חסם ושמו מכון התקנים

רוצים לייבא מוצרים מחו”ל? תנשמו עמוק, תכינו כמה קלסרים, דפדפות, מכשירי פקס ובעיקר כסף ספייר בשביל מכון התקנים.

רוצים לייבא מוצרים מחו”ל? תנשמו עמוק, תכינו כמה קלסרים, דפדפות, מכשירי פקס ובעיקר כסף ספייר בשביל מכון התקנים • בדיקות כפולות ומיותרות; זמני המתנה ארוכים; קטנוניות ביורוקרטית והוצאות כספיות גבוהות; אלו הם רק חלק ממסכת הקשיים שמערים מכון התקנים על יבואנים קטנים ובינוניים • התוצאה: מחירים יקרים וקשיים עצומים בניהול העסק, המשפיעים באופן ישיר על איכות החיים של אזרחי ישראל • לפעם הבאה שמדברים על יוקר המחיה

משבשים את השוק? קמפוס מכון התקנים ברמת-אביב. צילום: Itzuvit, ויקימדיה

שמעון הניג הוא אדם נורמטיבי למדי, למעט אולי חיבתו הרבה לצעצועי עץ ולתיאטרון בובות. תחביב זה הוביל אותו לפתוח עסק משגשג, המייבא ומשווק מגוון רחב של צעצועים מסוג זה.

אלא שלאחרונה הפך הניג לגיבור בעל כורחו. סטטוס שפרסם בפייסבוק בגנות מדיניותו של המכון התקנים, הוביל לתביעת דיבה ענקית נגדו על סך חצי מיליון ש”ח, בטענה כי דבריו מהווים פגיעה בשמו הטוב של המכון ושל העומד בראשו, חבר-הכנסת לשעבר רן כהן.

“אני בסך הכל מעוניין להמשיך במה שאני אוהב, למכור צעצועים ולעשות תיאטרון בובות”, מספר הניג ל’מידה’. “אבל בגלל מכון התקנים זה נעשה פשוט בלתי-אפשרי”. לדבריו, עלויות הבדיקות של המכון מקשות על הייבוא, ובהתחשב בכך שבמקרים רבים מדובר במוצרים שכבר אושרו בעבר על-ידי מכוני התקנים באירופה, מדובר בשערורייה של ממש. במקרה של הניג, חיובו בלא פחות מ-27,000 ש”ח עבור בדיקת סחורה ששוויה 35,000 ש”ח בלבד, הייתה הקש ששבר את גב הגמל. “באופן כזה אף אחד לא יכול להתקיים”, הוא קובל, “ומכיוון שכבר שנים אני נאבק בזה ואף אחד לא שומע אותי, התחלתי לכתוב על העניין באינטרנט, בתקווה שזה יוכל להזיז משהו”.

וזה אכן הזיז. די היה בכמה ביטוים חריפים כמו “מסחטת כספים”, “ארגון עולם תחתון” או “ההון והשלטון המתועב” בכדי לגרום למישהו במכון לאבד לרגע את התקן ולהגיש את התביעה. מאז, הרשת לא מפסיקה לגעוש: “כבר ארבעה ימים שאני כמעט ולא ישן”, אמר הניג, “כולם מתעניינים ותומכים, נקווה שנצליח הפעם להוביל שינוי”.

תקינות כפולות ועלויות גואות

הניג אינו מקרה בודד. על רקע סיפורו האישי יצאנו למסע בעקבות מעללי מכון התקנים, שוחחנו עם עשרות יבואנים מתחומים שונים, ונחשפנו לסיפורים רבים ומקוממים, הממחישים יותר מכל את מצבו העגום של המשק הישראלי.

העובדה שמכון התקנים לא מסתפק בתקינה אירופית, אלא מחייב את היבואנים לעשות בדיקות נוספות במכון הישראלי, היא אחת התלונות הנפוצות ביותר, המושמעת על-ידי מרבית היבואנים. כלל לא ברור מדוע מוצר שיוצר באירופה ונמצא ראוי לתו-תקן גרמני או צרפתי מחמיר, צריך לעבור בדיקות יקרות נוספות בארץ.

