מפרץ סוער: דם רע בין סעודיה לקטאר

הסעודים לא מוכנים לסבול עוד את המדיניות העצמאית של קטאר ותמיכתה ב’אחים המוסלמים’. צעדים דרסטיים ננקטו ומפלס המתח בשיא.

שפל חדש נרשם לפני כשבוע ביחסים בין מדינות המפרץ, כאשר שגרירים מסעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות הושבו מקטאר • המדיניות העצמאית של קטאר ותמיכתה העקבית ב’אחים המוסלמים’ עוררו את חמתם של הסעודים, שהכריזו בתגובה ביום שישי האחרון על ‘האחים המוסלמים’ כארגון טרור • מאחורי המהלכים הדרמטיים עומדת היסטוריה של התנגחות הדדית ויחסים מעורערים בין המדינות, שהביאו עתה את מפלס המתח במפרץ לגבהים חדשים • פרופ’ יהושע טייטלבאום, מומחה למדינות המפרץ, מנתח

ראש בראש; מימין: אמיר קטאר תמים בן ח'ליפה אלת'אני ועבדאללה מלך סעודיה. צילומים:   Bahrain Ministry of Foreign Affairs,  iEARN-USA CC BY-ND 2.0
ראש בראש; מימין: אמיר קטאר תמים בן ח’ליפה אלת’אני ועבדאללה מלך סעודיה. צילומים: Bahrain Ministry of Foreign Affairs, iEARN-USA CC BY-ND 2.0

אחרי מספר שנים של עליות ומורדות, הגיעו היחסים בין מדינות ‘המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ’ (GCC) לנקודת שפל חדשה: בפרץ של זעם, ב-5 למרץ הודיעו סעודיה, בחריין ואיחוד הנסיכויות הערביות שהן מחזירות את שגריריהן מדוחה, בירת קטאר.

בהצהרה שפורסמה בתחילת החודש, הודיעו בחריין, איחוד הנסיכויות וסעודיה כי המהלך נעשה בתגובה לאי-עמידתה של קטאר בהסכמים לשמירת הביטחון ההדדי. לדידן, קטאר לא צייתה לסעיף הקובע את “אי-התערבות בענייניהן הפנימיים של כל אחת ממדינות ה-GCC”, והימנעות מתמיכה בארגונים ופרטים המאיימים על הביטחון והיציבות (המתייחס ל’אחים המוסלמים’). בנוסף, קטאר המשיכה גם לתמוך ב”כלי תקשורת עוינים” (ובכך הכוונה לאל-ג’זירה).

לא מדובר באירוע נקודתי. זה שנים ארוכות שקטאר חורגת מהקו שמתווה הממלכה הסעודית עבור מדינות המפרץ, מה שיוצר מתח רב בין המדינות. מה הוביל למהלך הדרמטי הזה? וכיצד הדבר קשור להכרזה הסעודית מיום שישי האחרון, לפיה מעתה נחשבים ‘האחים המוסלמים’ לארגון טרור?

קטאר וסעודיה: שני עשורים של מתח

מאז שנוסדה ב-1981 כתגובה למהפכה האיראנית ולמלחמת איראן-עיראק, תמיד הייתה ה-GCC בשליטת סעודיה. אך בעוד שבמרבית הסוגיות ריאד ראתה עין בעין עם מנמאה (בירת בחריין) ואבו דאבי, הרי שלא כך המצב בנוגע לקטאר.

דוחה רוותה חוסר נחת תחת העול הסעודי, עוד מהתקופה שהאמיר שיח’ חמד בן-ח’ליפה אלת’אני הדיח את אביו, בהפיכה בארמון ב-1995. מאז, בזכות שפע המזומנים שזרמו משדה הגז North Dome/South Pars – שדה הגז הגדול ביותר בעולם (שבו קטאר שותפה עם איראן) – יחד עם ערוץ אל-ג’זירה חסר הרסן, שנוסד ב-1996, קטאר הזעירה שמה את עצמה על המפה הבינלאומית.

כך החלה נפתחה המערכה בין דוחה לריאד, שתוצאותיה ניכרות בימים אלה. מאז שנוסדה, מציקה אל-ג’זירה לסעודים כמו עצם בגרון. אך זו לא רק אל-ג’זירה; התיווך של קטאר בסכסוכים בעולם הערבי והמוסלמי (הגדה המערבית ועזה, סודאן ואפגניסטאן), המשך יחסיה הטובים עם איראן והמימון שהקטארים מספקים לקבוצות מתחרות של מורדים סורים –  כל אלה נתפסו כעלבונות על-ידי ערב הסעודית. ואכן, ריאד נמנעה אפילו מהחזקת שגריר בקטאר בין השנים 2002 ל-2007. מבחינתה ומבחינת בחריין ואיחוד האמירויות, קטאר משחקת במגרש של הגדולים אך המשקל שלה אינו מצדיק זאת.

