השוק החופשי מתנהל בספונטניות על-ידי החלטות של מיליוני בני אדם, יעיל לאין ערוך יותר מהתכנון הריכוזי-ממשלתי.
אדם פרגוסון
אדם פרגוסון, מחשובי הפילוסופים הנאורים של סקוטלנד במאה ה-18, קבע שכל המבנים של החברה האנושית הם תוצאה של פעילות אנושית, ולא תוצאה של תכנון אנושי.
קשה להגזים בחשיבותה של הקביעה האלמנטרית הזו, על-פיה איש לא המציא את העמים, הדתות, המדינות, השפות, התרבויות, האומנות, האינטרנט וההיסטוריה. כל אלה הם פרי פעילותם של המוני בני אדם לאורך דורות רבים, פעילויות שנעשו תוך עיוורון לתוצאות ולעתיד: "כל צעד ותנועה של ציבור, נעשית תוך עיוורון לעתיד. האומות כושלות וצועדות לערכים ולמוסדות, שהם תוצאה של פעילות אנושית אבל לא ביצוע של תכנון אנושי כלשהו" (אדם פרגוסון). אפילו מערכות מורכבות ומתוחכמות כמו השפה, הדקדוק והתחביר לא הומצאו אלא נוצרו בעבר ונוצרות היום לעיננו, על-ידי דיבור ושגיאות של מיליוני אנשים.
בשנת 1960 הגדיר פרידריך האייק את קביעתו של פרגוסון כ"סדר ספונטני".
אדם סמית
אדם סמית, חברו של אדם פרגוסון, נולד גם הוא בסקוטלנד באותה שנה (1723) ותיאר בספרו 'עושר העמים' את ה"סדר הספונטני" בכלכלה, אותו כינה "היד הנעלמה", שהיא תוצאת פעולתם של בני האדם ולא של כוונתם. איש אינו מנהל את המערכת המורכבת והמסובכת של הייצור והצריכה, המחירים, הקצאת המשאבים, המימון, הסחר, הקצאת כוח האדם והמערכת הכלכלית כולה.
את השיטה הסוציאליסטית המציא קרל מארקס, את השיטה הקפיטליסטית איש לא המציא, אפילו השם 'קפיטליזם' הוא המצאה של מרקס. הקפיטליזם הוא "סדר ספונטני" שנוצר על-ידי פעילות אנושית ולא על ידי תכנון ומתכנן.
הניסיון הוכיח שהשוק הספונטני והחופשי, המתנהל באמצעות החלטות ובחירות של מיליוני בני-אדם, יעיל לאין ערוך יותר מהתכנון הריכוזי-ממשלתי, שמסתיים תמיד בקטסטרופה. זאת, מכיוון שתכנון מבוזר וספונטני של הכלכלה מחייב חברה חופשית, בעוד שתכנון כלכלי ריכוזי מחייב מדינה טוטליטארית.
צ'רלס דרווין
בשנת 1859 פרסם דרווין את ספרו 'מוצא המינים' והוכיח שהתופעה המגוונת, והמורכבת מאין כמוה של החיים, עם מיליוני המינים של בעלי החיים, הצמחים והמיקרו אורגניזמים אינה פרי תכנון גאוני ואלוהי. כל צורות החיים התפתחו על-ידי הברירה הטבעית בתהליך של אבולוציה ספונטנית מאב קדמון משותף. מאז ימיו של דרווין חלה התפתחות סוערת של מדעי החיים, הביוכימיה, הגנטיקה, חקר העוברים וחקר המאובנים ואין יותר ספק באבולוציה הספונטנית. עיקרון הברירה הטבעית פועל באמצעות מנגנון היוצר שינויים אקראיים קטנים, וקריטריון הקובע את יציבותו של המוצר החדש.
ניתן להבחין בהשפעת ספרו של אדם סמית 'עושר העמים' על 'מוצא המינים' של דרווין. אחד משלושת הספרים הראשונים שקרא דרווין מיד כשחזר מההפלגה בספינה 'ביגל' היה הספר 'כתביו וחייו של אדם סמית'.
אדם סמית ביטל את הצורך בממשלה מתכננת, ודרווין ביטל את הצורך באלוהים מתכנן.
יובל נאמן
הפיזיקאי הישראלי פרופסור יובל נאמן פרסם ב-1999 ספר בשם 'סדר מן האקראי' בו טען כי ניתן לזהות את המנגנון של האבולוציה הספונטנית על-ידי הברירה הטבעית, כמעט בכל תחום חומרי ורוחני ולא רק בתחום הביולוגי. נאמן מזהה את האבולוציה אותה גילה דרווין, גם ביצירת גבישים, בהיווצרותם של היסודות הכימיים, הכוכבים והגלקסיות ובהתפתחות המדע. נאמן מדגים את התהליך האבולוציוני של יצירת סדר בעזרת תאור קופסה, בה נמצאים בערבוביה שני סוגי אגוזים – גדולים וקטנים. מטלטלים את הקופסה באופן אקראי וכעבור זמן ימצאו הקטנים בתחתית והגדולים מעליהם. הטלטול סיפק את השינויים האקראיים והקריטריון הבורר היה: אגוזים קטנים יכולים לעבור בין אגוזים גדולים ואילו גדולים לעולם לא יעברו בין קטנים.