אך התקינה הכפולה היא רק קצה הקרחון: בשיחות עם היבואנים עולה שורה ארוכה של בעיות שונות ומשונות – החל מערפול וחוסר וודאות בנוגע לנהלי המכון, דרך גבייה מסיבית ללא הצדקה, וכלה בהמתנה של חודשים ארוכים לתוצאות הבדיקות. כולם מסכימים על כך שמדובר באחד החסמים המרכזיים ביותר במשק, המקשה על הייבוא ומייקר בצורה משמעותית את העלויות הנלוות.

מתקשה לקבל ביקורת. יו”ר המכון ח”כ לשעבר רן כהן. צילום: פלאש90

“כולנו מפירי אמון”

המצב העגום המתואר כאן כבר הוביל את אחד מיבואני הצעצועים עמם שוחחנו לצאת מהשוק: “37 שנים היינו יבואנים של צעצועים, וב-4 השנים האחרונות שברו אותנו לאט-לאט, עד שהפסקנו את הייבוא המסיבי”, סיפר לנו י’. “כל דבר זה קשיים ובירוקרטיה. החוקים משתנים כל הזמן ומערימים עלויות”. לדבריו, העמידה בכללים הופכת את הייבוא ללא משתלם: “הם גובים 1,000 ש”ח על כל בדיקה של צעצוע פלסטיק קטן”. ומכיוון שמרבית היבואנים מביאים מגוון גדול של מוצרים בכמויות קטנות, וכל סוג דורש בדיקה בעלת עלות משלה, מדובר בהרבה מאוד כסף. “הסכומים שבזבזתי אצלם בשנים האלה פשוט אסטרונומיים”, הוא אומר.

המשוכה העיקרית מבחינת י’ הייתה השינויים התכופים בתקנות: “היה לי מוצר אחד שהבאתי בשנת 2011, שהיו לי עליו כבר אישורים להמשיך לייבא. אבל בשנת 2012 הם שינו את התקנות, ובבדיקה חוזרת המוצר נכשל”. בתגובה פנה י’ למכון התקנים, אך הללו טרחו לענות רק אחרי כחמישה חודשים: “שילמתי למכון 10,000 שקל שיעשו בדיקות. אחרי 5 חודשים הגיעו למסקנה שהמוצר לא טוב. מה אני אמור לעשות עם הקרטונים האלה בזמן הזה? אני יכול להקפיא להם את המשכורת 5 חודשים?”

מכיוון שכך, החליט י’ לא לחכות, ומכר את הסחורה ביהודה ושומרון. אלא שצעד זה סיבך אותו עוד יותר: מכיוון שהמוצר נפסל, התקנות מחייבות להשמיד אותו בנוכחות נציג מכון התקנים (שלא מגיע בחינם), אלא שמכיוון שהמוצרים כבר נמכרו, היה מאוחר מידי: “הם עדיין אומרים לי שאם לא אוכיח להם שהשמדתי את זה הם יעשו אותי מפר אמון”. כאן המקום לציין כי ‘מפר אמון’ זו הסנקציה הכואבת ביותר של המכון, האוסרת על היבואן לשחרר את הסחורה מהנמל עד שיגיעו נציגי המכון לערוך בדיקות במקום. כפועל יוצא, נאלץ היבואן לשלם עלויות אחסון גבוהות בנמל, דבר הפוגע אנושות ברווחיות, עד שאנשי המכון מגיעים.

המונח הזה חוזר על עצמו שוב ושוב בשיחות עם יבואנים, שכולם היו בשלב זה או אחר בסטטוס הזה. כפי שמעיד י’: “שאלתי את כל השוק והבנתי שכולם כבר מפירי אמון”.

“אני לא יודע למה הם עושים את זה”, מסכם י’, “הם רוצים לאמלל אותנו. הם הולכים על הקטנים. רוצים לבדוק כל מכולה כדי שייכנס לקופת המדינה עוד כסף”. לדעתו, “עד שלא ישתנה פה משהו גדול ממש לא כדאי להיכנס לייבוא. הייתי חוזר הביתה עצבני, אחרי שהייתי מתחנן לפקידי המכון כמו איזה ילד מסכן כאילו אני מביא סמים או משהו מסוכן ה’ ישמור. כנראה שהמדינה תמיד תנצח אותנו; אנחנו יכולים רק לשלם להם ולעשות מה שהם רוצים”.

