העדה הדרוזית משיבה מלחמה

לפני כשלושה שבועות סיקרנו עבור אתר 'מידה' הרצאה של מזכ"ל מפלגת בל"ד עווד עבד-אלפתאח, שנערכה באוניברסיטת תל-אביב מול קהל של סטודנטים ערבים. כפי שפורסם, בשלב מסויים במהלך ההרצאה בחר המזכ"ל להתייחס למגזר הדרוזי בישראל, וסיפר לקהל כי אין זו אלא קהילה של אנשים מבולבלים, החיים בתסביך זהות. הוא הסביר לנוכחים כי אין לכעוס על כך שהם מתגייסים לצה"ל וכי בעצם הם ראויים לרחמים, משום שנכפה עליהם להרוג את אחיהם הפלסטינים.

על-פניו, דברים אלו, כמו שאר האמירות המקוממות שנאמרו בהרצאה, מעוררי עניין, אולם אינם מפתיעים. סוף-סוף, מדובר במפלגה הידועה בדעותיה, שמשורותיה יצא חבר כנסת שהואשם בבגידה וברח ללבנון (עזמי בשארה), בנוסף לחברת כנסת – חנין זועבי – שבחרה לצאת לנופש חלומי דווקא על סיפונה של אניית טרוריסטים. אולם חיש מהר הסתבר כי עבד-אלפתאח הסתבך, ויש מי שלא מוכן לעבור על דבריו לסדר היום.

תגובות חריפות

כבר ביום שלאחר פרסום הכתבה, הדברים שנאמרו בהרצאה פורסמו באתר 'פורטל הכרמל', אחד האתרים המובילים של הקהילה הדרוזית. והתגובות לא איחרו לבוא. חברי הכנסת יריב לוין וחמד עמאר (הליכוד-ביתנו) פרסמו שניהם גינוי חריף לדברי המזכ"ל. חה"כ עמאר תקף בחזרה ואמר כי –

כל שני וחמישי יוצא אדם ממאורתו ותוקף את העדה הדרוזית, כאילו היא מקור הבעיות בעולם… הדרוזים הם אנשים ברובם יראי שמים… אך אינם יראי אדם בשום מקרה… לכן, דבריו לא ירתיעו ולא יהלכו אימים על אף דרוזי, הדרוזים ידעו להגן על עצמם, על קיומם, על זהותם ועל זכויותיהם, ויידעו לעשות זאת ללא הסיוע שלו. אל לו לעשות הכללות ולהתיימר כמי שמבין לרחשי ליבם ולהווייתם של הדרוזים בארץ או בכל מקום אחר בעולם, הדבר גדול עליו.

החרה הוסיף אחריו חה"כ לוין וטען ש"התנהלותן של המפלגות הערביות בלד ורע"מ-תע"ל מבישה, שכן הן מנצלות את הדמוקרטיה כדי לפגוע באוכלוסיות שלמות, ובמקביל נציגי בל"ד יושבים בכנסת וטוענים שהם מייצגים את כלל הציבור הערבי, שהם מייצגים את הדרוזים, הנוצרים והצ'רקסים, וזה שקר שהם מנסים למכור".

גם חה"כ לשעבר איוב קרא (הליכוד) לא נותר אדיש, ופרסם מאמר – שהופיע באתר 'מידה' תחת הכותרת "הדרוזים הם הכי ישראלים שיש" – ובו דברי ציונות שלא היה מביישים ברמתם אפילו את ז'בוטינסקי והרצל.

בל"ד בוגדים, ישראל מגדלור של חירות במזרח-התיכון

כפי שכבר ודאי הבחנתם, העדה הדרוזית נעלבה מאוד מדבריו של עבד-אלפתאח, ובצדק. הכעס של הדרוזים אינו מהיום – מזה זמן רב הם מהווים יעד למתקפות מילוליות (ואף פיזיות, כפי שהעידו בפניי חברים דרוזים ששירתו עמי בצבא) מצדם של הערבים, שלא מוכנים לקבל את עובדת נאמנותם למדינה ואת ההתגייסות לצה"ל.

