. (ואולי לא כל כך הפתעה), לפני מספר ימים נתבשרנו ע”י ידיעות אחרונות, כי החברה להגנת הטבע עתרה לבית המשפט נגד הקמת היישוב שיזף בנגב, בטענה כי “התוכנית למקום היא לקריית חינוך ולא למגורים…

    כאן המקום להזכיר בצער, כי הירוקים פעילים מאד במישור המשפטי גם נגד חוות הבודדים בנגב. לא ינום ולא יישן “שומר” הנגב… ואולי עוכר הנגב?

    בניגוד למקרים קודמים שבהם לא הגיבו המוסדות המיישבים ו/או המתכננים, על מעלליה של החברה להגנת הטבע (כביש 6 לדוגמה), לדעתנו הפעם עליהם להגיב ובתוקף. יש בסיס לדרוש מהחברה להגנת הטבע למשוך את עתירתה. לא יתכן שגוף ציבורי, הממומן על ידי המדינה, יפעל בעזות מצח כזו נגדה, נגד האינטרסים הבסיסיים ביותר שלה, ולמעשה גם נגד עצמו, שכן המעשה התיישבותי תורם, ביסודו של דבר, את תרומתו לשמירה על איכות הסביבה. הוא מונע בכך את הקמתו של גבב נוסף של פחונים ובדונים שהביוב זורם ביניהם, לסוגיו.

    אם המוסדות המיישבים לא יעשו את המצווה עליהם, שוב ימצא ביהמ”ש את עצמו כפלטפורמה לפעילות פוליטית כנגד החלטות הממשלה. שלא לדבר על הכשלת משימה לאומית מרכזית.

    ישוב הנגב? הצחקתם אותנו.

  8. המאמר הזה כל כך חד צדדי שקשה לקרוא אותו. כמו שהיה לי קשה לקרוא את המאמרים החד צדדיים של אותם “פרו בדואים” כלשונך. מה זאת אומרת “הם כבשו בעזרת החרב את החלק העיקרי של האזור שלהם”? הרי אפשר לטעון את אותו הדבר בדיוק גם על היהודים במלחמת השחרור… אז מה? אז השטחים שהם כבשו פחות “שלהם” מאשר השטחים שאנחנו כבשנו? טיעון חסר טעם. אחד מיני רבים בכתבה הזו.

  9. זה בדיוק מהותו של הטיעון: הבדואים הם לא עם ילידי רומנטי שהציונות האירופאית המרושעת באה להפריע לאורח חייו ההרמוניים. מדובר בקבוצה אחת מני רבים שהתגוררה בחבל הארץ הזה לפני שהציונות הגיע לכאן.
    שאלת הלגיטימציה של הציונות מעולם לא הייתה תלויה בשאלה “מי היה כאן קודם”, אלא בשאלות אחרות לגמרי. אז הרי החדשות: הבדואים, כמו ערביי השרון, השפלה והגליל וכמו רבים אחרים היו כאן קודם.
    לרבים מהם אפילו יש נכסים רשומים בטאבו שהבעלות עליהם הרבה פחות שנויה במחלוקת מאשר הבעלות הבדואים המדומיינת בנגב. כמו למשל ברחביה, בשיח’ מוניס או חלק ניכר מהאדמות בשרון-שפלה-עמקים.
    וכמו שזכות השיבה לא מדירה שינה מעיניהם של ציונים רבים, קל וחומר שתביעות הבעלות הבדואיות לא צריכות להפריע יותר מידי.

    1. עקיבא, במה תלויה לדידך שאלת הלגיטימציה של הציונות?

  10. הכשלים הבוטים של סת’ פרנצמן בביקורת זכויות הבדואים

    1. בניגוד לטענתו של פרנצמן, אף ארגון ישראלי מרכזי שאני מכיר לא טוען כי שלטון ישראל בנגב אינו לגיטימי אלא כי המדיניות כלפיה הבדואים אינה לגיטימית – במישורים השונים של אפלייה. וכך פרנצמן ממציא טענה כדי לנגח אותה [או מייבא אותה מארגוני קצה פלסטינים ובינלאומיים השונים לחלוטין מהזירה הישראלית, אך כאלו שנוח מאוד להביא אותם, בשל עמדותיהם הקיצוניות, כדי לנגח ארגונים ישראלים שונים בתכלית].