עלויות אחסון אסטרונומיות. פריקת מכולות בנמל. צילום: פלאש90

העלויות מתגלגלות על הלקוח

את עלויות העתק של פעילות מכון התקנים ממחיש היטב סיפורו של א’, מנהל שיווק בחברה למכירת מכונות לניפוי קמח, שהחליט להתחיל לייבא מטחנות ריחיים ביתיות, מוצר אקסלוסיבי עם שוק קטן מאוד. א’ נסע לאירופה, בחר מוצרים והביא ארצה כמות קטנה למדי, על מנת לבדוק את השוק. הבעיות החלו כאשר המשלוח הגיע לנמל: “במכס הודיעו שהסחורה תפוסה אצלם עד שנעשה בדיקה של מכון התקנים”, מספר א’. הבדיקה עצמה אינה בעיה, אלא העלות: “צריך לשלם 10,000 ש”ח על הבדיקה. מדובר ב-30 מכונות שכבר רכשנו, כך שאין לנו ברירה אלא לשלם עוד 10,000 ש”ח כדי לשחרר אותן”.

וזה עוד לא הכל: נציגי מכון התקנים הגיעו ולקחו שתי מכונות, אחת מכל דגם, לבדיקה, וכשהמכונות חזרו א’ היה המום: “הם פרקו אותן לגמרי וקרעו את כל הכבלים. קיבלנו אותן בקרטון שלהם כערמת חלקים. השחיתו לגמרי את המכונות”. כך, לעלויות המכון נוספו למעשה עוד 5,200 ש”ח, שווי שתי המכונות ההרוסות.

אם חשבתם שכאן נגמרה המסכת – טעיתם. “אחרי שפירקו את המכונות הם התקשרו ואמרו שיש בעיה”. כפי שהסתבר, על המכונה כתוב שיש בידוד כפול ואין בידוד כפול, אז צריך למחוק את הכיתוב. חוץ מזה, דרשו במכון להחליף את הכבלים בכל המכונות, מכיוון שהכבל הקיים היה לפי התקן האירופי ולא לפי התקן הישראלי, מה שכרוך בלא מעט עבודה: “זה אומר לפתוח את כל הארגזים אחד אחד ולהחליף את הכבל”.

“אחרי שסיימנו את זה הם ביקשו שנעמיד את כל המכונות פתוחות ושהם יביאו מומחה מטעמם שיבדוק שביצענו את כל מה שצריך”, ממשיך א’. העלות של ביקור המומחה היא, כמובן, 1,500 ש”ח, נוספים: “המומחה מגיע, מסתכל רואה שהחלפנו את כל הכבלים, ואומר “בסדר”. אלא ששוב, הסתבר שיש בעיה: בהוראות ההפעלה נכתב כי המכשיר פועל על 220 ואט בעוד שהוא למעשה צורך 230 ואט. כך שא’ נאלץ להדפיס חוברות הפעלה חדשות, לקרוא למומחה בשנית ולשלם עוד 1500 ש”ח: “הוא בא לחצי דקה, הסתכל והלך”. כיתוב מקצועי מסוג זה הוא ודאי חשוב, אך יש לזכור כי מדובר במוצרים שכבר עברו במכוני תקינה אירופאים מובילים, כך שלטעות הזו למעשה אין משמעות קריטית.

“עכשיו אני צריך לעבוד כדי להחזיר לעצמי את ההפסד”, הלין א’. “לקח לנו כמעט שנה למכור מכונות בשביל לכסות את העלויות האלו. אם זה היה העסק העיקרי שלי הייתי פושט את הרגל”.

האבסורד בכל הסיפור הוא שמרבית עסקיו של א’ הם בארץ, מול משרד הביטחון. “אף אחד מהלקוחות לא מבקש ממני את התקן של מכון התקנים. למשרד הביטחון יש את הדרישות הפנימיות שלו. אני הולך לחשמלאי פרטי, משלם לו 500 ש”ח, והוא סוגר את כל הסיפור על כל המכונות”. “כל העלויות האלו מקשות מאוד על היבואנים והיזמים, ומגדילות את עלויות הייצור”, מסכם א’, “וכמובן שאני מגלגל את זה על הלקוח”.

כך זה נראה: בדיקה של 7 חתיכות עץ – 1,473 ש”ח

ממלכת אי-הוודאות

אחת הבעיות החמורות ביותר בהתנהלות המכון היא חוסר הוודאות. התלונות על כך עלו בשיחות שניהלנו עם כמה יבואנים, שכולם מתקשים לנהל תכנון עסקי כראוי בשל השינויים התכופים בנהלים ובתקנות של המכון.