בשיחה עם 'מידה', ביטא עטא ימיני פרחאת, ראש התנועה הציונית הדרוזית למען ארץ ישראל, את התחושות שהתעוררו בו למקרא הידיעה, והסביר את הלך הרוח הדרוזי ביחס לנאמר.

קראת את דבריו של מזכ"ל בל"ד: מה בעצם כל-כך גרוע באמירה שהדרוזים הם ערבים?

הדרוזים הם לא ערבים ולא פלסטינים, ולעולם לא יהיו. הדבר היחיד הקושר אותם עם הערבים זה השפה המשותפת ותו לא. לדרוזים יש את המנהגים שלהם, את הנביא שלהם – יתרו, עליו השלום. הדרוזים לא מתחתנים עם 4 נשים והם עדה עצמאית לחלוטין!

מזכ"ל בלד אמר בהרצאתו שצריך לרחם על הדרוזים ולא לכעוס על כך שהם מתגייסים, משום שהדבר נכפה עליהם ומאלץ אותם להרוג את אחיהם הפלסטינים. האם אתה מסכים עם אמירתו?

אלו דברי הבל גמורים. אחוז השירות בצה"ל בקרב בני העדה הדרוזית הוא מהגבוהים מקרב האוכלוסייה הישראלית. הדרוזים משרתים בכל יחידות הצבא בגאווה גדולה ומרצון אמיתי להגן על מדינת ישראל. הביטויים הללו הם ניסיון של הערבים לתקוע טריז בין העדה הדרוזית למדינת ישראל.

ישנה ברית היסטורית בין הדרוזים ליהודים שנכרתה עוד טרם הקמת המדינה. בעת כריתת הברית, המנהיגים הדרוזים לא חשבו על אילו טובות הנאה יצאו להם מהקשר עם הישוב העברי. הדרוזים נרדפו על ידי הערבים כמו היהודים. הדרוזים רואים בקיומה של ישראל חשיבות עליונה וחפצים בנצח ישראל. ההתיישבות והציונות צריכים להתקיים לנצח – כי ישראל היא מגדלור של חירות, חופש דת ודמוקרטיה במזרח התיכון. ראה מה קורה במצרים, סוריה ושאר מדינות המזרח התיכון ואז תבין למה כל כך חשוב לשמור על המדינה.

מה דעתך על עמדותיה של מפלגת בל"ד, הקוראת לבדלנות ואי-השתלבות של בני העדות השונות ובכללם גם הדרוזים בתוך מדינת ישראל?

מפלגת בל"ד היא מפלגה רדיקלית כמו הנאצריסטים במצרים. הם מסוכנים לא פחות מאנשי החמאס ואנשי התנועה האסלאמית. לו זה היה תלוי בי, הייתי מוציא את המפלגה הזו מחוץ לחוק; הרי מהמפלגה הזו יצא עזמי בשארה – בוגד במלוא מובן המילה.

בל"ד וחברים מחלקים מחמאות

התגובה התקיפה של הדרוזים הלחיצה מאוד את בכירי מפלגת בל"ד, עד כדי כך שהמזכ"ל נדרש לפרסם הודעה שמבהירה שדבריו, כמובן, הוצאו מהקשרם. ההודעה התפרסמה בכמה וכמה אתרים חשובים של ערביי ישראל, כשהבולט שבהם הוא אתר 'ערביי 48".

תחת הכותרת "תנועת אם תרצו מסיתה נגד עבד-אלפתאח ובל"ד בניסיון להצית מלחמה עדתית", הואשם אתר 'מידה' – "אשר שייך לתנועת אם תרצו הציונית והימנית, שעוקבת אחר פעילים המתנגדים לכיבוש ולגזל" – ועבדכם הנאמן בסילוף דבריו של עבד-אלפתאח, והצגת הנאמר "תוך כדי הוצאת רעיונות ומשפטים רבים מהקשרם, ותוך שימוש בסגנון מסית ומחוצף".

עוד צויין במאמר כי "כותב הדוח, לב סולודקין, הודה (בזלזול כמובן) שעבד-אלפתאח ביקש מהסטודנטים להראות יותר הזדהות ותמיכה כלפי העדה הדרוזית ואלו שנאבקים ומסרבים להתגייס. המסית הציוני הזה שבוי בתפיסה הציונית הכוזבת שהדרוזים אינם ערבים".