    2. ההסתמכות על “פוליטיקת הגדרת הילידות” היא מעניינת ובוודאי לא עניינית. כפי שאמר עופר דגן מפורום דו-קיום – הגדרת הילידות של האו”ם מוטה פוליטית גם מול הבדואים בישראל וגם מול הבדואים במדינות ערב. היא איננה הגדרה אובייקטיווית בשני המקרים. אז האו”ם פשוט אינו תוקף ראוי פה – לא לחיוב ולא לשלילה אין להיסמך עליו.

    3. פרנצמן גם שומט את הקרקע תחת טיעון ימני נפוץ כי עמים נודדים [או חצי-נוודים] לא יכולים להחשב “ילידיים” – כך טענו למשל בתנועת “רגבים”. הנה הטקסט שלו שמראה כי טענה זו משוללת יסוד: “התייחסות זו [לבדואים – י.מ] שונה כמובן לחלוטין ממה שמקובל ביחס לעמים הילידים של אמריקה: שבטים ששוטטו באזורי הגבול של ארצות-הברית ומקסיקו, או של ארצות-הברית וקנדה, לא נחשבים “ילידים” רק במקום אחד, אלא בכל המדינות הרלוונטיות.” אז אכן, אני מסכים פה עם פרנצמן, נעשה עוול לבדואים של מדינות ערב, והבדואים צריכים להחשב ילידים בכל מקום בו חיו או קיימו אורח חיים נוודי, ולאחר מכן חצי-נוודי וחקלאי יותר באופיו. אלא שפרנצמן לא רוצה לתקן את העוולה שנעשתה לבדואים החיים בארצות ערב, אלא להחיל את אותה עוולה גם על הבדואים בישראל.

    4. פרנצמן רוצה בהמשך שנאמץ את המודל הסעודי לטיפול באזרחים [בדואים]. אני לא מכיר את המודל הסעודי לעומקו, אבל הייתי חושד קצת במדינה שנחשבת לשיאנית הפרת זכויות האדם בעולם הערבי [שלא במסגרת סכסוך מדמם, כלומר תנאי שלום].

    5. פרנצמן מלהטט בהמשך במילים – לא היו כפרים, היו רק אוהלים. מה לעשות שפעם יישובי הבדואים היו מורכבים מאוהלים ולא מבתים בבנייה מודרנית? האם לאנשים שחיים בצורה כזו לא מגיעים את אותם זכויות? אולי נרד לרזולוציה יותר קטנונית – אם זה לא בלוק “איטונג” זה לא יישוב?

    6. פרנצמן נכשל בלהבין את המשקל של ראיות. מול גוף ראיות כביר של מי שאין להם אינטרס להכיר בזכויות הבדואים [מנהיגים בריטים וציונים למשל], מביא פרנצמן ציטוט של איזה מושל עות’מני שהיה בעמדת סכסוך מובנית עם הבדואים כנציג של משטר כובש שהבדואים לא הכירו בלגיטימיות שלו.

    אגב, הציטוט מדבר על איך הבדואים סתם הכריזו על קרקע כשלהם. נניח, האם לעות’מנים הייתה שיטה שונה ביחס לקרקע ראשונית שלא שייכת לאיש? [לא, הם קבעו את בעלות האימפרייה על אדמה לפי המרחק של קריאת תרנגול או צעקת אדם מהכפר הסמוך]. אבל פקנצמן מעדיף כנראה את התוקף המוסרי של אימפרייה דכאנית ולא את זה של תושבי המקום.

    7. השיא הוא כשפרנצמן יותצא נגד זכויות הבדואים כיום כי אי שם במהלך ההיסטוריה הם כבשו את האדמה בכוח מערבים אחרים. הטיעון יכול היה לעורר גיחוך אלמלא נאמר בשיא הרצינות: וכי איך הושגו קרקעות במהלך ההיסטוריה כמעט בכל מדינה בעולם? וכי איך הושגו הקרקעות בישראל? האם לא נכבשו מידי ערבים [חלקם מיישובים שכלל לא היו עויינים את הציונות]?