“פעם הם הסתפקו בדוגמא אחת מכל מפעל, אבל היום הם רוצים לקחת אחד מכל מוצר”, סיפר לנו ד’, גם הוא מתחום הצעצועים. “עלות הבדיקה היא כ-1,400 ש”ח לכל מוצר, לתהליך שלוקח בערך חצי שעה עבודה”. כאמור, מרבית היבואנים מביאים בכל משלוח מספר רב של מוצרים, כך שהסכום המצטבר הוא גבוה במיוחד: “יבואן בינוני מביא בכל מכולה 50-20 פריטים שונים. מדובר על סכומים של כ-70-30 אלף ש”ח למכולה רק על הבדיקות”.

מכיוון שמדובר בעלויות אסטרונומיות, החליטו במכון התקנים לחלק את המוצרים למשפחות ולקטגוריות, כדי שניתן יהיה להסתפק בבדיקה של פריט אחד מכל משפחת מוצרים. הבעיה היא שההגדרות של משפחות אלו משתנות ללא הרף, דבר ההופך את התכנון העסקי לבלתי-אפשרי.

“הם כל הזמן משנים את זה ולא מעדכנים אותנו כיצד מוגדרות משפחות בדיוק”, הסביר ד’. “לצורך העניין אתה מייבא דובי, בהתחלה כל הדובים היו משפחה אחת, אחר כך הם שינוי שדובי מדבר זה משפחה אחת ודובי לא מדבר זה משפחה אחרת, ואז פתאום אתה חייב עוד 1,500 ש”ח למכון”. לדבריו, מצב זה מוביל להפסדים ישירים: “בכמויות מסויימות, אתה משלם למכון התקנים יותר כסף ממה שהמוצר שווה”. יבואן שמביא למשל 48 יחידות של מוצר בשביל ‘להרגיש את השוק’ בשווי כולל של 960 ש”ח, יאלץ לשלם לא פחות מ-1,450 ש”ח על הבדיקה, ולדבריו “אתה נכנס להפסדים בהגדרה”.

אי-הוודאות הזאת, הפכה את יבוא מכוניות הצעצוע לסאגה מתמשכת במיוחד: “אף מטען או שנאי שמיוצר בחו”ל לא עומד בתקן שלהם”, מספר לנו יבואן. “לקח לי שבוע למצוא מפעל בגרמניה שמייצר מטען כזה שמכון התקנים אמור להכיר בתקן שלו”. אלא שלמרות שמדובר במוצר שעומד בתקן אירופי מחמיר, ולמרות שעל-פי המידע שהיה בידיו המכון אמור היה להכיר בו, כשהסחורה הגיע לארץ התברר אחרת: “אחרי שלושה חודשים שלקח למכון התקנים לבדוק את השנאי הם הודיעו שזה לא עומד בתקן הישראלי. לא מספיק שלא מכרתי את הסחורה, הבדיקה עלתה 3,500 ש”ח”.

אלא שגם פה הסאגה לא נגמרה. “שלחו לי את המטען, ואמרו לי או שאתה פונה ליצרן שיתקן את הליקוי, או שתשמיד את השנאים”, מספר היבואן. וכמו שאתם כבר מנחשים, גם השמדה עולה כסף: “הם צריכים לשלוח בן אדם אליך למחסן שעומד לך על הראש ומוודא שאתה באמת משמיד. וכמובן, לוקח עוד 500 ש”ח בשביל זה”. גם במקרה הזה, אגב, מי שנושא בעלויות הם בסופו של דבר הצרכנים: “בסוף אני מחפש את השנאים בארץ, שהם יותר יקרים”.

הניירת עומדת בתקן

מובן מאליו כי עבודה עם מכון התקנים כרוכה גם בניירת אינסופית. סוחר הצעצועים מוטי קארו נושא איתו קלסר עב כרס, בו צבור תיעוד של מאות-אלפי השקלים ששילם למכון בעבור בדיקות שונות ומשונות שחלקן הגדול מיותר או כפול, ועבור סתם חיובים חסרי-פשר.

