חוק משאל העם

אחרי 20 שנה זה הצליח: יהודה הראל, מוותיקי המאבק נגד הנסיגה מהגולן מסכם את הדרך הארוכה שעבר חוק משאל העם. מהמיצובישי הידועה של חה"כ גולדפרב, דרך דילים עם עסקני החרדים, תלאותיו של החוק עצמו מוכיחות את נחיצותו

בשבוע שעבר קיבלה הכנסת ברוב של 68 ללא מתנגדים את חוק היסוד למשאל עם בדבר ויתור על כל שטח ריבוני של המדינה. היה זה סיומו של תהליך ממושך, מסובך ומפותל שנמשך עשרים שנה מאז הונח לראשונה החוק על שולחנה של הכנסת.

באוקטובר 1994 הניחו שלושה ח"כים ממפלגת העבודה, אביגדור קהלני, יעקב שפי ועמנואל זיסמן את החוק על שולחנו של מזכיר הכנסת ה-13. היה זה בשיאו של המשא והמתן עם סוריה, לאחר סיום שביתת רעב בת 19 ימים של מתיישבי הגולן בגמלא, בדרישה להנחת החוק ולאחר שבתחילת השנה התחייב בכנסת סגן שר הביטחון מוטה גור, בשם ראש הממשלה, על הבאת ההסכם לכשייחתם, למשאל עם.

ההצבעה הטרומית על החוק הייתה דרמטית. ראש הממשלה ראה בה הצבעה גורלית לממשלה ולמשא והמתן המדיני. הניסיון להניע את הפורשים ממפלגת העבודה לא צלח. תוצאות ההצבעה היו תלויות בפורש מ"צומת" סגן שר השיכון אלכס (מיציבושי) גולדפרב. בלילה הבטיח שר השיכון פואד לגולדפרב אחריות על 14 חברות ממשלתיות תמורת התנגדות לחוק. בהצבעה השמית קרא גולדפרב: "בעד הגולן ונגד החוק!" והתוצאה הייתה 59:59. החוק לא עבר את הקריאה הטרומית.

בכנסת ה-14 נוסחה הצעת החוק מחדש והטיפול האינטנסיבי בהעברתו נעשה על ידי סיעת "הדרך השלישית". לאחר שחוק משאל העם עבר קריאה טרומית וקריאה ראשונה קבע משרד המשפטים שלא ניתן לחוקק את החוק בטרם יקבעו בחוק יסוד נושא משאל העם והדרך לניהולו. כדי להתגבר על מכשול זה נקבע בהצעת החוק שכל החלטה או הסכם שיש בהם ויתור על שטח ריבוני מחייבת אישור של רוב חברי הכנסת ולאחר זאת אישור במשאל עם. אולם ההחלטה על משאל עם תיכנס לתוקף רק לאחר קבלת חוק יסוד אשר יסדיר את עריכתו של משאל עם. החוק בלשון זו נתקבל בקריאה שלישית בכנסת בינואר 1999.

בראשית 2007 הונח על שולחן הכנסת ה-17 תיקון לחוק משאל העם הקובע את הדרך לעריכת משאל העם. ההצעה הוגשה ביוזמת אביגדור יצחקי ורוחמה אברהם מסיעת קדימה ונתמכה על ידי 61 חברי כנסת ביניהם חמישה חברי סיעת העבודה. החוק הועבר להכנה לוועדה משותפת לועדת החוקה ולועדת הכנסת בראשות דוד טל מסיעת קדימה. הועדה ישבה ישיבות רבות וסוערות וביוני 2008 עבר החוק המפורט בקריאה ראשונה. הועדה לא סיימה את עבודתה על החוק המורכב עד לסיום הכנסת ה-17.

הכנסת ה-18 אישרה את הרציפות של הדיון בחוק ואת חידוש הועדה המיוחדת בראשות יריב לוין. בשנת 2010 לאחר עשרות ישיבות של הוועדה, ולאחר התגברות על התנגדויות בוועדת השרים לחקיקה אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של למעלה משישים חברי כנסת.

בגלל התחייבות הממשלה לחרדים לא לעלות חוקי יסוד, אושר החוק כחוק רגיל. בעקבות זאת הוגשה עתירה לבג"ץ כדי שיפסול את החוק משום שאינו חוק יסוד. בדיונים הממושכים בבית המשפט הסתמנה גם האפשרות שהחוק יפסל.

הממשלה שנבחרה עתה הייתה ללא חרדים כך שניתן היה לחוקק חוק יסוד. הכנסת ה-19 חזרה לעסוק בחוק משאל העם בישיבות רבות של הוועדה, וב-12 למרץ לאחר עשרים שנה, 13 הצבעות בחמש כנסות, ועשרות רבות של ישיבות ועדות של הכנסת והממשלה חוקק חוק יסוד משאל העם. קשה להגזים בחשיבות החוק לכל משא ומתן עם שכננו, לקביעת גבולות המדינה, לדמוקרטיה הישראלית ולכל התרבות הפוליטית בישראל.

שאלות ותשובות

מה קובע החוק? כל החלטה וכל הסכם שיכללו ויתור על שטח בו חלים החוק המשפט והמנהל הישראלים מחייבים החלטת ממשלה, אישור הכנסת על ידי רוב חבריה (לפחות 61 ח"כים), ומשאל עם.

מי ינסח את השאלה? השאלה תהיה פשוטה: האם אתה מאשר את החלטת הכנסת, כן או לא.

על איזה שטחים חל החוק? על הגולן, ירושלים וכל יתר שטחי ישראל שמלפני 1967.

איך ישפיע החוק על המשא והמתן עם הפלסטינים? כל ויתור על ריבונות בשטח המוניציפלי של ירושלים וכל חילופי שטחים (בנגב או במשולש), יחייבו משאל עם.

איך ישפיע חוק משאל העם על התרבות הפוליטית בישראל? משאל העם ינתב את המחלוקת למגרש הדמוקרטי ויתעל את המאבק להתמודדות על דעת הקהל באמצעות הסברה. המתנגדים להסכם ולויתורים יאבקו רק באמצעות שכנוע מרבית הציבור. שום ממשלה לא תוכל להציע וויתורים אם לא תהיה בטוחה בתמיכת רוב הציבור בוויתורים האלה. שוחד פוליטי ו"קניית" חברי כנסת לא יועילו.

לדוגמה: הממשלה לא תוכל לשכנע, או להציע תמורה ל"חכמי התורה" ועסקני ש"ס עבור תמיכה בהסכם. יהיה צורך לשכנע את בוחרי ש"ס, שעמדתם הבסיסית שונה מאוד מעמדת העסקנים.

האם הממשלה יכולה לבטל את החוק? ביטול חוק יסוד בדמוקרטיה הוא דבר קשה ונדיר. בחוק משאל העם נכתב שביטולו דורש חוק יסוד שיתקבל ברוב של למעלה משישים חברי כנסת.