פרדוקס מעניין
השמרנים בדרום ארצות-הברית מאמינים בכלכלה חופשית ומתנגדים לתכנון מרכזי, אבל מתנגדים לאבולוציה ובטוחים באלוהים בורא העולם ומתכנן היקום והטבע.
הסוציאליסטים מאמינים בתכנון הספונטני ובאבולוציה נוסח דרווין אך שואפים לתכנון מרכזי של הכלכלה והחברה ואינם יכולים לקבל את התכנון הספונטני נוסח 'היד הנעלמה' של אדם סמית.
עוד משהו
דוגמה לתכנון ספונטני הם התורים ליד הקופות בסופרמרקט: כל אחד מהקונים שואף לעמוד זמן מינימאלי בתור. כאשר תור מתקצר, מיד נוספים אליו אנשים וכאשר תור מתארך פורשים ממנו אנשים. כך נוצר באופן ספונטני מצב שבו לכל התורים אורך שווה. טעות תהיה להניח שהדבר מתבצע לפי תכנית במטרה ליצור תורים באורך שווה.
כמו שהליברלים תומכים בשוק בתור מנגנון ספונטני אבל מתנגדים לשלטון ול"התערבות בחיי הפרט" בתור מנגנון ספונטני. כאילו שזכויות הפרט המקודשות הן לא הפיקציה האינטלקטואלית הגדולה ביותר בהיסטוריה.
אתה פשוט ממציא מושג — "שלטון" ואומר שהעדר שלו הוא פיקציה.
ז'וז'ו, אין שום דבר "ספונטני" בקבוצה קטנה של אנשים שמכתיבה לכל השאר איך לחיות, זה בדיוק ההפך מסדר ספונטני שבו מליוני אנשים מקבלים החלטות עצמאיות ובלתי תלויות.
וטעות לחשוב שהתורים הספונטניים שווים באורכם…
שלטון הוא מושג שקיים בתנ"ך ובאיליאדה. האינדיבדואל שמבצע בחירות חופשיות מנותקות מהקשר ערכי הוא המצאה של כמה סוחרים אנגלוסכסים.
אין שום קשר בין ערכים לבין שלטון. זה דבר ראשון.
דבר שני – בחירות חופשיות מנותקות מהוראות משלטון ריכוזי מתבצעות כל הזמן בכל מקום, הרבה מאוד פעמים. גם כשאתה מסדר את המגירה שלך אתה עושה בחירה חופשית, או כשאתה מחליט להיפטר מאוסף תקליטים ישן אתה מבצע בחירה חופשית.
כל תא משפחתי+ילדים כולל לפחות נפש אחת שמכתיבה לפחות לנפש אחת אחרת איך לחיות. האם התא המשפחתי הוא לא יחידה ספונטנית וטבעית?
אחד,
לצערנו, כנראה קבוצה קטנה שמכתיבה לכל האחרים איך לחיות זו תופעה די ספונטנית. החירות היא לא תופעה ספונטנית. צריך להשקיע הרבה עבודה כדי לזכות בחירות וכדי לשמר אותה.
מר הראל, הרעיון שיש קשר בין ההתנהגות האנושית, כמו שזו באה לידי ביטוי בהקשרים כלכליים, לבין בריאת העולם הוא יפה. אבל צריך לזכור שהקשר החזק ביותר בין כלכלה לבין ביולוגיה הוא שגם כלכלנים וגם ביולוגים הם בני אדם. העובדה שבני אדם מגיעים לתיאוריות דומות בתחומים שונים מלמדת על בני האדם יותר מאשר על תחומי התעסקותם.
דרווין לא הוכיח בשנת 1859 "שהתופעה המגוונת, והמורכבת מאין כמוה של החיים, אינה פרי תכנון גאוני ואלוהי." הוא רק הציע הסבר אלטרנטיבי, וזה לחלוטין לא דבר של מה בכך. דרווין גם לא הוכיח כי "כל צורות החיים התפתחו על-ידי הברירה הטבעית בתהליך של אבולוציה ספונטנית מאב קדמון משותף." ספק רב אם טענה כזו ניתנת להוכחה. גם האמירה ש"אין יותר ספק באבולוציה" איננה נכונה, וגם איננה מחמיאה במיוחד למדענים, שהספק אמור להיות בראש מעייניהם מעצם עיסוקם.
ההסבר למה יש סדר בין האגוזים הקטנים לגדולים – שגוי!
אין קשר לגודל, כי אם למסה. אם תיקח כדורי קלקר בגודל של האגוזים הגדולים תגלה שהם לעולם נשארים למטה.