סדרת החיובים המהפנטת של קארו מכילה עמודים רבים של חיובים וסיכומים, הניטלים כברירת-מחדל מהיבואן עוד בטרם נבדק עניינו באופן פרטני. “איך שהסחורה מגיעה”, הוא מספר, “אני מקבל חיוב ממכון התקנים על כל סוג וסוג של מוצר. לא משנה שחלק פטור מבדיקה, ושחלקם כבר עברו בדיקות בעבר או שחלקם שייכים לאותה ‘משפחה’ ולא צריכים בדיקה. הם קודם כל לוקחים, ואחר כך אמורים להעביר זיכוי”. אלא שהזיכויים של המכון – המצטברים אצלו לכדי יותר מ-100,000 שקלים, מבוששים לבוא.

אולי חמורה מכל היא העובדה שאף אחד לא יודע באמת באילו סכומים מדובר. לדברי קארו, אין גורם במכון התקנים שיכול להנפיק סיכום כולל של התשלומים, הכפילויות וחובות ההחזרים של המכון. על-אף שקארו שכר על חשבונו שירותי חשבונאות שיערכו סדר במספרים, המכון טרם החזיר לו את הסכומים הנדרשים.

כך מתערב מכון התקנים בפעולת השוק התקינה, ומציב חסמים בפני יזמים ויבואנים המעוניינים בסך הכל להתפרנס בכבוד, בחסותו של תקן מחמיר (אירופאי או אחר). לאנשי המכון, לעומת זאת, אין בעיה כזו: המכון משקיע כ-70 אחוז מתקציבו בשכר העובדים, שמשכורתם הממוצעת עומדת על 19,500 ש”ח. תקציבו השנתי מגיע לכ-371 מיליון ש”ח בשנה ועובדים בו כ-1,079 איש. מסה קריטית של משאבים וכוח אדם המושקעים בכדי להפכו לאחד החסמים המרכזיים במשק הישראלי, ולהוכיח את הקביעה הידועה כי בכל הנוגע לאיכות החיים וליוקר המחיה, הממשלה היא לא הפתרון, אלא שורש הבעיה.

תגובת מכון התקנים:

זמני ההמתנה לבדיקות:

המכון מבצע אלפי סוגי בדיקות בחודש, שיפור רמת השרות הוא אחד מהיעדים שמטופלים על ידי מכון התקנים באופן שוטף ואינטנסיבי ובכלל זה גם קיצור זמני הבדיקות. רוב הבדיקות מבוצעות בזמנים הקצרים ביותר האפשריים וללא זמני המתנה. יחד עם זאת ישנם מוצרים שמשך זמן הבדיקה נטו הנו ארוך, במקרים אלו אין כמובן אפשרות לקצר זמני בדיקה. לפעמים קורה גם כי ישנה הצטברות גדולה של מוצרים לבדיקה (עקב שינוי תקן ו/או עונתיות) במקרים אלו,  שאת רובם ניתן לחזות מראש,  מתבקשים היבואנים לנסות ולהקדים את ביצוע הבדיקות. בנוסף ראוי לציין כי לגבי יבואנים אמינים הזכאים למסלולי הקלות,  ניתנים אישורי מכירה באופן מיידי.

עלות הבדיקות:

מכון התקנים מבצע בדיקות ייבוא למוצרים עליהם הכריז שר הכלכלה כחייבים בבדיקה בגין סיכונים פוטנציאלים לבטיחות, בריאות המשתמשים ולצורך הגנת הסביבה. גובה ההעמסה של מחירי הבדיקות נבדק מספר פעמים על ידי וועדות שמינתה הממשלה ונמצא שבממוצע עלות ההעמסה מסתכמת בכ-4 פרומיל!! מעלות הרכש של המוצר ליבואן (עלות ההעמסה יחסית למחירי השוק הנה עוד יותר נמוכה משמעותית). ממצאי ועדות אלו אף הוצגו ונדונו בשני דיונים שהתקיימו בבג”צ ושדנו בין היתר בסוגייה זו והבג”צ אימץ את הנתונים תוך שהוא קובע גם כי בכל מקרה בטיחות הצרכן גוברת.

נכון הוא שיש שוני בגובה ההעמסה כאשר מחירי הבדיקה מתחלקים על כמויות מוצרים קטנות לעומת ההעמסה המתחלקת על כמויות מוצרים גדולות ומי שמייבא כמויות קטנות סופג עלויות העמסה גבוהות יותר מהממוצע. לכן על מנת להקל על יבואנים קטנים מתנהלת כיום עבודת מטה משותפת עם משרד הכלכלה במגמה למצוא מודל של משטר בדיקות שיוזיל את העלויות הכרוכות בהליך מתן התקן הרשמי.