אמנם ישנם דרוזים, גם בגליל, המסרבים להתגייס ומתנגדים להשתלבות במדינת ישראל, אך הם מיעוט שבמיעוט. עטא ימיני פרחאת הסביר לנו כי " כמו שיש ליהודים את גדעון לוי וטלי פחימה, גם לדרוזים יש כאלה דברים, למרבה הצער. אחת הסיבות לקיומם של "השמאלנים" הללו, היא שלפעמים זה משתלם להם; כמו למשל כאשר עזמי בשארה שהיה ראש בל"ד הוא היה עוזר לאנשים לבקר בסוריה תמורת תמיכה פוליטית בו ובמפלגתו". מעט הכרה והשקעה מצד המדינה, הוא אמר, היו פותרות גם את הסוגיה הזו.

אמור לי מיהם חבריך

אתר התנועה האסלאמית הוסיף ותקף גם את 'פורטל הכרמל', המתואר כמאמר כאתר שעומדים מאחוריו אנשי שב"כ, שמטרתם לפלג בין בני אותו העם. בהמשך מובאת גם תגובתו של ד"ר מסעוד חמדאן, דרוזי המשמש כראש הפקולטה לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. הלה האשים גם הוא את "תנועת אם תרצו וגורמים נוספים" בעיוות דבריו של עבד-אלפתאח.

חמדאן הוסיף כי מדובר בחלק ממערכה לפירור החברה הערבית, וציין את היוזמה "החצופה" של יריב לוין שאומרת שצריך להפסיק להתייחס לנוצרים הגרים בישראל כאל ערבים. חמדאן סיכם שלחברה הערבית יש את כל הסמכות להתנגד לתוכניות הגזעניות הללו. בהזדמנות זו כדאי להזכיר שחמדאן מכהן כחבר הנהלה בארגון זכויות האדם 'עדאלה', מבית היוצר של 'הקרן החדשה לישראל'.

אחרון ברשימת המגנים המכובדת הוא השיח' הדרוזי עלי מעדי, שמשמש גם כראש 'ועדת הקישור של הדרוזים ערביי 48" (הכוונה לדרוזים שרואים עצמם כחלק מערביי ישראל). הלה הדגיש גם הוא שכל הכתבה שהתפרסמה ב'מידה' היא שקר אחד גדול. נציין כי מדובר באדם שלקח בזמנו חלק במשלחת מכובדת שנפגשה בלוב עם קדאפי. כמו כן הוא נחקר במשטרה יחד עם חברו הטוב הח"כ לשעבר סעיד נאפע (בל"ד), דרוזי המתנגד לגיוס, בעקבות ביקור שערכו השניים בסוריה.

אגב, נגד נאפע הוגש לבסוף כתב אישום בגין יציאה שלא כדין למדינת אויב ומגע עם סוכן חוץ, בעקבות פגישה חברית עם טלאל נאג'י, סגן מזכ"ל ארגון החזית העממית, וניסיון לפגוש את חברו משכבר הימים ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס. אין ספק, מזכ"ל בל"ד נמצא בחברה טובה.

עדתיות: הבטן הרכה של הלאומנים הערבים

סיפור זה מלמד אותנו עד כמה נושא העדתיות הוא נושא רגיש בקרב הלאומנים הערבים. אכן, יש להם סיבה אמיתית לדאוג – כפי שניתן לראות בימים אלה,  העדתיות הינה גורם משמעותי במלחמת האזרחים הסורית ובפלגנות בלבנון השסועה והמדממת. נראה כי אין דבר שמפחיד את הלאומנים הללו יותר מאנשים כמו האב גבריאל נדאף, שאחראי על מהפכת גיוס הנוצרים לצה"ל, או העדה הדרוזית – שנאמנה למדינת ישראל ושנלחמת לצדם של היהודים מקום המדינה.

זוהי הבטן הרכה של בל"ד ושל הלאומנים הערבים – ואותה צריך לתקוף במלוא העוצמה. ככל שנקרב אלינו את העדות השונות – כך ייחלשו זועבי ודומיה, בתקווה שיום אחד יחליפו אותם נציגי ציבור ערבים שבאמת אכפת להם מהציבור שלהם.