המחשבה שאבולוציה מבטלת את אלוהים – שגויה גם היא.א' אבולוציה נותנת הסבר משכנע כיצד חיים פשוטים הופכים לחיים יותר מורכבים, אבל היא לא מסבירה כיצד נוצרו חיים מלכתחילה. אביוגנזה, בניגוד לאבולוציה, חסרת ממצאים עשירים. הטוב ביותר שהצליחו לייצר הם חומצות אמינו, שהן עדיין במרחק עצום מיצור חי. וגם אם הבנו את התהליך של אביוגנזה, שאנחנו שנות אור ממנו, כיצד חיים נהפכים לתבוניים? גם זו שאלה שאין למדע פתרון אליה.
וב', ונניח והבנו את הדרך המדוייקת בה חיים נוצרו. איך זה סותר את קיומו של אלוהים? אלוהים יכל היה להשתמש בדרך הזו בדיוק כדי לייצר חיים
זה לא קשור למסה בצורה ישירות. כוח המשיכה מושך את כל הכדורים למטה, והכדורים הקטנים יותר יכולים ליפול ברווחים שנוצרים בין הכדורים הגדולים, לכן לא משנה מה המסה של הכדורים , משנה רק הגודל שלהם (כל עוד הם עשויים מחומר קשיח מספיק) – הכדורים הקטנים יותר בקופסה שמטלטלים אותה תמיד יהיו למטה, לא משנה (בגבולות הסביר) מה המסה שלהם.
נכון, אבולוציה לא מסבירה כיצד התפתחו החיים, אבל ארגון עצמי כן מסביר כי בנוכחות של שטף אנרגיה יכול להווצת מבנה יותר מאורגן באופן סופנטני. תהליך ארגון עצמי מדגים שסדר יכול להווצר מתוך אי -סדר (אם יש אנרגיה חופשית). מי שנתלה בכך שהכל נובע מקיומו של אלוהים בעצם מרמה את עצמו – גם אלוהים הוא מבנה מסודר כלשהו, שהוא כביכול דואג לסדר ביקום. אז במקום לענות על השאלה – ממציאים פתרון שכיבכול נמצא מחוץ לחוקי היקום – ואומרים על השאלה הזו אנחנו לא עונים (שזו בעצם ההגדרה של אמונה). בכך "ענינו" על השאלה על ידי התעלמות ממהותה + ייצור תשובה שרירותית ואקראית (לדוגמא – איזה אלוהים זה ומה בכלל הוא או היא רוצים מהעולם ולמה?)
זה נחמד ששמתם לב שיש דבר שמכונה סדר ספונטני או ארגון עצמי, אבל להתייחס לתופעה הזו כאל דת – שכאילו תמיד מתקיימת, ותמיד מסדרת כל דבר על הצד הטוב ביותר זה שטות. ארגון עצמי הוא תופעה שמתקיימת לפעמים בטבע הדומם, בקרב יצורים חיים, מערכות מחשב ובקרב חברות אנושיות. הסדר העצמי לא תמיד קיים (דורש אנרגיה חופשית לדוגמא) והוא , כמו האבולוציה, לא תמיד מביאים לתוצאות הכי הכי טובות, בטח לא לכולם. לדוגמה כבשה שנטרפת לא אומרת וואי איזה יופי. הסדר החברתי האנושי מוביל לפעמים למלחמה , או להתמטטות חברתית -אקולוגית (כמו המצב באיי הפסחא או הרעב ערב המהפכה הצרפתית) ולא תמיד לאידאליה חברית.
סדר ספוטני חשוב מאד שקיים והתעלמתם ממנו הוא הסדר הספוטנטי של מערכות אקולוגיות. בלי יד מכוונת יש יחסית מורכבים בין יצורים שונים כך שיש מחזורים של חמצן, זרחן, חנקן וכל שאר היסודות בטבע – כאשר תוצרי הפעילות של יצור חי אחד (נניח חיידקים באדמה, פטריות באדמה) משמשים יצורים אחרים ( כמו צמחים) כדי להיות מסוגלים לחיות. בלי התפקוד התקין של הזרמים האלה – ובלי מערכות אקולוגיות – אין חיים על פני האדמה. החדשות הרעות הוא שבלי תשומת לב לזה ובלי יד מכוונת (או ואבוי – הממשלה הנוראית) – מגיעים למצבים של זיהום (מקומי) או שיבוש עולמי של המערכות האקולוגיות ושל ריכזוי הזרמים האלה (לדוגמה עליה בפחמן דו חמצני באטמוספירה שגורמת לשינוי אקלים, או עליה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוקיינוס שמאיימת על המערכות האקולגיות שם, או עליה בריכוזי הזרחן באוקיינוסים עקב שימוש גובר בדשנים)
מי שקורא את אדם סמית רואה שהוא לא רק מדבר על המגנון החשוב של סדר ספווטני שיכול להתרחש דרך שווקים , הוא מדבר גם על מתי הדברים האלה יכולים להשתבש – כמו במקרה של מוצרים ציבוריים – לדוגמא סכרים נגד הצפות, צבאות, מגדלורים, מערכות חינוך (והוא עוד לא ידע שיש דברים כמו מערכות אקולוגיות) – ולכן מתי כן חשוב שממשלות יתערבו בשוק. לדוגמה בתי משפט וצבאות הם לא במימון פרטי אלא במימון מיסים.