    8. פרנצמן מזכיר את המנהג של הבדואים בעבר לסחור בעבדים. מה הקשר? האם הוא רומז ססחר בעבדים בעבר מבטל זכויות בעלות במקרקעין כיום? אבקש שיהיה עקבי וייבקש גם את פינוי יישובים במדינות דרום ארה”ב על בסיס עקרון זה.

    9. פרנצמן שוב לא מבין את משקלן של ראיות – מול עשרות הראיות המדברות על חקלאות בדואית, חלקן של אבות הציונות, הוא מביא אמירה כללית מדוח האו”ם הגורס כי “שטח הנרחב של נפת באר-שבע, הוא מדברי ויבש, ותומך בעת הזאת [הדגשה שלי – י.מ.] באוכלוסייה מיושבת מצומצמת מאוד וב-90,000 נוודים בדואים”. פרנצמן מזדעק – אז הם לא נוודים. אבל הציטוט שהוא מביא מדבר על “אוכלוסייה מיושבת מצומצמת מאוד וב-90,000 נוודים בדואים”. כלומר מדובר בתמהיל. ועכשיו חישבו שההגדרה של חצי-נוודים היא נזילה, ויכולה להיות מקוטלגת בקילוג גס גם כ”נוודים”, וראו זה פלא רוב הבדואים הם נוודים. אלא שחצי נוודים מקיימים חקלאות ונעים בין חלקות מוגדרות ששבבעלותם [או שרק חלק מהשבט נודד עם הצאן בחיפוש אחר אזורי מרעה].

    10. פרנצמן טוען שערבים אחרים עיבדו את הקרקע ולא בדואים. אז בוא נעשה דיל פרנצמן, בוא נשיב את הקרקע הזו לאותם ערבים, הולך? או שמא כוונתך בטיעון הזה איננה צדק בין ערבים לבדואים אלא העברת קרקע מבדואים למדינה ולמעשה ליישובים ליהודים שלבדואי כמעט אין סיכוי להכנס אליהם?

    11. פרנצמן טוען: “הבריטים הגדירו את מרבית הקרקע כאדמות מדינה”. נכון, ולא נטען אחרת. אלא שהבריטים היו משטר קולוניאלי בלתי לגיטימי. והנה, אפילו משטר בזוי זה הכיר בפועל בשיטת הבעלות הבדואית כשיטה נפרדת וקודמת לשיטת הרישום שלו, ובעת עסקה יכלו פתאום הבדואים למכור, למשל ליהודים, “קרקע מדינה”, שנחשבה לצורך העניין קרקע שלהם, והבריטים הכירו בכך ורשמו את הקרקע בטאבו על שם הקונים היהודים. כלומר הבריטים הכירו בפועל בבעלות הבדואית, והכרה שיטתית זו מגיעה לכדי חוק מנהגי.

    12. פרנצמן מקונן כי הבדואים לא שילמו מיסים למשטרים הכובשים אותם – הבריטים והעות’מנים. זה לדידו בסיס לשלילת זכויותיהם כיום. גם אנשי הלח”י לא הכירו במשטר הבריטי “הקולוניאליסטי” לדידם, אז מה קשור עניין אי-ההכרה במשטר קולוניאלי כובש ובלתי לגיטימי לעניין זכויות הקניין של תושבי המקום? האם פרנצמן רואה את ישראל כממשיכת דרכה של מעצמה קולוניאלית כובשת ובזויה?

    13. פרנצמן דורש כי הבדואים, שהוא מודה כי הם מהווים 30% מאוכלוסיית הנגב, יסתפקו בקרקע לפי שיעורם באוכלוסייה. אלא שאפילו ארגון הימין “רגבים”, מודה כי הבדואים תובעים רק 21% משטח הנגב המיועד למגורים, וזאת כשרוב אוכלוסיית הנגב איננה חקלאית, ואילו כחצי מאוכלוסיית הבדואים חיה ביישובים חקלאיים. יישובים חקלאיים מטבעם תופסים הרבה יותר שטח. בהשוואה בין הכפרים הבדואים ליישובים חקלאיים יהודים בנגב אנו מוצאים כי הבדואים חיים בצפיפות פי יותר מ-6 פעמים לעומת הקיבוצים והמושבים היהודיים.