מכון התקנים הנו ארגון סטטוטורי ללא כל כוונת רווח, מחיריו מפוקחים על ידי משרד הכלכלה וכל הכנסותיו מיועדות לכיסוי עלויותיו ולהשקעות ביצירת יכולות בדיקה הדרושות למילוי ייעודו. הטענה על כוונות רווח לא ענייניות הנה משוללת כל בסיס!

המכון גובה כספים בגין שירותים אותם הוא מספק בפועל, אם נמצא כי יבואן חוייב בחיוב יתר, מזכה המכון את היבואן. טענתם של יבואנים הטוענים כי מגיע להם החזר, תבדק והם יזוכו לאלתר ככל שימצא שטענותיהם צודקות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. מכון התקנים הוא הגולם שקם על יוצרו. גוף מושחת ומסואב שפועל כדי לפרנס את כל האפסים העלובים שעובדים בו. רן כהן, בזבזת את כל האשרי שהיה לך. יש לך אגו נפוח וכבוד-אבוד של ערבי.

  2. יש לבטל את חובת הבדיקה על כל מוצר שלא סביר שיפגע בצד ג’. אז היבואנים והייצרנים יכולים להחליט אם רוצים תקן של המכון (או של מכון תקינה פרטי). כמו שציבור שומר כשרות תמיד מחפש תקן כשרות (ממשלתי או פרטי או אפילו זר), כך גם הציבור יכול להחליט על מי הוא סומך בשביל תקינה ואם הוא מוכן לשלם עבור זה. ברגע שהבדיקה היא לא חובה, אין צורך לקבוע מחירים עבור המכון, והמכון יצטרך לקבוע מחירים לפי השוק. המכון גם יהיה חייב להתייעל כדי לא להפסיד לקוחות פוטנציאליים.

  3. תודה על השיתוף.

    חושבני שהגיע העת שיבינו גופי השלטון שהם נועדו לשרת אותנו ולא אנחנו אותם.

    אלה הם עובדי הנמלים, עובדי חברת החשמל, עובדי המדינה, עובדי העירייה, מכון התקנים וכל משרתי הציבור .

    מישהו שם התבלבל וחושב שהוא כל יכול. ניתן בידם הכוח להקל עלינו, אלא שנהפך הוא לכלותינו.

    זהו האיבריס בהתגלמותו המכוערת. זהו הכוח להשחית.

    החוק נועד בעיקר להגן על האזרח הקטן מפני רמיסתו בידיהם של מונופולים וגופי ענק.

    אנחנו אלה שבחרנו אותם וידעו אלה היושבים שם שאנחנו גם אלה שיכולים להחליף אותם.

    יותר מדי זמן שתקו האזרחים כאן, הרבה יותר מדי.

  4. כעובד לשעבר אצל יבואן ואחראי על קשר עם המכון, אני יכול לציין שישנם תחומים שבהם דווקא כן קיבלתי מהם שירות טוב. ישנם אישורים כמו EMC (אפילו ממדינות כמו סין) שהמכון כיבד, אישורים למוצרים בפטור התקבלו בתוך 24 שעות (למעשה יבואן מסודר יכול לארגן את האישור הנ”ל עוד לפני שהסחורה בנמל ולהמנע מעיכוב). אומנם מחלקת לא ממש נתנה מענה טלפוני ברמת שירות איכותית, אבל ידעתי שב90% מהזמן כל בקשה שלי תאושר במידה אם הטפסים הנכונים הוגשו.

    לגבי מה שתואר על “בידוד כפול והחלפת כבל”, זו דרישה הגיונית. בידוד כפול הוא תנאי לכבל חשמל ללא ארקה, ויכול להציל חיים (וחוסר, להפך). כל מוצר חשמלי (לשימוש לא מקועי) שמגיע לארץ חייב בתקע לפי תקן ישראלי, מאחר והתקע הישראלי שונה מהאירופאי (ה”גרמני”) ושימוש בתקע כזה יכול לגרום נזק לשקע בקיר והתחשמלות בגלל חוסר חיבור ארקה.
    כל יבואן של מוצרי חשמל צריך לדעת את זה. אם הוא לא, שלא יתלונן.
    גם 220/230, התקן בארץ הוא 230 (מחברת החשמל) עם סטיה של 10%. מכשיר שעובד על 220 ויחובר לשקע בארץ, עלול להנזק.
    “טעות חסרת ערך”? ואם גם
    אגב, מדובר בוולט ולא וואט.
    אם אכן מדובר בטעות בנתון ההספק “וואט”, אז מדובר בסכנה נוספת. מוצר שהצריכה שלו בפועל גבוהה מזו שמצויינת, עלול להכשיל מפסק הגנה מעומס אצל הלקוח, ובמקרים מסויימים גם לשריפה.