ריאד ביקשה להפוך את ה-GCC למועדון של המונרכיות השמרניות, ואפילו הציפה בשלב כלשהו את הרעיון שמרוקו וירדן יצטרפו לארגון. יתכן שהיא קיוותה כי האמיר החדש, שיח’ תמים בן חמד אלת’אני, שירש את אביו ביוני 2013, עשוי לפתוח דף חדש ולהשלים עם מנהיגותה של ריאד. אך כפי שניתן להבחין, תקוות אלו עלו בתוהו. הקש ששבר לבסוף את גב הגמל היה תמיכתה הנמשכת של דוֹחה בהתקוממויות בארצות ערב, ובייחוד ב’אחים המוסלמים’ במצרים.

על-פי מקורות רמי דרג במועצת ה-GCC שצוטטו ב-Defense News, במפגש שנערך בנובמבר הסכימה קטאר לרסן את איש ‘האחים המוסלמים’ השיח’ יוסוף אל-קרדאווי, המשדר תכנית הזוכה לפופולריות רבה באל-ג’זירה, למנוע את השידור של “תקשורת שלילית” נגד מדינות מהמפרץ החברות במועצה וכן להפסיק לתמוך ‘באחים המוסלמים’. משכל זה לא קרה וניכר כי קטאר לא מילאה את התנאים הללו, אפילו אחרי שניתנה לה הזדמנות נוספת בפגישה שנערכה ב-4 למרץ, גינו אותה סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות ואף החזירו את שגריריהן , כאמור, ביום שלאחר מכן.

השתלחות תדירה בסעודים; אל-ג'זירה. צילומסך
השתלחות תדירה בסעודים; אל-ג’זירה. צילומסך

הטריגר: התססה עקיפה ותמיכה ב’אחים המוסלמים’

מזה מספר חודשים שהמצב התקרב לקצה גבול הסיבולת של סעודיה וחברותיה. בינואר האחרון מחתה איחוד האמירויות בפני קטאר עקב התבטאויותיו של אל-קרדאווי נגדה ונגד ערב הסעודית. עוד ב-2013 איחוד האמירויות העמידה לדין למעלה ממאה חברים ב’אחים המוסלמים’ בסדרה של משפטים וב-3 למרץ אף גזרה שבע שנות מאסר על הרופא הקטארי מחמוד עבד אל-רחמן אל-ג’יידה, בגלל שהלה גייס כספים לתנועה. לבסוף, בצעד דרמטי שהתרחש ביום שישי האחרון (8.3) הכריזה ערב הסעודית  על ‘האחים המוסלמים’ כארגון טרור.

מצדה, ביטאה ממשלת קטאר “צער והפתעה” על החלטה זאת, והודיעה שהיא לא תשנה את מדיניות החוץ שלה, למרות הלחצים. פקיד לשעבר בממשלת קטאר אמר לאל-ג’זירה שמקצת ממדינות ה-GCC “מנסות להכריח את קטאר לנקוט מדיניות מסוימת שאין לה כל קשר למפרץ”, ושהסוגיה השנויה במחלוקת היא בעצם הפילדמרשל עבד אל-פתאח א-סיסי ממצרים.

אין זה שגוי לחלוטין: ב-6 למרץ הצטרפה מצרים אל אחיותיה מהמפרץ, והחזירה גם היא את שגרירה מדוחה. והייתה לה סיבה טובה לכך. ערוץ אל-ג’זירה, הנתמך על-ידי ממשלת קטאר, עודד את אותן ההתקוממויות הערביות שאליהן מתנגדות ערב הסעודית ובנות בריתה, ביניהן זו שהפילה את משטר מובארכ. קטאר שפכה כספים רבים על מצרים בעקבות נצחונו של מוחמד מורסי, פעיל ‘האחים המוסלמים’, בבחירות. לא פלא אפוא כי כאשר שהודח מורסי מהשלטון ביולי 2013 על-ידי א-סיסי, נאסרו מספר כתבים של אל-ג’זירה והואשמו בתמיכה ב’אחים המוסלמים’. בסופו של יום, זוהי תמיכתה של קטאר ב’אחים המוסלמים’ הרדיקלים, המתנגדים למונרכיה, שהכי מרגיזה את ערב הסעודית ואת בעלות בריתה.