    פרנצמן, תתנצל

    1. קודם כל, שמו הוא ד”ר פרנזמן. לא “פרנצמן”. קצת נימוס לא יזיק לך.

      פרופ’ אורן יפתחאל קורא לישראל מדינה קולניאליסטית ומתנחלת. עכשיו שאלה: האם יפתחאל טוען ששלטון ישראל בנגב לגיטימי או לא? האם פרופ’ יפתחאל אינו פעיל מרכזי?

      באופן כללי, אני חייב לומר שאני לא מקבל את השטויות האלה של ה”ילידות”. לא מבין למה מדינת ישראל צריכה להתייחס לכל מיני חכמולוגים עגולי משקפיים שמסבירים לנו איך בעצם יש עוד קבוצה שצריכה לקבל זכויות קולקטיביות. יש בית משפט. כל מי שנעשה לו עוול שיפנה לבית המשפט, ושבית המשפט יכריע. למה לעזאזל צריך להכניס את כל הבדואים לסיר אחד? למה השמאל כל כך מעוניין בזכויות הקולקטיביות האלו במקום באדם הפרטי?

  11. אם בדואים לא היו בעלי הקרעות בנגב, איך זה שהתנועה הציונית קנתה מבדואים בנגב אדמות והקימה עליהן קיבוצים לפני קום המדינה?
    איך זה שהעותומנים קנו קרקעות מבדואים כדי להרחיב את באר שבע ולהופכה לעיר?
    ומדוע הכותב שקרא את ספרו של עארף אל עארף לא ראה את מפת הנגב מחולקת לטריטוריות של מטות הבדואים מלפני 1948?
    כאשר טוענים נגד בעלות בדואים על אדמות מפני שכבשו אותן בכוח הזרוע, הרי שטוענים נגד קיומה של ישראל, שהוקמה בכוח הזרוע. חבל…

    1. בעלי קרקעות אין פירושו בעלי *הקרקעות*.
      והטיעון האחרון מטופש במיוחד: אם לבדואים יש פטור מכל חוק, אזי כשישראל השתלטה על הנגב יש לה פטור מכל בעלות של בדואים; אם לבדואים יש בעלות בגלל שהם כבשו בכח הזרוע, גם לישראל יש בעלות וממילא להם אין; וחוזר המעגל האינסופי…
      ואם לבדואים יש בעלות כפרטים על אדמות – פתוחה בפניהם הדרך החוקית להוכיח את בעלותם. אבל אתה וחבריך נאבקים בעד זכויות *קולקטיביות*, בלי שום קשר לחוק ולבעלות הפרטית. הרי לא נמצא אותך נאבק בעד החזרת הבעלות היהודית בשייח’ ג’ראח, סילוואן וגוש עציון, נכון?
      (וכמובן, כן, איזה פלא – לא מעטים מאלה שתומכים בבדואים טוענים *נגד קיומה של ישראל*. במה אתה מנסה להפחיד אותנו? שיהיו כאלה שטוענים מה שכבר טוענים?)

  12. לא משנה כמה מילים יכתבו וכמה מספרים ו”עובדות” יסופרו…

    הנוסחה מאוד פשוטה :

    ציונות=קולוניאליזם=האדם הלבן נגד השחור.

    אני אדם זכר לבן ויהודי שיודע שמה שאבותי וסבותי האמינו בו הוא טעות שנוצרה מבהלה קיומית, כמו כלב טוב שנדחק לפינה והאינסטינקט החייתי שלו מתפרץ והוא נושך את הראשון שהוא יכל. יש בי המון שנאה עצמית כמו שאומרי הימנים על השמאלנים, אני רואה את הנוער היום בארץ והם כועסים אלימים וטיפשים…אני לא יודע אם יש לעם הזה עוד הרבה זמן להמשיך כמו שהוא ממשיך כבר יותר מדי זמן.