    שוב, מי שלא מבין את ההבדל, שלא ייבא לארץ מכשירי חשמל. פשוט לא.

    כנ”ל שנאים חיצוניים. כל יבואן רציני יודע שעדיף לרכוש כאלה בארץ. אולי זו קומבינה ואולי מלוכלך, אבל יש מקומות שלא הולכים איתם ראש בראש. יבואן רציני שקונה ישירות מיצרן ולא מאיזה סטוק קומבינה, יכול להוציא מראש את הספק מהאריזה ולחסוך כסף על מוצר והובלה (וגם על מכס ובדיקת מכון)

  5. בנושא צעצועים יש רשתות מעבדות מוכרות בעולם להם סניפים בסין. בתור ספק של רשתות גדולות ובין לאומיות עבדתי איתן והבדיקות אמינות. מכון התקנים צריך לקבל את הבדיקות האלה כמו שנעשה בארה”ב ואירופה.

  6. אני יבואן מתחיל של קוסמטיקה,נכנסתי לכל מיני אתרים כדי לבדוק את הרפורמות של ייבוא קוסמטיקה,אתם לא מאמינים קיבלתי הלם,עזבו שכל הנוסח דפוק ולא מובן וכתוב שפה מטומטמת,חברה התייאשתי אני לא יודע למי לפנות זה נראה כאילו ביקשתי לייבא מטוסי קרב וטילים
    לא להאמין זה לא הגיוני איך הם רוצים להיות מדינה שדומה למערב שמשעה שמגיע מוצר שיש עליו תקן אירופאי הם מצריכים מכון תקנים מה ההיגיון הערבי הזה,אלא התשובה כואבת זו תעשייה שמרנית ליבואנים הגדולים שמגלגלת מיליארדים של שקלים,כמו בשואה כדי שהאנשים יוכלו לנשום בתאי הגזים הם דרכו על הילדים שלהם
    אני חושב שצריך לקום גוף ולהפוך את המדיניות המטומטמת הזו וחסרת ההיגיון להפיל את הטימטום הזה.
    אני מקווה שנראה משהו חדש
    תודה
    יבואן ממוסכן על ידי הרשויות

  7. אבסורד – המכון מגדיר את עצמו ללא כוונת רווח שזו שטות גמורה. הרווח זורם למשכורות של כול העובדים וכול הקשרים העיסקיים של המכון. הרווח הוא מאות המיליונים שמתבזבזים.ללא המכון הכספים הללו היו משמשים להורדת מחירים והמשק היה צומח יותר כי אלפי העובדים שמתעסקים בזה היו עושים משהו יצרני

  8. משהו חדש, מכון התקנים עד לא מזמן קיבל תעודות בדיקה מאירופה וכנראה הבין שברגע שהוא פתח את הנושא אף אחד כבר לא עושה אצלהם את הבדיקות ולכן המציא חוק חדש. המכון האירופאי צריך לשלם סכום של 280$ למכון התקנים, שום מכון תקנים אירופאי לא מסכים לזה ולכן נוצרת בעיה. חייבים להוריד להם את הכח או לגרום לתחרות

  9. האים אפשר לערער על דרישות מכון התקנים ?
    לאחר תשלום מופרך> האים ניתן לתבוע את מכון התקנים ?

    1. גנבים מושחתים ……..יש אנשים בתוך המכון שמקבלים ״משכורת חודשית״ כשוחד כדי להעביר ליבואנים את הסחורה במהירות !!
      המדינה המושחטת הזאת נותנת להם כח לגנוב את היבואן
      מקבלים משכורות הזיות …שיהיה לכם לתרופות .

  10. טוב אז עדיף לתת לצעצועים להתפרק לילדים שלנו בפה העיקר להקל על היבואן.
    אני כבר לא מזמינה צעצועים דרך האינטרנט, סכנת נפשות!!!