עבור קטאר, אגב, המריבה האחרונה לא יכלה להתרחש במועד גרוע יותר. בהיותה מתוכננת לארח את משחקי גביע העולם של FIFA בשנת 2020 בעלות מוערכת של כ-200 מיליארד דולר, התחייבה דוֹחה ללוח זמנים צפוף לבניית המתקנים. המאמץ הקטארי הוביל לדיווחים על תנאי עבודה נוראיים של העובדים הזרים העוסקים במלאכה. קרן המטבע הבינלאומית וארגון Human Rights Watch מתחו ביקורת חריפה במיוחד נגד קטאר, וארגון לזכויות אדם מנפאל טוען שלמעלה מ-400 פועלים נפאליים מתו במהלך עבודת הבינוי. אם זה לא מספיק, עתה בא המשבר האחרון בדמות ההתכתשות עם סעודיה וחברותיה.

מסמר נוסף בארון: האם ה-GCC בסכנת התפרקות?

לא כמו פעם; שר ההגנה צ'אק הייגל בביקור בסעודיה. צילום: משרד ההגנה האמריקני,
לא כמו פעם; שר ההגנה צ’אק הייגל בביקור בסעודיה. צילום: משרד ההגנה האמריקני

התפתחויות דיפלומטיות אלה באות, כמובן, על רקע התסכול הרב של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, ובחריין עקב עמדתה של אמריקה כלפי תכנית הגרעין האיראנית. מדינות המפרץ תופסות את המדיניות של ארה”ב באזור ככניעה לשאיפות ההגמוניות של איראן.

האמריקנים מודעים לדאגות הללו ומגיבים בהתאם. שר ההגנה צ’אק הייגל ביקר במפרץ בדצמבר 2013 והציע מספר יוזמות חדשות שנועדו לתמוך בשיתוף פעולה הגנתי בראשות ארה”ב באזור. הצעות אלה כללו מכירת נשק ל-GCC כגוש אחד במקום לכל מדינה בנפרד, ופיתוח מערכת הגנה מאוחדת נגד טילים של ה-GCC שתתבסס על מערכות פטריוט ומערכות הגנה מרחבית בגובה רב (THAAD) מתוצרת ארה”ב. אחרי כן הוא ערך ביקור, שזכה לתהודה רבה, למרכז האמריקני המשולב לפעילות באוויר ובחלל שבקטאר. בנוסף, הנשיא אובמה מתכנן ביקור בערב הסעודית מאוחר יותר החודש בניסיון לפייס ולשכך את דאגותיה של ערב הסעודית.

אך לאור היחסים המעורערים ב-GCC, נראה כי שיתוף הפעולה שארה”ב רוצה לקיים אינו צפוי להניב פירות. כאשר הציעו הסעודים ב-7 לדצמבר שה-GCC תיצור איחוד פוליטי, התנגדה לכך עומאן בגלוי. עומאן, המנהלת מדיניות חוץ נפרדת, מעולם לא שיחקה כחלק מקבוצת ה-GCC, עמדה שהוצגה בבירור כשהיא תיווכה בחשאי בשיחות בין ארה”ב ואיראן בשנה שעברה, מאחורי גבן של חברות ה-GCC. כך, כעבור מספר ימים הודיעה ה-GCC על יצירת פיקוד צבאי וכוח משטרתי משותף, אך לא על איחוד פוליטי. אף אחת מהיוזמות הללו אינה צפויה להגיע לכלל מימוש.

ה-GCC מעולם לא המריא כארגון מאוחד. הוא בהחלט אינו דומה לאיחוד האירופי או לנאט”ו, ולעולם לא יהיה כזה. הצעד האחרון של איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית משמש מסמר נוסף שננעץ בארון המתים של ארגון גוסס זה, אף על-פי שהקבורה עצמה עוד עלולה להתמהמה.

פרופ’ יהושע טייטלבאום, עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, הנו פרופסור ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן ועמית אורח וחבר בכוח המשימה על איסלמיזם והסדר הבינלאומי במכון הובר של אוניברסיטת  סטנפורד. הוא מומחה למדינות המפרץ, ובייחוד לערב הסעודית. 

המאמר המקורי פורסם באנגלית באתר מרכז בגין-סאדאת. אנו מודים להם על הרשות לתרגמו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.